דיון והכרעה בסוגיית המצאת מסמכים על ידי העד
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ובמכלול נסיבות העניין באתי לידי מסקנה שבהקשר זה אין מקום לתן רשות ערעור ודינה של הבקשה להדחות.
כפי שכבר נקבע, כבר במועד זה היה על המבקש לפרט את כל בקשותיו בנוגע לעד זה, ובכלל זה אופן חקירתו והדרישה כי יתייצב עם מסמכים, ככל שהזימון נעשה למטרה זו. הדרישה מעד להציג מסמכים היא חלק מן הטעם לזימונו ועליה להיות מפורטת בד בבד עם הבקשה לזימון עד. המבקש מילא פיו מים בהקשר זה עד לאחר ישיבת קדם המשפט המסכם, וזמן קצר יחסית בטרם העדות ואף הכביר והמתין כ- 60 יום נוספים עד להגשת בקשת רשות העירעור.
לגופו של עניין, עיון בהחלטות שניתנו בהליך על ידי הערכאה המבררת וערכאת העירעור, מעלים שערכאת העירעור קבעה שעל בית המשפט קמא, לידון בטענות המבקש בכתב ההגנה בהקשר של תוקף המחאות הזכות בלבד, הגם שאין בידו את הסמכות לתן סעדים אחרים בהקשר זה.
כך לדוגמא, במסגרת ההחלטה מתאריך 13/6/22 קבע בית המשפט קמא, שזימון עדים לצורך הטענה שעו"ד ג'אבר מבריח כספים, מייצר חובות פקטביים ושקוע בחובות, אינו נידרש לצורך הכרעה במחלוקת בתיק.
הטענה של המבקש שהמדובר במסמכים בודדים, אינה מתיישבת עם ההקף הנרחב של המסמכים שדרש, שחורג הרבה מעבר למחלוקות בהליך, שאינו מוצדק כשלעצמו ושאכן יש בו פוטנציאל משמעותי להכביד על העד ולפגוע בפרטיותו.
...
בנסיבות שפורטו דינה של הבקשה להידחות במלואה ואין מקום "לבור מוץ מתבן".
בהינתן שהמבקש הגיש הליך באיחור משמעותי ובלתי סביר אין גם מקום לברר את הדברים עם העד, דבר שעשוי לסכל את דיון ההוכחות הקבוע.
סוף דבר:
לאור האמור לעיל ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל כמפורט לעיל רק בסוגיית אופן חקירתו של עו"ד ג'אבר, בכך שנקבע שהמבקש יוכל לחקור את העד בחקירה נגדית.
בעניין הצגת המסמכים, הבקשה נדחית בכפוף להבהרות שניתנו לעיל.
