בקשת חייבת להפטר חלוט לאחר תכנית פירעון

בקשה מטעם החייבים לקבל הפטר חלוט כפוף להפקדת סכום של 26,000 ₪ בקופת הכנוס.

החייבים ישלמו את היתרה שנותרה בהתאם לתכנית הפרעון ולאחר מכן הנאמן יגיש פסיקתה לחתימה למתן הפטר.

...

נוכח האמור לעיל, אני קובעת שככל שקיזוז ההלוואה נעשה מכספים מוגנים, יש להותיר את היתרה בידי החייבים ואין להעביר אותה לקופת הכינוס.

החייב לא עמד בהוראות החלטותי ולא שילם תשלום כלשהוא לקופת הכנוס, אך הגיש בכל זאת בקשה להותרתו בהליך הפש"ר,נוכח הליכי המו"מ המתנהל עם המשיב למכירת חלקו בדירה , ואכן בהודעה שהגיש הנאמן ביום 24.2.20 צוין כי הוחלט כי אחיו של החייב ירכוש את הדירה בתמורה לסך 623,200 ₪ ובהתאם חלקו של החייב בתמורת המכירה יהיה מעל הסכום הכולל של תוכנית הפירעון שנקבע כתנאי למתן הפטר חלוט.

סיכומו של דבר,בקשת המשיב נדחית ובהתאם הנאמן רשאי להעביר את יתרת התמורה ממכירת חלקו של החייב בדירה (סך של כ- 240,000 ₪) לקופת הכנוס ולאחר העברת הכספים, יהא החייב זכאי למתן צו הפטר חלוט בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטתי מיום 5.9.19.

...

ראשית, אני סבור כי עיקרון השוויון בין נושי החייב , ועיקרון השמירה על הוראות הפקודה הינם עקרונות מהותיים שסטייה מהם צריכה להיות במשורה , ורק במקרים חריגים במיוחד, ובמקרה שלפנינו הענות לבקשת המשיב מחייבת חריגה מהותית ביותר מהעקרונות לעיל הן בעצם מתן אפשרות למשיב להיפרע מנכסי החייב המוקנים לקופת הפש"ר, ללא זכות של "נושה מובטח", ומכח חוב שאינו "בר תביעה" בהליך, והן בכך שהמשיב יקבל את מלוא חובו , זאת בניגוד ליתר נושי החייב שיקבלו רק את חלקם היחסי בקופת הכינוס שתיוותר לאחר ניכוי הוצאות ההליך , ולאחר שחוב החייב אליהם הופחת בהתאם להוראות הפקודה.

בכל מקרה , גם אם אקבל את הטענה העקרונית שלפיה המשיב הקדים עבור נושי החייב את מועד תשלום הדיבידנד במספר חודשים , עדיין אין בכך כדי להצדיק מתן עדיפות למשיב על פני נושי החייב לקבלת דמי שימוש ראויים בגין חלקו בדירה לתקופה של כ-3 שנים !!!!, ולכל היותר ניתן היה להצדיק החזר סמלי לנושה בגין תקופה מצומצמת , אלא שלאור חשיבות העקרונות של שמירה על הוראות הפקודה והשוויון בין הנושים , ומכלול הנסיבות שפורטו לעיל , אינני סבור כי עלה בידי המשיב להצביע על אותן נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות סטייה מהעקרונות הנ"ל. הבקשה החילופית לאשר את חובו של החייב למשיב כחלק מחובות החייב בהליך: המשיב מבקש כבקשה חליפית לכלול את חוב החייב אליו במסגרת חובות ההליך , אלא שגם בקשה זו דינה להידחות.

סיכומו של דבר,בקשת המשיב נדחית ובהתאם הנאמן רשאי להעביר את יתרת התמורה ממכירת חלקו של החייב בדירה (סך של כ- 240,000 ₪) לקופת הכינוס ולאחר העברת הכספים, יהא החייב זכאי למתן צו הפטר חלוט בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטתי מיום 5.9.19.

ביום 7.11.19 עתרה החייבת בבקשה למתן צו הפטר חלוט ובמסגרת הבקשה טענה כי עמדה בתנאי צו ההפטר המותנה לאחר ששילמה לקופת הכנוס סך של 20,000 ₪ ב- 50 תשלומים של 400 ₪ כ"א. בתצהיר התומך בבקשה הצהירה החייבת כי שילמה את כל תשלומי תוכנית הפירעון לאחר שקבלה עזרה וסיוע כספי מאחיה אשר, כך מסרה, שילם את תשלומי תוכנית הפירעון באמצעות כרטיס האשראי שלו באתר הכונס.

...

מכל מקום, לאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים שצורפו ולאחר ששמעתי את ב"כ החייבת בדיון שהתקיים בבקשה שבכותרת ביום 4.1.21 , אליו לא התייצבה החייבת בהעדר כל אסמכתא המצדיקה אי התייצבותה, אני סבור כי דין בקשת החייבת למתן צו הפטר לאלתר להידחות; החייבת לא הצביעה על שינוי בנסיבות ביחס לנסיבות שעל בסיסן נקבעה תוכנית הפרעון ואשר מצדיקה שינוי תנאי תוכנית הפרעון או מתן הפטר לחייבת מבלי לחייב אותה בתשלום סכום תוכנית הפרעון ואין במסמכים הרפואיים שצורפו כדי לתמוך בטענה כי החייבת נעדרת כושר השתכרות בשל מצבה הנפשי.

לאור המפורט לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה למתן צו הפטר לאלתר.

