מדובר בתביעה כספית על סך 238,000 ₪ שהוגשה על ידי המשיבה – חברת הנבטים של אודי בע"מ העוסקת בייבוא תוצרת חקלאית, כנגד חברת נמל אשדוד בע"מ (הנתבעת 1); חברת לפיד לוגיסטיקה בע"מ (הנתבעת 2 והמבקשת כאן); וחברת מארסק ישראל בע"מ (נתבעת 3).
טענות הצדדים:
המבקשת טוענת כי יש להורות למשיבה להפקיד ערובה שכן כאשר מדובר בתובעת שהיא חברה, הפקדת ערובה היא בגדר הכלל והפטור הוא בגדר החריג לו.
המבקשת מפרטת את שלבי בחינת בקשה מסוג זה וטוענת כי על בית המשפט לבדוק האם התובעת יכולה מבחינה כלכלית לעמוד בהוצאות שתיפסקנה (בהיתחשב במצבה הכלכלי, סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי וסכויי התביעה) וככל שהמסקנה הנה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח שתוכל לעמוד בנטל כאמור יש לבחון האם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה.
לטענת המבקשת בבחינת מצבה הכלכלי של המשיבה יש להיתחשב בעובדה לפיה השליטה המלאה והבלעדית בתובעת היא בידי מר אודי גרוס, וכי במסגרת ההליך הצפוי יהא צורך במינוי מומחים.
...
טענות הצדדים:
המבקשת טוענת כי יש להורות למשיבה להפקיד ערובה שכן כאשר מדובר בתובעת שהיא חברה, הפקדת ערובה היא בגדר הכלל והפטור הוא בגדר החריג לו.
המבקשת מפרטת את שלבי בחינת בקשה מסוג זה וטוענת כי על בית המשפט לבדוק האם התובעת יכולה מבחינה כלכלית לעמוד בהוצאות שתיפסקנה (בהתחשב במצבה הכלכלי, סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי וסיכויי התביעה) וככל שהמסקנה הינה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח שתוכל לעמוד בנטל כאמור יש לבחון האם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה.
המשיבה גם לא הצביעה על נסיבות מיוחדות בשלן יש לדחות את הבקשה.
במצב דברים זה, הרי ששעה שהכלל במקרה של חברה הוא הטלת ערובה, ולא הוכח כי מדובר במקרה חריג בו יש להימנע מכך, אני קובעת כי יש להטיל על התובעת הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת.
בנוגע לגובה הערובה נקבע, כי משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה שיש הצדקה לחיוב כאמור, עליו לקבוע את שיעור הערובה באופן מידתי המאזן כהלכה בין כלל השיקולים הצריכים לעניין (עניין הנדסה ממוחשבת, בפסקה 13).
