בקשת נאמן לפירעון חוב ארנונה מעיזבון

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 1304-12-11 אגף מס הכנסה פקיד שומה ירושלים 1 ואח' נ' דודאי ואח' בקשה מס' 109 לפני כב' הנשיא איתן אורנשטיין בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ובעניין: עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי עיזבון המנוח דוד דודאי ז"ל – בפשיטת רגל "הנאמן" ובעניין: אסתר דודאי "דודאי" ובעניין: 1. דוד צרפתי 2. יהודה זיקרי על-ידי ב"כ עו"ד שמשי "המשיבים" ובעניין: הכונס הרישמי על-ידי ב"כ עו"ד הרמלין "הכנ"ר" החלטה

ביום 12.11.13 נעתר בית המשפט לבקשה למכירת הנכס למשיבים תמורת סך של 4.5 מיליון ₪; ביום 26.12.13 נחתם הסכם המכר בין המשיבים לבין הגברת אסתר דודאי, באמצעות הנאמן (להלן: "הסכם המכר"), וביום 28.9.14 אושרה תוספת להסכם המכר לפיה על המשיבים לשלם את יתרת התמורה שעמדה על 840,000 ₪ עד ליום 14.11.14; יתרת התמורה שולמה בפועל רק ביום 3.9.15, קרי, באיחור של מעל לתשעה חודשים מהמועד הנקוב בהסכם, במהלכם נצבר חוב של 178,313 ₪ בגין ארנונה וריבית פיגורים כאמור לעיל.

ודוק, אין המשמעות כי בית המשפט של חידלות פרעון, במסגרת בקשה למתן הוראות, מהוה בהכרח האכסניה המתאימה לדיון בכל סוגיה המונחת לפתחו, אף אם בעלת זיקה להליך חידלות הפרעון המרכזי; לא אחת, לבית המשפט של חידלות פרעון אין כל יתרון על פני בית משפט אחר על אף זיקת הסוגיה למטרייה של חידלות הפרעון.

...

עמדת הנאמן על רקע האמור, הגיש הנאמן את הבקשה שלפניי שבגדרה, כאמור, הוא מבקש מבית המשפט להורות למשיבים לשלם את הסכום הנ"ל. הנאמן סבור כי המשיבים התעכבו משך זמן בלתי סביר בתשלום יתרת התמורה, התעכבות שהובילה לקיומו של החוב נשוא בקשה זו. עמדת המשיבים המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי אין להם כל אחריות באשר לעיכוב בהעברת יתרת התמורה, ובוודאי שאינם האחראים הבלעדיים לכך.

על עקרונות אלה עמד כב' הנשיא גרוניס בע"א 7390/13 עו"ד אמיר פלמר ורו"ח גזית נ' ב. גאון קמעונאות וסחר בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 4.5.14): "... הליך הנדון כבקשה למתן הוראות נועד להוות מסגרת דיונית יעילה ומהירה לפיקוח של בית המשפט על פעילותם השוטפת של בעלי תפקידים שמונו מטעמו, כמו גם כלי להנחיית בעלי התפקידים כיצד לפעול בכל הנוגע לפעולות המחייבות את אישור בית המשפט... ככל שבירור ההליך מחייב הכרעה מורכבת בין גרסאות עובדתיות סותרות, בקשה למתן הוראות עשויה להוות מסגרת בלתי הולמת לליבון הסוגיה. עם זאת, על מנת להכריע בשאלה האם אכן מדובר במקרה סבוך מבחינה עובדתית, אשר בירורו כבקשה למתן הוראות יפגע בחלק מבעלי הדין באופן בלתי מידתי, על בית המשפט להשוות בין העמדות הנוגדות של בעלי הדין". את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לבחון האם הסוגיה שלפניו מתאימה להתברר במסגרת צו למתן הוראות היטיב לתאר בית המשפט בפרק (ת"א) 18262-09-14 עו"ד אביעד ויסולי נ' אלרן נדל"ן המזרח הרחוק בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 25.5.15): "... לשם כך יש לוודא קיומם של מספר תנאים מוקדמים, ואלו הם: בירור הסוגיה שבמחלוקת דרוש לבעל התפקיד לצורך ביצוע יעיל של תפקידו; הבירור איננו מחייב הכרעה בעובדות או שאיננו מחייב עריכה של בירור עובדתי מורכב, ואין בניהול ההליך במתכונת מקוצרת משום פגיעה ועיוות דין ביחס לזכויותיו הדיוניות והמהותיות של מי מהצדדים". (ההדגשות אינן במקור – א.א.) מן הכלל אל הפרט לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בחנתי את הראיות שהוגשו ויישמתי את ההלכה הפסוקה, הגעתי לידי מסקנה שאין הבקשה מתאימה להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות ויש להורות על בירורה במסגרת תובענה עצמאית.

