מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת מנהל עיזבון לאישור הסכם מכר זכויות במשק חקלאי

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 21.3.2013 נחתם הסכם מכר מותנה בין העוררים לבין ה"ה יעקב ופנינה הלפרין (להלן: "הקונים") על פיו התחייבו העוררים למכור לקונים את זכויותיהם במשק ולהמציא לידי ב"כ הקונים את המסמכים הדרושים לשם רישום הזכויות על שמם (הסכמות המושב, מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית) תמורת 3,900,000 ₪.
נטען בהשגה כי היה על המשיב לכלול בשומה את הזכויות במקרקעין בלבד, ללא הזכויות במקרקעין שבבעלות האגודה; כי היה על המשיב לקבוע את הפטור לפי שווי הדירות ורק לאחר מכן לחייב את המוכרים בגין יתרת הזכויות וכי היה על המשיב להתיר בנכוי הוצאות שהוציאו המוכרים, לרבות שכ"ט עו"ד, שכ"ט שמאי, שכ"ט מנהל עיזבון, שכ"ט כונס, דמי הסכמה למינהל, טפול שומתי והוצאות השבחה בסך של 200,000 דולר, אשר הושקעו על ידי העורר 7 בהסבת הלול לדירות מגורים.
השמאית מציינת בסעיף הנ"ל כי סך הכול זכויות הבניה המותרות בתחום חלקה א' בנחלה מורכבות מבית הורים בשטח עד 160 מ"ר, בית לבן ממשיך בשטח של עד 160 מ"ר ובית הורים בשטח 55 מ"ר. עוד נאמר באותו סעיף, כי "ניתן להסדיר את חוקיות השמוש במבנים על ידי הסדרת מספר המבנים המותרים והשטח המרבי לכל מבנה (כמפורט במצב התיכנוני)". בסעיף 5 לחוות הדעת ("המצב התיכנוני") נכתב כי הנכס מוגדר כאיזור חקלאי ב' ובכול מיגרש בשטח זה מותרת "הקמת 3 יחידות דיור בשני מבנים לכל היותר (בעל משק, בן ממשיך, יחידת הורים).
זאת ועוד, לתצהירו של העורר צורפה בקשה למתן הוראות שהוגשה על ידי כונס הנכסים לבית המשפט לעינייני מישפחה (נספח 21 לתצהיר העורר 2), ממנה עולה כי גם לאחר שנחתם הסכם המכר, התברר לכונס כי העורר 7 עדיין משכיר את המשק לשוכרים שונים.
...
אומנם בענייננו אין מדובר בשומה זמנית, אולם איני מקבל את הטענה בדבר חוסר הסמכות לתקן את הטעות בשומה המקורית.
לאור האמור, אני סבור כי אין לקבל את טענת העוררים, בדבר העדר סמכות לתיקון השומה ושלילת הפטור עליו הוחלט בשומות המקוריות.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אציע לחברי הוועדה לדחות את הערר (למעט כמפורט בסעיף ג' להלן) ולקבוע כדלקמן: לא יוכר פטור ממס שבח בגין שתי הדירות שהוסבו.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 13.6.1971 מכרה הגב' קלמוסיס בשמה וכמנהלת עיזבון מר קלמוסיס ז"ל את הזכויות במיגרש לבני הזוג עוזי ורבקה גיל.
ביום 3.8.2010 אישרה רשמת ההוצאה לפועל את הסכם מכר הזכויות במיגרש שנחתם בין המבקש לבין המציעים שזכו במיכרז לרכישת המיגרש, שבמסגרתו התחייב המבקש בין היתר "להוון את הזכויות בנכס לדורות בהתאם לכללים הנוהגים בעיניין זה במינהל מקרקעי ישראל (לרבות החלטת מועצה מס' 1178 והוראות אגף 109)." ביום 24.8.2010 פנה המבקש למשיבה ובקש להוון את הזכויות במיגרש בהתאם להחלטה 1178.
ביום 29.12.2013 הודיעה המשיבה למבקש כי חוזה החכירה למשק עזר לא נחתם בטעות אלא לאחר מו"מ שבו הסכים המנהל לקבל את טענות המתיישבים הותיקים, להכיר בזכויותיהם, לפטור אותם מתשלום דמי חכירה ראשוניים ולהחכיר להם את המגרשים ללא תשלום ראשוני, ולכן דחתה את הבקשה.
