למשיב 1 הרשעות קודמות בגין ריבוי עבירות רכוש, עבירות שוד, התפרצות וגניבה וכן ריבוי של עבירות של כניסה שלא כחוק לישראל, מעשה מגונה באיומים, קשירת קשר לבצוע פשע, היזק בזדון, החזקת סכין, היתחזות, תקיפה והפרעה לשוטר, עבירות ברכב ועוד.
ב"כ המבקשת טוענת כי לא קיימת החלטה גורפת של ביהמ"ש העליון לפיה אסיר לא ייעצר עד תום ההליכים, אלא ביהמ"ש נידרש לבחון כל מקרה לגופו, ובכלל זה להדרש למסוכנות הנלמדת הן מנסיבות ביצוע העבירה והן מהעבר הפלילי.
...
ביהמ"ש המחוזי החליט בהחלטה קצרה כי "בשלב זה הואיל והנאשם נתון במאסר בשל הרשעה בתיק אחר, איני רואה מקום להידרש לשאלת שחרורו המוקדם. במידה וימצא סניגור עובר לשחרורו ממאסר, יהיה רשאי להגיש בקשה מתאימה והיא תידון. לאור האמור אני מורה בשלב זה על מעצרו עד תום ההליכים".
הערר נסב על החלטה זו, שמשמעותה העובדה שהעורר מרצה עונש מאסר מייתרת את הצורך בדיון בחלופת מעצר ויש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.
לאור האמור ומאחר ונראה לי כי הפגיעה הכרוכה במעצר עד תום ההליכים- כנטען על ידי ב"כ המשיב, אינה קיימת, למעשה, אני מורה על מעצרם של שני המשיבים עד לתם ההליכים נגדם.
