בתאריך 29.12.2021 הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה מטעם הנושה, מר מאהר זובידאת, למתן צו מניעה זמני בצרוף כתב תביעה אשר כללה בחובה עתירה למתן סעדים הצהרתיים לביטול המישכון והסכם ההלוואה, אשר נחתם עם חברת "מ.ל.ר.ן" בתאריך 25.2.2019, וכן גם לסגירת תיק ההוצל"פ שאותו פתחה חברת "מ.ל.ר.ן".
בו ביום (29.12.2021) קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופטת עפרה אטיאס) כי יינתן צו מניעה זמני, כפוף להפקדת ערובה כספית מטעם המבקש/תובע, מר זובידאת.
בו ביום אף ניתנה על ידי כב' בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת רבקה אייזנברג) החלטה נוספת, במסגרתה נקבע כי צו המניעה זמני למניעת דיספוזיציה במקרקעין, אשר ניתן בתאריך 29.12.2021, יבוטל החל מיום 28.2.22 וכי החל ממועד זה ב"כ של מר זובידאת ישמש ככונס נכסים נוסף בתיק ההוצל"פ בצוותא חדא עם עו"ד נאמן, כאשר כספי מכר המקרקעין יופקדו בקופת ההוצל"פ עד למתן פס"ד בתביעתו האזרחית של מר זובידאת.
"מ.ל.ר.ן" מוסיפה ומציינת בטיעוניה כי הנאמן מבקש לקטוע את הליך המימוש לאחר שחלפה תקופה של שנה וחצי מהמועד שבו ניתנה הסכמתו להמשך הליכי המימוש, ולאחר שהיחיד מסר לעיונו דו"ח כלכלי ואף נחקר במשרדו, ולכן, ככל שהיחיד היה מכחיש את חובו, הרי שחזקה על הנאמן כי היה פועל לביטול המישכון/ביטול ההענקה כבר באותו שלב ולא היה מסכים להמשך הליכי המימוש.
...
לפי טענת "מ.ל.ר.ן", יש לדחות את הבקשה על הסף, משום שהנאמן אישר בכתב את המשך הליכי המימוש בתאריך 23.11.2020, לאחר שבחן את תביעת החוב על נספחיה ולאחר שבחן לפני ולפנים את טענות המשיבה 2 באמצעות הבהרות בעל פה מצד המשיבה 2.
לטענת חברת "מ.ל.ר.ן", בהינתן העובדה שניתנה על ידה תמורה מלאה בעד המשכון ולאחר שנרשמה משכנתא מדרגה ראשונה כדין, בתום לב ובתמורה לטובתה בהתאם להסכם ההלוואה, ולאחר שהליך מימוש המשכון הגיע לשלב מתקדם, הרי שיש לדחות את בקשת הנאמן לביטול המשכון ולמימוש הנכס, משום שהנאמן לא הצביע על עילה או על סיבה מוצדקת לפסילתו של עו"ד נאמן ככונס נכסים ובפרט לאחר שהשניים שיתפו פעולה זה עם זה לאורך תקופת זמן ארוכה.
בענייננו, הנאמן נתן את הסכמתו לחברת מלר"ן להמשיך בהליכי מימוש במסגרת לשכת ההוצל"פ מבלי שהכריע בתביעתה לגופו של עניין, ולאחר שציין בתשובתו מיום 23.11.2020 (במענה לפניית החברה מיום 12.11.2020) כי עיון בתביעת החוב ובבטוחה הביאו אותו לכלל מסקנה שאין מקום להתנגד להמשך הליכי המימוש ולפדיון הבטוחה.
שונים הם פני הדברים מלקוח אשר מתקשר בעסקת הלוואה והיא ממומשת, ומכוחה מוענקת הלוואה (אפנה אל ע"א 6886/09 עו"ד ארנברג נ' בל"ל, ניתן ביום 7.1.2013);
מתוך רצון לקדם את ההליך, ועל מנת שניתן יהיה ליתן הכרעה, סבורני כי ראוי שהנאמן יכריע ראשית בתביעת החוב של הנושה המובטחת, יקבע את היקפה, ויפרט במידת פירוט מוגברת האם יתרת החוב נצברה בגין ניכיון המחאות או הלוואות, וכן יפרט מתי נצברו רכיבי תביעת החוב, על מנת שניתן יהיה למפות את השאלה, האם נתקבלו בידי היחיד כספים לאחר הסכם ההלוואה ורישום השיעבוד, או להיפך; לנתונים אלו ישנה משמעות לגבי הפרשנות הראויה שיש להעניק להתחייבויות כאמור בסעיפי ההסכם הנזכרים לעיל.