מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת חייב בן 73 למתן הפטר חלוט לאלתר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

לגבי הנתבע 2, צו ההפטר ניתן סמוך אחרי אישור תכנית הפירעון, מאחר שהעביר את מלוא סכום החוב המופחת בהתאם לתכנית הפירעון, באופן מיידי למנהל המיוחד.
סעיף 69(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי – (ב) צו הפטר יהיה ראיה חלוטה לפשיטת הרגל ולתקפות ההליכים בה, ובכל הליך שיוגש נגד פושט רגל שהשיג צו הפטר, בדבר חוב שממנו הופטר בצו, רשאי פושט הרגל לטעון כי עילת התביעה ארעה לפני שהופטר.
סעיף 1 קובע – "חבות" – היתקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא – אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פירעונו, ולגבי הפרה – אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב; "חוב בר-תביעה" – כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל; סעיף 71 קובע – (1) חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכנוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצוו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל.
) סעיף 73 קובע – (א) חוב או חבות שהם בני תביעה, אלא שמחמת היותם מותנים או מכל סיבה אחרת אין ערכם קצוב – ישום אותם הנאמן, והנפגע בשומה רשאי לערער לפני בית המשפט.
אמנם הקף השרות המשפטי ובהתאם הקף התשלומים עשוי היה להשתנות בשים לב להתמשכות הליכי פשיטת הרגל, התפתחותם וההליכים הצפויים, אך כל עוד השרות נובע מאותה היתקשרות ראשונית, שנערכה טרם צו הכנוס, הרי שכל התשלומים שהיו צפויים לפני הפטרו של החייב כלולים בגדר הגדרת "חוב בר תביעה" על פי הפקודה.נ" (ההדגשות שלי – נ'מ'ש') לפיכך, הרי שלאור סעיפי הפקודה שצוטטו לעיל ולאור הפסיקה בצוטטה, מנוע בית משפט זה מלדון בתביעת התובע כל עוד לא ניתן אישור לכך מבית המשפט של הפש"ר. אני מורה על עיכוב ההליך למשך 90 יום, כדי שהתובע יגיש בקשה למתן רשות להגשת תביעה זו לבית המשפט של הפש"ר. ככל שלא יוגש אישור כאמור – תימחק התביעה.
...
לכן, גם אם יוכיח התובע את כל הנטען על ידו, דין התביעה להדחות בשל טעמים משפטיים טהורים.
חבותם נובעת מהסדרת ההפטרים שניתנו להם, הם אלה המגבשים את החיוב הכספי שלהם על פי התביעה, ולכן דין הבקשה להידחות.
אמנם היקף השירות המשפטי ובהתאם היקף התשלומים עשוי היה להשתנות בשים לב להתמשכות הליכי פשיטת הרגל, התפתחותם וההליכים הצפויים, אך כל עוד השירות נובע מאותה התקשרות ראשונית, שנערכה טרם צו הכינוס, הרי שכל התשלומים שהיו צפויים לפני הפטרו של החייב כלולים בגדר הגדרת "חוב בר תביעה" על פי הפקודה.נ" (ההדגשות שלי – נ'מ'ש') לפיכך, הרי שלאור סעיפי הפקודה שצוטטו לעיל ולאור הפסיקה בצוטטה, מנוע בית משפט זה מלדון בתביעת התובע כל עוד לא ניתן אישור לכך מבית המשפט של הפש"ר. אני מורה על עיכוב ההליך למשך 90 יום, כדי שהתובע יגיש בקשה למתן רשות להגשת תביעה זו לבית המשפט של הפש"ר. ככל שלא יוגש אישור כאמור – תימחק התביעה.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

החייב יליד 1947, כבן 73, נשוי אב ל - 11 ילדים בגירים.
לפיכך, טען המנהל המיוחד כי מדובר בחובות שאינם ברי הפטר בהתאם לסעיף 69(א)(2) לפקודה וכי לא ניתן לומר שמדובר בחובות שנוצרו בתום לב. תביעת החוב שהוגשה נכון למועד הגשת הדו"ח מיום 19.1.20 היא תביעת המרכז לגביית קנסות העומדת על סך של 495,886 ₪.
