בקשת חיוב אישי של בעלי מניות בחובות חברה בפירוק

בעל התפקיד, עופר גבריאלי (להלן – בעל התפקיד) הגיש ביום 17.11.20 דו"ח לבית המשפט (להלן – הדו"ח) במסגרתו היתייחס לטענות מבקשי הפרוק בדבר הטלת חיוב אישי על בעל המניות בחברה, מר יובל כספי (להלן – בעל המניות) בגין חובות חברת כספי הפלגות קרוז בע"מ (להלן – החברה).

לשיטת בעל התפקיד, לאור הצהרתו של בעל המניות במסגרת התצהיר הכוזב, כי לחברה קיימת יכולת פרעון, אזי חזקה כי נותרו נכסים שמהם ניתן לשלם את החובות – והנטל עובר עתה לכתפי בעל המניות להפריך חזקה זו. תמצית טענות הצדדים לעניין דו"ח בעל התפקיד והשתלשלות ההליכים בתיק: בתגובת מבקשי הפרוק נטען כי טרם חלפה תקופת ההתיישנות וכי חלק מהעילות כלפי בעל המניות נולדו רק לאחר הגשת הבקשה למתן צו פירוק ביום 9.1.19.

...

לא מצאתי כל בסיס לטענת המבקשים לפיה יש לראות ביום מתן צו הפירוק או ביום מתן פסק הדין כמועד למניין תקופת ההתיישנות, ובדומה, לא שוכנעתי כי עילות התביעה נגד בעל המניות באופן ספציפי נולדו לאחר מועדים אלו.

עוד אוסיף כי הניסיון מצד בעל התפקיד לייצר חזקה עובדתית יש מאין, לפיה התצהיר הכוזב מוכיח כי היו כספים לפירעון החובות, אך הם נעלמו – אינה מקובלת עליי.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, איני מוצאת מקום להטיל על בעל המניות, מר יובל כספי, חיוב אישי בגין הברחת הנכסים או בשל חתימתו על תצהיר כושר הפירעון הכוזב במסגרת הליך הפירוק מרצון.

אף בבחינת למעלה מן הצורך, בחינת הטענות לגופן באשר לקיום עילות נזיקיות נגד בעל המניות – דינן להידחות מחמת התיישנות.

באופן ספציפי נטען כנגד החייב כי במסגרת הליך אספניולי הסתיר החייב מעורבותו בניהול החברה, וטען שאינו נושא מישרה בה או בעל מניות בה, ולמרות זאת ערב אישית לחובותיה.

ביום 2/4/2017 הגיש החייב תגובתו לבקשה, שהוגשה על דעת שני בעלי התפקיד, בהליך זה, וטען: בית משפט זה חסר סמכות לידון בבקשה, והסמכות לידון בה שמורה רק לבית משפט הדן בבקשת פירוק החברה; התנאים לחיובו האישי של החייב בחוב החברה לא היתקיימו, ולא הוצגו או הוכחו מעשי זיוף, מירמה או הברחת נכסים שביצע החייב.

...

אני סבורה שהוכח כי התנהלותו של החייב בחברה הייתה בכוונה לרמות, וזה אף חתם על הסכם הפשרה עם חברת אספניולי תוך הסתרת מצבו הכלכלי ומצב החברה, ובכך הונה את נושיו.

העובדה שהחייב היה נכון לערוב אישית לחובות החברה אינה מייתרת תקפות המסקנה כי זה ניהל את החברה בתרמית, מתוך כוונה לרמות את נושיו.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה ומכוח סעיף 373 לפקודת החברות מורה כי יש לראות את החייב, לאור התנהלותו, כחב חובות החברה באופן אישי.

לפניי בקשה מטעם המנהל המיוחד של פטרא הוטל ניהול בתי מלון בע"מ (בפרוק) (להלן: "פטרא הוטל") ושל אלפטרא אירוח בתי מלון בע"מ (להלן: "אלפטרא") למתן צוים זמניים, אשר יאסרו על גב' היאם קרש לבצע שינויים במבנה הבעלות של אורחי פרחי אלפטרא בע"מ (להלן: "אורחי פרחי"), עד להכרעה בבקשת המנהל המיוחד לחיובה של גב' קרש בתשלום חובות החברות שבפרוק.

