בקשת חייב להכריזו פושט רגל - תום לב בהליכי פשיטת רגל

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את מלוא טיעוני הצדדים, אני דוחה את בקשתו של החייב להכרזתו כפושט רגל ולהלן הנמקתי: מסגרת נורמאטיבית: מלשון הפקודה ומההלכה הפסוקה עולה כי החובה המוטלת על החייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל משתרעת על פני שתי תקופות – התקופה בה נוצרו חובותיו והתקופה בה מיתנהל הליך פשיטת הרגל בעיניינו (ראו: ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 14 והאסמכתאות שם (1.2.2011)).

...

המנהל המיוחד במסגרת הדו"ח המסכם טען שדין בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל להידחות, זאת בשל חוסר תם לב מצד החייב שעה שמבקש לרתום את הליך פשיטת הרגל לתוך הסכסוך הזוגי עם גרושתו; בנוסף, טען שנקיטת הליך פשיטת הרגל נועדה כמגן מפני הפעולות בהן נקטה גרושתו נגדו, מבלי שחל שינוי נסיבות מאז התחייבותו על פי הסכם גירושין ועד לפנייתו של החייב להליך באמצע שנת 2017.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את מלוא טיעוני הצדדים, אני דוחה את בקשתו של החייב להכרזתו כפושט רגל ולהלן הנמקתי: מסגרת נורמטיבית: מלשון הפקודה ומההלכה הפסוקה עולה כי החובה המוטלת על החייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל משתרעת על פני שתי תקופות – התקופה בה נוצרו חובותיו והתקופה בה מתנהל הליך פשיטת הרגל בעניינו (ראו: ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 14 והאסמכתאות שם (1.2.2011)).

יוצא אפוא כי הבעל ישלם סכום של כ 125,000 ₪ עבור החובות המשותפים בבנק יהב והאשראי החוץ בנקאי בישראכארט, והאישה תשלם סכום של 195,000 ₪ עבור החובות המשותפים בבנק אגוד ובנק הפועלים להלוואות עבור הרכב שהינן כנגד הרכב המשותף.

לעניין זה ראו: עא 3382/17 יעל צימבר נ' רועי סמט (פסקה 22) : "כידוע, הליך גירושין עלול לכלול התדיינויות משפטיות רבות בערכאות שונות בגדרן נדונים העניינים הרבים השנויים במחלוקת בין בני זוג המבקשים להיפרד. ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל לצורך קבלת יתרון זה או אחר בסכסוך הכללי אינו ראוי, ועלול להכביד על הליך הגירושין כולו ולהסלים אותו. משכך, אני סבורה כי יש לבחון באופן זהיר את תום לבם של אלו המבקשים להיכנס בשעריו של הליך פשיטת הרגל כשהחוב העיקרי הוא כלפי בן הזוג ונוצר במסגרת היחסים הזוגיים והליכי פירוקם." לנוכח האמור, ובנסיבות המקרה שלפנינו, יש לייחס חומרה יתרה לחוסר תום לבו של החייב, אשר נדמה כי ביקש לרתום את הליך פשיטת הרגל לליבוי הסכסוך הזוגי בינו לבין גרושתו.

לנוכח כל האמור, אני סבור כי מכלול הנסיבות מוביל למסקנה כי החייב פעל שלא בתום לב בפתיחה בהליכי פשיטת הרגל ,ככל הנראה, מתוך הנחה ש"ביום פקודה" יוכל לפנות להליך פשיטת רגל, באופן שיוביל לשמיטת חלקו בחוב המשותף והותרת הגרושה מול נושים אלו, ומטרת ההליך מבחינת החייב ונסיבותיו, אינה שיקומו, אלא השגת יתרון לא הוגן ולא צודק מול גרושתו, במאבק הגירושין שביניהם.

השאלה העיקרית העומדת בפני בית משפט בדונו בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, היא אם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם.

...

אנו סבורים כי הדברים נכונים אף בהתייחס להתעלמות מתמשכת של החייב מחובתו להגיש דו"חות על הכנסותיו והוצאותיו לנאמן ולכנ"ר. חייב שחוייב בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל, אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהחליט באופן חד צדדי לא לשלם את התשלומים החודשיים, אף אם הוא מתקשה לעמוד בהם.

לאחר שעיינתי בדו"ח המסכם, תגובת החייב, שמיעת הצדדים, אני סבור שהחייב התנהלו בחוסר תם לב במהלך ניהול ההליך הקודם, תוך יצירת חובות רבים, כשהוא בהליך פשיטת רגל, דבר שנוגד את תום הלב.

