בקשת מפרק חברה לפטור מתשלום אגרת בית משפט

בבקשה עתר המנהל המיוחד לפסק דין הקובע, בין היתר, כי המשיבה 2 והמשיב 3 יישאו באחריות אישית ללא הגבלה לחבויות פטרא הוטל וכן לכפות על משיבים אלה את "החזרת הכסף או הנכס... בשיעור שייראה לבית המשפט, או לכפות עליהם תשלום כסף לזכות החברה ככל שייראה לבית המשפט כפצוי על מעשיהם". בבקשה למתן הוראות טען המנהל המיוחד כי הוגשו לו (עד למועד הגשת בקשתו) בקשר עם חב' פטרא הוטל תביעות חוב בסכום מיצטבר הגבוה מ-4.5 מיליון שקלים על ידי עריית ירושלים (תביעת חוב על סך 4.5 מיליון שקלים) ועל ידי מס הכנסה (תביעת חוב בסכום של 22,100 ₪).

בפיסקה 8 נקבע באותה החלטה כך: "בנסיבות אלה, המסקנה היא כי יש לקבל את בקשת המנהל המיוחד ולהצהיר, בהתאם לסעיף 373 לפקודה, כי החייב נושא בחובות חפציבה (אשר הקפם המדויק טרם ידוע נכון להיום). יוער, כי לאור המסקנה אליה הגעתי, אין צורך לידון בשאלה האם יש מקום לעשות שימוש בסעיף 6 לחוק החברות (שעניינו הרמת מסך) במקרה דנן." באותו מקרה, לא ראה בית המשפט בעובדה שהיקף החובות של קבוצת חפציבה טרם נקבע, כמונעת את הטלת האחריות האישית על מי שניהל את הקבוצה.

המפרקים ביקשו לפטור אותם מתשלום אגרה בגין הגשת ההליך, עקב היות ההליך "הליך ביניים" הפטור מאגרה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כך: "גם אם תיתן ההצהרה המבוקשת ולאחר מכן צו הכפייה, אין ניתן לקבוע היום את שיעורו של החיוב הכספי. לפי המצב המשפטי הקיים היום, היינו, ביום הגשת העתירה, לא ברור הקף חובותיה הכולל של התשלובת. חובות כאלה אמנם קיימים וכנראה בסכומים גבוהים מאוד (שהרי אם לא כן, לא היה מתבקש, וכמובן לא היה ניתן, צו לפירוק התשלובת). עם זאת, חובות אלה לא אושרו עדיין על ידי המפרקים או על ידי בית המשפט על פי תקנות החברות (פירוק) והוראת פרק ד' לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985. מכל מקום, לא נטען אחרת מטעם הצדדים או מי מהם.

...

בפסקה 8 נקבע באותה החלטה כך: "בנסיבות אלה, המסקנה היא כי יש לקבל את בקשת המנהל המיוחד ולהצהיר, בהתאם לסעיף 373 לפקודה, כי החייב נושא בחובות חפציבה (אשר היקפם המדויק טרם ידוע נכון להיום). יוער, כי לאור המסקנה אליה הגעתי, אין צורך לדון בשאלה האם יש מקום לעשות שימוש בסעיף 6 לחוק החברות (שעניינו הרמת מסך) במקרה דנן." באותו מקרה, לא ראה בית המשפט בעובדה שהיקף החובות של קבוצת חפציבה טרם נקבע, כמונעת את הטלת האחריות האישית על מי שניהל את הקבוצה.

המסקנה היא כי יהיה על המשיבים 2-3 להגיש סיכומים בבקשה מס' 12 ובשלה העת להכריע בבקשת המנהל המיוחד לחיובם האישי של משיבים אלה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשתו של המנהל המיוחד למסירת זכויות ההפעלה והניהול של המלון מידי המשיבה 4 לידיו, נדחית.

טענות המבקשת: לטענת המבקשת, יש לפטור אותה מתשלום אגרה מהטעמים שלהלן: לטענת המבקשת, בהיותה חברה בפרוק ולה שני בעלי מניות – האחד, מר אייזיקוביץ שעמו היתקשרה החברה באמצעות המפרק בהסכם למימון עלויות התביעה, למעט תשלום אגרה, ערובה או התחייבות אישית, והשני, הוא הנתבע בתביעה נשוא בקשה זו. כמו כן, במקרה דנן, לא קיימת חובה לפנות אל בעל המניות.

