בקשת כונס נכסים לפתיחת התמחרות נוספת לאחר זכייתה של מציעה

רקע ופסק דינו של בית משפט קמא- אין מחלוקת כי כנגד המבקשים ניפתח ע"י המשיב 1 (להלן "הבנק") תיק הוצל"פ למימוש שטר משכנתא הרשומה על בית דו משפחתי בירושלים (להלן "הנכס").

בהתמחרות זכו המשיבים 2-3 (להלן "הקונים") אשר הציעו לשלם תמורת הנכס סך 3.36 מיליון ₪, כאשר שווי הנכס נקבע ע"י השמאי ע"ס 3.7 מיליון ₪.

לאחר חקירת השמאים בלישכת ההוצאה לפועל שהתקיימה ביום 10.7.18 נקבע ע"י רשמת ההוצל"פ כי המבקשים השתהו בנסיבות למכור את הנכס בעצמם או להביא קונים מטעמם, הגישו הסתייגות זמן רב לאחר שחוות הדעת היתה בידם, ההתמחרות נוהלה כראוי, הצעת הקונים תואמת את מבחן השוק.

תמצית טענות המבקשים- המבקשים הגיעו להסדר עם הבנק ושילמו 500,000 ₪ ולא ניתנה להם ארכה להשלים את התשלומים ע"פ ההסדר ולכן לא יכלו לעמוד בו. הכונס ביצע מחטף: לא שלח את הנידרש לפני ההתמחרות, התקבלה הודעה בעיניין מועד ההתמחרות רק יומיים מראש, ההתמחרות בוצעה בפזיזות, לא התאפשר למבקשים להציע מחיר נגדי מטעמם, מבקשים לפדות את הנכס ולהשיא את התמורה.

ההתמחרות נערכה מול 5 מציעים נוספים.

...

לו היתה מתקבלת הבקשה היה נגרם נזק רב לרוכשים, שרכשו את הנכס בתום לב, ללא כל קשר למחלוקות שבין המבקשים והבנק, שילמו את מלוא התמורה והיו זכאים- ובפועל אף קיבלו- את החזקה בנכס לידיהם.

גם טענות המבקשים לגופו של עניין- דינן להידחות, ואני מקבלת בעניין זה את קביעות הערכאות קמא: רשמת ההוצאה לפועל ובית משפט קמא.

התוצאה היא כי הבקשה נדחית.

על בית המגורים של שני בני הזוג רבצה משכנתא לטובת המשיב 3, בנק לאומי לישראל, ומשלא עמדו המבקשת והמשיב 1 בתשלומי ההלוואה לבנק, פתח המשיב בהליכי הוצאה לפועל נגד השניים.

משהכריז המשיב 2 על הזוכה בהתמחרות, הודיע המשיב 1 כי הוא מודיע על רצונו לפדות את הנכס, והמשיב 2 הודיע כי יוגש דו"ח לרשמת ההוצל"פ בעיניין "בקשת החייב לפדות את הנכס כנגד סכום הצעת הזוכה 12,350,000 ₪". המשיב 2 שלח את הדו"ח המדובר ללישכת ההוצאה לפועל, ועימו "בקשה למתן הוראות", בה ביקש "ליתן הוראות בדחיפות בעיניין בקשת החייב לממש את זכותו לפדות את הנכס", וכן ליתן הוראות ביחס לבקשת הזוכה צד ג' (אברהם נוי שמו), לערוך היתמחרות נוספת, ככל שמי מהחייבים יודיעו על כוונתם לפדות את הנכס.

בבקשה זו ציין המשיב 2 כי הוא סבור שמשהוכרזה הצעתו של הזוכה, זכותם של החייבים להודיע על רצונם לפדות את הנכס במחיר הזוכה, ולא ניתן לערוך היתמחרות חוזרת.