סוף דבר; לאור האמור לעיל, הוכח כי החייב התנהל בחוסר תום לב בהליך ויצר חובתיו בחוסר תום לב. ועל כן - אני מורה על ביטול ההליך.

בעיניין זה נקבע בע"א 307/12 בלום נ' הכנ"ר (פורסם בנבו, 14.8.12): "...אחד התנאים להכרזתו של אדם כפושט רגל הנו כי בקשתו למתן צו כנוס ולהכרזה כפושט רגל הוגשה בתום לב ושלא במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, בהתאם לסעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל. עוד נקבע כי החובה המוטלת על החייב לנהוג בתום לב מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת הרגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת ממועד פתיחת הליכי הכנוס ופשיטת הרגל עובר לדיון בבקשת ההכרזה". (הדגשה שלי ר.א).

...

ראשית, לא ניתן לדעת האם אכן הנושים בתיק הפש"ר של אותו כהן הינם אותם נושים כמו בתיק דנן וכבר בשל כך, דין הטענה להידחות.

לאור כל האמור, שוכנעתי כי החייב לא הרים את הנטל להוכיח כי נהג בתום לב לפני כניסתו להליך ובמהלכו.

משהחייב הבהיר שאין בכוונתו/יכולתו, לשלם דיבידנד מלא בהליך, דיבידנד כזה שיהיה בו כדי לשפות על הברחת תמורת הנכסים שהייתה בסכום של יותר מפי 3 ממצבת הנשייה המאושרת, דין ההליך לביטול וכך אני מורה.

ענייננו בבקשת החייב כי יוכרז פושט רגל ובעתירת בעלי התפקיד לדחיית בקשתו ובטול ההליך.

המנהל המיוחד סבור כי יש לדחות את בקשת החייב, וזאת נוכח היתנהלותו שלא בתום לב לאורך הליך פשיטת הרגל, בדגש על ביצוע עבירות פליליות על-ידו.

...

המנהל המיוחד סבור כי יש לדחות את בקשת החייב, וזאת נוכח התנהלותו שלא בתום לב לאורך הליך פשיטת הרגל, בדגש על ביצוע עבירות פליליות על-ידו.

בענייננו, הגעתי לכלל מסקנה כי התנהלות החייב איננה עומדת באמת המידה הנדרשת של תום לב בהליך פשיטת רגל, וזאת בהינתן המפורט להלן.

סוף דבר; על יסוד כל המפורט לעיל, אני דוחה את בקשת החייב ומקבלת את עתירת בעלי התפקיד לביטול צו הכינוס.

אלא שלעמדתי בין עמדה עקרונית זו, ובין דרישה מבת זוגו של החייב לוותר על זכות שהוקנתה לה בדין (סעיף 33(ד) לחוק הגנת הדייר) רב מאוד המרחק, ובקשת בת זוגו של החייב להגן על מקום מגוריה ומגורי ילדיה, בהתאם להגנה שהוקנתה לה בחוק, אינה יכולה להחשב כפעולה חסרת תום לב, הבאה לסכל את הליך פשיטת הרגל.

אמנם יתכנו מקרים שבהם ניתן יהיה לטעון כי חייב עשוי לאבד את זכותו לטעון להגנתו של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, וזאת בנסיבות של חוסר תום לב קצוני מצדו של החייב, ובעניין "שמחה לוי" , ו"חיים צור" שלל בית המשפט של פשיטת הרגל את ההגנה על פי סעיף 33 מהחייב הרלוואנטי , אך בהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות שלילת הזכות , עמדתי היא כי חייב או בן זוגו רשאים וזכאים לבקש את הגנתו של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר גם במקרה של חייב המגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל.

...

סיכומו של דבר, בשים לב לכל האמור לעיל, אני סבור כי יש לתקן במעט את ההצעה שהוצעה על-ידי ולפיכך ומכח סמכותי על פי סעיף 181 לפקודה ,אני מורה כי החייב יידרש לצורך קבלת צו הפטר להוסיף ולשלם לקופת הכינוס סך של 450,000 ₪ מעבר לסכום שנצבר עד עתה.

בנוסף לכל האמור לעיל ובשים לב לטענות הנושה אני סבור כי נדרש דיון נפרד בשאלה, האם כאשר יינתן צו הפטר בתיק, תוחרג ממנו יתרת החוב לנושה כפי שתיוותר לאחר שהנושה יקבל דיבידנד יחסי בתיק וזאת לאור הוראות סעיף 69א'(2) לפקודה.

לפיכך אני מורה לנושה להגיש בתוך 30 יום מהיום טיעון בהיקף שלא יעלה על 5 עמודים, בשאלה האם יש מקום להחרגת החוב לנושה מצו ההפטר.