מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת מחיקת כותרת סדר דין מקוצר והעברת תביעה לדיון רגיל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

יש למחוק את הכותרת 'סדר דין מקוצר' נוכח העובדה כי התביעה הוגשה סמוך מאוד לכניסתה לתוקף של הרפורמה בסדר הדין האזרחי אשר ביטלה הליך זה, ועל כן בנסיבות נכון להעביר התביעה לדיון רגיל גם בהישען על דברי ההסבר לרפורמה וכן על פסיקות קודמות שנעתרו לבקשות ממין זה בעבר.
...
כך, ובהסתמך על לשון הסעיף, טען הנתבע כי משהמחלוקת מושא הליך זה נוגעת למקרקעין המהווה חלק מהאתר הבהאי הקדוש כי אז אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בו. בכל הכבוד, טענה זו נדחית על ידי.
עם זאת, ולאור הטענות העולות לגופו של עניין בבקשת הרשות להתגונן, אני מורה לתובע להודיע האם עומד הוא על קיום דיון או שמא מוסכם כי ימציא תשובתו לטענות העולות מבקשת הרשות להתגונן כפי שהוגשה ותתקבל הכרעת בית המשפט בבקשה אף ללא דיון פרונטאלי על מנת ליעל את ההליך.
אני קובעת כי דיון בבקשת הרשות להתגונן יתקיים ביום 24.2.2022 שעה 13:00, ככל שלא יוסכם כאמור בסעיף 23 לעיל.
המזכירות תואיל להמציא החלטתי לצדדים, לזמנם בהתאם, ולקבוע תז"פ ליום 16.8.21.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת כב' הרשם השופט א' רון, מיום 19.6.17, בתיק ת"א 34440-04-17, בבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרתה דחה בית המשפט את הבקשה למחיקת כותרת כי התביעה היא בסדר דין מקוצר, והורה למערער להגיש בקשת רשות להיתגונן.
המערער מפנה להלכות שנקבעו בבית המשפט כי די בכך שחלק מהתביעה אינו יכול להתנהל בסדר דין מקוצר כדי להעביר את התביעה כולה להליך שיתנהל בדרך הרגילה.
המשיבים טוענים, כי מדובר בעירעור בסוגיה צרה וממוקדת, היינו בשאלה אם ראוי לידון בתביעה בסדר דין מקוצר או בסדר דין רגיל.
עולה מכך כי המערער היה ער למתווה המוצע והוא לא היתנגד לו. באשר לטענה כי לא ניתן לתבוע בהליך של סדר דין מקוצר על בסיס העילה של עשיית עושר ולא במשפט, טוענים המשיבים כי עילה זו נכללה באופן חלופי אולם למעשה העילה המרכזית היא המערכת החוזית שפורטה לעיל וכן החלטת בית המשפט, היוצרים יחד לשיטת המשיבים את חבותו של המערער להשיב להם את הסכומים ששלמו, בין היתר גם בעבורו.
...
לאחר שבחנתי את הדברים, סבורני כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם.
לפיכך, התקיימו התנאים להגשת תביעה בסדר דין מקוצר, ועל כן הבקשה לרשות ערעור על החלטת כב' הרשם - נדחית.
מאחר שהתבקשה תשובת המשיבים, אני מחייב את המערער בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 8,000 ₪ נכון להיום.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבקשה נטען כי תביעתה של בזק אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר, ומשכך יש להעביר את הדיון בתביעה לסדר דין רגיל.
ביום 10.8.2020 הגישה בזק את תגובתה לבקשת למחיקת כותרת ולחלופין בקשת רשות להיתגונן, במסגרתה טענה כי אין ממש בטענות אקספון בבקשה להעברת התביעה לדיון בסדר דין רגיל, וכי אין גם כל הצדקה לאפשר לאקספון להיתגונן.
...
סבורני כי ענייננו אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים.
עוד ראיתי מקום לציין כי בנוסף לפגם הדיוני שמצא בית המשפט קמא בכך שאקספון צרפה את המסמכים לתצהיריה מבלי להגיש בקשה מקדימה, ישנו טעם לפגם גם בהתנהלותה הדיונית של אקספון במסגרת ההליך לפניי.
בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, וממילא נדחית הבקשה לדחיית מועדי דיוני ההוכחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כבוד השופט י. גולדברג) מיום 4.12.16 בת.א. 63211-09-16, לפיה נדחתה בקשת המבקשים "למחיקת כותרת /העברת דיון לפסים של תובענה רגילה ובקשה למתן אורכה להגשת כתב הגנה". המשיבים הגישו נגד המבקשים "תביעה לפינוי מושכר, על פי סעיפים 215ז-י"ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984" (להלן "התקנות").
בית משפט קמא דחה את הבקשה, בקובעו, בין היתר, כי המחלוקת בין הצדדים טרם נפרשה במלואה, מאחר והמבקשים טרם הגישו כתב הגנה וכי "ככל שיתברר כי התשתית העובדתית מחייבת בירור התובענה שלא בדרך מקוצרת , יהיה ניתן ליתן הוראה מתאימה בעתיד...". החלטה זו היא נשוא הבקשה בפני , כאשר לטענת המבקשים היה על בית משפט קמא להכריע בבקשה על סמך כתב התביעה בלבד וכי תביעה יכולה להידון בסדר דין "מיוחד" (כמו המרצת פתיחה, סדר דין מקוצר, סדר דין מהיר , תביעה קטנה וכיוב') רק אם כתב התביעה "מתאים" לסדר הדין בו הוגש.
...
לאחר שעיינתי בבקשה , על נספחיה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתגובה.
לפיכך , אני דוחה את הבקשה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הבקשות התבררו לפני כב' הרשמת שלי רוזמן פרקש, שדחתה את הבקשה למחיקת כותרת (20/2/2018), ומינתה, בהסכמת הצדדים, מומחה לזיהוי כתב יד (עו"ד יונתן נפתלי), לבדיקת ההמחאות.
הצדדים הגישו סיכומים, וב-22/10/2019 נעתרה כב' הרשמת לבקשת המערער ונתנה לו רשות להיתגונן, אף שסברה כי הגנתו "דחוקה היא ועל סף הגנת בדים". בין נימוקי ההחלטה צוינה העובדה שההמחאות המקוריות לא הוצגו, וכי העתקיהם אינם יכולים להיות תשתית מספקת לצורך מתן פסק דין בסדר דין מקוצר והדיון בתביעה הועבר לסדר דין רגיל.
...
מסקנה זו סבירה ביותר, שכן ההמחאות נועדו לפרוע את ההלוואה, בוודאי כשהמערער לא הציג טענה אחרת.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל נמצא כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין, התומכים הן במסקנות העובדתיות והן במסקנות המשפטיות, וכי לא נמצא בפסק הדין כל טעות שהיא ביישום החוק והדין או בדרך התנהלותו.
לפיכך, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו