בקשת העברת תיק לשון הרע לבית משפט שלום מרכז

לפני בקשת הנתבעת להעברת התיק לבית משפט שלום במחוז מרכז שעל פי הנטען לו מסורה הסמכות המקומית לידון בתביעה, ובפרט לבית המשפט השלום ברחובות (להלן: "בקשת ההעברה").

לטענת התובע, "פירסום לשון הרע ע"י שליחת מכתב עולה לכדי מעשה ו/או מחדל רק בשעה שהוא מגיע לנמען (שכן עד לקבלתו אצל הנמען אין כל פירסום ואין כל לשון הרע) ומכאן, ברור כי מקום המעשה ו/או המחדל על פי תקנה 3(א)(5) לתקנות הינו המקום אליו נשלח המכתב והשתכללה עילת התביעה – בעניינינו, בעיר בית שאן" (סעיף 12 לתגובה).

...

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני מורה על העברת התיק למחוז מרכז.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בגין הליך זה בסכום כולל של- 1,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 6851-09-15 לוזון נ' גרינפלד בפני כבוד השופטת תמי לוי יטח תובע יצחק לוזון נתבע שי גרינפלד פסק דין

עניינה של התביעה במכתב שנכתב על ידי הנתבע שהנו עובד סוצאלי, ובמסגרתו דיווח על פגישה שהתקיימה עם התובע, בה ביקש ממנו לכאורה התובע "עזרה וטפול מסמים מסוג קוקאין". לצורך הכרעה בתביעה דנן, בית המשפט נידרש לשאלה האם המכתב שנכתב על ידי הנתבע אודות התובע, מהוה הוצאת לשון הרע אסורה, וככל שהתשובה לכך חיובית יש לבחון האם מתקיימות ההגנות הנטענות על ידי הנתבע.

לאורך כל הפגישה דיבר הנתבע על עצמו, על עברו ועל הכרותו עם עמיקם, שמקורה בשהייה משותפת של השניים בעבר במרכז גמילה.

הנתבע טוען כי ביקש להעביר את המכתב לבית המשפט לעינייני מישפחה, בהסתמך על החריג בסע' 8(3) ו- 8(4) לחוק העובדים הסוצאליים, התשנ"ו - 1996, ואולם, משמדובר לטענת הנתבע במכתב שבקש להעביר לביהמ"ש לעינייני מישפחה, הרי שהחריג הרלוואנטי הנו זה הקבוע בסע' 8(8) לחוק העובדים הסוצאליים.

ככל שהמכתב היה מוגש במישרין על ידי הנתבע לתיק בית המשפט לעינייני מישפחה ולכל הפחות היה נימסר על ידו במישרין לידי רשויות הרווחה המטפלות בעיניינו של אותו קטין, ניתן היה לצמצם את הפגיעה בתובע כתוצאה מהפרסום.

...

הנני קובעת כי הנזק הלא ממוני האמור מוערך על ידי בסך כולל של 30,000 ₪.

סוף דבר הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע, סך של 30,000 ₪.

כמו כן, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪ בתוספת מע"מ. כב' הרשמת ספרא ברנע, בהחלטתה מיום 7.10.15 פטרה את התובע מתשלום אגרת המשפט בתיק עם פתיחתו וקבעה כי זו תשולם לאחר מתן פסק הדין וכפי שייקבע בו. לאור האמור, ובשים לב לסכום שנפסק, הנני מורה לנתבע לשלם את האגרה הנדרשת בגין סכום התביעה שנפסק (קרי 30,000 ₪) ולא בגין סכום התביעה שהוגשה.

בית משפט השלום בקריות ה"פ 7242-02-19 זילברמן נ' עריית קרית ביאליק תיק חצוני: בפני כבוד הסגן נשיא ערן נווה מבקש ארתור זילברמן ת.ז. 014860738 באמצעות הלישכה לסיוע משפטי משיבה עריית קרית ביאליק פסק דין (בקשה לדחיה או מחיקת התביעה על הסף)

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה וכן בעמדות הצדדים בפרוטוקול הישיבה מיום 20.11.19, עמדתי היא כי תיק זה אינו מתאים לדון כלל במסגרת המרצת פתיחה, בין השאר לאור צו העשה המבוקש על ידי המבקש ואולם למעלה מזה, אינני סבור גם כעמדת המבקש כי יש להעביר את התיק היה ובית המשפט סבור כח אינו ראוי לדון בהמרצת פתיחה לפסים אזרחיים, שכן תיק זה צריך לדון בבית משפט מחוזי ביושבו כבית משפט לעניינים מינהליים.

להלן נימוקיי והסברי לתוצאה האמורה: בבקשתה לדחיית התביעה על הסף מסבירה המשיבה, כי המבקש מנסה במסגרת הליך זה לערער על החלטת בית משפט לתביעות קטנות במהלכו הוגש על ידי המבקש כאשר לא היה מיוצג, תביעה לבטל את החלטת העיריה בדבר חידוש המינוי שלו או כניסתו לקאנטרי וכן לפצותו בגין לשון הרע.

בפסק הדין קבע עם זאת כבוד השופט מוחמד עלי כי בכינויו של המבקש "פאדופיל" על ידי מנהל מרכז הספורט מהוים לשון הרע וכי העיריה – עירית קרית ביאליק אחראית לפירסום לשון הרע מכח אחריותה השילוחית (עמודים 8-11 לפסק הדין), זאת מאחר והאירוע ארע במהלך עבודתו של מנהל מרכז הספורט ומלוי תפקידו במרכז.

...