מנגד, נשקלת בהטלת האגרה זכות הגישה לערכאות, בשלה מסורה לבית המשפט הסמכות לפטור מתשלום האגרה, כאמור בתקנה 14 לתקנות האגרות [ראו ע"א 803/17 טריניטי מערכות מחשבו בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם במאגרים), 25.12.2018]; ע"א 8166/11 חברת אלי ראובן בניה והשקעות בע"מ (בפרוק) נ' אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) (פורסם במאגרים), 12.04.2015; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12, תשע"ו-2015, עמ' 209-210].

תקנה 14(ג) קובעת כי "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". על המבקש פטור מתשלום אגרה להוכיח שני תנאים מצטברים: כי אין בידיו אמצעים כלכליים המאפשרים לו לשאת בתשלום האגרה; ההליך נשוא בקשת הפטור מתשלום אגרה מגלה עילה.

...

המבקשת לא ביקשה את האמור בבקשה הראשונה לפטור מאגרה ואף לא הגישה בקשה לתיקון הבקשה לפטור מאגרה באופן שתינתן למדינה הזכות להגיב על כך ואני דוחה את הבקשות החילופיות מבלי לדון בהן.

מאחר וקבעתי כי יש לדחות את הבקשה מאחר ולא הוכח היעדר יכולת כלכלית, לא של המבקשת ולא של מר אייזיקוביץ, אינני דנה בשאלת קיומה של עילת תביעה, מה גם שעל פי הפסיקה, מדובר בהוכחה ברף שאינו גבוה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לפטור מאגרה.

  התברר תוך פירוקה של חברה שאדם שהשתתף בייזומה או בייסודה או שהיה או הנו נושא משרה בה או כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני שלה, השתמש שלא כהוגן בכסף או בנכס של החברה, או עיכבם אצלו, או נעשה חב או אחראי עליהם, או עשה מעשה שלא כשורה או שלא כדין במשא ומתן הנוגע לחברה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרישמי, המפרק, נושה או מישתתף, לחקור בדבר היתנהגותו של האדם ולכפות עליו החזרת הכסף או הנכס או חלק מהם בצרוף ריבית בשיעור שייראה לבית המשפט, או לכפות עליו תשלום כסף לזכות החברה ככל שייראה לבית המשפט כפצוי על מעשיו, ואין נפקא מינה אם העבריין עלול להיתבע עליהם בפלילים.

באותו המקרה, המפרקים ביקשו לפטור אותם מתשלום אגרה בגין הגשת ההליך, עקב היות ההליך "הליך ביניים" הפטור מאגרה.

...

בפסקה 8 נקבע באותה החלטה כך: "בנסיבות אלה, המסקנה היא כי יש לקבל את בקשת המנהל המיוחד ולהצהיר, בהתאם לסעיף 373 לפקודה, כי החייב נושא בחובות חפציבה (אשר היקפם המדויק טרם ידוע נכון להיום). יוער, כי לאור המסקנה אליה הגעתי, אין צורך לדון בשאלה האם יש מקום לעשות שימוש בסעיף 6 לחוק החברות (שעניינו הרמת מסך) במקרה דנן." באותו מקרה, לא ראה בית המשפט בעובדה שהיקף החובות של קבוצת חפציבה טרם נקבע, כמונעת את הטלת האחריות האישית על מי שניהל את הקבוצה.

המסקנה היא כי יהיה על המשיבים לשלם את מלוא חובות החברה כפי שיכריע המפרק בתביעות החוב שהוגשו לפניו.

סוף דבר בהמשך לכל המצוין לעיל, אני קובע כדלקמן: המשיבים 6-1, יחד ולחוד, יחוייבו במלוא חובות החברה, שהיקפם יתברר לאחר הכרעת המפרק בתביעות החוב שהוגשו לו. המשיבים 6-1, יחד ולחוד, יחוייבו בהוצאותיו ובשכר טרחתו של המפרק בגין הבקשה דנן, ובשל ניהול ההליכים באופן שנוהלו ושפורטו לעיל, בסך של 40,000 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 45 ימים ולאחר מועד זה יתווספו אליו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד ליום התשלום בפועל.