סוף דבר –אמנע בשלב זה מביטול ההליך ואני מורה כי החייבת תישאר בהליך וזאת בכפוף לסילוק חוב הפיגורים אותו צברה החייבת בתשלומי תוכנית הפרעון, לרבות חוב הפיגורים שנוצר למעשה לאחר דחיית התשלומים שבוצעו באמצעות כרטיסי האשראי הגנובים, ולצורך כך החייבת נדרשת להגיש לתיק לא יאוחר מיום 18.5.21 הודעה על מתווה מוסכם לסילוק חוב הפיגורים או בקשה לפריסת חוב הפיגורים שתנאי להגשתה הוא צירוף אישור בדבר הפקדת סך של 3,000 ₪ ע"ח חוב הפיגורים.

בתיק זה ניתן ביום 23.9.19 צו הפטר חלוט לאחר שהחייב עמד בתנאי תכנית הפירעון שנקבעה בעיניינו במסגרת פסק הדין מיום 1.11.17 .

ביום 26.3.19 ולאחר שהחייב הפקיד לקופת הכנוס מאז מתן פסק הדין סך של 28,596 ₪ (בבקשת החייב נטען כי בקופת הכנוס כבר נצבר סך של 38,128 ₪), עתר החייב למתן צו למימוש כספי פיצויים וקרן הישתלמות לטובת קופת הכנוס עד לסך של 105,000 ₪ על מנת לסלק את מלוא סכום תכנית הפירעון וקבלת צו ההפטר.

...

בנסיבות המתוארות ולאור מכלול נתוני התיק ותנאי תכנית הפרעון וההסכמות שעליהן התבססה, ובמיוחד הקביעה מהפורשת כי סכום תכנית הפרעון מגלם את כל זכויותיו של החייב בקופות השונות, אני סבור כי במקרה זה אין כל הצדקה להעביר את יתרת הכספים ששולמה לקופת הכינוס ביתר לידי הנושים וזאת לטעמי במסגרת "מרחב התמרון" ושיקול הדעת המסור לבית משפט זה בהפעלת הוראת סעיף 137 לפקודה ובהקשר זה אפנה לקביעותיו של בית המשפט ב"עניין לאון חסן" שם נקבע כי הוראות סעיף 137 לפקודה אינה "קשיחה" ואינה מחייבת להוסיף על מה ששולם לנושים, את ההחזר המקסימלי –הפרשי הצמדה וריבית במלואם- כל אימת שישנה יתרה בקופת הכינוס וכי לבית המשפט לפשיטת רגל נותר "מרחב תמרון" לקבוע אילו מרכיבים יתווסף לתשלום החוב, ובאיזה שיעור (פסקה 12 לפסק הדין).

לאור כל האמור לעיל, זכאי החייב באופן עקרוני לקבלת היתרה בסך 9,626 ₪ שנותרה בקופת הכינוס , ואולם מתן צו להעברת הכספים בפועל ינתן רק לאחר השלמת הטיפול בנושא אישורי המסירה לנושים כפי שיפורט להלן.

לפיכך אני מורה לחייב להגיש עד ליום 31.10.2019 אישורי מסירה של פסק הדין מיום 1.11.2017 לנושים השונים , וככל שפסק הדין הומצא , אורה על העברת יתרת הכספים לחייב , ובאם יתברר כי פסק הדין לא הומצא לנושים , יהיה הנאמן רשאי לעתור למתן הוראות כפי שימצא לנכון לא יאוחר מיום 5.11.2019, ובכל מקרה אין מקום להורות על השבת כספים לחייב כל עוד לא הושלם הבירור ביחס למסירת פסק הדין לנושים.

ביום 18.7.18 ניתן לחייב צו הפטר חלוט לאחר שמילא את חלקו בתנאי תוכנית הפירעון.

ככל שהחייבת לא תגיש בקשה לביטול פסק הדין ותבקש להגיש בקשה לצוו פתיחת הליכים לפי חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018, אני מורה כי היא לא תהיה רשאית לעשות כן אלא בחלוף 18 חודשים ממועד פסק דין זה, וזאת לאור הקף מחדליה של החייבת והתקופה הממושכת שבה נמשכו מחדלי החייבת, ובהתאם להילכת בית המשפט העליון בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם בנבו 2.4.14) והחייבת תצרף פסק דין זה לכל בקשה חדשה שתוגש אם תוגש על ידה.

...

לפיכך אני מורה על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה, לרבות על ביטול פסק ההכרזה.

כספים שייוותרו אם ייוותרו בקופת הכינוס ישמשו תחילה לכיסוי הוצאות ההליך על פי התקנות, ועל היתרה יחולו הוראות סעיף ג' לפסק הדין מיום 17.1.18 ובהתאם אני מורה כי יתרת הכספים בקופת הכינוס לאחר ניכוי הוצאות ההליך תחולק בין נושי החייבת שתביעות החוב שלהם אושרו בהתאם לחלקם היחסי במצבת הנשייה המאושרת.

ככל שהחייבת לא תגיש בקשה לביטול פסק הדין ותבקש להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, אני מורה כי היא לא תהיה רשאית לעשות כן אלא בחלוף 18 חודשים ממועד פסק דין זה, וזאת לאור היקף מחדליה של החייבת והתקופה הממושכת שבה נמשכו מחדלי החייבת, ובהתאם להלכת בית המשפט העליון בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 2.4.14) והחייבת תצרף פסק דין זה לכל בקשה חדשה שתוגש אם תוגש על ידה.