בקשת הפטר מחוב למרכז לגביית קנסות

בדיון זה, היתייחס החייב עצמו למהלכים בתיק באומרו (פרוטוקול עמ' 31 שורות 25-17) – "הכונסים עשו עבודה מעל ומעבר. איני חולק על עבודת הנאמן. יש לי כמובן השגה לגבי זה שהוא, לגבי כספי השכירות במהלך השנים, אבל היתנהל דיון. היום הכספים בקופת בית המשפט, אלו כספים שממלא היו צריכים להיות אצל הנאמן לפני שנים. היום אנחנו בסכום של כ- 5.8 מיליון פיקס. כאשר יש 5 מיליון בקופת בית המשפט. כ- 800 אלף בקופת הכנ"ר. 230 אלף יש את הכסף הזה רק היה צריך מכתב דרישה להוציא אותו. יש 94 אלף שבשנת 2018 הועברו במקום לקופת הפש"ר, למס הכנסה כאשר ביקשתי מהנאמן תבקש את הכסף שיהיה פה. אני מבקש מבית המשפט שבעקבות החלטות טובות שנתן, שיתן עוד החלטה. עבדתי מאוד קשה כדי להוריד מהמרכז לגביית קנסות ל- 46 אלף ₪ עד לתקופה מסוימת. אני מוכן להפיל את הזמן שחלף עליהם בגלל שהם עשו טעות, אני אנסה למשוך את הזמן עוד". בתום הדיון נתן בית המשפט הנחיות לגבי הפקדת יתרת הכספים, עד לכסוי מלוא החובות וכן מתוה להגשת טיעונים לעניין שכר הנאמן.

בתגובה לנטען הבהיר הנאמן בתגובתו מתאריך 10/8/22 שבניגוד לטענות החייב, חובות החייב בהליך הם ברי הפטר, כך מלוא החוב לביטוח הלאומי שחלקו היה בדין נדחה, מלוא החוב למס הכנסה, מלוא החוב לעריית ירושלים – כאשר חובות חדשים לא נכללים בהליך; מלוא החוב למרכז לגביית קנסות כפי שאושר, כאשר ישנם חובות שמוסיפים לעמוד גם לאחר מתן ההפטר.

...

בנסיבות אלה, נעתר בית המשפט לבקשת רשות המיסים שהינה נושה מובטחת, למימוש הנכס, וקבע שהמימוש יעשה בשיתוף המנהל המיוחד לנוכח גובה החוב של רשות המיסים ביחס לשווי המוערך של הנכס.

אשר לטענה שהחייב נותר עם חובות בתום ההליך, הרי שלאור הפירוט מצד הנאמן, לפיו כל החובות שהוכרעו בהליך כוסו, בכפוף לסעיף 69 לפקודה ולחובות שנוצרו לאחר צו הכינוס, הרי שדינה של טענה זו להידחות.

גם דינן של טענות אלה להידחות.

סוף דבר, הפסיקתה בגדרה יינתן הפטר לחייב תחתם.

לפניי בקשה של היחיד למתן הפטר על חוב למרכז לגביית קנסות: רקע ועובדות שאינו שנוי במחלוקת וטענות הצדדים: ביום 18/01/21 ניתן צו לפתיחת הליכים בעיניין היחיד, מונה עו"ד בסאם אסעד כנאמן ליישום ההליך ובמסגרתו הושת על היחיד צו תשלומים מדורג לפיו ישלם סך של 150 ש"ח לחודש החל מתאריך 10/2/21 וסך של 650 ₪ החל מתאריך 10/5/21.

...

דיון והכרעה: לאחר עיון בבקשת היחיד ובתגובת בעלי התפקיד, הגעתי כלל מסקנה כי, מצד אחד, דין בקשתו של היחיד להכללת החוב בהפטר שניתן לו, להידחות, ומצד שני רואה אני לנכון להורות על ביטול כל תוספות הפיגורים שהוטלו על קנסות אלו, הכל מן הנימוקים שיפורטו להלן.

לאור כל האמור, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, ובשים לב לעמדת בעלי התפקיד אני מורה על החלת ההפטר שניתן ליחיד על כל הריביות ותוספת הפיגורים שהוטלו על קנסות אלו מהמועד שבו הוטל.

בית המשפט שדן בהליך חדלות הפירעון של היחיד מכיר את נתוניו הכלכליים והאישים בצורה הטובה ביותר ויוכל הוא לקבוע הסדר תשלומים אשר ימנע מהיחיד צבירת חובות ויסייע בידיו בשיקומו הכלכלי, ועל כן, אני קובעת כי על היחיד לשלם את הקנסות הנ"ל בתשלומים חודשיים בסך של 500 ₪ לחודש, החל מתאריך 28/6/23 ובכל 28 לחודש לאחר מכן, עד לתשלום הסכום במלואו.

ב"כ היחיד ימציא החלטתי זו למרכז לגביית קנסות.

