בקשת מעצר עד תום ההליכים ושינוי חלופת מעצר

עיון חוזר בהחלטה יעשה באם "נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". הליך הבקשה לעיון חוזר לא נועד לשמש מסלול לערעור מחודש על החלטת המעצר אלא על נאשם המגיש בקשה לעיון מחדש במעצרו עד תום ההליכים בטענה לכרסום בתשתית הראייתית מוטל להראות כי חל מהפך ראייתי, שינוי דרמאטי או כירסום עמוק בתשתית הראייתית הלכאורית, המובילים לכך שהקערה נהפכה כליל על פיה וכי השינויים מוטטו את ראיות התביעה.

בפסיקה נקבע, לא אחת, כי מעצר עד תום ההליכים בעבירות האמורות שמור למקרים חמורים במיוחד כאשר מתחייבת המסקנה שלא ניתן ליתן אמון בסיסי בנאשם, שהרי אם תימצא חלופה שתרחיקו מהכביש ניתן יהיה להפחית עד מאד ממסוכנותו (בש"פ 9524/07 ועקנין, בש"פ 8864/13 שוייסטה).

...

בפסיקה נקבע, לא אחת, כי מעצר עד תום ההליכים בעבירות האמורות שמור למקרים חמורים במיוחד כאשר מתחייבת המסקנה שלא ניתן ליתן אמון בסיסי בנאשם, שהרי אם תימצא חלופה שתרחיקו מהכביש ניתן יהיה להפחית עד מאד ממסוכנותו (בש"פ 9524/07 ועקנין, בש"פ 8864/13 שוייסטה).

חלוף הזמן משפיע, אם כן, על יחסי הכוחות וכעת, מששוהה המבקש בחלופת מעצר בית מלא במשך 10 חודשים בקירוב, אני קובעת כי מדובר בפרק זמן העונה על דרישת "זמן ניכר", בראי האישום ועל כן אני רואה הצדקה להקל הקלה מסוימת בתנאי מעצרו.

לפיכך אני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומורה על שינוי תנאי שהיית המבקש בחלופת מעצר באופן שחלונות האוורור יורחבו בכל יום בין השעות 08:00 – 13:00 ובין השעות 14:00 – 19:00.

בית המשפט העליון הפנה בדבריו, לבש"פ 966/16 זידאן נ' מדינת ישראל, פסקה 9, (28.2.16), שם ציינה כב' השופטת ע' ברון: "כפי שברור שמי שעצור מאחורי סורג ובריח לא ניתן לאפשר את יציאתו לעבודה, בה במידה הדעת נותנת כי מי שעצור באיזוק אלקטרוני לא ניתן לאפשר לו לשהות מחוץ למקום הפיקוח למטרה זו, לא כל שכן מקום שמדובר בבקשה לצאת מתחומו למספר שעות רב כל כך. סבורתני כי יציאה ממקום הפיקוח לפרק זמן ממושך, להבדיל מפתיחת 'חלונות' באישור בית המשפט כגון לצרכי היתאווררות, סידורים רפואיים או הגעה לדיונים בבית המשפט, חוטאת למטרת הפיקוח וסותרת את עצם היותו של המפוקח בסטאטוס של עצור עד תום ההליכים. על כן, טרם שתישקל אפשרות לצאת לעבודה, על העצור בתנאי איזוק אלקטרוני להראות כי המסוכנות הנשקפת ממנו פחתה כך שאין צורך באמצעי זה. רק אז, עם ההחלטה להסיר את האיזוק האלקטרוני ועל שיחרור לחלופת מעצר, משתנה הסטאטוס של המפוקח מ'עצור' ל'משוחרר בתנאים מגבילים', ויכול שתישקל במקרים המתאימים האפשרות לצאת לעבודה". בעיניין שם צוין שהאפשרות לקביעת חלון פקוח לשם יציאה לעבודה, מופעלת במשורה וניתנת במקרים יוצאי דופן, ויש לבחון טרם קביעת חלון הפיקוח לשם יציאה לעבודה האם אורכו של חלון היציאה אינו פוגע בתכלית המעצר בפקוח אלקטרוני ושלום הציבור, בהשוואה לגריעה בזכויותיו של העציר.

...

בנסיבות אלה אני סבורה שפרק זמן של כשלושה חודשים, מאז ניתנה החלטת מותב זה לעצור המבקש באיזוק אלקטרוני, אינו בגדר "חלוף זמן ניכר", ואין בו בנסיבות העניין כדי להוכיח שהסיכון שניבט מהמבקש פחת ושניתן לתת במבקש את האמון שדרוש לצורך פתיחת חלון ליציאה לעבודה.

נוכח האמור לא מצאתי להיעתר לבקשת הסנגור לפתיחת חלון ליציאה לעבודה.

הבקשה נדחית.