בעקבות אותה החלטה הגיש המנהל המיוחד ביום 3.6.22 את הבקשה הנוכחית, במסגרתה טען כי קיים חשש שהגב' קרש תיגרום לבצוע הקצאת מניות נוספת בחברת אורחי פרחי, לצורך הכנסת שותפים לחברה וכך תהפוך גב' קרש מבעלים יחיד של מניות החברה לשותפה בה בלבד, בעוד שהזכויות הבלעדיות שלה משמשות כבטוחה לחברות שבפרוק, ככל שהבקשה לחיוב אישי תיתקבל.

...

במסגרת התגובה נטענו הטענות הבאות: ראשית, נטען כי הבקשה הנוכחית (בקשה 77) והבקשה הקודמת (בקשה 74) הינן למעשה אותה בקשה, בבחינת "אותה גברת בשינוי אדרת", ובהתאם, יש לדחות את הבקשה החדשה בשל מעשה בית דין.

מאותם טעמים, הטענה נדחית גם בבקשה הנוכחית.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת צו זמני, המחייב את גב' קרש בטרם ביצוע שינוי במבנה הבעלות של אורחי פרחי, לרבות הקצאת מניות לצד שלישי, לפנות למנהל המיוחד בכתב, 14 ימים לפני מועד ביצוע שינוי כאמור, בצירוף תצהיר מפורט, כאמור לעיל בפסקה 14.

גם בגדר קביעת הסעד ואומדנו, ובכלל זה הנכונות לחייב בפיצויים מעל לגובה הנזק, עשוי בית המשפט להביא בחשבון את מידת השיכנוע הגלומה בראיות העומדות כנגד נושא המשרה" עוד בקשר להפעלת סעיף 373 לפקודה עלו הדברים הבאים במסגרת ע"א 4747/93 דומת טקסטיל בע"מ (בפרוק) נ' דוד ביטי, פ"ד נ(2) 027 (1996), במסגרתו נקבע מה שגם מתאים לענייננו: "יש לציין כי במקרים שבהם חויבו מינהלי חברה לפי סעיף 373 , נעשה הדבר בנסיבות חמורות, כאשר לא היה ספק בכך שמנהלי החברה פעלו על-מנת לקדם אינטרסים אישיים בשעה שהיו מודעים לכך שאין סיכוי ממשי להמשך פעולת הבראה". וכן נקבע במסגרת ע"א 3016/90 פנחס ארנרייך נ' ד"ר יעקב נאמן (5.10.1994) כי: "אין, לדידי, ספק, כי פעולת דרקטור, הרואה כיצד עסקי החברה מתדרדרים והולכים, והנעשית לקידום האנטרס האישי שלו תוך קפוח האינטרסים של נושי החברה, מבטאת לא רק חוסר תום לב אלא עשויה להעיד גם על כוונת מרמה" כאמור, המנהל המיוחד מבקש להחיל את סעיף 373 על המשיבים 2-1 בעלי המניות והדירקטורים בחברות בעת פירוקן.

יתרה מכך, בחקירותיהם (שהובאו לעיל בהרחבה), ניתן לראות כי המשיבים 2-1 פעלו על מנת לרמות את המנהל המיוחד גם במסגרת זו, כאשר טענו, כל אחד בנפרד, כי השני הוא זה שניהל את פעילות החברות וכי הוא "לא היה מעורב בכך". עדויות אלה של המשיבים מחזקות את התזה שבקש המנהל המיוחד להציג והמסמכים הרבים שהוגשו במסגרת החקירות מחזקות תיזה זו. בכל הנוגע להפעלת סעיף 374, נקבע במסגרת ע"א 3515/13 סלים עתאמנה נ' עו"ד איתן ארז כמפרק חברת בני סלים (נבו 11.03.2015) כך: "בהבדל מסעיף 373, הדגש בחבות האישית המוטלת על-פי סעיף 374 הוא על הפרת חובת זהירות וחובת אמונים שחב בהן נושא המשרה (לדיון בשאלה כלפי מי חב נושא המשרה בחובות אלה, ראו: ע"א 10568/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הררי [פורסם בנבו] (23.5.2004); ע״א 741/01 קוט נ' עיזבון ישעיהו איתן, פ"ד נז(4) 171 (2003); יוסף גרוס דירקטורים ונושאי משרה בעידן המימשל התאגידי 185-184 (2010)). הוראת סעיף 374 אינה מתנה את הטלת החיוב האישי על נושא המשרה בכוונת מירמה מצידו בניהול עסקי החברה ודי, כאמור, כי תוכח הפרה של החובות האמורות מצידו על מנת להטיל עליו חבות אישית מכוח סעיף זה (עניין פישר, בעמ' 105-104; ע"א 471/64 מנור נ' גולדשטיין, פ"ד יט(2) 93, 97, 100-99 (1965); ע"א 3016/90 ארנרייך נ' נאמן, המנהל המיוחד והכונס של כוכב השומרון בע"מ (בכינוס ובפירוק), [פורסם בנבו] פס' 9 (5.10.1994); רע"א 9983/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' נס, [פורסם בנבו] פס' 6 (19.8.2008))." כב' השופט (בדימוס) א' רובינשטיין קבע במסגרת ע"א 3379/06 מרדכי ברנוביץ נ' יקותיאל נתנזון (נבו 04.03.2008) לגבי יישום פרשנותו של סעיף 374 לפקודה כך (פסקות כ"ג-כ"ד לפסק דינו): "סעיף 374 נוקט במונח "השתמש שלא כהוגן בכסף או בנכס של החברה" (ההדגשה הוספה - א"ר).

ביחס לתביעת החוב של חברת בריספורד הסכים המנהל המיוחד למינויו של בעל תפקיד אחר שידון ויכריע בה ומונה לתפקיד עו"ד צבי ברימט (החלטה מיום 23.6.22).

...

המסקנה היא כי יהיה על המשיבים לשלם את מלוא חובות החברות, כפי שייקבעו באופן סופי במסגרת ההליך.

סוף דבר: בהמשך לכל המצוין לעיל, נקבע כדלקמן: המשיבים 2-1, יחד ולחוד, יחוייבו בתשלום מלוא חובות החברות לאחר שייקבע היקפם באופן סופי ובנוסף יחוייבו בשווי הפעילות שהוברחה מהחברות למשיבה 3.

הבקשה נגד המשיבה 3 נדחית ללא צו להוצאות.

משמע, מתקיימות נסיבות מיוחדות של חוסר תום לב המעסיק, המאפשרות הרמת מסך ההיתאגדות וחיוב אישי של בעלי המניות בחובות החברה.

הבקשה הוגשה מטעמים של כיס עמוק ממנו יוכל להפרע, טרם זכה בדין וטרם החברה נכנסה לפירוק, וזאת מבלי לבסס תשתית עובדתית "ראויה ומקיפה" להרמת מסך ההיתאגדות כל שכן כפולה או לחיוב באחריות אישית.

...

לאחר שעיינתי בבקשה לתיקון כתב התביעה ובתשובה לה, להלן החלטתי: בפניי בקשה לתקן את כתב התביעה על דרך של צירוף שני נתבעים נוספים: חברת עדינה סגל ניהול והשקעות בע"מ (להלן – "חברת עדינה") – בעלת מניות יחידה בנתבעת (כאמור בנספח ג' לבקשה); גב' ליגיה סגל קרוליצקי – דירקטורית בנתבעת וכן בעלת מניות יחידה ודירקטורית בחברת עדינה (כאמור בנספחים ג' ו-ד' לבקשה).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בכפוף לאמור להלן.