מנגד, הנאמן הוא שהתנהל שלא בתום לב, בין היתר משום שבחר לפתוח בהליכי פשיטת רגל נגד המערער ביודעו כי הכרזתו פושט רגל תישלול ממנו את זכותו לעסוק בעריכת דין; משום ששיקולים זרים עמדו ביסוד בקשת פשיטת הרגל; משום שבקש לבטל את ההליך לאחר שכל נכסיו מומשו; ומשום שלא הִתרה בזמן אמת על חוסר שתוף הפעולה מצידו.
חלק ממעשי פשיטת הרגל האמורים כרוכים איפוא בהתנהלות שיש בה משום חוסר תום לב מצד החייב.
...
(ה) מצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם ובין הצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים ארוכה יותר גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ג).
יוצא אפוא, כי החלטת בית המשפט לעניין תקופת התשלומים בעלת משמעות רבה לנוכח העובדה שהיא זו שקובעת מתי יופטר היחיד מחובותיו וייצא לדרך חדשה.
ביטוי נוסף לחשיבותו של עיקרון תום הלב במסגרת החוק מצוי בסעיף 183 שכותרתו "ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד", המורה כדלקמן:
(א) מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה.
