בקשת חייבים לצו הפטר מחובות בשל מצב רפואי קשה

כמפורט בבקשה, החייב מיתקיים מקיצבת נכות בסך 1,917 ₪ ומסיוע בדיור בסך של 580 ₪ כך שבסה"כ הכנסתו עומדת ע"ס 2,947 ₪ לחודש ובשל מצבו הבריאותי והכלכלי הקשה ולאור דרגת אי הכושר שנקבעה לחייב על ידי המוסד לביטוח לאומי, ניתן לו צו הפטר לאלתר ובמצבו כיום, בהנתן גילו, החייב אינו מסוגל לעבוד ואין כל סיכוי להישתלב בעבודה.

לעניין זה אבקש להפנות להלכה לפיה הכללת חוב מזונות במסגרת הליכי הפטר תתאפשר בנסיבות חריגות בלבד ורק בהתייחס למזונות עבר בלבד [ראו: רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרישמי (29.1.14) (להלן-"עניין קצקה") בפיסקה 7 וע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ (12.10.15) (להלן-"עניין ד.מ") בפיסקה 26)] בראש הרשימה של השיקולים שעל בית המשפט לשקול בטרם יכריע בבקשה למתן הפטר מחוב מזונות נימנה תום ליבו של החייב בתקופה שבטרם הגשת הבקשה לפשיטת רגל [ראו עניין ד.מ בפיסקה 41] ושיקולים נוספים נימנו וסוכמו בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (26.9.16) (להלן-"עניין סלימאן") כך: " על רקע חשיבותו החברתית של מוסד המזונות, מיושם בפסיקה החריג הקבוע בסעיף 69(א)(3) במשורה ובמקרים חריגים בלבד, שבהם נתון החייב במצב קשה, שאינו עתיד להשתפר – בין מבחינה כלכלית, לרבות העדרם של נכסים בבעלותו ומיצוי יכולת ההישתכרות שלו; בין מבחינת בריאותו הלקויה וגילו המתקדם; בין עקב המשכות ההליכים בעיניינו לאורך שנים רבות; בין לנוכח פגיעה בזכותו לקיום מינימאלי בכבוד; ולרוב – מכל הבחינות הללו גם יחד (עניין מקבילי; ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו, [פורסם בנבו] בפיסקה 7 (3.5.2015) (להלן: עניין גמזו); רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרישמי, [פורסם בנבו] בפסקות 13-11 (29.1.2014) (להלן: עניין קצקה))" [שם, בפיסקה 15].

...

בעניין זה אני סבור כי על אף העובדה שלא קיימת זהות מלאה בין הנסיבות המתקיימות בתיק זה לנסיבות שהתקיימו ב"עניין קצקה", עדיין אני סבור כי מקרה זה תואם את קביעותיו של בית המשפט שם שבו החיל בית המשפט את צו ההפטר גם על חוב מזונות, במיוחד בשים לב לכך שכמו בענין "קצקה" קיזוז 200 ₪ (כ-10%) מקצבת נכותו של החייב צפוי להימשך לכל תוחלת ימי חייו לאור גובה החוב, וכפי שציינתי לעיל , לנוכח גובה הכנסותיו של החייב כל קיזוז יש בו כדי לפגוע בצרכיו הבסיסיים[ראו החלטתי בפש"ר(חי') 18796-02-16 אברהם ואח' נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון (22.8.18)].

לפיכך ולאור כל האמור לעיל, אני קובע כי צו ההפטר בתיק זה יחול גם על חובו של החייב למוסד לביטוח לאומי בגין מזונות וזאת בהתאם להוראות סעיף 69(א)(ג) לפקודה.

ואני מורה איפוא למוסד לביטוח לאומי לחדול מקיזוז כספים מקצבת הנכות המשולמת על ידו לחייב בגין חוב המזונות עבר.

לטענתו הבקשה נופלת בגדר המבחנים שנקבעו בפסקי הדין "קצקה" ו- "גמזו" ולכן לאור מצבו הבריאותי הקשה, העידר יכולת הישתכרות לעתיד והעובדה כי ילדיו נמצאים במשמורתו הרי שיש להחיל את צו ההפטר גם על חוב המזונות.