לעמדת מנהל העזבון, העתרות לבקשה משמעותה בטלות קביעות מרכזיות בפסקי דין חלוטים על ידי יצירת ערכאת ערעור עקיפה.
ישיבת יום 9.2.21: לדיון התייצבו: המנהל המיוחד; ב"כ החייב, עו"ד צבי יונגרייז; ב"כ מנהל העזבון, עו"ד דוד שוב ונציג העזבון מר יוסי זק; עו"ד דן שפט-ב"כ הנושים עו"ד משה הרמן ואילון חברה לביטוח בע"מ, ובאי כוח הכנ"ר. המנהל המיוחד הבהיר בעת הדיון, כי לאחר הגשת הדו"ח המסכם שהוגש בחודש ינואר 2020 נפגש עם עו"ד שפט אשר הפנה אותו להבדלי הנוסח שבין הצוואה לצוו קיום הצוואה, ומכאן שינה טעמו בדבר פיזור הליך הפש"ר לאלתר והוא סבור כי יש מקום לפעול לתיקון צו קיום הצוואה, על מנת שככל וקיימים נכסים לעיזבון לאחר חלוקת החלק הראוי לנכדות המנוח יוכלו נושי החייב להפרע מן העיזבון דרך תיק הפש"ר. המנהל המיוחד ציין כי אין סתירה בין בקשתו זו לבין הכרעת כב' השופטת וינבאום- וולצקי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שאושר בבית המשפט העליון פעמיים – גם בהליך של ע"א וגם בהליך דנ"א. שכן, גם מפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת וינבאום- וולצקי עולה שניתן לפנות לבית הדין הרבני לשינוי צו קיום הצוואה.
...
אני מורה כי אם התקבלו או יתקבלו כספים כלשהם כתוצאה מביצוע מכר הנוגע לנכס, יופקדו כספים אלה בידיהם הנאמנות של ב"כ מנהל העיזבון עד להחלטה אחרת.
במקרה זה יהיה רשאי הנאמן או לחילופין מנהל העיזבון להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט של פש"ר. סיכום: מן המקובץ לעיל אני מורה כדלקמן: החייב מוכרז פושט רגל לפי בקשתו.
אני מאשרת לנאמן לפנות לבית הדין הרבני הנכבד בבקשה מתאימה לתיקון צו קיום הצוואה שניתן ביום 27.5.2010, בעניינו של עזבון המנוח מרדכי רשקס ז"ל, לפי הבקשה מיום 15.7.2020.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

קיימת הבחנה ברורה בין המחזיקים לבין הנושים האחרים, ביחס להקף החוב, תוקפו של החוב כלפי המחזיקים שאינו שנוי במחלוקת, לעומת החובות לנושים אחרים (ובכלל זה לחברות מקבוצת אלון) שהנם שנויים במחלוקת, כמו גם לנוכח זכות המחזיקים להעמדת החוב לפרעון מיידי והתמורה שהם נותנים לחברה במסגרת ההסדר.
החוב כלפי המחזיקים מתאפיין באופן ייחודי, בין היתר, הן בהיקפו ושיעורו, והן בכך שמדובר בחוב מוסכם וחלוט שמועד פרעונו הגיע ואין בידי החברה לשלמו.
  (א) חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכנוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצוו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת הרגל" באשר לחובות שהם עתידיים או מותנים, קובעת פקודת פשיטת הרגל בסעיף 73: "הערכה
בהקשר זה יש גם לציין את סעיף 24(ב) לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), תשס"ב-2002, הקובע ביחס לחוב מותנה או בלתי קצוב כי: "(ב) הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב יקבע בעל התפקיד מהם הסכויים לדעתו לקיומו של התנאי או יקבע את שווי החוב, לפי הענין; החליט בעל התפקיד כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאמדן הוגן, לא תאושר תביעת חוב זו להצבעה; סבר בעל התפקיד כי לא ניתן להכריע בדבר סכויי קיומו של תנאי בחוב מותנה, יפנה לבית המשפט ובית המשפט יכריע בדבר זכותו של הנושה בחוב מותנה, להצביע באספות." יוצא אפוא כי בהתאם לעקרונות המפורטים לעיל, חובות עתידיים או מותנים עשויים להחשב כחובות בני תביעה, אולם לא באופן בלתי מוגבל, שכן חוב, שמפאת היותו עתידי או מותנה, לא ניתן להעריכו באומדן הוגן, לא יהיה בר תביעה בהליך פירעון החובות הקולקטיבי (ראה פרשת קלאב מרקט בסעיף 47 לפסק הדין).