בחינת התשתית הראייתית השנויה במחלוקות בין הצדדים, המצב המשפטי וההלכות הרלוונטיות, מחייבת את המסקנה כי בסוגיה דנן יש לקיים בירור עובדתי מעמיק החורג ממחלוקת באשר לפרשנות משפטית וכי מן הראוי שזה יתברר באכסניה עצמאית, שאינה בית המשפט של חדלות פירעון.

אוסיף כי אין כל יתרון לבית המשפט של חדלות פירעון על פני כל ערכאה אזרחית אחרת בהקשר זה. סוף דבר לאור כל האמור, הבקשה נמחקת כאשר לצדדים שמורה הזכות להגיש תובענה אזרחית עצמאית לפני בית המשפט המוסמך על מנת שיכריע במחלוקות שפורטו לעיל.

המנוחה צברה חובות למערערת עקב אי-עמידה בתשלומי ארנונה ומים, ובשל אי-פרעון חובות אלה, נרשמו על הנכס שני שעבודים לטובת המערערת מכוח סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה): האחד, נרשם ביום 30.3.2011, בגין אי-תשלום חוב ארנונה שעמד באותה עת על סך של 32,248 ₪; והשני, ביום 18.4.2014, בגין חוב מים שעמד באותה עת על סך של 24,973 ₪ (להלן: "החובות למערערת").

החלטת בית-המשפט קמא ביום 4.11.2020 דחה בית-המשפט קמא את בקשת המערערת, תוך שהוא מסתמך על הוראת סעיף 248(א)(1) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), המורה כי במקרים בהם אומדן שווי הנכס המשועבד "גבוה באופן מובהק" מערך החוב המובטח, ימומש הנכס על-ידי הנאמן במסגרת הליכי חידלות-הפרעון, וזאת בשונה ממימושו על-ידי הנושה המובטח.

אף-על-פי-כן, במבט צופה פני עתיד ובהיתחשב בכל זאת בזכותה "השיורית" הצפויה של היחידה להנות מן העיזבון לאחר פרעון חובותיו, ובהנתן שאין חולק כי אומדן שווי הנכס המשועבד גבוה במקרה זה באופן מובהק מהחוב המובטח, הרי שאני סבורה כי האיזון הראוי במקרה זה יושג אם הליכי מימוש המתנהלים על-ידי כונס-הנכסים מטעמה של המערערת ייעשו בפקוח של בית-המשפט של חידלות-הפרעון - באמצעות הנאמן - על אופן המימוש של הנכס, וזאת על מנת לוודא שמימוש הנכס ייעשה באופן הראוי ביותר על מנת להשיא את התמורה גם לטובתם העתידית של נושי היחידה; השוו ע"א 8044/13 ששון לוי ואח' נ' שיכון ובינוי נדל"ן השקעות בע"מ ואח' (13.2.2014).

...

מעבר לעובדה כי טענה זו כלל לא נדונה בפני בית-המשפט קמא, הרי שאני סבורה כי לא ניתן לקבלה בשל העובדה כי מדובר בזכות "שיורית", אשר כשמה כן היא - זכות הנותרת רק לאחר שיסולקו חובות העזבון, וכמתואר לעיל אני סבורה כי לא ניתן "לדלג" על שלב הנוכחי בהליכי העיזבון.

אף-על-פי-כן, במבט צופה פני עתיד ובהתחשב בכל זאת בזכותה "השיורית" הצפויה של היחידה ליהנות מן העזבון לאחר פירעון חובותיו, ובהינתן שאין חולק כי אומדן שווי הנכס המשועבד גבוה במקרה זה באופן מובהק מהחוב המובטח, הרי שאני סבורה כי האיזון הראוי במקרה זה יושג אם הליכי מימוש המתנהלים על-ידי כונס-הנכסים מטעמה של המערערת ייעשו בפיקוח של בית-המשפט של חדלות-הפירעון - באמצעות הנאמן - על אופן המימוש של הנכס, וזאת על מנת לוודא שמימוש הנכס ייעשה באופן הראוי ביותר על מנת להשיא את התמורה גם לטובתם העתידית של נושי היחידה; השוו ע"א 8044/13 ששון לוי ואח' נ' שיכון ובינוי נדל"ן השקעות בע"מ ואח' (13.2.2014).

סוף דבר לאור האמור לעיל, הערעור בנוגע להליכי המימוש של הנכס מתקבל, בכפוף לסייג שצוין לעיל בנוגע לפיקוח בית-המשפט של חדלות פירעון - באמצעות הנאמן - על אופן המימוש של הנכס.

