בתשובתה לבקשה זו, שהוגשה ביום 29.1.18 (תוייקה במסגרת בקשה 12) טענה התובעת כי יש להותיר את התביעה על כנה, וזאת בהיתחשב, בין היתר, בכך שהנתבעים לא פעלו להשיב לה את כספה עד אשר פנתה לבית המשפט.
יפים לעניין דברי בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כב' השופטת אבניאלי) בת"א (ת"א) 1482/05 ערוני ואח' נ' בנק אגוד לישראל בע"מ ואח' (04.12.13):
"אמנם הציטוט לקוח מדברים שנאמרו לגבי מנהל בתאגיד, אך הם מקבלים משנה תוקף לגבי עובדי תאגיד בנקאי, שאינם נחשבים כאורגנים של התאגיד, כאשר כל הפעולות המיוחסות להם בוצעו במסגרת תפקידם בבנק ואיש אינו טוען כי חרגו מסמכותם. על מנת להטיל חבות אישית על הנתבעים היה על התובע להצביע על עילה ספציפית נגדם ולהוכיח את יסודותיה. כזאת לא נעשה ולכן התביעה נגד הנתבעים 2-7 נדחית"
כאמור, בעניינינו, המעשים והמחדלים המיוחסים לנתבעים 2-6 (הגם שלא פורטו באורח סביר בכתב התביעה אלא רק בתשובה לבקשה) אינם חורגים מד' אמות ביצוע תפקידיהם בבנק, גם אם נטען כי שגו בביצועו (וכמובן שאין בידי לקבוע כי כך היה).
...
הנה כי כן, משלא יוחס לנתבעים 2-6 כל מעשה או מחדל המקים אחריות אישית שלהם בנזיקין, הרי שדין התביעה נגדם לסילוק על הסף.
משמצאתי כי התשתית העובדתית המפורטת בכתב התביעה אינה מקימה אחריות לנתבעים 2-6, גם אם תוכח במלואה, הרי שדין התביעה נגדם לסילוק על הסף, וכך אני מורה.
סוף דבר אני מורה על מחיקת התביעה נגד הנתבעים 2-6.