כללי
ביום 16.07.23 הוגשה נגד המבקש בקשה למעצר עד תום ההליכים, לאחר שנתפס נוהג בזמן פסילה וללא תעודת ביטוח, בכך שביום 13.07.23 סמוך לשעה 10:55 נהג באופנוע בכביש 65, אף שהיה בפסילה ביודעין, בכך שנפסל ע"י בית משפט זה עד תום הליכים ואף מעבר מיום 05.01.23, וכן בכך שנפסל ע"י בית משפט השלום לתעבורה בחיפה מיום 05.02.23 עד החלטה אחרת, והכל עת היו 3 החלטות נוספות של פסילה בהליכים נוספים בבתי המשפט לתעבורה הן בנצרת והן בצפת.
והכל מהנימוקים שלהלן:
הדין
סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק") קובע כי עיון חוזר בהחלטה בעיניין הנוגע למעצר, לשיחרור או להפרת תנאי השיחרור בערובה, ייעשה רק אם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".
סעיף 22ד(1) לחוק קובע כי בתכנית הפיקוח בית המשפט יפרט, בין היתר ולענייננו:
" (ג) (1) פרקי זמן שבהם רשאי מפוקח לצאת ממקום הפיקוח, לתכלית מבין התכליות המנויות בפיסקה משנה 2 שתפורט בהחלטה אם סבר בית המשפט כי יש מקום לכך, ומצא כי אין במתן אפשרות ליציאה כאמור כדי לסכל את מטלת המעצר בפקוח אלקטרוני וכי יש דרך סבירה לפקח על המפוקח בזמן חלון הפיקוח.
...
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את האמור בבקשה, בתשובה ואת טענות הצדדים, אני סבורה שדין הבקשה להידחות.
ולענייננו
השאלה העומדת להכרעה אם כן, היא האם עניינו של המבקש מהווה "מקרה יוצא דופן" אשר מצדיק את הפעלת הסמכות אותה יש להפעיל במקרים נדירים בלבד?
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתיק בית המשפט, ולאחר שחזרתי ובחנתי את טענות הצדדים, לרבות בקשתו המתוקנת של המשיב, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, מהנימוקים שלהלן.
בנסיבות העניין, גם בשים לב לנתוני הבקשה המתוקנת נשוא ההחלטה ונתוני העושה, לא ניתן להיעתר לבקשה, ואף לא לשליחת המבקש לקבלת תסקיר לבחינת הבקשה, כפי שנטענה לפניי בשלב זה.
סוף דבר
על כן, הבקשה נדחית.