העיזבון נותר חייב כספים לנושים שונים בסך מעל 5 מליון ₪, וביניהם: חוב ארנונה בסך 1.4 מליון ₪ וריבית לעירית פ"ת לפי פסק דין בת"א 7500-10-09 לאחר שבקשת הרשות להגן של העיזבון נדחתה; חוב היטל השבחה בסך 1.5 מליון ₪ לעריית פ"ת; חוב שכ"ט לנאמן, לאחר שהחזיר 200,000 ₪ משכר טירחתו ששולם במשך השנים לצורך פירעון חוב מס שבח; חוב לשניים מהיורשים בסך 100,000 ₪ בגין תשלום הוצאות המנוחה, שנותר לאחר משיכת 100,000 ₪ על ידיהם מהעיזבון.

...

אני דוחה את טענת הנאמן כי היה רשאי להסתמך על שיחות שערך מנהל התובעת בעיריה בשנת 2006 בהן נאמר לו כי אין חוב ארנונה ואין חוב היטל השבחה.

אני דוחה את טענתו הכבושה של הנאמן, שהועלתה רק בחקירתו הנגדית, כי מנהל התובעת נתן לו אישור בעל פה לתשלומים מחשבון הנאמנות לגורמים שאינם קשורים בעסקה.

לפיכך אני קובעת כי על הנאמן לפצות את התובעת בסך של 100,000 $ כערכם ביום 1.2.06, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

כמו כן, נטען כי התערבותו של בית המשפט נידרשת משקולי צדק, שכן במצב הדברים שנוצר המבקש עתיד לשלם את חובות הארנונה על הנכס פעמיים, הן במסגרת הליך הרכישה והן כעת שכן המנוחה מיאנה לפרוע חובות אלו בזמן אמת תוך התעשרות על חשבונו.

לטענת המבקש, נפלו מספר שגגות בהכרעות בתי משפט קמא: לא היה מקום לקבוע כי הליך הבוררות נועד להכריע אך ורק בזהות בעלי החוב; לא היה מקום להורות על העברת כספי הנאמנות לידי עזבון המנוחה בהנתן שאין חולק שבהתאם לפסק הבוררות המנוחה חבה בתשלום הארנונה בגין התקופה השלישית; ולא היה מקום לקבוע כי מתן "פסק דין משלים" מהוה הרחבת יריעה, שכן כוונת הצדדים למן תחילת ההליך הייתה שהבוררת תכריע באופן חד משמעי בשאלה לאן יש להעביר את כספי הנאמנות.

...

על רקע האמור, פנה המבקש ביום 22.2.2021 לבוררת בבקשה ליתן "פסק דין משלים". בבקשה ציין המבקש כי הסכסוך הועבר לדיון לפני הבוררת על מנת שתכריע בשאלת גורלם של כספי הנאמנות, ועל כן היא מתבקשת ליתן פסק משלים המורה לאן יועברו כספי הנאמנות.

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית.

כך לדוגמה, בעיניין דירת החייב וגרושתו - לאחר פיטורי ב"כ החייב, המשיך הנאמן לנהל הליך להשלמת רישום הדירה שנרכשה על ידם עשרות שנים קודם לכן, באופן שהוביל למכירתה ולפרעון חובותיהם.

מדובר היה בהתייצבות לדיון בהליך לסעד הצהרתי לרישום הדירה, שתוף פעולה עם כונס הנכסים לסיום העברת הרישום בדירה, ניהול מו"מ עם הרוכשים שהוביל למכירת הדירה בשווי שעלה על הערכת השמאי, תשלום חוב ארנונה בגין הדירה ואישור התשלום בבית המשפט, הכרעה בתביעת חוב ותשלום דמי ההוון, בקשה למחיקת עיקולים, וייעוץ לב"כ החייב שהוביל להפחתת חוב.

משלא הוגשה בקשה כאמור עתר החייב ביום 23.10.22 בבקשה לקבוע כי הנאמן זנח את תביעתו בנידון זה. לנאמן ניתנה זכות תגובה ומשלא הוגשה תגובתו עתר החייב בבקשה להסיר את כל המיגבלות שהוטלו עליו וזאת מהטעם שלאחר ששולמו כל חובותיו לנושים, המיגבלות נועדו להבטיח רק את שכר טירחת הנאמן, אשר בקשתו נזנחה.

אציין כי עו"ד משה חן, מי ששמש כבא כוח החייב בהליך העזבון, ומי שבעניינו ביקש הנאמן כי יעביר 30,000 ₪ המצויים בידו לקופת הכנוס לצורך תשלום ההוצאות המיוחדות, הגיב כי אינו מחזיק עוד בסכומים האמורים.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לדחות את דרישת הנאמן לפסיקת תוספת שכר בגין מאמץ מיוחד.

סבורני כי בנסיבות בהן הסך שנפסק הוא כה גבוה באופן יחסי, והשכר שנגזר כתוצאה מהמכר נגרע מכיסם של החייבים, המצויים ממילא בהליך כינוס נכסים, אין מקום לגזור תשלום נוסף בגין תוספת שכר לבעלי התפקיד.

לאור האמור בקשת הנאמן לפסיקת שכר טרחה נוסף בגין מאמץ מיוחד נדחית.