בקשת יחיד להפחתת תשלום חודשי בצו שיקום כלכלי

בפני שתי בקשות השלובות זו בזו: הראשונה- בקשת הנושה לביטול הליך בשל מחדלי היחיד (היחיד אינו עומד בתשלום החודשי שנקבע בצו לשקום כלכלי ובתשלומי המזונות שנקצבו).

כמו כן טען כי בשלב זה נכון יהיה לקבוע מזונות זמניים בסך של 2,500 ₪ לחודש אשר יעמדו בתוקפם עד למתן החלטת ביהמ"ש לעינייני מישפחה בבקשה היחיד להפחתת המזונות.

...

למרות כל האמור לעיל, נוצרו בהליך זה נסיבות חריגות, וזאת בעיקר עקב התחושה שעורר החייב כי אינו משלם מזונות לא רק מחמת חסרון כיס, אלא כי עומדות לו טענות אפשריות כנגד המשיבה במישור גובה המזונות הראויים שיש לשלם, למרות שלא מיצה זכויותיו לפנות בהליך מתאים לבית המשפט לענייני משפחה.

לאור המצב שנוצר, מצאתי כי ביטול ההליך בשלב זה לא יועיל לא למשיבה ולא ליתר הנושים, ויהווה התעמרות מיותרת בחייב, אשר שוכנעתי כי נקלע למצוקה אמיתית על רקע טיב יחסיו עם המשיבה.

מקובלת עליי טענת הנאמן וב"כ המשיב כי נדמה כי המשיב לא עמד על זכויותיו הכלכליות במערכת היחסים עם המשיבה, אם כי לצדדים טענות קשות זה כלפי זה. סירובה של המשיבה לקבל כספים מהפנסיה שמציע היחיד, שלא היו מגיעים לה בשלב זה, אינה מציגה טעם סביר.

בקשת היחיד לממונה להפחתת התשלום החודשי נדחתה בהחלטה מיום 29.12.20.

הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים – היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו; היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון; ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות – מהתחייבות או מהתקשרות בעיסקה בהקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב; מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק הגדלת במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חידלות הפרעון.

...

לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים, בשים לב לעובדה שליחיד ניתנה ההזדמנות למצות את ההליך, לרבות באמצעות קידום הצעת הסדר חוב מול הנושים, כבר מאז הדיון מיום 22.2.21 אך הוא לא השכיל לנצל אותה כראוי, אזי נוכח פרק הזמן שחלף מאז ועד עתה, המלצת בעלי התפקיד והעובדה שהתנאים הבשילו להורות על מתן צו שיקום בעניינו של היחיד, ובהיעדר כל הודעה אחרת מאת מי מהנושים, אין מקום לאפשר התדיינות נוספת בנוגע להצעת הסדר ויש מקום לקבוע צו שיקום כעת.

מקובלת עליי עמדת בעלי התפקיד לפיה נוכח מכלול הנתונים שהתבררו בהליך, יש מקום לקבוע תכנית שיקום המתייחסת לתשלום דיבידנד מלא של תביעות החוב המאושרות בתוספת הוצאות ההליך.

על כן, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

זה המקום לציין, כי בתחילת ההליך הגיש היחיד בקשה להפחתת צו התשלום החודשי לממונה, אולם לטענת הממונה והנאמן, לאחר שהתבקש להמציא מסמכים מסוימים, זנח את בקשתו.

בהעדר טעם עינייני מטעם היחיד שלא להעתר לבקשה, ולנוכח עמדת מנהלת הגימלאות, אני נעתרת לבקשה במובן זה שאני מורה לקרן הגימלאות להעביר ישירות לקופת הנשייה המתנהלת אצל הממונה סך שלא יעלה על מחצית הקצבה החודשית, קרי, סך של 6,457 ש"ח לחודש (לעניין זה ראו והשוו: חדל"פ (שלום חי') 54304-01-20 ליברט נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי מחוז חיפה (14.4.2021); חדל"פ (שלום חי') 59389-07-20 ברגיג נ' ממונה על חידלות פרעון מחוז חיפה והצפון (24.12.2021)).

...