המבקש הגיש המרצת פתיחה להורות לעירית קרית ביאליק (להלן: "המשיבה") להסיר את התנגדותה לחידוש המינוי של המבקש במרכז הספורט "אפק". המשיבה טענה, כי אין לבית המשפט סמכות לדון בתביעה כהמרצת פתיחה וכי יש לדחות את התביעה על הסף.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה וכן בעמדות הצדדים בפרוטוקול הישיבה מיום 20.11.19, עמדתי היא כי תיק זה אינו מתאים לידון כלל במסגרת המרצת פתיחה, בין השאר לאור צו העשה המבוקש על ידי המבקש ואולם למעלה מזה, אינני סבור גם כעמדת המבקש כי יש להעביר את התיק היה ובית המשפט סבור כח אינו ראוי לידון בהמרצת פתיחה לפסים אזרחיים, שכן תיק זה צריך לידון בבית משפט מחוזי ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים.

נוכח מסקנה זו אני מוחק את התביעה ומאפשר למבקש להגיש את התביעה מחדש במסגרת תביעה בבית המשפט המחוזי ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים.

בפסק דינו של כבוד השופט מוחמד עלי נכתב בין השאר וזאת ביחס לסעד המבוקש של ביטול ההחלטה על ביטול המינוי בקנטרי: "כפי שנראה על לב העובדות אין מחלוקת. אף אם נקבע את דבריו של התובע במלואם עולה השאלה האם התנהגות התובע כלפי הנערה מהווה התנהגות לא נאותה אשר מצדיקה את ביטול המינוי וסילוקו מן המקום? יצויין כי עלפי תקנון המרכז הנהלת המרכז רשאית לסלק מן המקום מינוי בשל התנהגות לא נאותה. אני סבור כי התשובה לשאלה זו היא בחיוב". במאמר מוסגר אציין, כי בפסק הדין התייחס כבוד השופט מוחמד עלי בין השאר על כך שפניה אל קטינה מצידו של המבקש ללא רשות הוריה בנושא רגיש הכולל התייחסות למראה הקטינה והזמנתה להצטלם מהווה פגיעה בפרטיותה.

הדרישה לפיצוי בגין עצם בטול המינוי נדחית איפוא.

על פסק הדין הוגשה בר"ע (רת"ק 50635-05-18 מחוזי מרכז) מטעם המבקש ביום 27.5.17 שנשמעה לפני כב' השופטת פלאוט.

עוד עתר המבקש, במידה שבית המשפט יקבל בקשתו, כי זה יעשה שימוש בסמכותו מכח סעיף 60 (ב) לחוק בתי המשפט, ומשמדובר בתיק לשון הרע, יעבירו לשמיעה לפני בית משפט שלום.

...

אינני מקבלת טענות המבקש, כי לא היה מעודכן במועדי הדיון ובהתנהלות ההליך, כך לראיה, מאשר התכתבויות רבות מול המשיב וקבלת עדכונים, כך עולה שקיבל את פסק הדין לידיו למצער כשבועיים לאחר שנשלח.

באשר לביטול פסק הדין עצמו, כאמור בתקנה 12 לתקנות, מקום שבית המשפט נעתר לבקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד יכול הוא לרפא את הנזק לצד שכנגד באמצעות פסיקת הוצאות משפט וזאת בלא קשר לתוצאות ההליך העיקרי (ראו רת"ק 1204-02-09 (מח-חיפה) סלומון נ' כ"ץ (פסקה 10) (מיום 20.4.09).

אשר על כן אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 10.5.18 וזאת בכפוף לתשלום הוצאות למשיב ע"ס 1,500 ₪.

אין זה המקרה שלפנינו, שאינו מתלווה בשאלות עובדתיות ומשפטיות מסובכות ובהינתן התארכותו וסרבולו של ההליך עד כה, לא מצאתי להיעתר לבקשה.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 41923-01-16 י.י.א. אחזקה ושירותים בע"מ נ' עריית פתח תקווה תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופטת רחלי טיקטין עדולם תובעת י.י.א. אחזקה ושירותים בע"מ נתבעת עריית פתח תקווה החלטה בבקשה לדחייה על הסף ולחילופין למחיקה על הסף

יחד עם זאת לא מצאתי לנכון למחוק את התביעה, אלא מצאתי לנכון להורות על העברתה לנשיאה הנכבדה של בתי משפט השלום במחוז המרכז, אשר תעביר את התיק למותב במחוז המרכז, לפי מיטב שיקול דעתה.

פיצוי בגין לשון הרע בגין חילוט הערבויות בסך של 100,000 ₪.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות החלטתי לקבל את הטענת בדבר העדר סמכותו המקומית של בית משפט זה (וראו גם התייחסות קצרה בהחלטתי לטענת הנתבעת בעניין העדר סמכות עניינית).

צודקת הנתבעת בטענתה כי החלופות הקבועות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, מובילות כולן למסקנה כי הסמכות המקומית לדון בתיק זה, הינה של בית המשפט במחוז מרכז, שכן מקום עיסוקה של הנתבעת, מקום יצירת ההתחייבות, המקום שהיה ומכוון לקיום ההתחייבות ומקום המעשה והמחדל נשוא התביעה – הינו פתח תקווה.

לסיכום הסמכות המקומית לדון בתיק זה הינה של בתי המשפט במחוז המרכז ולא של בית משפט זה. לא מצאתי אולם מקום למחוק את התביעה, ואני מורה על העברת תיק זה לכבוד הנשיאה הנכבדה של מחוז מרכז.

מאחר והדיון בבקשה למחיקה/דחייה על הסף טרם הסתיים, לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות במסגרת החלטתי זו, וההכרעה בעניין הסמכות המקומית ודאי תילקח על ידי המותב החדש, כאשר יסיים הדיון בטענות הסף.