בקשת מחיקה על הסף של ערעור על פיצוי בתאונת דרכים

לאחר שכב' השופט נ' סולברג הורה כי המשיבים יגישו תשובה לבקשת רשות העירעור (החלטה מיום 19.5.2015), הגיש הבנק בקשה למחיקת ההליך על הסף, וזו הועברה לטיפולי.

לטענת הבנק בשונה מסברתו של המבקש ההחלטה בה נמחקה בקשתו לאישור תביעה נגזרת היא "פסק דין", ועל כן היה עליו להשיג עליה בדרך של ערעור בזכות.

עוד אציין כי המבקש עמד כבר בבקשת רשות העירעור על סברתו לעניין סיווג ההליך והדגיש כי אם סברתו לא תיתקבל מבקש הוא להורות על שינוי סיווג ההליך, ותשובות המשיבים לבקשת רשות העירעור טרם הוגשו, כך שאין מדובר בטעות שהתגלתה בשלב מיתקדם של ההליך באופן שבשינוי הסווג יהיה כדי לפגוע באופן לא מידתי במשיבים.

גם בטענת הבנק לעניין צרופו של בן ציון צודק הוא, ומשהיה זה צד להליך בערכאה הדיונית היה על המבקש לצרפו כצד להליך הערעורי, כפי שמורה הוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי (להיקפה של החובה לצרוף בעלי דין ראו [רע"א 7378/12]קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' עיזבון זכריא אסעד ג'ברין (10.2.2013)).

...

יצוין כי לבקשה צורפה "תגובה ראשונית" מטעם המבקש, אולם משסבורני כי אין מקום לקבל את הבקשה למחיקת ההליך, לא מצאתי להורות על הגשתה של תגובה מפורטת יותר.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 22926-05-16 בריק נ' קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אביגיל כהן המבקש- המערער סובחי בריק ע"י ב"כ עו"ד סאמי אבו ורדה המשיבה קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ע"י עו"ד דוד בן חיים פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' הרשמת הבכירה עידית קצבוי) מיום 1/5/16 בת.א. 35581-03-15 ולפיה נדחתה בקשת המבקש – הנתבע להעברת מקום דיון.

באשר לסמכות המקומית נכתב בסעיף 10 לכתב התביעה: "הסמכות המקומית לידון בתביעה הנה לבתי המשפט באיזור תל אביב, בין השאר, לאור מקום מושב התובעת, לאור חובת הנתבע לשלם לתובעת את חובו בכתובתה, וכן בהסתמך על הוראות הסעיפים 44 ו-61 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 ועל פסיקת בית המשפט העליון ברע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג, פ"ד מט (2) 731". הנתבע – המבקש הגיש בקשה למחיקת התביעה על הסף או להעברתה לבית משפט מוסמך במחוז חיפה וזאת בשל העדר סמכות מקומית לבית המשפט בתל אביב.

...

ב) בשל העובדה שהחלטת בית משפט קמא היא נכונה, דין הערעור להידחות לגופו של עניין.

מכל מקום, משמצאתי כי החלטת בית משפט קמא היא נכונה לגופו של עניין ותואמת להוראות הדין ולהלכה הפסוקה, דין הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות לערער והערעור נדחה לגופו.

בקשת המבקשת למחיקה על הסף של ערעור שהוגש על ידי משיבה 1 (להלן: "המשיבה"), בשל איחור בהגשתו.

כמו כן נטען, כי נוכח הסוגיה התקדימית נשוא העירעור - חיוב צד ג' (מכון הרשוי של הרכב המעורב בתאונה) בפצוי מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, על אף שאינו קשור או מעורב בתאונת הדרכים באופן ישיר, הרי שסכויי העירעור ממשיים ומצדיקים העתרות לבקשה להארכת מועד במקרה דנן ובירור מחלוקת עקרונית זו. המבקשת מצידה לא התייחסה בתשובתה לתגובה לנושא זה והתמקדה בטענות לעניין האיחור בהגשת העירעור.

...

כמבואר להלן, אני סבורה, כי אכן יש מקום להארכת המועד להגשת הערעור.

עם זאת, נוכח הטענות נשוא הערעור והשאלה העקרונית שעל הפרק, אשר לה מן הסתם השלכות רוחב אצל המשיבה ואצל חברות מסוגה או צדדי ג' הנמצאים במצב דומה, אני סבורה כי יש במצב דברים זה כדי להוות טעם מספיק לצורך הארכת המועד להגשת הערעור.

לסיכום, כפוף לתשלום ההוצאות, במועד שנקבע לעיל, הבקשה תדחה.

לפני בקשת המבקשים למחיקה על הסף של העירעור אותו הגישה המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (כב' הש' ר. קרלינסקי) מיום 3.3.15 (תיק 28104-09-11).

הנידרש לנדון המשיבה, ילידת 1933, הגישה תביעה נזיקית ע"פ חוק הפלת"ד כנגד המבקשים לתשלום פיצויים עקב תאונת דרכים.

הוסף לכך שאף לא נראה כי אינטרס ההסתמכות של המבקשים נפגע, בשל הגשתו של העירעור באיחור של יום אחד, זאת מאחר שהן המשיבה והן המבקשים הגישו בקשות לתיקון פסק הדין ומתוך הבקשות והתגובות להן יכלו המבקשים ללמוד כי אין המשיבה מסכינה עם תוצאות פסק הדין וכי דחיית בקשתה לתיקון פסק דין תביא אותה לערער על מסקנותיו.

...

לא שוכנעתי כי המערערת פעלה בחוסר תום לב או התנהלה באופן העולה כדי השתק וחיבוק ידיים, זאת מאחר והמשיבה הגישה בקשה לתיקון פסק דין בסברה כי יהא בכך לייתר את ערעורה.

לאור כל האמור לעיל, ומבלי לקבוע מסמרות בעניי סיכויי הערעור, הריני מאריך את המועד להגשת הערעור ליום בו הוגש בפועל.

הבקשה למחיקה על הסף נדחית.

רקע והליכים המבקש, עורך דין, ייצג את המשיבה בהליך תביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

בא כוח המשיבה הגיש בקשה למחיקת העירעור על הסף, שכן לטענתו כתב העירעור הוגש בנגוד לתקנות סדרי הדין.

ביום 26.3.2015 קבע בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא א' ש' שילה), כי כתב העירעור של המבקש אינו ערוך בהתאם להוראות פרק ל' בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מבחינת תוכנו והיקפו, והורה למבקש להגיש כתב ערעור מתוקן שלא יעלה בהיקפו על שבעה עמודים.

...

נוכח האמור אין הדין מתיר להיעתר לבקשה.

מעבר לצורך אציין, כי בכל מקרה הלכה פסוקה היא שתחום סדרי הדין נתון ככלל, באופן מובהק לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אפילו הגיע בית המשפט שלערעור למסקנה שיש לנקוט בדרך דיונית אחרת ( ראו: ר"ע 457/83 .ohio medical products division of air reduction company, inc נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית פ"ד לז(4) 309 (1983) פסקה 4; רע"א 5996/06 טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ (10.8.2006) פסקה 5; רע"א 5818/12 עזרום מפעלי מתכת בע"מ (בפירוק) נ' נטפים בע"מ (7.8.2012) פסקה 8; וכן ראו חמי בן-נון, טל חבקין הערעור האזרחי 204 (מהדורה שלישית, תשע"ג-2012)).

לנוכח האמור, איני נעתר לבקשה וממילא אין עוד מקום להידרש לבקשת עיכוב הביצוע.