בקשת יחיד לכינוס נושים בהליך חדלות פירעון של חברה

היחיד ערב בפני הנושה לחובותיה של חברה בבעלותו, חברת בורסה מרקט מחסני מזון בע"מ, ולהבטחת ערבותו נרשמה לזכות הנושה משכנתא (להלן: "המשכנתא") על זכויות היחיד בדירה שברחוב ז'בוטינסקי 112 ברמת גן (גוש 6125, חלקה 723, תת חלקה 15; להלן: "הדירה").

כך למשל: "מתן עדיפות לנושה מסוים עשוי להיתמודד בהצלחה עם בעיית הטרמפיסט הקיימת בפרעון שוויוני. כזכור, עיקר החשש בפרעון שוויוני הוא שכל נושה יימנע מלפקח על היחיד ויותיר מלאכה זו לרעהו. מכיוון שמפרות הפיקוח (כלומר ריסון החייב והקטנת היסתברות חידלות פרעונו) ייהנו כל הנושים כולם, יבקש כל נושה לבחור בהתנהגות סבילה, לחסוך לעצמו עלויות פקוח ולהנות מפירות הפיקוח של זולתו. התוצאה תהיה ששום נושה לא יפקח בפועל על החייב. ברם, מתן עדיפות לנושה עשוי ליפתור בעיה זו. העדיפות תנתן לנושה בעל מנגנון פקוח יעיל על היתנהגות חייבים כגון בנק. מתן העדיפות לפרעון חובו הוא התמריץ לנושה זה לפקח לבדו פקוח המיטיב עם כל הנושים, כלומר עדיפות הפרעון לנושה היא למעשה התשלום הכלכלי שיתר הנושים משלמים לו בתמורה להנאתם משירותי הפיקוח שנושה זה מעמיד לרשותם" (פרופ' דוד האן, דיני חידלות פרעון, (2018) עמ' 504) הגמול לכונס על תרומתו לקידום הליכי המימוש דומה לגמול המוצע לאותו נושה פעיל הבוחר להשקיע בקידום מימוש נכסי היחיד.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ובניסיון למצוא אמות מידה אחידות לקביעת שכר כונס במקרים שכאלו, אני סבור כי הבסיס לקביעת השכר הראוי יהיה התחשיב הקבוע בסעיף 4 לתקנות השכר, המורה כך: פרע החייב את מלוא חוב ההלוואה לאחר שחלפו 90 הימים מיום מינוי כונס הנכסים, ואולם בטרם הוכרז על קונה בהליכים למכירת הדירה נושא המשכנתה (להלן – הדירה) לפי החוק, זכאי כונס הנכסים לשכר הכולל את שכר הטרחה כקבוע בתקנה 2, בתוספת שכר באחוזים מסכום החוב שנפרע בפועל, כמפורט להלן: (1) לגבי 457,561 השקלים החדשים הראשונים – 4.8%; (2) לגבי 653,657 שקלים חדשים נוספים – 5.6%; (3) לגבי כל שקל חדש נוסף – 6.4%.

בהתחשב במכלול הנסיבות כאמור, אני קובע כי שכרו של הכונס יועמד על הסך של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ. לטענת המבקשים, יש לפסוק לזכותם גם החזר הוצאות בסך של 6,435 ₪ וכן גם עלויות ביטוח בסך של 1,330 ₪.

לסיכום, אני מקבל את הבקשה וקובע כי שכר הכונס עבור פעילותו יועמד על סך 30,000 ₪ בצירוף מע"מ, ולכך יתווסף החזר הוצאות המבקשים בסך 4,000 ₪.

מבוא לפניי בקשתו של היחיד, מר יעקב נס (להלן: "המבקש"), להורות על כנוס אספת נושים לצורך אישור הסדר חוב אישי בעיניינו.

הבקשה הוגשה בבית משפט זה, במסגרת הליך חידלות הפרעון של חברת נס פולימרים בע"מ (בפרוק) (להלן: "התאגיד"), בה כיהן המבקש עד למועד קריסתה כבעל מניות ודירקטור יחידי.