עם זאת, ובשים לב לעמדת המוסד לביטוח לאומי, מצבו הרפואי של החייב, מצבו הכלכלי, והאתגרים העומדים בפני החייב בחייו היום- יומיים, נוכח העובדה כי ילדיו בגינם הוא חב חוב המזונות הנם בגירים, אני סבורה שגם אם החייב לא זכאי לקבלת הפטר בגין חוב המזונות, אכן בפני מקרה בו יש מקום למדיניות הגבייה הרכה אותה ציין המוסד לביטוח לאומי בתגובתו, אשר על כן אני מורה כדלקמן: · הבקשה להחלת צו ההפטר על חוב המזונות נדחית כאמור.

...

החייב אינו עומד בתנאים חריגים אלו ועל כן הבקשה נדחית.

עם זאת, ובשים לב לעמדת המוסד לביטוח לאומי, מצבו הרפואי של החייב, מצבו הכלכלי, והאתגרים העומדים בפני החייב בחייו היום- יומיים, נוכח העובדה כי ילדיו בגינם הוא חב חוב המזונות הינם בגירים, אני סבורה שגם אם החייב לא זכאי לקבלת הפטר בגין חוב המזונות, אכן בפני מקרה בו יש מקום למדיניות הגבייה הרכה אותה ציין המוסד לביטוח לאומי בתגובתו, אשר על כן אני מורה כדלקמן: · הבקשה להחלת צו ההפטר על חוב המזונות נדחית כאמור.

· אני מורה על קיזוז סך של 20% מהמגמלאות להן זכאי החייב מהמוסד לביטוח לאומי לצורך תשלום החוב למוסד לביטוח לאומי עד לתשלום מלא החוב.

ביום 16.8.17 ניתן צו לכנוס נכסי החייב על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך של 176,664 ₪ ל-17 נושים.

לאחר מכן, כבר בתגובתו לדו"ח המסכם מיום 23.6.19, עתר החייב למתן צו הפטר לאלתר תוך שבסס את בקשתו על נתוניו המשפחתיים בהנתן מצבו הרפואי הקשה הגורם לכך לטענתו כי החייב הנו ללא כושר הישתכרות ובהתייחס לזכויותיו בדירת המגורים טען החייב כי הוא מתגורר בדירה שבבעלות אביו וכי בשל מצבו הכלכלי והרפואי הקשים של החייב ואישתו, אביו אינו מבקש תמורה בגין השמוש בדירה.

...

על החייב הושת תשלום חודשי בסך של 400 ₪ והופחת בהחלטות מאוחרות יותר באופן זמני ובסופו של דבר הופחת בהחלטתי מיום 24.6.19 לסך של 100 ₪ באופן קבוע.

מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר והמנהל המיוחד ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייב אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט שנוהלה בעניינו של החייב, אני מקבל את הבקשה ומכריז כי החייב פושט רגל.

בזיקה להחלטתי מיום 25.10.20 ולאחר שהחייב המציא את המסמכים הנדרשים , ובכלל זה אישור המוסד לביטוח לאומי בדבר דרגת אי הכושר שנקבעה בעניינו ולאור עמדת המנהל המיוחד מיום 22.11.20 שאינו מתנגד למתן הפטר לאלתר לחייב כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 25.10.20, וכן לאור כל הנתונים אשר הונחו בפניי ולאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים, השתכנעתי כי אכן במקרה זה אין הצדקה בהמשך ניהול הליכי פשיטת הרגל ואין בהם כדי להביא תועלת לנושים וזאת ומהטיעונים שנשמעו בפניי וכפי שעולה מהאסמכתאות שצירף החייב, ובנסיבות אלו זכאי החייב לכאורה לקבלת צו הפטר לאלתר.

ואולם בזיקה להחלטתי מיום 25.10.20 אני קובע כי יינתן לחייב צו הפטר בפועל רק לאחר שהחייב ימציא לתיק בית המשפט בתוך 30 יום מהיום אישורי מסירה המאשרים כי כל נושי החייב שתביעות החוב שלהם אושרו קיבלו לידיהם העתק של פסק הדין במסירה אישית, ובמקרה ולא תוגש התנגדות מצד מי מהנושים האמורים בתוך 30 יום ממועד מסירת פסק הדין לידיהם, ייכנס פסק הדין לתוקף ללא דיון נוסף ויינתן על ידי צו הפטר לאלתר.