כך, למשל, בפש"ר (מח' ת"א) 2962/08 עלימה נ' רן מסיקה עו"ד (נאמן) (30.1.2018) נקבע: "במקרים לא מעטים, מבקשים חייבים שנכנסו להליך פש"ר מיוזמתם לסגת ממנו על מנת להימנע ממימוש נכסי ירושה שקיבלו במהלך ניהול ההליך או נכסים אחרים שהתגלו לבעל התפקיד ובתוך כך, מנתקים מגע עם בעל התפקיד ועם ההליך ואינם מקיימים חובותיהם בהליך. אף על פי כן, בית המשפט מכריז עליהם כפושטי רגל, לצורך מימוש נכסים... אין כל מניעה להמשיך ולנהל הליך פש"ר בנסיבות כאמור, תוך כפייתו על החייב, בניגוד לרצונו, מתוך מטרה לפרוע את החובות לנושים בהליך מסודר כדין. ניהול ההליך יוצא מידיו של החייב, גם אם במקור, נפתח לבקשתו. ההחלטה היא בידי בית המשפט, שעליו לשקול גם את שיקולי הנושים ואת טובת הציבור בכללותו. בשקילת כל השיקולים במקרה דנן, אין לאפשר ביטול הליך הפש"ר לבקשתו של החייב ויש להעדיף את אינטרס הנושים." [ההדגשות אינן במקור] כן ר' עניין דודאי שאליו הפנה ב"כ הממונה: "לאחר שניתן צו ניהול עיזבון בפש"ר, לא ניתן לבטל את ההליך, אלא בכפוף לאישור בית המשפט וכקבוע בסעיף 19 לפקודה. על בית המשפט לבדוק, בין היתר, האם אין בביטול משום פגיעה בצדדים שלישיים, פרט לנושה שהגיש את הליך פשיטת הרגל. בין אלה, ניתן למנות נושים אחרים של החייב, במיוחד אם הצטרפו להליך פשיטת הרגל, ובוודאי אם כבר הגישו תביעות חוב. כן יש ליתן את הדעת, אם נעשו פעולות ברכוש של פושט הרגל, המטילות ספק בדבר כשירותן, כגון הקניית רכוש ללא תמורה לאחרים, או העדפת נושים. לעניין זה, אם יבוטל הליך פשיטת הרגל, עלול הדבר לאיין את היכולת לבטל הקניית רכוש או העדפת נושים, שכן המועדים לביטול אלה, תלויים במועד הכרזת פשיטת הרגל, (סעיפים 96 ו- 98 לפקודה), ומשכך ולא ניתן לשלול אפשרות לפיה אם יבוטל הליך פשיטת הרגל, ייפגעו הנושים, שכן לא יוכלו לנקוט בהליכים לביטול ההענקות והעדפות... הליך פשיטת רגל נבדל מהליך אזרחי רגיל. בעוד שבאחרון מגיש ההליך הוא השולט בו, רוצה למשוך את הבקשה, כך יעשה, למעט במקרים חריגים, אזי בהליך פשיטת רגל שונה הדבר. שעה שהוגש ההליך, אין המבקש בעל השליטה בו, ולא די ברצונו על מנת למחוק את ההליך. המחיקה כפופה כאמור לבדיקת בית המשפט, ושמיעת הנושים שהצטרפו להליך". [ההדגשות אינן במקור] בענייננו, כלל השיקולים מצביעים כנגד היעתרות לבקשת היחיד: ראשית, מדברי ב"כ היחיד בדיון עולה כי למעשה הבקשה לצו פתיחת הליכים הוגשה אך ורק נוכח רצון היחיד לקבל הגנה מנושיו בשוק האפור, וכעת משסכנה זו אינה אורבת עוד לפתחו של היחיד (מטעמים שאינם ברורים כשלעצמם), הרי שמעוניין הוא לחזור בו מהבקשה.

אשר על כן, אני דוחה את בקשתו של היחיד לביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בענייננו.

בהיעדר טעם ענייני מטעם היחיד שלא להיעתר לבקשה, ולנוכח עמדת מנהלת הגמלאות, אני נעתרת לבקשה במובן זה שאני מורה לקרן הגמלאות להעביר ישירות לקופת הנשייה המתנהלת אצל הממונה סך שלא יעלה על מחצית הקצבה החודשית, קרי, סך של 6,457 ש"ח לחודש (לעניין זה ראו והשוו: חדל"פ (שלום חי') 54304-01-20 ליברט נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מחוז חיפה (14.4.2021); חדל"פ (שלום חי') 59389-07-20 ברגיג נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז חיפה והצפון (24.12.2021)).

בקשה נוספת מטעם היחידים להפחתת צו התשלומים החודשי לסך של 500 ₪, נדחתה ע"י הממונה ובהחלטתו מיום 12/1/23 אף צוין כי מנתוני היחידים יש מקום להגדלת צו התשלומים החודשי אך לפנים משורת הדין צו התשלומים הושאר על כנו.

לאור כל קביעותיי אשר לעיל באשר לתשלום החודשי ליחידים וכן תקופת הנשייה, לאור עמדת הממונה והנאמן, עמדת היחידים, בהיעדר היתנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט, ובכפוף להסרת המחדלים המפורטים בהצעת הממונה - אני מורה על מתן צו לשקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

...

לכן, אני מורה כי על היחידה להשיב את הכספים בסך 59,000 ש"ח לקופת ההליך.

על כן, סבורני כי מדובר במחדלים אשר ניתן לאזנם במסגרת קביעת תכנית שיקום.

לאור כל קביעותיי אשר לעיל באשר לתשלום החודשי ליחידים וכן תקופת הנשייה, לאור עמדת הממונה והנאמן, עמדת היחידים, בהעדר התנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט, ובכפוף להסרת המחדלים המפורטים בהצעת הממונה - אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

בתום הדיון נדחתה הבקשה למעצרו של היחיד וניתנה ליחיד שהות נוספת להסרת מחדלים, לפנות לממונה בבקשה להפחתת התשלום החודשי שהוטל עליו וכן להעלות הצעת הסדר חוב ראויה.

הפרת תנאי תכנית הפרעון - במידה והיחיד יפר את הוראות הצוו לשקום כלכלי, הוא עלול להיות חשוף לסנקציות, על פי הוראות החוק וכמפורט  בהצעת הממונה, לרבות הארכת תקופת התשלומים, הגדלת סכומי התשלומים, הטלת הגבלות שהוסרו מחדש, ביטול ההליך והקניית נכסים לקופת הנשייה על הנאמן לפעול ליישום הצוו לשקום כלכלי ולפקח על עמידתו של היחיד בתנאיו ולפנות לבית המשפט בכל בקשה נידרשת במקרה של הפרת הצוו על ידי היחיד.

...

די במצבת הנכסים הידועה כדי להוביל למסקנה לפיה מימוש נכסים צפוי להוביל להשאת הגביה כאן וממילא אין להיבנות מהכנסה שוטפת של היחיד.

לאור האמור, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק אשר במסגרתו יבצע הנאמן מימוש של זכויות היחיד בנכסים.

לשם כך אני מורה על מינוי הנאמן ככונס נכסים לצורך ביצוע הליך המימוש בהתאם להוראות מימוש נכס מקרקעין בהליכי הוצאה לפועל.