בקשת חייב מופטר לתעודת הפטר לצורך התמודדות בבחירות לרשות מקומית

לפניי בקשת חייב לקבל תעודה לעניין חיקוק פסול בהתאם לסעיף 66 לפקודת פשיטת הרגל, זאת על מנת שיוכל להיכלל ברשימת המועמדים לבחירות במועצה המקומית ביישוב ג'ת. בקשת החייב שלפניי, הוגשה על רקע הגשת מועמדותו של החייב לבחירות המוניציפאליות.

החייב הציג מועמדותו להבחר כחבר מליאת המועצה המקומית ביישוב מגוריו, אולם מועמדותו נפסלה, לנוכח הוראות סעיף 7(א)(8) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הבחירות"), הקובע כי זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהבחר חבר מועצה מי ש-"לא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת רגל 1936, ואם ניתן לו צו שיחרור החלטי לפי הפקודה או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט רגל שולמו במלואן – עברו שנתיים ממועד תחילתו". על-פי החייב, ביום 28.10.2019 נפסלה מועמדותו על-ידי מנהל הבחירות של הרשות המקומית ביישוב ג'ת, בדבר התמודדותו ברשימת המועמדים מסיבה של "פשיטת רגל". על הליך פשיטת הרגל של החייב: ביום 03.10.2017 ניתן צו כנוס לנכסי החייב בגין חובות מוצהרים בסך 245,000 ₪ ל-3 נושים.

הבקשה וטענות הצדדים: בבקשה שלפניי עותר החייב כי בית המשפט יפעיל את סמכותו בהתאם להוראות סעיף 66 לפקודה, המסמיך את בית המשפט לתת למי שקבל הפטר "תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי שאין עמו היתנהגות רעה מצדו, כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת רגל הקבועה בחוק...". באמצעות תעודה זו מבקש החייב להתגבר על המניעות הקבועה בסעיף 7(א) לחוק הבחירות ובכך תסלל הדרך לפניו להיתמודד לבחירות המוניציפאליות.

...

הכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה נחה דעתי כי דין בקשת החייב להידחות.

ככלל הוראת חוק תפורש בהתאם ללשונו ותכליתו כפי שקבע בית המשפט העליון לאחרונה ברע"א 10011/17 מי-טל הנדסה ושירותים בע"מ נ' סלמאן (19.08.2019): "כידוע, פרשנות דבר חקיקה מתחילה מלשונו ומוגבלת על ידה. יחד עם זאת, מאחר ולשון דבר החקיקה לבדה לא מספיקה במקרים רבים כדי להכריע לגבי משמעותו, במקרים כאלה יש לבחור מבין החלופות הלשוניות האפשריות את זו המגשימה באופן הטוב ביותר את תכליתו של דבר החקיקה....תכלית דבר החקיקה מורכבת מתכלית סובייקטיבית, שעניינה במטרות שחברי הגוף המחוקק ביקשו להשיג באמצעותו, ומתכלית אובייקטיבית, שעניינה במטרות ובערכים שדבר החקיקה נועד להגשים בחברה דמוקרטית" אניח כי פרשנות החוק סובלת שני הפירושים שביקשו הצדדים לתת להוראה שבסעיף 66, ואולם נראה, כי פרשנות תכליתית של הוראות סעיף 66 מובילה למסקנה שיש לדחות את הבקשה, ולהלן הנמקתי.

על כן, בקשת החייב נדחית בשלב זה. אין צו להוצאות.

לפניי בקשת החייב, אשר הופטר מכל חובותיו בני תביעה עפ"י צו הפטר חלוט , לקבל תעודה בהתאם לסעיף 66 לפקודת פשיטת הרגל, זאת על מנת שיוכל להיתמודד בבחירות של הרשות המקומית ג'ת לכהן כחבר מועצה.

...