ביום 26.7.2009 פורסמה הוראת האגף החקלאי מס' 109 אשר קבעה את כללי הטיפול בהוון משק עזר בהתאם להחלטה 1178; סעיף 7.1 בהוראת האגף קבע: "חוכר משק עזר יהיה רשאי להוון את מיגרש המגורים עליו קיימת יחידת המגורים המקורית ולחתום על חוזה חכירה מהוון למגורים, כפוף לקיומו של מיגרש סטאטוטורי המיועד למגורים." מיגרש מגורים הוגדר בסעיף 2.9 כך: " השטח שיאושר בתכנית סטאטוטורית עפ"י תמ"א 35. גודלו של מיגרש מגורים, אשר מיועד למטרת מגורים על פי תכנית סטאטוטורית שאושרה טרם אישור תמ"א 35, יהיה בהתאם לצפיפות שנקבעה בתמ"א 35 תוך היתחשבות בבינוי הקיים." אין מחלוקת כי המיגרש נושא התובענה הוא מיגרש מגורים סטאטוטורי ולכן הוא ממלא אחר התנאי הראשון.
...
אני דוחה את הטענה.
סוף דבר לנוכח כל האמור, אני דוחה את המרצת הפתיחה.
המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪.

בהליך ת"ע (ת"ע) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ביום 31.12.2015 אושר וקיבל תוקף של פסק דין הסכם הפשרה שנחתם ביום 15.10.2015 בין המנוחים (באמצעות אפוטרופסותיו של המנוח ועזבונה של המנוחה) ובין המשיב 1 ובני ביתו, האגודה השיתופית משק .
. ובניו בו הוסכם, בין היתר, כי המשיב 1 יקבל את זכויות המנוחים בעסק החקלאי (מחלבה) כנגד קיום צוואת המנוחים ובלא כל היתנגדות לה. נוכח האמור ועל יסוד פסק הדין והסכמת הצדדים ניתן ביום 01.09.2016 צו לקיום צוואת המנוחה וביום 24.01.2019 צו לקיום צוואת המנוח.
מתגובת המשיב 1 עולה, כי תכלית הבקשה מושא הליך זה למינוי מנהל עזבון היא, למעשה, אילוץ בעלי הזכויות במשק למוכרן דוקא לו, בלא שיש לכך עגון בצוואה.
...
שפורט בצוואתנו יקבע בהסכמה בין ארבעת הילדים ואולם אם יתגלעו חילוקי דעות בעניין שווי רכוש כלשהו בדרך חלוקתו אנו קובעים כי מנהל העיזבון עו"ד .
לפיכך, ואף ש ע ס קי נן, כ א מו ר, ב ס עד קי צו ני א שר י ש ל ת תו ב מ שו ר ה ובזהירות, נ ח ה ד ע תי, כי נסיבות המקרה דנא באות בגדר ה נ סי בו ת ה ח רי גו ת, אשר ההלכה הפסוקה מדברת בהן ומצדיקות סילוק ה תו ב ענ ה ע ל ה ס ף, וכך אני מורה.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

גם לו הייתה עומדת לתובעים טענת הנאמנות, הרי שהיא היתיישנה בשנת 1997 עם מינויו של אחד מבניה של המנוחה מר ב. ז"ל כמנהל עזבונה, היות שיורשי המנוחה או מי מהם כפרו בטענות המנוח לזכויות במשק - עובדה הנלמדת מכך שבתצהיר התמיכה לבקשה למינוי מנהל לעזבון המנוחה, הלין מר י., בנו של ע. ז"ל על כך שהמנוח מחזיק במשק ועושה בו שימוש בנגוד לצוו הירושה שניתן אחר עזבון המנוחה.
עמדת המוסדות המיישבים בכתב ההגנה שהוגש מטעם הסוכנות נטען, בין היתר, כי לא ידוע לה על הסכם נאמנות בין המנוח והמנוחה; כי בהתאם לנהלי רמ"י והאיסור על פיצול משק חקלאי, לא ניתן יהיה לרשום הזכויות במשק על שם יותר מאדם אחד; כי אין מקום להורות על מינוי מי מבין התובעים כ"בן ממשיך", משעל המינוי להתבצע בהתאם להוראה 55 להוראות האגף החקלאי של רמ"י; כי כשם שעולה מן הרישום בספריה, פנה אליה המנוח ביום 11.03.1963 ובקש להעביר הזכויות במשק על שם המנוחה ולהירשם כבעל הזכויות במשק 67 – בקשה שקבלה אישור האגודה והיא נעתרה לבקשתו, והרישום שהתבקש בוצע; כי ביום 02.01.2006 נחתם הסכם מכר בעיניין הזכויות במשק 67 ע"י המנוח ורעייתו המנוחה ובין בני הזוג ב.; ובאשר להליך שלפנינו – אין היא נוקטת עמדה בעיניין הסיכסוך המשפחתי ותכבד כל החלטה שתנתן, ובילבד שתעלה בקנה אחד עם הוראות הדין.