...
יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בפרשת אלרן: "באשר לטענת המשיבים לפיה ההסדר מתעלם מקבוצת נושים גדולה המחזיקה בערבות של החברה. סבורני כי יש לאבחן בין נושים פוטנציאלים כגון מי שמחזיקים בערבויות של החברה, שטרם נדרשה לפרוע אותן, לבין נושים שמועד הנשייה שלהם כבר הגיע. באשר לקבוצה הראשונה, הנשייה טרם התגבשה וייתכן ולעולם לא תתגבש. בצדק טען ב"כ החברה, שאין מקום שהחברה תפנה לאותם נערבים, על מנת לקבל את עמדתם ביחס להסדר הנושים. לכן, אין בעובדה שלחברה בעלי ערבויות, שאינם צד להסדר כדי להוות הפליה פסולה בין הנושים. מצופה שככל שגורם המחזיק בערבות של החברה לטובתו, ידרוש את פירעונה מהחברה, הדבר ייבדק לגופו. אך אין בכך כדי לחייב את החברה במסגרת הסדר הנושים, להכליל גם את בעלי הערבויות, שכאמור אין כל וודאות שאלה יידרשו לפרוע את הערבות." (ההדגשה הוספה – ע.ו.נ).
לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי אין בהסדר המוצע כדי לפגוע בעיקרון השיוויון בין הנושים, כנטען על ידי החברות מקבוצת אלון, ואין לי אלא לדחות את טענותיהן גם בעניין זה. האם יש באישור ההסדר כדי לסכל את אפשרות אלון הרבוע הכחול לממש טענותיה בעניין בעלותה במניות דור אלון המוחזקות על ידי החברה? השאלה האחרונה אותה יש לבחון היא האם יש בהסדר כדי לסכל את אפשרות אלון הרבוע הכחול לממש טענותיה בעניין בעלותה במניות דור אלון שמכרה לחברה, לטענתה, בעסקה שאושרה שלא כדין.
סוף דבר לאור כל המקובץ לעיל, ולאחר שהתקבלו כל האישורים הנדרשים, אני מורה על דחיית התנגדות החברות מקבוצת אלון.
כמו כן, אני מורה על אישור ההסדר, על תיקוניו, כפי שצורף להודעת הצדדים מיום 5.6.17.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בעיניין "בקשה דחופה מטעם החייב למתן הפטר חלוט לאלתר" החייב כיום כבן 73, כאשר תיק הפש"ר בעיניינו מיתנהל משנת 2015; התמשכות ההליכים במשך 6-7 שנים הנה אך ורק בשל החייב, שלא שיתף פעולה בהליך, סיכל את מימוש דירת מגוריו, בין היתר נקט הליכים ערעוריים אשר נדחו, וגם כאשר ההחלטות כבר היו חלוטות המשיך בניסיונותיו לעכב את פירוק השתוף בדירת מגוריו, וברוח ערב חג הפורים שבו נקרא את מגילת אסתר ובפראפרזה על הפסוק שמסיים את מגילת אסתר - "וְכָל מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים..." - גם כאן, כל מעשי החייב ופרשת ניסיונותיו למשוך את ההליך, הלא הם כתובים "על ספר דברי הימים" היינו החלטתי המפורטת מיום 3.9.19 שבה פירטתי באריכות את היתנהגותו המחדלית של החייב וחוסר תום ליבו ולפיכך אין צורך לחזור כאן בשנית על הפרוט.
...