  התברר תוך פירוקה של חברה שאדם שהשתתף בייזומה או בייסודה או שהיה או הנו נושא משרה בה או כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני שלה, השתמש שלא כהוגן בכסף או בנכס של החברה, או עיכבם אצלו, או נעשה חב או אחראי עליהם, או עשה מעשה שלא כשורה או שלא כדין במשא ומתן הנוגע לחברה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרישמי, המפרק, נושה או מישתתף, לחקור בדבר היתנהגותו של האדם ולכפות עליו החזרת הכסף או הנכס או חלק מהם בצרוף ריבית בשיעור שייראה לבית המשפט, או לכפות עליו תשלום כסף לזכות החברה ככל שייראה לבית המשפט כפצוי על מעשיו, ואין נפקא מינה אם העבריין עלול להיתבע עליהם בפלילים.

באותו המקרה, המפרקים ביקשו לפטור אותם מתשלום אגרה בגין הגשת ההליך, עקב היות ההליך "הליך ביניים" הפטור מאגרה.

...

המסקנה היא כי יהיה על המשיבים לשלם את מלוא חובות החברות, כפי שייקבעו באופן סופי במסגרת ההליך.

סוף דבר: בהמשך לכל המצוין לעיל, נקבע כדלקמן: המשיבים 2-1, יחד ולחוד, יחוייבו בתשלום מלוא חובות החברות לאחר שייקבע היקפם באופן סופי ובנוסף יחוייבו בשווי הפעילות שהוברחה מהחברות למשיבה 3.

הבקשה נגד המשיבה 3 נדחית ללא צו להוצאות.

התנאי השני, הכלכלי, משמעו כי בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם את האגרה, מחויב להביא הוכחות הכוללות תעוד ואסמכתאות לאי יכולתו, וכך עפ"י תקנה 14(א) לתקנות האגרות: "בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". על המבקש פטור מתשלום אגרה להציג בפני בית המשפט את מלוא הנתונים לגבי מצבו הכלכלי על מנת לשכנע בדבר אי יכולתו לעמוד בתשלום האגרה.

בית המשפט דן בלשון תקנה 14(ז) לתקנות האגרות וקבע: "מלשון התקנה עולה כי בצד ההחלטה על הענקת פטור מלא מתשלום אגרה, בית המשפט מוסמך להעניק פטור חלקי ואף לקבוע כי האגרה – כולה או מקצתה – תשולם במועדים מיוחדים, כפי שייקבע." בית המשפט הוסיף וקבע: "...סיכומו של עניין: תקנה 14(ז) לתקנות האגרות מסמיכה את הרשם ליתן פטור מתשלום אגרה המותנה בתוצאת ההליך, בנסיבות שבהן הוכח חוסר יכולת כלכלית במידה המצדיקה מתן פטור מאגרה; וכי ההליך מגלה עילה" (רע"א 3106/16 עו"ד יעקב כהן נ' עו"ד איתן ארז – מפרק קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפרוק) ואח' (30.11.2017)).

...

סוף דבר לעניין אופן תשלום האגרה, תקנה 14(ז) לתקנות האגרות מסמיכה את בית המשפט ליתן פטור מתשלום אגרה המותנה בתוצאות ההליך.

בהינתן האמור עד כאן, הגעתי למסקנה שהדרך הראויה לאזן בין האינטרסים שבבסיס תשלום האגרה מחד, והפטור – כחריג – מאידך, היא כי תשלום סכום האגרה ידחה לסופו של ההליך ויהא מותנה בתוצאות ההליך, כך וככל התובע יזכה בו ממילא תוטל האגרה על המשיבים וככל שהתביעה תדחה ואף יתברר שבטענות הנתבעים יש ממש, על התובע יהא לשאת בתשלום האגרה.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת באופן חלקי ותשלום אגרת התביעה ידחה לסיום ההליך.