בקשת חייב לפריסת חובות והכרזה על חייב מוגבל באמצעים

כידוע, לפני תקונו הנ"ל של חוק ההוצאה לפועל, מי שבקש לפרוס את חובותיו למשך זמן שעלה על המוגדר בחוק, הוגדר כחייב מוגבל באמצעים.

היה זה "שטר ושוברו בצידו", שכן לצד איחוד התיקים וההגנה שהוא הקנה לחייב שעמד בצו התשלומים (הגנה מפני הליכי הבאה ומאסר, עיקול מטלטלין, עיקול משכורת ועוד), נבעו מאותה הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים גם הגבלות שונות שהוטלו על החייב, במטרה למנוע יצירת חובות חדשים ולהבטיח עמידתו בתשלומים במסגרת המסלול לגבייה קולקטיבית (עיכוב יציאה מהארץ, איסור על שימוש בשיקים כ"לקוח מוגבל מיוחד" על פי חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981), איסור ייסוד תאגיד או על היות החייב בעל עניין בתאגיד ועוד) (ראה – ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד, פ"ד נז(4) 211 (2003) ).

...

סבורני כי דברים אלו של כב' הרשמת (במסגרת בקשה לעיין מחדש בהחלטתה), כמו גם עצם ההחלטה שבעניינה בקשת רשות הערעור, בדין יסודם, ואין בהם כל שגגה.

לאור האמור, איני מוצאת כי נפלה טעות בהחלטת כב' הרשמת, ועל כן דין הערעור להידחות.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה ואת הערעור לגופו, וזאת אף מבלי להידרש לטענות שהעלו הצדדים לגבי יכולת הפירעון של המבקש לגופה.

כבוד הרשמת הדס קפלן, מצאה לדחות את הבקשה בהחלטה מנומקת ומפורטת וקבעה: "אשוב ואבהיר, כפי שאף הובהר בהחלטה מיום 23.12.19, כי כיוון שלא ניתן עוד להכריז על חייבים כחייבים מוגבלים באמצעים ולאחד תיקים מכוח ההכרזה, הרי שגם ככל שאסבור כי לא היה מקום להורות על פיזור תיק האיחוד- הרי שבשל השינוי בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967- לא ניתן עוד להכריז על החייבת כחייבת מוגבלת באמצעים ולאחד תיקיה.

עוד יובהר כי נימוקים לעניין אי תשלום צו התשלומים לאור מצבה הרפואי של החייבת, אינם מצדיקים את אי הגשת בקשה לדחיית מועד התשלום או לפריסת החוב לתשלומים מוקטנים עד מועד ההחלמה.

...

איני מוצאת מקום להיעתר לכך שכן מעיון בהחלטות שניתנו בתיק עולה כי הערכאות הקודמות התייחסו לכלל טענותיה של המבקשת, אולם לא מצאו לקבל את בקשתה להורות על ביטול ההחלטה המורה על פיזור תיק האיחוד.

אין בידי לקבל את הטענה.

לאור כל האמור לעיל, מצאתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

החוב הכולל, נכון למועד הגשת הבקשה לרשות ערעור, עמד על כ-511,751 ש"ח. החוב לזוכה בתיק הפרטני הוא 5,792 ש"ח. ביום 9.9.2019 עתר המבקש להכריזו חייב מוגבל באמצעים לפי פרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל ולאחד את תיקיו.

ביום 2.9.2020 קבעה הרשמת כי ביום 15.9.2019 ניכנס לתוקף חוק חידלות פרעון אשר בהתאם להוראותיו לא ניתן לפרוס את החוב לתקופות ארוכות מאלו המנויות בסעיף 7א1 לחוק ההוצאה לפועל.

וכך קבעתי בעיניינו של המצב המשפטי שחל עם כניסתו לתוקף של חוק חידלות פרעון (פסקה 17): צירוף סעיפים 7א2(2) ו-77א לחוק ההוצאה לפועל משמיע כי מי שחובו המצטבר עולה על 150,000 ש"ח ואינו יכול לפרוע את חובותיו במסגרת הזמנים [הקבועה בסעיף 7א1 לחוק], רשאי לפנות בעצמו להליכי חידלות פרעון, אך אין עליו חובה לעשות כן. בצד האמור, החל מיום 15.9.2019, לא ניתן להכריז על חייב מוגבל באמצעים ולאחד את תיקיו מכוח סימן א' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל.

...

מסקנה זו מתחזקת בשים לב לשאלה מה שונה עניינו של המערער כאן מעניינם של חייבים אחרים שנמצאים באותו מצב, ושצו התשלומים בעניינם לא שונה כך שיתאם את התקופות המנויות בסעיף 7א1.

כך או אחרת, לא נמצא טעם לסטות מחזקה זו. שלישית, המסקנה האמורה נתמכת בתכלית הסובייקטיבית של החוק.

סוף דבר הערעור מתקבל.

בעיניינו של המצב המשפטי שחל עם כניסתו לתוקף של חוק חידלות פרעון כתבתי כך (עניין אביטן נ' מלכה, פסקה 17): צירוף סעיפים 7א2(2) ו-77א לחוק ההוצאה לפועל משמיע כי מי שחובו המצטבר עולה על 150,000 ש"ח ואינו יכול לפרוע את חובותיו במסגרת הזמנים [הקבועה בסעיף 7א1 לחוק], רשאי לפנות בעצמו להליכי חידלות פרעון, אך אין עליו חובה לעשות כן. בצד האמור, החל מיום 15.9.2019, לא ניתן להכריז על חייב מוגבל באמצעים ולאחד את תיקיו מכוח סימן א' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל.