...
סוף דבר מן המקובץ עולה, כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות ולמצער שיהוי.
יתר על כן, דינה להידחות גם לגופו של עניין, משלא עלה בידי התובעים להרים הנטל (המוגבר) הרובץ עליהם לשם הוכחת התביעה וזכאותם לסעד שנתבע על ידם.
לפיכך התביעה נדחית בזאת.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפנינו ערר על החלטת מנהל מסוי מקרקעין חיפה (להלן: המשיב) מיום 19.9.2021, בה דחה את ההשגה שהוגשה על ידי העוררת, גב' פנינה פרייטג (להלן: העוררת), ביחס לשומת מס שבח שהוצאה לעוררת על ידי המשיב בגין העברת זכויותיה במשק חקלאי על שם אחיה – מר שמעון בלפר (להלן – האח או מר בלפר).
בית המשפט לעינייני מישפחה קבע כי רצונו של המוריש היה, כי ילדיו יהיו בעלי הזכויות במשק בחלקים שוים, אך אין אפשרות לרשום את העוררת ואחיה כבעלים משותפים במשק בהתאם לכללי רמ"י והוראות ההסכם הדו-צדדי בין האגודה לרמ"י. על כן נקבע, כי יש לפרק את השתוף בזכויות במשק על דרך של מכירת/העברת הזכויות במשק לצד ג' וחלוקת התמורה בנכוי הוצאות המכירה, בחלקים שוים בין האח לעוררת.
קבלת טענת העוררת תוביל לתוצאה אבסורדית לפיו העוררת מבקשת "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה". זאת, הן בשל כך שהעוררת נהנתה מחלוקת העזבון מאחר וקיבלה את פירותיו בסך מוערך של כ- 3 מיליון ₪, והן בשל כך שמנגד מבקשת היא לראות את מכירת זכויותיה במשק כחלוקה ראשונה.
קביעתו זו של בימ"ש למשפחה אושרה על ידי ערכאת העירעור – ראו פסקה 53 בעמודים 13-14 לפסק הדין בעירעור – נספח 4 לכתב הערר: "זאת ועוד, בית משפט קמא התרשם, כי הצדדים כיבדו ופעלו בהתאם לרצונו של האב בנוגע לחלוקה שויונית של הזכויות במשק והזכויות הנילוות אליו. יצוין, כי בית משפט קמא הגיע למסקנה אליה הגיע, לאחר שבחן על ציר זמן ממושך את היתנהלות הצדדים ביחס למספר אירועים; לרבות בקשתם לקיים הצוואה, "הבקשה להעברת זכויות במיגזר החקלאי", בה ביקש האח לרשום את הזכויות במשק על שם שני הצדדים בחלקים שוים, הדרך השוויונית בה חילקו האחרים את הרווחים מהמשק ומהמכירה המשותפת של הזכויות במיגרש ההרחבה, הדרך בה חילקו האחים את התמורה שהתקבלה מהמשק בחלקים שוים ביניהם, בית המשפט קמא התרשם גם מהדרך המשותפת בה השכירו האחים את דירת המגורים שבמשק והדרך בה חלקו האחים את דמי השכירות ביניהם.
...
די בכך כדי לקבוע כי דין הערר להידחות.
מאחר וקבעתי לעיל כי העברת זכויות העוררת במשק והפיצוי ששולם לה על ידי אחיה אינה בגדר "חלוקה ראשונה" של נכסי העיזבון, הרי שבכך נדחית עמדת העוררת.
כל המהלך ה"רעיוני" הסיבובי הנ"ל – אין לו כל בסיס ויסוד ודינו להידחות.
אשר על כן, לעמדתי גם טענת העוררת לפיה התמורה ששולמה לה בסך 2 מיליון ₪ בגין זכויותיה במשק החקלאי מקורה בנכסי העיזבון – דינה להידחות.
סוף דבר: 97.
לאור כל האמור, עמדתי היא כי דין הערר להידחות על כל חלקיו, וכך אציע לחבריי הוועדה לפסוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו