בקשת מינוי מומחה נוסף בתחום כאב או CRPS

לאחר קבלת הצעת בית המשפט הוגשה בקשה למינוי מומחים נוספים על אלו שבדקו את המבקש במסגרת ההליכים במל"ל וזאת בתחום הפסיכיאטרי, בתחום הכאב ובתחום השקום והתעסוקתי.

זו לא העלתה כל טענה לקיומה של נכות בתחום הכאב או כי המבקש סובל מתסמונת הכאב הכרוני שידועה בכינויה תיסמונת RSD או תיסמונות CRPS.

...

לאחר שעברתי על הבקשה, התגובה והתשובה לה שניתנה לפנים משורת הדין) ובעיקר לאחר שעברתי על המסמכים הרפואיים הגולמיים, על פרוטוקולי הדיון במל"ל והחלטת בית משפט קמא, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

מכאן שלא שוכנעתי כי המבקש אכן סובל משתי תסמונות שונות כפי שטוענת באת כוחו.

מכל אלה איני סבורה כי נפל פגם בקביעת בית המשפט קמא ועל כן דין הבקשה להידחות.

לאחר חקירת המומחה ובתאריך 4.3.2021 הוגשה הבקשה מושא החלטה זו למינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדי בעל ניסיון וידע בתחום הכאב ולחלופין מומחה כאב המומחה בתסמונת CRPS (להלן: "הבקשה").

...

לסיכום – אין עסקינן במקרה חריג ומיוחד כנדרש בהלכה הפסוקה לשם מינוי מומחה נוסף, הבקשה נסמכת על נימוקים שאינם מצדיקים מינוי מומחה נוסף, ומכאן דינה להידחות.

סוף דבר הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבות הוצאות בקשה זו בסך של 3,000 ₪ (כולל מע"מ כחוק).

ביום 28/4/2019 נתן בית משפט קמא החלטתו בבקשת ב"כ "כלל" למינוי מומחה נוסף, וכך קבע: "ראה החלטה אשר ניתנה, מונה ד"ר קליגמן, שאלת מינוי מומחה בתחום הנקודתי תבחן בהמשך ככל שתהא רלוואנטית". משכך, בית המשפט קמא קבע בהחלטתו כי אין מקום בשלב זה למינוי מומחה נוסף לבקשת ב"כ "כלל", משום שמונה מומחה אחר במקום המומחה ד"ר אדמוני, שחוות הדעת שלו נפסלו, וכן הבהיר כי בעתיד ישקול גם לאור בקשת ב"כ "כלל" נחיצות מינוי מומחה נוסף מעבר למינוי ד"ר קליגמן, בעל היתמחות ספציפית לתיסמונת CRPS.

ביום 19/3/2020 נתן בית המשפט קמא החלטתו מושא הבקשה כאן, והורה על מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הכאב.

...

אשר לפרשנות עדותו של ד"ר קליגמן בדבר מומחיותו בתסמונת CRPS, כאמור בחוות דעתו ובחקירתו, אני סבורה כי גם כאן צדק בית המשפט קמא.

ענייננו אינו בא בגדרם של המקרים החריגים וגם מטעם זה אני דוחה את הבקשה.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה הבקשה.

ביום 22.2.21 דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש למנות מומחה בתחום רפואת הכאב וקבע: "... התובע (המבקש- ח.ו.ו.) חוזר ומפנה למסמכים אליהם הפנה במסגרת כתב תביעתו. המסמכים הנוספים מיום 30.7.20 אשר צורפו לבקשה, עמדו לנגד עיני המומחה, והוא ציינם בחוות דעתו (וגם מסמכים אלו, הם בדיקות בפני אורטופד ולא מומחה כאב).

הפסיקה מתייחסת למשל לתסמונות כאב כרוניות כמו כאב נורופטי או תיסמונת CRPS.

...

בית משפט קמא מתייחס בהחלטתו למיעוט הטיפולים שעבר התובע בתחום הכאב, כאשר מסקנתו הינה, כי עובדה זו מלמדת שמדובר בסוגיה אורתופדית ולא בעניין מתחום רפואת הכאב תוך שהוא מפנה לפסיקתו של כבוד השופט עמית ברע"א 3883/20 פלוני נ' פלוני, שם הוא קובע מתי יש למנות מומחה בתחום הכאב ומתי לא. פגיעתו של המבקש או "מחלתו" אינה מחלת כאב המצדיקה מינוי מומחה בתחום זה. דיון לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, במסמכים הרפואיים, בחוות דעת המומחה, בפרוטוקול חקירתו מיום 23/12/21 ובהחלטת בית משפט קמא, מצאתי דון בבקשה כבערעור ולקבלה בחלקה.

לא כל כאב, ואפילו הוא מטופל במרפאת כאב, יביא בהכרח למינוי מומחה בתחום זה. לעניין זה ראו דבריו של המשנה לנשיאה, כב' השופט ריבלין ברע"א 4299/07 משה ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, מיום 22.10.07 : " כעניין שבעיקרון, אין לפסול את האפשרות למנות מומחה בתחום הכאב. מקובלת עלי העמדה שבמקרים מתאימים יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו, שכן ללא ספק, מדובר בעניין שיש לו לעיתים השפעה מרחיקת לכת על האדם-הסובל, על איכות-חייו ועל אפשרויות ההסתגלות והתפקוד שלו לאחר התאונה. יחד עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב, יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים בתחומים הרלבנטיים, או במסלול של סעיף 6ב לחוק הפיצויים – בהתייחסות של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי". (ה.ש - צ.ו; עוד ראו לעניין זה - רע"א 3504/11 שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (2011)).

סוף דבר הבקשה לפסילת או החלפת או מינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדי - נדחית.

ראיות לסתור וחוות הדעת בתחום הכאב לאחר העברת התביעה לבית משפט זה ביקש התובע להביא ראיות לסתור את הנכות הרפואית שנקבעה במל"ל. התובע לא חלק על הנכויות שנקבעו, אך ביקש למנות מומחה נוסף בתחום הכאב.

הכאב ותוצאותיו מגולמים איפוא במסגרת הנכויות בתחומים הרלוואנטיים, בעניינינו אורתופדיה, ולכן נקבע כי כאב או מיגבלת תנועה "רגילים" אינם מצדיקים נכות נפרדת ומובחנת.

נכות שכזו שמורה למקרים חריגים בהם לכאב השפעה עצמאית משל עצמו, החורגת מן הנכות הרגילה, למשל בתופעות קשות כמו תיסמונת הכאב הכרוני, CRPS (רע"א 3883/20 פלוני נ' פלוני (6/7/2020); רע"א 4399/07 ציון נ' אליהו (22/10/2007); רע"א 6959/23 פלוני נ' איי.די.איי (28/9/2023)).

...

הנתבעת סבורה שאינו זכאי לפיצוי בגין תקופה זו, שכן ממילא לא יכול היה לעבוד, אך טענתה נדחית שכן תגמולי המל"ל בגין התאונה הנוספת חושבו לפי שכרו המופחת, שנבע מהתאונה, והתובע זכאי לפער.

הפיצוי לאחר ניכויים 1,100,952 ₪ סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעות ישלמו לתובע סך של 1,100,952 ₪, בתוספת שכ"ט כדין.