בהקשר זה טענה המבקשת כי המשיב 2, הכונס, המשיך בהליכי מימוש בית המגורים בהוצל"פ, ב"שירות" המשיב 1 שנוהג בחוסר תום לב קצוני, וכי זכה במהלכיו אלו, "למרבה הצער", "גם בסיוע רשמת ההוצל"פ". לטענת המבקשת, המשיבים 2-3 נתנו יד להתנהלותו הפסולה של המשיב 1, עת קיימו הליך של היתמחרות "למראית עין" בלבד.

הם סיכמו את טענותיהם בהקשר זה בכך שציינו כי פעולות הכונס התנהלו תחת פיקוחה של כבוד הרשמת והוראותיה, נערכה שמאות שהועברה לעיון המבקשת וזו לא חלקה עליה, פורסמו מודעות למכירת הבית שהוצג למספר מתעניינים, ומחלקם התקבלו מספר הצעות לרכישתו, נערכה ישיבת היתמחרות אליה זומנה גם המבקשת שלא טירחה להתייצב, ולאחר מכן נערכה ישיבת היתמחרות נוספת בנוכחות אחד המציעים והמשיב 1, שגם אליה לא טירחה המבקשת להתייצב, ניתנה למבקשת זכות פדיון של הבית והיא לא מימשה אותה, כל הבקשות והדוחו"ת שערך המשיב 2 הועברו לעיון ותגובת המבקשת שהייתה מיוצגת על ידי עו"ד, ומכר הבית למשיב 1 אושר לאחר שזה הציע את ההצעה הגבוהה ביותר.

...

אך גם בעניין זה לא אקפיד עם המבקשת, ולא אדחה את הבקשה אך בשל הגשת הבקשה באיחור כשהיא אינה נתמכת בתצהיר, בנסיבות תיק זה. מצאתי להתייחס במסגרת החלטתי זו לטענות הצדדים, דווקא לנוכח הטענות הקשות שהעלתה המבקשת הן ביחס להחלטות כבוד הרשמת ואגו והן ביחס לפעולות המשיבים, ובפרט פעולותיו של המשיב 2, בתפקידו ככונס נכסים.

מכאן, אני דוחה את הבקשה.

סיכומו של דבר הבקשה נדחית.

כעבור כחודש, ביום 17.5.22 הגישו הכונסים בקשה לפתוח מחדש את הליך ההתמחרות בנוגע לנכס ברח' המלאכה, לבקשת מציע נוסף.

בשיחה ביקש המציע הנוסף לברר מה הייתה ההצעה הגבוהה ביותר לרכישת הנכס, והנתון נימסר לו. מספר שבועות לאחר מכן ביקש המציע הנוסף להגיש הצעה לרכוש הנכס תמורת 3,300,000 ₪, דהיינו כ- 10% יותר מאשר ההצעה שזכתה.

...

במילים אחרות, במקרה שבפני מתקיימים שני החריגים שנמנו בחוק ובפסיקה, ועל כן אני סבורה שהעצה המשפטית שנתן עו"ד תיבי לנתבעת, לפיה בהעדר הסכמה לא ניתן לפרק השיתוף באמצעות רישום בית משותף, ואשר הביאה אותה להסכים למתווה המוסכם, מבוססת היטב.

לסיכום נקודה זו, לא שוכנעתי שקיימת עילה להתיר לתובעת לחזור בה מהסכמתה לפירוק השיתוף באמצעות מכירת הנכס וחלוקת התמורה, ולא שוכנעתי שקיימת עילה לבטל את אישור תוצאות ההתמחרות.

סוף דבר מכל הטעמים שהוזכרו לעיל, איני מוצאת שיש לשנות מההחלטה הקודמת במסגרתה אושרו תוצאות ההתמחרויות בנוגע לשני הנכסים.

עם זאת, נוכח משקלו וחשיבותו של אינטרס הסופיות בהליכי היתמחרות, רק במקרים חריגים בית המשפט ייעתר לבקשה לפתוח מחדש הליכי היתמחרות שהסתיימו בצורה תקינה, הוגנת ובתמורה סבירה, תוך העדפת הצעות משופרות אשר הוגשו לאחר ההכרזה על ההצעה הזוכה (רעא 3165/22 בנימין זיגדון יזמות נדל"ן ובנייה בע"מ נ' ריאליטי קרן השקעות בנדל"ן (31.5.2022)).

