בבית המשפט העליון
בש"פ 6107/15
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. יורי סוליימנוב
2. רפי שלומוב
3. רוני שלומוב
בקשה שלישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
ז' בתשרי התשע"ו (20.9.2015)
בשם המבקשת:
בשם המשיב 2:
עו"ד דותן רוסו
עו"ד ישי ניב
החלטה
בדיון שנערך ביום 21.10.2014 טענו המשיב והמשיב 3 לראיות בתיק, ובהחלטה מיום 5.11.2014 קבע בית משפט קמא כי ישנן די ראיות לכאורה הקושרות את המשיב לבצוע העבירות המיוחסות לו. עם זאת, נקבע כי ישנה חולשה ראייתית בשאלת מודעותו של המשיב למטרת הנסיעה לזירת הארוע.
בתגובה לדברי בא-כוח המשיב, טען בא-כוח המבקשת כי נקודת המוצא לדיון בהארכת המעצר צריכה להיות שקיימות במקרה דנא ראיות לכאורה לבצוע בצוותא של עבירת רצח על-ידי המשיב יחד עם המשיבים האחרים.
...
דיון והכרעה
לאחר קריאת הבקשה ושמיעת טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
מכאן גם קביעתו של בית משפט קמא, בהחלטה מיום 23.7.2015, כי מתגברת המסקנה לפיה הסוגיה המרכזית שתעמוד על הפרק בהליך העיקרי היא הגדרתו המשפטית של המשיב – האם יש לראות בו כמבצע בצוותא עם המשיבים האחרים או כמסייע "בלבד". מבלי לקבוע מסמרות בסוגיה, נראה כי מיקומו של המשיב ב"פריפריה" של הביצוע אכן מצדיק, לעניין סוגית המעצר, הבחנה בינו לבין המשיבים האחרים.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת ומעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים נוספים החל מיום 28.9.2015 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 866-07-14 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.