בפנינו ערר על החלטת מנהל מסוי מקרקעין חיפה (להלן: המשיב) מיום 19.9.2021, בה דחה את ההשגה שהוגשה על ידי העוררת, גב' פנינה פרייטג (להלן: העוררת), ביחס לשומת מס שבח שהוצאה לעוררת על ידי המשיב בגין העברת זכויותיה במשק חקלאי על שם אחיה – מר שמעון בלפר (להלן – האח או מר בלפר).
בית המשפט לעינייני מישפחה קבע כי רצונו של המוריש היה, כי ילדיו יהיו בעלי הזכויות במשק בחלקים שוים, אך אין אפשרות לרשום את העוררת ואחיה כבעלים משותפים במשק בהתאם לכללי רמ"י והוראות ההסכם הדו-צדדי בין האגודה לרמ"י. על כן נקבע, כי יש לפרק את השתוף בזכויות במשק על דרך של מכירת/העברת הזכויות במשק לצד ג' וחלוקת התמורה בנכוי הוצאות המכירה, בחלקים שוים בין האח לעוררת.
קבלת טענת העוררת תוביל לתוצאה אבסורדית לפיו העוררת מבקשת "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה". זאת, הן בשל כך שהעוררת נהנתה מחלוקת העזבון מאחר וקיבלה את פירותיו בסך מוערך של כ- 3 מיליון ₪, והן בשל כך שמנגד מבקשת היא לראות את מכירת זכויותיה במשק כחלוקה ראשונה.
קביעתו זו של בימ"ש למשפחה אושרה על ידי ערכאת העירעור – ראו פסקה 53 בעמודים 13-14 לפסק הדין בעירעור – נספח 4 לכתב הערר:
"זאת ועוד, בית משפט קמא התרשם, כי הצדדים כיבדו ופעלו בהתאם לרצונו של האב בנוגע לחלוקה שויונית של הזכויות במשק והזכויות הנילוות אליו. יצוין, כי בית משפט קמא הגיע למסקנה אליה הגיע, לאחר שבחן על ציר זמן ממושך את היתנהלות הצדדים ביחס למספר אירועים; לרבות בקשתם לקיים הצוואה, "הבקשה להעברת זכויות במיגזר החקלאי", בה ביקש האח לרשום את הזכויות במשק על שם שני הצדדים בחלקים שוים, הדרך השוויונית בה חילקו האחרים את הרווחים מהמשק ומהמכירה המשותפת של הזכויות במיגרש ההרחבה, הדרך בה חילקו האחים את התמורה שהתקבלה מהמשק בחלקים שוים ביניהם, בית המשפט קמא התרשם גם מהדרך המשותפת בה השכירו האחים את דירת המגורים שבמשק והדרך בה חלקו האחים את דמי השכירות ביניהם.
...
די בכך כדי לקבוע כי דין הערר להידחות.
מאחר וקבעתי לעיל כי העברת זכויות העוררת במשק והפיצוי ששולם לה על ידי אחיה אינה בגדר "חלוקה ראשונה" של נכסי העיזבון, הרי שבכך נדחית עמדת העוררת.
כל המהלך ה"רעיוני" הסיבובי הנ"ל – אין לו כל בסיס ויסוד ודינו להידחות.
אשר על כן, לעמדתי גם טענת העוררת לפיה התמורה ששולמה לה בסך 2 מיליון ₪ בגין זכויותיה במשק החקלאי מקורה בנכסי העיזבון – דינה להידחות.
סוף דבר:
97.
לאור כל האמור, עמדתי היא כי דין הערר להידחות על כל חלקיו, וכך אציע לחבריי הוועדה לפסוק.