המבקש טוען כי הבקשה לגיבוש הסדר חוב מציעה דיבידנד נוסף ביחס לארבעה נושים בלבד אשר אוחזים בערבותו האישית, זאת מלבד הדיבידנד שישולם להם בגדריו של הליך חידלות הפרעון של התאגיד.

המבקש והנאמן מפנים לפסק הדין בתיק חדל"ת (מחוזי נצ') 54090-08-21 המלך לעבודות עפר ושינוע בע"מ נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון מחוז חיפה והצפון (נבו 28.1.2022) (להלן: "עבודות עפר ושינוע"), שם אושרה תכנית לשקום כלכלי משולבת לשתי חברות לצד הצעת הסדר ליחידים, בעלי המניות הערבים לחובות החברות.

...

כבר מהטעם הזה דין הבקשה להידחות.

זאת ועוד, לא שוכנעתי כי יש יתרון שדווקא בית המשפט של הליך הפירוק הוא שידון ויפקח על הליך ההסדר האישי של החייב, שכן הצעת הסדר מתייחסת לארבעה נושים בלבד המחזיקים בערבות אישית מטעמו.

סיכומו של דבר ולאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

העניין שבפני, החלטות ובקשות שונות הנוגעות להליכים המנוהלים על ידי מי שהיו עובדי חברה שהייתה בבעלות היחיד, המצוי כעת תחת הליכי בקשה למתן אישור להסדר נושים לפי ס' 321 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי.

ביום 1.7.2022 ניתנה החלטת בית המשפט, שעיקרה: "ברבות השנים מסתבר, כי במקרים רבים מועלות טענות כנגד בעלי / מינהלי תאגידים, אולם - בהעדר חבות ישירה, לעתים אף בצורה חסרת הצדקה לחלוטין, יהיו הטעמים לכך אשר יהיו, ואין הצדקה שתביעות חוב אלה תבחנה על ידי הנאמן, אלא שאלות אלו תוכרענה על ידי הערכאה הדיונית המוסמכת להכריע בשאלה זאת. בהתאם – אני מתיר את המשך ניהול ההליכים בבית הדין לעבודה (בסייג – שכל חבות אשר תוכרע בבית הדין לעבודה, ככל שמועדה נוצר לפני תחילת ההליכים, תיכלל בהליך שבפני, וכן, שלא ייכרת כל הסכם פשרה בהקשר זה ללא קבלת אישורו של מנהל ההסדר)." ביום 24.10.2022 ניתנה החלטת בית המשפט, המורה למנהל ההסדר לכנס אספת נושים, כאשר במסגרת ההוראות אשר ניתנו למנהל ההסדר, הורה בית המשפט למנהל ההסדר: "הגיעה העת לקדם הליך זה, גם בשים לב לכך כי בשלב זה ניתן לעובדים (הטוענים לקיומן של נסיבות המצדיקות הרמת מסך ההיתאגדות וייחוס חובות החברה שהייתה בבעלות היחיד, ליחיד) אישור לנהל הליך בביה"ד לעבודה (וגם מתוך הבנה שהעובדים זכאים להגיש תביעה במסגרת הליך הפרוק ולמצות זכויות מול המוסד לביטוח לאומי בהקשר זה), ובשים לב לקדימות שיש לשכר עבודה, על כל המשתמע מכך.... במסגרת הדו"ח יעמוד מנהל ההסדר גם על שאלת העובדים, לרבות: האם הוגשו תביעות לבית הדין לעבודה? האם הוגשו תביעות חוב לחברה שבפרוק? האם שולמו תשלומים על ידי המפרקת או המוסד לביטוח לאומי?" ביום 21.3.2023 הוגשה בקשת מנהל ההסדר למתן הבהרות, ועדכון אודות ההליך: ראשית – הצעת ההסדר לא זכתה לרוב הנידרש לצורך אישור הסדר נושים; שנית – עידכון לגבי ההליכים בבית הדין לעבודה.