בעניין "בקשה דחופה מטעם החייב למתן הפטר חלוט לאלתר" החייב כיום כבן 73, כאשר תיק הפש"ר בעניינו מתנהל משנת 2015; התמשכות ההליכים במשך 6-7 שנים הינה אך ורק בשל החייב, שלא שיתף פעולה בהליך, סיכל את מימוש דירת מגוריו, בין היתר נקט הליכים ערעוריים אשר נדחו, וגם כאשר ההחלטות כבר היו חלוטות המשיך בניסיונותיו לעכב את פירוק השיתוף בדירת מגוריו, וברוח ערב חג הפורים שבו נקרא את מגילת אסתר ובפראפרזה על הפסוק שמסיים את מגילת אסתר - "וְכָל מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים..." - גם כאן, כל מעשי החייב ופרשת ניסיונותיו למשוך את ההליך, הלא הם כתובים "על ספר דברי הימים" היינו החלטתי המפורטת מיום 3.9.19 שבה פירטתי באריכות את התנהגותו המחדלית של החייב וחוסר תום ליבו ולפיכך אין צורך לחזור כאן בשנית על הפירוט.
אשר על כן בהחלטתי בדיון הנ"ל מיום 7.11.21 קבעתי כדלקמן: "לטענת החייב הינו מתקיים מקצבת זקנה/אזרח ותיק בסך כ- 2,300/2,400 ₪ כאשר הכנסתו זו הינה הכנסה יחידה החל מיום 1.1.21. הטענה שזו הכנסתו היחידה טרם הוכחה לשם כך על החייב להמציא לביהמ"ש עם העתק לנאמנת ולב"כ הנושים את כל המסמכים כפי שנתבקשו לעיל וככל שאכן התברר שטענתו הינה נכונה, הסכימו בעלי התפקיד כי אכן על פי הלכת לשצ'נקו יש לפטור את החייב מצו תשלומים רטרואקטיבית מיום 1.1.21. החייב ימציא את כל הנדרש לעיל עד ליום 26.12.21. ככל שאכן החייב ימציא את כל הנדרש לעיל ויתברר כי הכנסתו היחידה הינה קצבת המל"ל, הסכימו בעלי התפקיד בהתאם להלכת לשצ'נקו כי יש לפטור את החייב מצו תשלומים חודשי, מהיום שבו זו הכנסתו היחידה היתה מקצבת מל"ל". ובהמשך ניתנה החלטה נוספת בפרוטוקול כדלקמן: "אני מקבל את המלצתם של בעלי התפקיד להמתין עם בירור שאלת ההפטר עד לאחר פריסת התמונה הכלכלית... באשר לצו התשלומים: אומנם מחד החייב לא פטור מצו תשלומים עד אשר לא ייקבע שהוא פטור מצו תשלומים בהתאם להלכת לשצ'נקו, ברם מאידך אם נורה לחייב להמשיך ולשלם וככל שאכן ימציא את האסמכתאות התומכות בטענותיו כי מ-1.1.21 הוא מתקיים מקצבת מל"ל בלבד, נצטרך להחזיר לו כספים, על כן מבחינה אופרטיבית אינני רואה כל טעם להורות לחייב להמשיך לשלם את צו התשלומים...ועל כן אמתין להמצאת המסמכים. כמובן שככל שיעלה שאין מדובר בהכנסה יחידה, תינתן החלטה לעניין צו התשלומים". אלא ששוב החייב המשיך לסכל את קידום ההליך ולא המציא את כלל המסמכים הנדרשים, תחת זאת המציא החייב מסמכים חלקיים בצירוף תצהיר שנחתם בפני באת כוחו ביום 27.12.21, שבו הצהיר באופן מפורש ושאיננו משתמע לשני פנים: "אני ואשתי משתכרים מקצבאות המל"ל, אין לנו כל הכנסה אחרת..." (סעיף 2 לתצהיר שצורף ביום 28.12.21 – ההדגשה כאן ובכל מקום אחר איננה במקור).
על כן ניתנה החלטתי בסוף הדיון כי על החייב להמציא דו"ח רשימת מעסיקים מהמל"ל, על מנת שניתן יהא לברר את טענתו שאין לו כל הכנסה נוספת מלבד קצבאות, תוך שאף ראיתי לנכון לציין בסעיף 3 להחלטתי הנ"ל (עמ' 45 לפרוטוקול 22.2.22 סעיף 3) כי: "החייב כבן 73, סיים לעבוד על פי הצהרתו...ועל כן...הינו עומד בתנאי הלכת לשצ'נקו ועל כן...ובכפוף לכך שאכן יתברר שסיים את עבודתו...הינו פטור מצו תשלומים. ככל שיתברר שהצהרותיו של החייב לעניין הפסקת עבודתו כשכיר אינן נכונות, סעיף זה ייבחן מחדש". ביום 4.3.22 הגיש החייב סוף כל סוף את המסמכים הנדרשים ובכללם דו"ח מעסיקים עדכני מהמל"ל מיום 24.2.22, ממנו עלה שטענות החייב בדבר הפסקת עבודתו ואי-קבלת הכנסות נוספות מעבר לקיצבאות, אינן מתיישבות עם נתוני הדו"ח שבו מצויין שאכן בתחילת 1/21 קרי ביום 7.1.21 הפסיק החייב לעבוד תחת המעסיק "זווילי ניסים" ופחות מ-3 חודשים לאחר מכן, החל מיום 1.4.21 חזר לעבוד אצל אותו מעסיק "זווילי ניסים" ולא מצוין בדו"ח כי הפסיק לעבוד.