ועוד הפנו בעלי התפקיד לכך שלאחר שניתן צו ההפטר התגלה כי החייב לא דיווח על תאונה שארעה לו לאחר מתן צו הכינוס, על הזכויות בגין תביעה נזיקית אותה הגיש בגין אותה תאונה ואשר אף ניהל ללא אישור ביה"מ של פש"ר. בסופו של דבר ולאחר בקשה שהוגשה לביטול ההפטר, הגיעו הצדדים להסכם לפיו הועבר, מתוך כספי הפיצויים בגין אותה תאונה, סך של 14,000 ₪ לקופת הפש"ר. בעלי התפקיד פרטו את המבחנים האובייקטיבים שנקבעו בפסיקה לצורך קבלת התעודה המבוקשת ואשר על פיהם, אין די בהתנהלות תמת לב ביצירת החובות.

החייב הדגיש כי אין המדובר בנוכל, או במסתבך סדרתי וטען כי עמדת בעלי התפקיד עומדת בניגוד לתכלית השיקומית שהינה בסיסו של הליך הפש"ר. דיון והכרעה: בסעיף 7 (א) (8) לחוק הבחירות נקבע: "זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר מועצה.... "הוא לא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת רגל 1936 ואם ניתן לו צו שחרור החלטתי לפי הפקודה האמורה או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן- עברו שנתיים מיום תחילתו". ע"פ סעיף 66 לפקודת פשיטת: "בית המשפט רשאי ליתן לפושט רגל, עם ההפטר, תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי שאין עמו התנהגות רעה מצידו, כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת רגל הקבועה בחוק והניתנת להסרה בתעודה מבית המשפט כאמור; סירוב לתת תעודה כאמור ניתן לערעור". הבקשה שבנידון הינה לפיכך לקבלת תעודה בהתאם לסעיף 66 לשם הסרת הפסלות שנקבעה בחוק הבחירות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל החומר המונח בפני והנוגע להליך פשיטת הרגל שבנידון, שוכנעתי כי החייב אינו עומד בתנאים שנקבעו בסעיף 66 לפקודה.

משלא הוכיח החייב את התנאים האמורים בסעיף 66 לפקודה, הבקשה נדחית .

לפניי בקשת חייב שהופטר מכל חובותיו בני תביעה עפ"י צו הפטר חלוט (אשר ייקרא להלן לשם הנוחיות : "החייב") לקבל תעודה לעניין חיקוק פוסל בהתאם לסעיף 66 לפקודת פשיטת הרגל, זאת על מנת שיוכל להבחר לתפקיד חבר מועצה מקומית ביישוב נחף.

ראוי להביא דברים שנקבעו בפסק הדין: "המועד הקובע להצגת מועמדות כשירה לבחירות הוא המועד המאוחר ביותר שנקבע להצגת רשימת מועמדים. בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות נקבעו מועדי הצגת רשימת המועמדים ליום 26 ו- 27 לספטמבר 2018. מכאן שזה המועד בו נבחנת כשירות המועמדים. מכאן שתקופת חלוף השנתיים ממועד סיום הליך פשיטת הרגל צריכה לחלוף עד ליום האחרון שבו ניתן להציג מעמדות. כי הרי זהות המעמדים צריכה להיות ידועה עוד קודם לבחירות לכלל ציבור הבוחרים וכן לכל המועמדים, כדי שידעו לכלכל צעדיהם. על המבקש להיתמודד בבחירות להוכיח את קיום כל תנאי הכשירות להיתמודד עד למועד זה. מכאן שהיה על העותר להציג החלטה לפי סעיף 66 לפקודה עד למועד זה". על כן, נראה, כי אין בהחלטתי זו כדי לסייע בידי החייב (למצער, לגבי הבחירות הקרובות), ואף על פי כן, משעמד הוא על הכרעה בבקשה, אדרש לטענותיו.

...

לסיכום טען החייב, כי לאור העובדה כי מדובר בתפקיד שהנו התנדבותי לחלוטין ולטובת הציבור, יש מקום להיעתר לבקשתו.