...

לאחר בחינת השיקולים דלעיל, סבורני שיש להתוות דרך אשר מחד – תאפשר קידום ההליך, ומאידך – תמנע עיוות דין.

בפניי בקשת היחיד, למתן צו שקום כלכלי לפי חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, ובנוסף, בקשה מטעם הנושה, חברת "חרסה סטודיו יצרני כלים סניטריים בע"מ", להחרגת חובו של היחיד כלפיה מתחולת צו השקום.

יש לציין, כי נושה נוספת (חברת "תיבתא 2004 בע"מ" ציינה בהודעתה מיום 4.12.2022 כי הנה מצרפת לטענותיה של חברת "חרסה בע"מ". בכל הנוגע למהות החוב כלפי הנושה, חברת "חרסה בע"מ" , ציין היחיד בחקירתו מיום 29.6.2022 כי החוב כלפי החברה נוצר עקב קריסה כלכלית של חברה בענף הבנייה בשם חברת "א.א. בטונים בע"מ" שבה היה שותף ביחד עם אחיו המנוח, מר אברהם לוי ז"ל, ואשר נקלעה להליכי חידלות פרעון בעקבות הונאה כספית בהקף של 1.8 מיליון ₪ של אחד מלקוחותיה.

במקרה דנן לא עלה בידי הנושה להוכיח את טענתה שלפיה ליחיד קיים נכון להיום כושר הישתכרות מינימלי, ולכן בהתאם להילכת לשצ'נקו ואף בהתאם לפסיקות אשר מתייחסות לפקודת פשיטת הרגל, יש מקום לאשר הפטר ליחיד אשר מתפרנס מקיצבת זקנה וכן גם ליחיד אשר מקבל קצבת נכות בלבד (ראה : פש"ר (מחוזי חיפה) 67643-01-17 פניגשטין נ' הכונס הרישמי מחוז חיפה מיום 19.7.2020); פש"ר (מחוזי חיפה) 54150-06-18 שמאייב נ' הכונה הרישמי מחוז חיפה מיום 28.6.2020)).

...

במהלך הדיון נטען כי לבית המשפט המחוזי הוצגו ראיות שמהן עלה כי היחיד עבד באופן בלתי מוצהר בתחום השיפוצים, וכי בניגוד לטענות היחיד בנוגע לכך שמצבו הבריאותי לא איפשר בידיו להשתלב במעגל העבודה במשך שנים רבות, הרי שבפועל לא הוצגו על ידו ראיות אשר תומכות בטענה זו. עוד נטען באותו הליך כי הנאמן אשר מונה על ידי בית המשפט המחוזי בחן את טענת היחיד בנוגע למקום מגוריו בפועל, והתרשם מכך שמדובר בטענה שקרית, בעיקר לאחר שבחן את צריכת החשמל בחשבונות החשמל של הדירה המדווחת (דירת "עמידר" ברחוב האשל 13 בעיר עכו), וכי גם בדיקות אשר התבצעו על ידי הנושה העלו מסקנה דומה שלפיה היחיד לא התגורר בפועל בדירה זאת אלא בדירה אחרת בקרית-מוצקין.

הנושה טוענה כי מסקנה זו עולה באופן ברור מעיון בחשבוניות המס וכן גם מניתוח של קבלות צריכת המים והחשמל אשר צורפו לדו"חותיו החודשיים של היחיד, שמהן עולה כי הוא ביצע מספר רכישות של דברי מתיקה אשר שאותם הינו מנוע לאכול בשל מצבו הבריאותי, וכן גם מוצרים קוסמטיים אשר מיועדים לשימוש נשים.