היחידה טענה בבקשתה כי בשל גילה ונסיבות חייה, ומאחר והנה מתקיימת מקצבאות מהמל"ל, ואין בבעלותה כל זכויות בנכסים, הרי שיש מקום לפטור אותה גם מהחוב הנ"ל למרכז לגביית קנסות וכי בית המשפט מוסמך לעשות כן. היחידה הדגישה כי אי מתן ההפטר כאמור, יוביל להחמרה רצינית במצבה הכלכלי של היחידה, וימנע את שיקומה הכלכלי.

...

ביום 28/02/23 נעתר בית המשפט להמלצת בעלי התפקיד ובהתבסס על נתוניה האישיים והכלכליים של היחידה, החליט לתת לה הפטר לאלתר מחובותיה ברי ההפטר, וזאת לאחר שבמעמד הדיון התברר כי היחידה הסירה את מלוא מחדליה, למעט המצאת אישורי מסירה חסרים, שהיחידה התחייבה להמציאם תוך 60 ימים מיום מתן צו ההפטר בעניינה.

בנסיבות המקרה דנן, לא שוכנעתי כי היחידה נמנעה מתשלום חוב זה בשל מצוקתה הכלכלית והעדר יכולת לכך.

בתקופה הנ"ל, היחידה הייתה, צעירה יחסית, והיה ביכולתו לפעול לתשלום החוב הנ"ל. עיון בדוחות בעלי התפקיד מעלה כי עם כניסתה של היחידה להליך, ובוודאי במועד יצירת החוב למרכז לגביית קנסות, היה לה כושר עבודה מלא ולא הייתה כל מניעה לתשלום החוב הנ"ל. מסקנתי זו מקבלת משנה תוקף שעה שהממונה קבע ליחידה תשלום חודשי בסך של 300 ₪, כך שנחה דעתי כי היחידה יכלה לשלם חוב של 500 ₪ או את אגרת רשות השידור הנמוכה.

לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית בזאת.

ב"כ היחידה ימציא החלטתי זו למרכז לגביית קנסות.

ראוי לציין כי היחיד הגיש ביום 29/10/23 בקשה להחלת צו ההפטר על החוב לנושה, המרכז לגביית קנסות, ובפסק הדין הובהר ליחיד, כי צו ההפטר שיינתן לו לא יכלול את חובו למרכז לגביית קנסות והחלטה בבקשתו הנ"ל להחלת צו ההפטר על חלק מהחוב למרכז לגביית קנסות, תנתן בהמשך, לאחר קבלת תגובת המרכז לגביית קנסות והנאמנת הפנימית, ומכאן החלטתי זו. להשלמת התמונה אציין כי החוב למרכז לגביית קנסות ע"פ תביעת החוב שהגיש עומד ע"ס של 5,887 ₪.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה ובנימוקיה ובתגובת בעלי התפקיד הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להחלת ההפטר על החלק של תוספות הפיגורים והריביות של קרן החוב למרכז לגביית קנסות להתקבל והכל מן הנימוקים שיפורטו להלן.

יחד עם זאת, בשל נסיבותיו האישיות ומצבו הרפואי והבריאותי הרעוע של היחיד, המקרין גם על מצבו הכלכלי ומצבה הכלכלי של משפחתו, והתחשב בעובדה שהיחיד שילם במשך השנים סכומים על חשבון חובות אלו, המגיעים לכדי סכום קרן החוב, ובשים לב לעמדת המשיבים כמפורט, מוצאת אני לנכון להיעתר לבקשה ולהורות על החלת ההפטר על תוספת הריבית והפיגורים בגין החובות הנ"ל, כך שעל היחיד לשלם את חוב הקרן בלבד.

לסיכום, לאור כל האמור, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, ובשים לב לעמדת בעלי התפקיד והנושה המרכז לגביית קנסות ובהעדר התנגדות מטעמם לכך, אני מורה על החלת ההפטר שניתן ליחיד גם על הריביות ותוספת הפיגורים שהוטלו על קרן החוב כמפורט.

ביום 23/4/23 הגיש היחיד בקשה להחיל את ההפטר על חוב המזונות למל"ל וכן על החוב למרכז לגביית קנסות ואגרות.

...

המסקנה כי יש לבטל את ההליך מתחזקת נוכח הנקבע בהחלטה מיום 27/7/23 כי חוב המזונות נוצר בחוסר תום לב (סע' 27 להחלטה).

בעחדל"פ 22132-09-22 רפאל נ' שלמה הנדל (נאמן) ואח' (פורסם במאגרים, 22/11/23) נפסק כי בשעה שנקבע כי חוב המזונות נצבר בחוסר תום לב, אין מקום להמשיך ולנהל את הליכי חדלות הפירעון ביחס לחובות אחרים שלא נוצרו בחוסר תום לב. אומנם במקרה זה חוב המזונות גבוה בהיקפו מיתר החובות של המערער, שלא כפי בתיק שלפניי, ואולם המסקנה כי אין מקום להמשיך ולנהל את ההליך אינה משתנה לאור הסכום המשמעותי של חוב המזונות, המצטרף לחובות נוספים שאין עליהם הפטר.

התוצאה - אני מורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.