בקשת חייב להחלת צו הפטר חלוט על חוב מזונות למל"ל

בפני בקשת החייב להחלת צו ההפטר שניתן בעיניינו מחוב המזונות למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").

החייב הוכרז פושט רגל ביום 07.07.2014 וביום 19.12.2018 ניתן צו הפטר חלוט לחובותיו, לאחר שהחייב שיתף פעולה עם בעלי התפקידים, הגיש דוחות ועמד בתשלומים שהושתו עליו בהליך ובתנאי תכנית הפרעון שנקבעו ביום 23.11.2017.

החייב עתר לבית המשפט בבקשה להורות כי ההפטר יחול גם על חוב המזונות למל"ל, זאת בשל נסיבותיו האישיות, כפי שיפורט בהמשך.

...

תשלום חוב המזונות, בהנחה וישולם במלואו ותשלומו יתפרס לתקופה שעד להגיעו של החייב לגיל פרישה, ידרוש מהחייב לשאת בתשלומים חודשיים של למעלה מ-1,000 ₪, סכום שאני סבורה בנסיבות העניין שאין בידי החייב לשלם, מבלי שהדבר יפגע משמעותית ביכולתו לקיים את עצמו בכבוד.

לאור זאת, אני סבורה כי החוב מאבד מאופיו המקורי ומקבל צביון של חוב רגיל.

בשים לב לכך שאכן משכורתו של החייב הינה סבירה, ובשים לב להצדקה שמצאתי בטיעוני המל"ל, אני סבורה כי האיזון הראוי בענייננו הוא מתן הפטר חלקי של חוב המזונות, כך שההפטר יחול על מחצית החוב.

משכך טוען החייב, כי בהתאם לפסיקה במקרים דומים, יש להחיל את צו ההפטר אף על חוב המזונות למל"ל. טענות המל"ל בתגובה מיום 12.2.17 היתנגד המל"ל לבקשה.

עוד מציין הכנ"ר במסגרת תגובתו, כי ילדיו של החייב בגירים וגילם 29, 36 ו-37, וכי החייב מיתקיים מקיצבת המל"ל בלבד, וכי נוכח גילו ומצבו הרפואי הוא נעדר פוטנציאל הישתכרות ובגין נסיבות אלו ניתן לו הפטר חלוט.

...

מן הכלל אל הפרט לאחר עיון בבקשה ובתגובות, ובשים לב למגמות הפסיקה בעניין, מצאתי כי בנסיבות עניינו של החייב דין הבקשה להתקבל.

בנסיבות אלה אף לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשת המל"ל לגבות את חוב המזונות בדרך של קיזוז 10% מקצבת הזקנה לה זכאי החייב, שעה שהכנסתו היחידה הינה , כאמור, קצבת הזקנה בסך 2,981 ₪, סכום הנמוך מקו העוני, ולא מצאתי להפחית מסך זה. נוכח האמור לעיל, לאור הפסיקה המובאת לעיל, וכן נוכח עמדת הכנ"ר, הרי שנסיבות החייב ונסיבות הבקשה מצדיקות, באופן חריג, היעתרות לבקשת החייב להחלת ההפטר אף על חוב המזונות.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ביום 22.10.19 ניתן על ידי פסק דין בו קבעתי כי החייב זכאי לכאורה לקבלת צו הפטר לאלתר , אך ציינתי כי צו הפטר חלוט ינתן בפועל רק לאחר שכל נושי החייב , יקבלו לידיהם את פסק הדין ולא יגישו היתנגדות בתוך המועד שנקבע בפסק הדין .

המנהלת המיוחדת הצטרפה לעמדת המל"ל והחייב ביקש לדחות את עמדת המל"ל אשר הוגשה לטענתו באיחור רב. דיון והכרעה ענייננו כאמור בבקשה להחלת צו ההפטר על חוב מזונות וזאת בהתאם להוראות סעיף 69(א)(3) לפקודה הקובע כי: "צו הפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל חוץ מאלה:

...

את העקרונות לפיהם יפעיל בית המשפט את סמכותו האמורה לעיל, סיכם בית המשפט העליון ברע"א 5628/14 יוסף סלימאן נ' סמירה סלימאן [פורסם בנבו] (26.9.16), פיסקה 15(להלן-"ענין סלימאן") שם נקבע כי: "על רקע חשיבותו החברתית של מוסד המזונות, מיושם בפסיקה החריג הקבוע בסעיף 69(א)(3) במשורה ובמקרים חריגים בלבד, שבהם נתון החייב במצב קשה, שאינו עתיד להשתפר – בין מבחינה כלכלית, לרבות היעדרם של נכסים בבעלותו ומיצוי יכולת ההשתכרות שלו; בין מבחינת בריאותו הלקויה וגילו המתקדם; בין עקב הימשכות הליכים בעניינו לאורך שנים רבות; בין לנוכח פגיעה בזכותו לקיום מינימלי בכבוד; ולרוב – מכל הבחינות הללו גם יחד...". יישום העקרונות האמורים לעיל על המקרה שלפנינו מוביל לעמדתי למסקנה לפיה יש לדחות את בקשת החייב, ואין מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מן הכלל שלפיו צו הפטר אינו פוטר את החייב מחוב מזונות עבר .

לפיכך, אני דוחה את בקשת החייב לקבלת צו הפטר גורף ביחס לחוב המזונות, ואולם בהתאם לסמכותי על פי סעיף 69 (א)(3) לפקודה, ובשים לב למצבו הרפואי הנוכחי של החייב ודרגת אי הכושר הקבועה לו, ובהתחשב בצרכי חייו הבסיסיים,אני מורה כי המוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי לפעול כנגד החייב בגין חוב מזונות עבר אך ורק בדרך של קיזוז 10% מקצבת הנכות המשולמת לחייב , או קיזוז סך של 300 ₪ על פי הנמוך מבין השניים , וככל שלחייב תקבע דרגת אי כושר בשיעור של 100% לצמיתות , החייב יהיה רשאי לחדש את בקשתו ,החל מתום 12 חודשים ממועד קביעת דרגת אי הכושר לצמיתות.

בפניי בקשת חייב להחלת צו ההפטר (החלוט) לכשיינתן אף על חוב המזונות למל"ל בהתאם לסעיף 69(א)(3) לפקודה.

...

המל"ל טוען כי מתן הפטר גם ביחס לחוב המזונות יהיה בו כדי לסכל את מטרות המחוקק בפקודת פשיטת הרגל ובחוק המזונות שכן הפטר המזונות עלול לעודד את החייבים שלא לשלם את המזונות בהם חויבו ביודעם שממילא יקבלו הפטר ותשלומי המזונות ישולמו מכיסה העמוק של המדינה באמצעות המל"ל. עמדת המנהל המיוחד: המנהל המיוחד סבור כי יש להיעתר לבקשת החייב.

על כל בשים לב למכלול, שוכנעתי כי זה המקרה שבו יש לחרוג מהכלל ויש להיעתר לבקשת החייב ולהחיל ההפטר לכשיינתן גם על חוב המזונות כלפי המל"ל. על כן בקשת החייב מתקבלת ואני מורה כי ככל שיינתן בעתיד הפטר חלוט בתיק זה, הוא יחול על חוב המזונות.

ביום 4.9.22 ולאחר שהחייב מילא אחר תנאי תוכנית הפרעון, הוא קיבל הפטר חלוט.

בבקשה נשוא החלטה זו, מבקש החייב להורות על החלת צו ההפטר על חוב המזונות.

בית המשפט סיכם את הדברים כך: "החרגת חוב מזונות מצו ההפטר חל בין אם התובע הוא הזכאי לתשלום מזונות, ובין אם התובע הוא המוסד לביטוח לאומי, הנכנס בנעלי הזכאי לתשלום מזונות משעה שלא עמד החייב בחובתו זו...באמצעות חריג זה, מבקש החוק לקיים את התכלית של הבטחת תשלום חוב המזונות, ומניעת האפשרות "לחמוק" ממנו לאחר שכבר נימנע החייב מלשלמו בעצמו והעביר את חובו הפרטי אל הקופה הציבורית.

...

מכאן המדיניות של צמצום מתן הפטר על חוב המזונות והצבת קריטריונים ייחודיים לצורך זה. על רקע השיקולים שנקבעו בפסיקה ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את נסיבות המקרה, לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה ולמתן הפטר כמבוקש.

לאור האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.