בנוסף לכך, לא ברור מדוע עו"ד גלמן לא ערכה בדיקות מקדמיות בנוגע ליכולת איתנותו הכלכלית של היחיד (מצבת חובותיו בלשכות ההוצל"פ, נתוני השתכרות, תדפיסי בנק וכו') טרם שערכה את כתב הערבות (ראה : סעיף 2.1 לתצהירה של עו"ד גלמן) ושעליו גם חתמה (ראה : עמוד 2 להסכם) ומדוע לא ווידאה עם היחיד ועם אחיו המנוח כי הם נועצו בעו"ד מטעמם טרם חתימתם על גבי הסכם זה. מן המקובץ לעיל עולה כי אין מדובר בחוב אשר נוצר בדרך מרמה, אלא לכל היותר באי עמידה ביכולת כלכלית לעמוד בהתחייבות לערוב לחוב כספי מינורי של בן משפחה מדרגה ראשונה אשר נקלע לקשיים כלכליים, ומכאן שאין מקום לקבל את טענת הנושה שלפיה יש מקום להחריג את חובו של היחיד כלפיה.

לפניי בקשת היחיד, מר רוני צבי (להלן: "היחיד"), להורות על איחוד שמיעת הליך חידלות הפרעון המתנהל בעיניינו של היחיד בבית משפט השלום בחיפה בחדל"פ 31118-07-23 (להלן: "הליך החדל"פ") עם ההליך בתיק דנן, שהוא הליך חידלות פרעון של חברה.

בין לבין ביום 13.7.2023 הוגשה על ידי בנק מרכנתיל גם בקשה למתן צו פתיחת הליכים בבית משפט השלום בחיפה, הוא בית המשפט המוסמך לידון בהליכי חידלות פרעון של נושה נגד יחיד, וביום 18.9.2023 ניתן על ידי בית משפט (כב' השופטת א' הוך-טל) צו לפתיחת הליכים כנגד היחיד, ועו"ד יקיר ניידיק מונה כנאמן לנכסיו (להלן: "עו"ד ניידיק").

וכך נקבע: "בית המשפט הדן בהליכים לפי חוק זה של תאגיד מוסמך לצרף להליכים אלה הליכים לפי חוק זה של יחיד שהוא חבר התאגיד, נושא משרה בו או ערב לחובות התאגיד, המתנהלים בבית משפט אחר, אם מצא כי הדבר יביא לייעול ההליכים, והוא מוסמך לעשות כן גם אם הוגשה בקשה כאמור בעת פתיחת ההליכים לגבי התאגיד". מלשון הסעיף עולה כי מטרת איחוד ההליכים היא בעיקר להביא לייעולם, קרי שהאיחוד ישרת את האינטרסים של ההליך ושל המשתתפים בו. בפר"ק (מחוזי נצ') 35331-03-19 ב.א. דורם יזמות בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (13.01.2020) סקר בית המשפט את השיקולים שעל בית משפט להביא בחשבון בעת הדיון בבקשות לאיחוד הליכים מהסוג הנידון, וכך נקבע: "בבוחנו בקשה לאיחוד ההליכים, דוגמאת הבקשה שלפני, על בית המשפט לשקול, בין היתר, את סוגי החובות בשני ההליכים, מידת החפיפה בין חובות החייב לחובות התאגיד, נכונות החייב לתרום לשקום התאגיד, וכמובן, עתוי הגשת הבקשה – ובמובן זה, ככל שהבקשה מוגשת בסמוך לתחילת הליכי חידלות הפרעון, כך תגבר הנטייה לאחד את ההליכים, בתנאי שמתקיימים יתר השיקולים, וככל שהדבר אמנם נחוץ לייעול הדיון ולהפגת החשש מפני הכרעות סותרות". ראו גם: חדל"ת (מחוזי נצרת) 54090-08-21 המלך לעבודות עפר ושינוע בע"מ נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון מחוז חיפה והצפון (28.01.2022).

...

אשר על כן, אני מורה על איחוד ההליכים בתיק היחיד עם ההליכים המתנהלים בתיק דנן ביחס לחברה, כאשר ההליכים ינוהלו על ידי בעל התפקיד עו"ד פינקלשטיין.

סוף דבר הבקשה לאיחוד הליכים מתקבלת.

אני מורה למזכירות להעביר העתק מהחלטה זו לתיק היחיד.