לפניי בקשת החייב להחיל את צו ההפטר שקבל זה מכבר גם על חוב המזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי העומד כיום על סך של כ-40,000 ₪.

החייב בן 54, מיפרט בבקשתו את מצבו הרפואי הקשה שהחמיר לאחרונה עת התגלה, למרבה הצער, כי הוא חולה במחלת הסרטן (לבקשה צורפו מסמכים רפואיים).

המדובר בתיק הוצאה לפועל שניפתח לפני למעלה מ-30 שנה כאשר הזכאי למזונות בגיל 34; החייב שהיה בגיל 62 נתאלמן מאישתו בנסיבות טרגיות; סובל שנים ארוכות משלל בעיות רפואיות בגינן הוגדר על ידי המדינה כנכה בשיעור 100%; מצבו הכלכלי חמור והוא מתגורר בדירת חלמיש; פוטנציאל ההישתכרות שלו אפסי והוא מיתקיים מקיצבת נכות בסך של 2,600 ₪ כאשר לאחר קזוז 10% מקצבתו בגין חוב המזונות ומס בריאות נשאר בידיו סך של 2,248 ₪ בלבד , פחות מקוו העוני לאדם בודד, כך שהמשך קזוז חוב המזונות מקצבתו לאורך כל ימי חייו תדרדר עוד יותר את מצבו (ראו סעיף 9).

...

אשר על כן, לאור גילו של המערער ומצבו הרפואי בגינו נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 100%; לנוכח הזמן הרב שחלף מאז יצירת החוב; בהתחשב בכך שאין לחייב נכסים והשתכרותו היחידה היא מקצבת הנכות ומסיוע בשכר דירה בסך כולל של 4,470 ₪; לאור הוצאותיו כמפורט לעיל המותירות בידו סכום זעום עבור מזון ותרופות; מאחר שסכום חובו עומד על כ-40,000 ₪; בהתחשב בכל אלה גם אני סבור כי מצבו נכנס לגדר המקרים בהם ראוי להחריג את חוב המזונות בהתאם לשיקול הדעת המסור לבית המשפט בסעיף 69 (א) (3) לפקודה.

סוף דבר, אני קובע כי יינתן לחייב הפטר גם מחוב המזונות.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ניתנה היום, י"ד כסלו תשפ"ג, 08 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.

נוכח העובדה כי ביום 19.02.2019 ניתנה החלטה בבקשת החייב להחיל את צו ההפטר על חוב מזונות עבר (בקשה 40) במסגרתה נדונה סוגיית חוב המזונות שנוצר כתוצאה מהסכם הגירושין, הודעתי לצדדים בהחלטתי מיום 23.10.2022 כי ההחלטה הנוכחית תתייחס אך ורק לחוב הנושה ביטוח לאומי.

טענות הצדדים: בקשת החייב: החייב מבקש להחיל את מתן ההפטר שניתן לו גם על חוב המזונות עבור בתו הבגירה, מהטעמים שלהלן: מצבו ונסיבותיו האישיות נכנסים לגדר המקרים שבהם בית-המשפט רשאי להחיל את ההפטר על חוב המזונות.

מצבו הבריאותי הקשה של החייב, החולה במחלה סופנית, נכה בשיעור 100% המרותק לכיסא גלגלים, והעדר נכסים מביאים למסקנה כי חוב המזונות לעולם לא יפרע.

...

נוכח כל אלו, אני סבורה כי ניתן לקבוע שמדובר בחייב שאינו תם לב, ולאור האמור לא עמד החייב ברף הנדרש להחלת הפטור החריג מתשלום חוב מזונות.

סוף דבר: נוכח האמור לעיל, אני דוחה את בקשת החייב לפטור מחוב המזונות לנושה ביטוח לאומי.

בשולי הדברים אציין כי המוסד לביטוח לאומי נוקט בגישה מקלה בכל הנוגע לגבייה מקצבאות שונות, ומקזז סכומים שנקבעים על ידי רשמת ההוצאה לפועל לאחר חקירת יכולת, וביהמ"ש סמוך ובטוח שכך יפעל גם בתיק זה. בכפוף לאמור בסעיף 39 הבקשה נדחית.