הצעתו של מר גפני הוגשה רק לאחר שהוכרזו הזוכות בהליך ההתמחרות, וליתר דיוק למעלה מחודש ממועד ההתמחרות, בה נכח, וכמעט חודש לאחר שהוגשה בקשת כונס הנכסים לאישור הסכם המכר.

גם לאחר שכונס הנכסים הודיע כי הוגשו 3 הצעות ובקש אישור לקיים היתמחרות, לא פנו מי מבעלי הזכויות בבקשה לאפשר ארכה לבחינת אפשרות להגשת הצעות נוספות בשל האירועים שאנו חווים או בשל כל נימוק אחר.

...

לא הוצג בענייננו טעם המצדיק סטייה מאינטרס אמון הציבור בסופיות הליך ההתמחרות וזה גובר בענייננו על אינטרס השאת התמורה, על אחת כמה וכמה כאשר בסופו של דבר לא הונחה על הפרק הצעה קונקרטית ממשית.

בהינתן כל אלה, אני דוחה את ההתנגדויות שהוגשו.

כפועל יוצא, אני מאשרת את ההסכם, כמבוקש בבקשת כונס הנכסים מיום 23.1.2024.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב – יפו (כב' סג"נ השופט טל חבקין) מיום 20.5.24 בת"א 60851-08-19 ולפיה התקבלה בקשת כונס הנכסים – משיב 1 לקבוע שמבקש 2 – יואב נדב אינו מוסמך לפעול בשם מבקשת 1 - חברת צל ירח בע"מ ובכלל זה להגיש הצעה להתמחרות.

ביום 8.8.23 היתקיימה היתמחרות ונדב זכה לאחר שהציע 9.4 מיליון ₪ עבור המקרקעין.

הד גל הודיעה כי היא מסכימה להצעת בימ"ש. פרץ הגיש תגובה (לאחר שקבל רשות מביהמ"ש לכך בהחלטה מיום 2.5.24) ובקש לקבוע כי אין להתיר לצל הירח להישתתף בהתמחרות הואיל ונדב שמתיימר לפעול בשמה אינו מוסמך לייצגה.

בנוסף, בימ"ש קמא הטיל את נטל הראיה להבאת צו המתיר לצל ירח להישתתף בהליך ההתמחרות על נדב במקום על פרץ הטוען לאי כשרותה לכך.

בימ"ש קמא לקח בחשבון את כל השיקולים הצריכים לעניין בהקשר זה: טענות הצדדים, ביניהן טענות של זיוף ומרמה שהעלה פרץ, והראיות שצורפו; העובדה שפרץ היה רשום כבעל מחצית ממניות החברה עד שנדב שינה זאת; מי שפתח במקור בבירור לעניין הבעלות במניות והזכות לקבל החלטות בשם צל הירח הוא נדב, אך במקום להשלים את הבירור מחק את תביעתו, ובמקביל פעל לשינוי המירשם חד צדדית באופן המעורר שאלות; לסכסוך בין פרץ ונדב יש השלכה ישירה על זכויות צדדים שלישיים.

...

הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 2.5.24 אולם בימ"ש קמא אפשר לו "להגיש בקשה או התייחסות לענייני צל ירח". מאחר והמחלוקת המשנית שהתעוררה בתיק ודרשה הכרעה נוגעת באופן ישיר לפרץ, הרי שעל מנת שהתמונה תוצג במלואה בפני בימ"ש, גם אני סבורה כי היה מקום לאפשר לפרץ להציג את עמדתו בפני בימ"ש קמא.

משהגיע בימ"ש למסקנה כי משקלה נמוך, הרי שפועל יוצא מכך שאין מקום להסתמך עליו בשלב זה. בימ"ש קמא קבע כי הדד לוק (מצב של קיפאון בחברה) לכאורה נותר בעינו נוכח מצב הדברים שהובא בפניו.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.