; והנה למרבה התדהמה, תחת להגיש תגובה כפי שנצטווה ולהתייחס לנדרש, הגיש החייב "בקשה דחופה מטעם החייב למתן הפטר חלוט לאלתר" – בקשה המונה 4 עמודים ו-23 סעיפים, בבקשה זו חוזר החייב וממחזר בשנית את כל טענותיו מדוע הוא סבור שמגיע לו הפטר לאלתר - טענות שכבר נידונו ואף מאיים על ביהמ"ש כי "יובהר כי במידה ולא יינתן ההפטר המבוקש ייאלץ החייב להגיש ערעור לבית המשפט העליון" (סעיף אחרון לבקשה), תוך שמאידך הינו מתעלם לחלוטין מדוח המעסיקים ומהתמונה העולה ממנו שהוא שיקר במצח נחושה! בבקשתו דנן אין כל התייחסות, אף לא ברמז, לעבודתו, להכנסותיו ולשקריו שהתגלו! התעלמותו המכוונת של החייב מנתוני דו"ח המעסיקים, מובילים לצערי למסקנה בלתי נמנעת: החייב שיקר במצח נחושה בעומדו לפניי בשני דיונים שבהם טען שהוא איננו עובד ואין לו הכנסות מלבד קצבאות! החייב שיקר במצח נחושה בתצהיר שבו טען שהוא איננו עובד ואין לו הכנסות מלבד קצבאות! מסתבר שבו בזמן שטען בדיונים וחתם על תצהיר שהוא איננו עובד, הוא עבד גם עבד ולמעשה עד היום הינו עובד ומסתיר הכנסותיו! ולאחר כל הנ"ל הינו עוד מעיז לבקש "בקשה דחופה למתן הפטר חלוט לאלתר", ואף לאיים בהגשת ערעור אם לא יינתן לו ההפטר המבוקש.
מה אומר ומה אדבר, עסקינן בחייב אשר לא בוחל בכל אמצעי כדי לסכל את הליך הפש"ר ואיננו ירא מלשקר לביהמ"ש במצח נחושה ואף לחתום על תצהיר שקרי! אשר על כן ולאור המסקנה המתבקשת בדבר הכנסות נוספות שיש לחייב מבלי שהינו טורח לדווח עליהן ובכמה הינן מסתכמות, ראשית אני מורה על ביטול החלטתי מיום 22.2.22 בדבר הפסקת צו התשלומים והנני מורה לחייב להמשיך את צו התשלומים, רטרואקטיבית מיום הפסקתו, לרבות סילוק פיגוריו שנצברו עד היום, ולהמציא אסמכתא על סילוק מלוא פיגוריו עד ליום 30.3.22; לאסמכתא זו יצרף את כל תלושי משכורתו החל מיום 1.4.21 ועד היום; בהעדר כל הנ"ל עד ליום 30.3.22 אורה לנאמנת בקשות מתאימות, אם לביטול ההליך או כל בקשה מתאימה אחרת לפי שיקול דעתה.