הבקשה שלפנינו מעוררת שאלה אחרת: אם תיקונים מס' 58 ו-68 חלים גם על צוי תשלומים של חייבים שלא הוכרזו מוגבלים באמצעים בשום שלב, ושהסכום החודשי שנקבע שעליהם לשלם לא יוביל לפרעון החוב בתוך התקופה המרבית שנקבעה בסעיף 7א1 לחוק.

משמעות הדבר שהרשם אינו רשאי לתת החלטה הקובעת צו תשלומים שפורס את החוב לתקופה ארוכה מזו שנקבעה בסעיף 7א1, וזאת בלא קשר לשאלת יכולתו של החייב לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו לפי סעיף זה. על הרשם לפרוס את צו התשלומים לתקופות המנויות בסעיף 7א1, ולפעול בהתאם למסלולים הקבועים בסעיף 7א2 לחוק.

...

אף שהמוטיבציה של המבקש ברורה, אין לקבל שהותרת נכס בידו לצד אי-תשלום חובותיו היא התוצאה הראויה וההוגנת.

על כן, בניגוד לעמדת המבקש, התוצאה שלפיה הוא ייאלץ לפנות להליך חדלות פירעון היא התוצאה הראויה וההוגנת.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

בדברי ההסבר להצעת החוק הנ"ל, ה"ח 1027, עמ' 793-792 צוין כדלקמן: "סעיף 7א(א) לחוק ההוצאה לפועל עוסק בבקשת חייב לצוו תשלומים... לפי הדין הקיים, עשויה הגשת בקשה כזו להוביל לכך שרשם ההוצאה לפועל ייתן לחייב צו תשלומים או יכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים. כאמור, החוק המוצע משנה מצב זה, בקובעו כי יראו בהודעת חייב על כך שהוא שאינו יכול לפרוע את חובו בתקופות ובשיעורים שנקבעו בחוק ההוצאה לפועל, כבקשה לצוו לפתיחת הליכים לפי החוק המוצע, וזאת בתנאי שחובו אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים...אם סך חובותיו של החייב שהגיש הודעה כאמור עולה על 150,000 שקלים חדשים, מוצע שלשכת ההוצאה לפועל תימסור לו מידע בדבר האפשרות להגיש בקשה לצוו לפתיחת הליכים לפי פרק ב' לחלק ג' לחוק המוצע". בדברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 58) (חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים), התשע"ח-2018, ה"ח 1208, בעמ' 728 הוסבר על מנגנון פריסת התשלומים בחוק בזו הלשון: "במערכת ההוצאה לפועל קיימים חייבים אשר אינם יכולים לשלם את מלוא חובם באופן מיידי. בעבור חייבים אלה נקבע בחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן – החוק), אפיק תשלום בשיעורים, המאפשר לחייבים העומדים בתנאי החוק לשלם את חובם בתשלומים. פריסת החוב לתשלומים מאפשרת לזוכה להפרע מהכנסותיו העתידיות של החייב, ולחייב, לפרוע את חובו בהתאם ליכולתו הכלכלית. מכיוון שחייבים רבים אינם מסוגלים לפרוע את מלוא חובם באופן מיידי, ואין בבעלותם נכסים אשר יכולים לשמש לפרעון החוב, פריסת החוב לתשלומים מהוה כלי מרכזי להחזר החובות בהוצאה לפועל." (ההדגשה שלי – א.ש) בדברי ההסבר לתיקון 68 לחוק במסגרתו תוקן סעיף 7א1 והורחבו סמכויות הרשם (הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש - תיקון מס 67 והוראת שעה) התש"ף-2020, ה"ח 1348, עמ' 605) נאמר: "עם חקיקת חוק חידלות פרעון הושלם הליך הביטול של מוסד 'חייב מוגבל באמצעים', וזאת כדי שמי שאינו יכול לשלם את חובו בתקופות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, לא יימצא במשך שנים רבות בהליכי הוצאה לפועל שלא יביאו לגביית החוב, אלא ימצה את יכולת התשלום שלו בהליך חידלות פרעון שבסופו יקבל הפטר מחובותיו. סעיף 69י1 לחוק קבע כי ממועד כניסת חוק חידלות פרעון לתוקף לא יהיה ניתן להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים .במסגרת חקיקת חוק חידלות פרעון נוספו לחוק סעיפים 7א1 ו- 7א2 אשר קובעים את התקופות לתשלום חוב בהוצאה לפועל וכן את התוצאה במקרה שחייב מודיע שאינו יכול לשלם את חובו לפי תקופות אלה." אם כן, תכליתם של התיקונים הנ"ל היתה לבטל את מוסד "חייב מוגבל באמצעים" שנהג שנים רבות קודם לכן, ולא קידם בהכרח פירעון חובות ולהפנות חייבים שאינם יכולים לפרוע את חובם בתקופות סבירות כפי המנוי בחוק, להליכי חידלות פרעון.

...

בנסיבות האמורות לפיהן, בהינתן הסכום הנוסף מידי חודש לחוב (דמי השכירות הפסוקים), החוב בתיק ההוצל"פ אינו צפוי להפרע בתקופה של 7 שנים ובהינתן קיומו של נכס מקרקעין, נחזה לכאורה כי יש לדחות את עתירת המבקשים.

במקרה שלפני, סבורני שיש לבחון את אופן מימוש הנכס במקביל לקביעת צו התשלומים הסופי, ועל כן, אני מורה לזמן את המבקשים לחקירת יכולת פרונטלית, אז תיבחן הצעתם לתשלום חודשי של 6,000 ₪ לכל אחד (כפי שהוסכם על ידם בדיון לפני), תוך בחינת מועד הפרעון הכולל של החוב שנוספים לו חיובי שכירות חודשיים.

סיכום מכל הטעמים האמורים, הערעור מתקבל במובן זה שהתיק יוחזר לרשמת לשם זימון החייבים לחקירת יכולת.