לשם השלמת התמונה הפסלות המונעת מן החייב להתמודד לבחירות קבועה בסעיף 7 (א) (8) לחוק הבחירות אשר קובע, כי "זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר מועצה.... "הוא לא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת רגל 1936 ואם ניתן לו צו שחרור החלטתי לפי הפקודה האמורה או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן- עברו שנתיחים מיום תחילתו" יצויין כי במקביל להגשת בקשתו זו, החייב הגיש עתירה מנהלית כנגד החלטת מנהל הבחירות (עת"מ (חי') 26499-10-18 עבדל אלחאלק איוב נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית נחף ) עתירה זו נדחתה עפ"י פסק דינו של כבוד הנשיא ר' שפירא מיום 14.10.2018 .

לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דיון הבקשה להידחות, זאת לאחר שמצאתי, כי החייב אינו עומד בתנאים שנקבעו בסעיף 66 לפקודה.

משלא הוכיח החייב התנאים האמורים בסעיף 66 לפקודה, אני דוחה את בקשתו .

תחילה הוגשה הבקשה מכוח סעיף 7(א)(8) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הבחירות").

המבקש מעוניין להיתמודד בבחירות למועצה המקומית.

סעיף 66 לפקודה קובע: "בית משפט רשאי ליתן לפושט רגל, עם ההפטר, תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשלון בלתי צפוי שאין עימו היתנהגות רעה מצדו, כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת רגל הקבועה בחוק והניתנת להסרה בתעודה מבית משפט כאמור; סרוב ליתן תעודה כאמור נתון לערעור". ככלל, הפטר הניתן לחייב מחובותיו, אינו מסיר ממנו כל פסלות שבאה מחמת פשיטת הרגל.

"צו המכריז על חייב פושט רגל, אינו מטיל עליו פסלות כללית, מצויים דינים הכוללים הוראות פסלות ספציפיות. כך למשל, אין פושט הרגל יכול לכהן כחבר מועצה של רשות מקומית, ואף אם ניתן לו צו הפטר בלתי מסוייג או שההכרזה בוטלה משום שחובותיו שולמו במלואם, תחול עליו הפסלות לתקופה נוספת של שנתיים לאחר הצוו" (ראה לוין וגרוניס פשיטת הרגל, מהדורה שלישית, עמ' 182).

...

אין בכך כדי לעמוד בנטל ההוכחה המוטל על החייב להוכיח כי פעל בתום לב במובן האובייקטיבי וכי בחינה כזו מובילה למסקנה כי החייב התנהל בעניינים כספיים באופן אחראי.

מסקנה זו אף מחזקת את המסקנה כי הכישלון העסקי היה צפוי.

אשר על כן, בקשת החייב נדחית.

המבקש מעוניין להיתמודד בבחירות לחברות במועצה המקומית ריינה, מקום מגוריו.

לפי סעיף 7(א)(8) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) תשכ"ה-1965, חייב שקבל הפטר וטרם חלפו שנתיים מיום קבלתו, פסול מלהיכלל ברשימת המועמדים ולהבחר כחבר במועצה.

לפיכך עותר המבקש ליתן לו תעודה לפי הוראת סעיף 66 לפקודה אשר כותרתה "תעודה לעניין חיקוקים פוסלים" לפיה: "בית המשפט רשאי ליתן לפושט רגל, עם ההפטר, תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי שאין עמו היתנהגות רעה מצדו, כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת רגל הקבועה בחוק והניתנת להסרה בתעודה מבית המשפט כאמור; סרוב ליתן תעודה כאמור נתון לערעור". בפש"ר (ירושלים) 4322-07 שמעון מרדכי נ' כונס הנכסים הרישמי - מחוז י-ם (מיום 05/05/11) נידרש כב' השופט מינץ לפרשנות הסעיף וקבע, כי מתן הפטר אינו מקנה הענקת התעודה באופן אוטומאטי.

...

הבקשה נדחית.