כמובן שלאור כל האמור לעיל אני דוחה מכל וכל את בקשת החייב למתן הפטר חלוט לאלתר, ספק בעיניי אם חייב, שמשקר במצח נחושה ומעלים את הכנסותיו, זכאי בכלל לחסד המחוקק אף אם יסלק מחדליו כאמור לעיל, אולם בעניין זה, האם להותיר החייב בהליך האם לאו, אמתין לאחר שהחייב יסלק את פיגוריו כאמור לעיל וימציא את האסמכתא על הכנסותיו – אז ורק אז אקבע דיון בשאלת המשך קיום ההליך ו/או קביעת תכנית פירעון.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2004 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המרצת פתיחה 200449/98 א. טענות הצדדים: טענות המבקש אא. לטענת המבקש, הבנק פעל בחוסר תום לב ושלא כדין בכך, שבמהלך חודש יולי 1997, באופן חד צדדי, ביטל הסכמים שהיו בינו לבין המבקש, ודרש באופן מיידי ביטחונות קשים, שלא היו בהישג ידו של המבקש ושל החברה.
עוד טוען הבנק, כי המבקש מנוע מלטעון לעניין היקף חוב החברה לבנק מאחר שקיים פסק דין חלוט בעניין זה. דיון והכרעה אא. דין טענות המבקש, ככל שהן נוגעות ליחסיו עם הבנק, ודרך התנהלותו של הבנק כלפיו-להדחות.
איני יכולה שלא להתייחס לטענות ב"כ המבקשים, המפליג בסיכומיו בתיאורים מסמרי שיער על התנהגות הבנק ש"שדד" את דירת המבקשים (עמ' 1 לסיכומים), הפעיל "לחץ אדיר ובלתי הוגן" על המבקש (עמ' 4 סע' 8.1) וסחט את המבקשים (עמ' 28 סעיף 73).
למעלה מן הצורך אוסיף, כי גם אם הייתי מקבלת את טענת המבקש שלפיה דחיית בקשת רשות להגן אינה מהווה מעשה בית דין המונע אותו מלהעלות טענות לעניין מצב החשבון של החברה, איני סבורה שיש בטענות המבקש לעניין זה כדי לסייע לו. הבנק רשאי וזכאי לנהל את מהלכיו הכלכליים כראות עיניו כל עוד הוא פועל כדין ובתום-לב. אין מחלוקת שהחברה היתה חייבת כספים לבנק בתקופה הרלבנטית והבנק זכאי היה לדרוש מהחברה ביטחונות שיבטיחו את פרעון החוב.
המבקשת טוענת שהיא בגדר ערב יחיד המופטר מערבותו מאחר ששטר המשכון לא הוגבל בסכום.
לא. לא זכור לי." מעדותה של גב' עידית בן מרדכי עולה כי למבקשת לא הוסברה באופן ברור מהות מיסמכי השיעבוד, ולכל היותר הוצג בפניה מצב החשבון של החברה וגם זאת על פני צג המחשב. בהקשר זה, איני סבורה שהעדה דקה פורתא בעיניין ההסברים שלכאורה ניתנו למבקשת (ע' 20 לפרוטוקול), שכן בתצהירה מיום 31.8.98 (מש/13) לא נכללו פרטים אלה, וקשה להניח שדווקא ביום הדיון אשר התקיים כ-5 שנים לאחר מכן תשוב ותזכור פרטים שלא נכללו בתצהירה שלעיל. אין ספק שבתנאים אלה לא ניתן לומר שהבנק מסר למבקשת את כל הפרטים הרלבנטיים בקשר למצבה האמיתי של החברה. כך גם אין ספק שהבנק לא הודיע למבקשת שלדעתו אופן התנהלותה הכספית של החברה יצרה סיכון כלכלי בו לא רצה לשאת, ואם לא די בכך, לא נטען ע"י אף אחד מאנשי הבנק, בשום שלב, שהודע למבקשת, שזמן קצר ביותר לאחר חתימתה, יפעל הבנק למימוש השיעבוד. זהו פרט מידע חיוני ביותר, שסביר להניח שהיה מונע חתימה של המבקשת על מיסמכי השיעבוד.
...
סוף דבר התובענה בהמרצת פתיחה 200449/98 בעניין המבקש, נדחית.
אני נעתרת לעתירת המבקשת בהמרצת פתיחה 200311/98 ומצהירה כי שטר המשכון לטובת בנק הפועלים בע"מ, מיום 28.11.97, ככל שהוא מתייחס לגברת אלזה גולדשטיין, בטל.
כן, אני מורה למשיב לבטל את רישום המשכון על זכויותיה של המבקשת במקרקעין הידועים כגוש 6494 חלקה 23 וחלקה 24.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו