בקשת חייב לשחרור כספי קרן השתלמות לטובת תכנית פירעון

מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר והמנהל המיוחד ובהיעדר היתנגדות מטעם נושי החייבים אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט שנוהלה בעיניינם של החייבים, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייבים פושטי רגל.

ניתן בזאת צו המופנה למגדל חב' לביטוח בע"מ להעביר לקופת הכנוס בתוך 30 יום את מלוא הכספים העומדים לזכות החייבת אבו דאהש נאדיה, .ת.ז. 31547672 (כספי קרן הישתלמות ככל שהם נזילים).

עיקולים, ככל שהוטלו, על הכספים הנ"ל בגין חובות החוסים תחת צו הכנוס, מבוטלים, ואישור הנאמן כי מדובר בחובות כאמור, די יהא בו כדי להביא לשיחרור הכספים לקופת הכנוס.

במקרה זה, לא יוסרו מפושט הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה ובמידה ויוותרו נכסים לזכות החייב, הם יוקנו לנאמן גם לאחר ביטול ההכרזה, בהתאם להוראות סעיף 55(ד) לפקודה, שיהיה רשאי לפעול למימושם לטובת קופת הנושים.

כל נכס, כספים וזכויות השייכים לחייבים מכל מקור שהוא (לרבות כספים בחב' בטוח, זכויות להחזרי מס וכדומה) ולא דווחו על ידי החייבים במהלך הליכי פשיטת הרגל, יועברו לקופת פשיטת הרגל במלואם מיד עם גילויים, בין אם התגלו לאחר אישור תוכנית הפרעון או לאחר סיום ביצועה ואף לאחר קבלת הפטר חלוט.

...

מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר והמנהל המיוחד ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייבים אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט שנוהלה בעניינם של החייבים, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייבים פושטי רגל.

המחזיקה הסבירה שהיא מנהלת חשבון על שם החייב בקרן הישתלמות "אקסלנס הישתלמות לטווח קצר" וסכום הכספים נכון למועד הגשת הבקשה הנו 65,010 ₪.

באותה עת המחזיקה טענה שקיים שעבוד על הכספים לטובת בנק מזרחי טפחות (להלן: הבנק) מיום 1.3.12 ולפיכך היא מנועה לממש את הכספים ובמצב דברים זה היא ביקשה הוראות.

בהחלטה נוספת מיום 31.5.21 קבעתי שעסקינן בכספי קרן הישתלמות המוקנים ככלל לקופת הכנוס ובהיעדר תגובה של הבנק הורתי למחזיקה לשחרר את הכספים לקופה.

הבנק לא הגיב להחלטות בנושא קרן ההשתלמות, לא התייצב לדיון, ונקבעה תכנית פרעון על סמך היתנהלותו זו. בנסיבות אלו, קמה לחייב ולנושים לכל הפחות ציפייה מוגנת להחלת תכנית הפרעון כפי שנקבעה.

...

החייב טען עוד כי יש להמנע ממימוש נכסים הוניים לרבות כספים בתוכנית חיסכון שטרם הגיע מועד פירעונם בשל חיוב המס הגבוה הכרוך בכך.

ב"כ החייב שב וטען כי כספים שעמדו לזכותו בקרן הישתלמות לא נמשכו על ידו אלא נמשכו על ידי הקרן עצמה לכסוי הלוואה שנטל מהקרן ולא ניפרעה.

מימוש כספים העומדים לזכות החייב אצל מחזיקים שונים גם לעניין זה דעתי כדעת הנאמן, למעט לעניין בקשתו להורות על השבת הכספים שממש החייב לטענתו מקרן ההשתלמות עובר לתחילת ההליך.

בנוסף משמסכים הנאמן לדחיית מועד שיחרור כספים אלו עד למועד בו לא תחול חובת תשלום מס על כספים אלו ותקום לחייב זכאות לקבלת קצבה, אין כל מניעה להיעתר לבקשתו של החייב למתן הפטר בתנאים שקבע הנאמן, קרי בכפוף להמחאת זכויות החייב לכספים אלו כנגד מתן הפטר ואלו ימומשו במועד בו לא תחול חובת מס. אשר לכספים לגביהם נטען כי אין לממשם משום שמדובר בכספים שמטרתם קצבה אציין כי אין ממש בטענות אלו.

כמו כן במקרה דנן, לאור הסכמת הנאמן, אין מניעה לדחות מועד מימוש הנכסים הכספיים עד שיגיע כאמור, המועד לתשלום הכספים שבקופה כקצבה ומבלי שתחול חובת תשלום מס. משכך וכאמור בחוק, רשאי בית המשפט, לאחר שמע את טענות החייב (וכך נעשה במקרה דנן, כאשר החייב היה מיוצג), להורות למרות הכל על מימוש נכסים הוניים אלו ועל העברת הכספים לקופת הפש"ר. אכן לחייב טענות ראויות כי מדובר בכספים שנועדו לטובתו ולהבטחת הכנסותיו בעתיד, אך אין בטענות אלו כדי לחייב המנעות כליל, תוך שלילת סמכותו של ביהמ"ש של חידלות פירעון בהתאם לסעיף 85(1א) לפקודה מלהורות על מימוש הכספים .

...

עוד טען הנאמן כי דין טענות החייב באשר לסיווג זכויותיו ההוניות המוחזקות במגדל חברה לביטוח בע"מ ככאלה שאינן ניתנות למימוש, להידחות.

לאור כל האמור לעיל, לנוכח זכויות של הנושים וטענות בעלי התפקיד, אני סבורה כי יש לקבל עמדת הנאמן המסכים למתן הפטר לחייב בתנאים הכוללים גם מימוש מאוחר של כספים העומדים לזכות החייב אצל מחזיקים שונים בדרך של המחאת זכויות החייב בכספים אלו לקופה ולדחות עמדת החייב.

זאת אני עושה גם לאחר שעיינתי בטענות החייב ובתגובותיו שניתנו.

סיכום: לאור כל האמור לעיל אני נעתרת לבקשת החייב ומורה על מתן הפטר לחייב בתנאים האמורים בסעיפים 6א',ב ו-ד לדו"ח הנאמן מיום 07/10/16.

לפני בקשת המחזיקה, הראל פנסיה וגמל בע"מ (להלן: "המבקשת") לקזוז כספים משוחררים והעברת היתרה לקופת הנשייה (להן: "הבקשה").

עוד הוסיפה וטענה המבקשת כי על נושה מוסדי מובטח לא חלה החובה להגשת תביעת חוב וצרפה פסיקה בעיניין זה. על כן, עותרת המבקשת להתיר לה לבצע קזוז יתרת החוב כלפיה מקרן ההשתלמות אשר ליחיד ולהורות על העברת הכספים הנותרים לקופת הנשייה.

  נושה רשאי לקזז חוב עבר שהחייב חב לו כנגד חוב עבר שהוא חב לחייב, כערכם במועד מתן הצוו לפתיחת הליכים, ולהגיש תביעת חוב על היתרה, בהתקיים אחד מאלה: (1)  חובות החייב והנושה כרוכים זה בזה; (2)  נטילת חובות הדדיים וההסתמכות על זכות הקזוז הן חלק ממהלך עסקיו הרגיל של החייב או הנושה, וחוב העבר שהנושה מבקש לקזז נוצר במסגרת עסקיו ההדדיים עם החייב; (3)  החובות ניתנים לקזוז לפי חוק קזוז מסים, התש"ם-1980, או לפי סעיפים 312 או 315 לחוק הביטוח הלאומי.

הבקשה הנוכחית הוגשה כארבעה חודשים לאחר שכבר ניתן פסה"ד ונקבעה תכנית שקום ליחיד, הכוללת בין היתר מימוש הכספים הלא מוגנים הצבורים אצל המבקשת עבור היחיד, לטובת קופת הנשייה וזאת ללא כל הסבר לשהוי משמעותי זה. בנסיבות אלו, אין מקום לתת למבקשת עדיפות על פני נושיו האחרים של היחיד.

אשר על כן, בקשת המבקשת לקזוז כספים לטובת פרעון הלוואות, נדחית.

...

היעתרות עתה, לבקשת המבקשת, לא רק שתפגע בזכויותיהם הקנייניות של יתר נושי היחיד, עקרון השוויון בין הנושים ואינטרס הסתמכותם, אלא גם תפגע בעקרונות סופיות הדיון והוודאות המשפטית, נוכח קיומו של פסה"ד. על כן, גם מטעם זה, דינה של הבקשה להידחות.

אשר על כן, בקשת המבקשת לקיזוז כספים לטובת פירעון הלוואות, נדחית.

בדצמבר 2018 הגיש המבקש בקשה לשיחרור כספי קרן הישתלמות, והפקדתם בקופת הכנוס, על חשבון תכנית הפרעון, בשל הצורך בטיפול שיניים דחוף.

בהודעתו מיום 30.12.2018 ציין הנאמן, כי משהבהיר המבקש ש"מדובר בכספים אשר מתבקשת העברתם לקופת הכנוס, אין היתנגדות למתן צו המורה לקרן ההשתלמות להעביר את מלוא הכספים המצויים בקרן, לטובת קופת הפש"ר של החייב".

בתשובתו לבקשה פתח הנאמן וציין, כי הוא "מביע צער רב על מילותיו הבלתי ראויות של המבקש כלפי הנאמן, ובמיוחד כלפי כבוד בית משפט, אשר (דוקא) בא לקראת החייב, במצוקה אליה נקלע, בתשלום תכנית הפרעון". לגופם של דברים טען הנאמן, כי "קרן ההשתלמות הינה נכס לו זכאית קופת הפש"ר, בנוסף לכל תשלום אשר מתקבל על ידי חייב, במסגרת תוכנית פרעון [...] יחד עם זאת, לאור חוסר הבהירות בין החלטת כבוד בית משפט קמא מיום 10.01.2019, להחלטה מיום 17.3.2020, העובדה כי החייב אינו מיוצג, ואף לאור 'משבר הקורונה' אשר מערים קשיים כלכליים רבים, לא רק על חייבים במסגרת הליך פשיטת רגל, אלא על כלל הציבור, מסכים הנאמן לקבלת בקשת רשות העירעור, לפיה הכספים אשר התקבלו מקרן ההשתלמות, ייחשבו כחלק מתכנית הפרעון". ב"כ הכנ"ר החרה-החזיק אחר הנאמן, והצטרף לעמדתו כי יש לקבל את הבקשה לרשות ערעור, ולהורות כי כספי קרן ההשתלמות יזקפו על חשבון תכנית הפרעון.

...

בתשובתו לבקשה פתח הנאמן וציין, כי הוא "מביע צער רב על מילותיו הבלתי ראויות של המבקש כלפי הנאמן, ובמיוחד כלפי כבוד בית משפט, אשר (דווקא) בא לקראת החייב, במצוקה אליה נקלע, בתשלום תכנית הפירעון". לגופם של דברים טען הנאמן, כי "קרן ההשתלמות הנה נכס לו זכאית קופת הפש"ר, בנוסף לכל תשלום אשר מתקבל על ידי חייב, במסגרת תוכנית פירעון [...] יחד עם זאת, לאור חוסר הבהירות בין החלטת כבוד בית משפט קמא מיום 10.01.2019, להחלטה מיום 17.3.2020, העובדה כי החייב אינו מיוצג, ואף לאור 'משבר הקורונה' אשר מערים קשיים כלכליים רבים, לא רק על חייבים במסגרת הליך פשיטת רגל, אלא על כלל הציבור, מסכים הנאמן לקבלת בקשת רשות הערעור, לפיה הכספים אשר התקבלו מקרן ההשתלמות, ייחשבו כחלק מתכנית הפירעון". ב"כ הכנ"ר החרה-החזיק אחר הנאמן, והצטרף לעמדתו כי יש לקבל את הבקשה לרשות ערעור, ולהורות כי כספי קרן ההשתלמות יזקפו על חשבון תכנית הפירעון.

שנית, נוכח ריבוי כתבי הטענות וההחלטות בתיק, "ניתן להניח כי בעת שנתן בית המשפט קמא את החלטתו מיום 17.3.20, החלטתו המוקדמת מיום 10.1.19 נשמטה מזיכרונו. בנסיבות אלו, מוטב היה להגיש בקשה לעיון חוזר לבית המשפט קמא, תוך הפנייתו לשגגה שנפלה, חלף הגשת הליך ערעורי". בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 החלטתי לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

דין הערעור להתקבל.

סוף דבר: הערעור מתקבל; החלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.3.2020 מבוטלת; כספי קרן ההשתלמות שהועברו לקופת הכינוס יזקפו על חשבון תכנית הפירעון.