הביאם כלשונם: "כפי שברור שמי שעצור מאחורי סורג ובריח לא ניתן לאפשר את יציאתו לעבודה, בה במידה הדעת נותנת כי מי שעצור באיזוק אלקטרוני לא ניתן לאפשר לו לשהות מחוץ למקום הפיקוח למטרה זו, לא כל שכן מקום שמדובר בבקשה לצאת מתחומו למספר שעות רב כל כך. סבורתני כי יציאה ממקום הפיקוח לפרק זמן ממושך, להבדיל מפתיחת 'חלונות' באישור בית המשפט כגון לצרכי היתאווררות, סידורים רפואיים או הגעה לדיונים בבית המשפט, חוטאת למטרת הפיקוח וסותרת את עצם היותו של המפוקח בסטאטוס של עצור עד תום ההליכים. על כן, טרם שתישקל אפשרות לצאת לעבודה, על העצור בתנאי איזוק אלקטרוני להראות כי המסוכנות הנשקפת ממנו פחתה כך שאין צורך באמצעי זה. רק אז, עם ההחלטה להסיר את האיזוק האלקטרוני ועל שיחרור לחלופת מעצר, משתנה הסטאטוס של המפוקח מ'עצור' ל'משוחרר בתנאים מגבילים', ויכול שתישקל במקרים המתאימים האפשרות לצאת לעבודה". בית המשפט בעיניין זידאן ציין שהאפשרות לקביעת חלון פקוח לשם יציאה לעבודה, מופעלת במשורה וניתנת במקרים יוצאי דופן.

...

לסיכום, השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה למעצרו באיזוק אלקטרוני, תקפים כעת, וסבורה אני שלא חלף זמן ניכר, ולא הוכח שהמסוכנות שנשקפת ממנו פחתה או שחל שינוי נסיבות שיש בו להצדיק קבלת הבקשה.

נוכח האמור לא מצאתי להיעתר לבקשת הסנגור לפתיחת חלון ליציאה לעבודה.

הבקשה נדחית.

בהמשך הוגשה בקשה לעיון חוזר אשר נדונה בפניי ביום 26.10.21, ובהסכמת הצדדים הוריתי על שינוי תנאי חלופת המעצר בהם שוהה המשיב, כך שאישרתי לו לצאת לעבוד בימים א' עד ה' בין השעות 08:30 עד 18:30.

אותו עבר נטען לא מנע את שליחת המשיב בהסכמת המדינה מיד עם הגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים למעצר באיזוק, ובהמשך גם לא מנע את שינוי התנאים והפיכת המעצר בית המלא למעצר בית חלקי, ובעניין זה מקובלת עליי טענת הסניגור כי לא ברורה תכלית מעצר הבית הלילי בנסיבות הקיימות.

...

אותו עבר נטען לא מנע את שליחת המשיב בהסכמת המדינה מיד עם הגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים למעצר באיזוק, ובהמשך גם לא מנע את שינוי התנאים והפיכת המעצר בית המלא למעצר בית חלקי, ובעניין זה מקובלת עליי טענת הסנגור כי לא ברורה תכלית מעצר הבית הלילי בנסיבות הקיימות.

בשים לב לכל האמור, אני מורה על ביטול מעצר הבית הלילי בו שוהה המשיב.

מורה על עיכוב ביצוע החלטתי עד מחר, ה-15.2.22 שעה 12:00, ככל והמבקשת תרצה להגיש ערר.

ההחלטה הראשונה (השופט א' פורת) דחתה את בקשת העוררת להשלמת טיעון טרם הקראת ההחלטה הסופית בבקשת המעצר עד תום ההליכים, עקב שינוי נסיבות מהותי.

הלכה היא כי בעיניינו של נאשם בעבירות מין יש ליתן משקל להשפעת שיחרורו של הנאשם לחלופת מעצר על מצבה הנפשי של המתלוננת, בפרט אם טרם העידה בהליך העקרי, מפאת החשש כי שיחרור הנאשם יפגע באפשרותה להעיד "באופן חופשי וללא מורא" (בש"פ 4506/20 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 6 (14.7.2020); בש"פ 603/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 28 (9.2.2023)).

...

בנסיבות המתוארות, סבורני כי נדרשת השלמת טיעון מטעם הצדדים – ולאחר מכן שקילה כוללת מחודשת של ההחלטה.

לאור הטעמים המפורטים לעיל, מצאתי כי יש לקבל את הערר.

בית המשפט המחוזי ישקול את הצורך במתן תסקיר משלים לקבלת מידע נוסף לגבי מצבה של המתלוננת, את המועד הצפוי של עדות המתלוננת בהליך העיקרי, ואת הטעמים המפורטים בהחלטתי זו. יובהר כי אין באמור בהחלטתי זו כדי לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי.