לפניי ערעור על החלטת כב' הרשם השופט א' רון, מיום 19.6.17, בתיק ת"א
34440-04-17, בבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרתה דחה בית המשפט את הבקשה למחיקת כותרת כי התביעה היא בסדר דין מקוצר, והורה למערער להגיש בקשת רשות להיתגונן.
המערער מפנה להלכות שנקבעו בבית המשפט כי די בכך שחלק מהתביעה אינו יכול להתנהל בסדר דין מקוצר כדי להעביר את התביעה כולה להליך שיתנהל בדרך הרגילה.
המשיבים טוענים, כי מדובר בעירעור בסוגיה צרה וממוקדת, היינו בשאלה אם ראוי לידון בתביעה בסדר דין מקוצר או בסדר דין רגיל.
עולה מכך כי המערער היה ער למתווה המוצע והוא לא היתנגד לו.
באשר לטענה כי לא ניתן לתבוע בהליך של סדר דין מקוצר על בסיס העילה של עשיית עושר ולא במשפט, טוענים המשיבים כי עילה זו נכללה באופן חלופי אולם למעשה העילה המרכזית היא המערכת החוזית שפורטה לעיל וכן החלטת בית המשפט, היוצרים יחד לשיטת המשיבים את חבותו של המערער להשיב להם את הסכומים ששלמו, בין היתר גם בעבורו.
...
לאחר שבחנתי את הדברים, סבורני כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם.
לפיכך, התקיימו התנאים להגשת תביעה בסדר דין מקוצר, ועל כן הבקשה לרשות ערעור על החלטת כב' הרשם - נדחית.
מאחר שהתבקשה תשובת המשיבים, אני מחייב את המערער בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 8,000 ₪ נכון להיום.
