בקשת הסתלקות מוסכמת בתובענה ייצוגית נגד סנפרוסט ואח

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 74593-12-20 אמרגי נ' סנפרוסט בעמ ואח' מספר בקשה:15 לפני כבוד השופטת לימור ביבי מבקש אייל אמרגי ע"י ב"כ עו"ד יוסף חי אביעזיז משיבה 1 סנפרוסט בע"מ ע"י ב"כ עו"ד איתמר ענבי ואח' פסק דין (בעיניין המשיבה 1)

לפני בקשת הסתלקות מוסכמת שהוגשה מטעם המבקש מר אייל אמרגי (להלן:"המבקש") והמשיבה 1 -סנפרוסט בע"מ (להלן:"סנפרוסט"), מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק" ו- "בקשת ההסתלקות" בהתאמה).

בהתאמה לכך, ביום 11.01.21 הוגשה בקשת הסתלקות מטעם המבקש, במסגרתה צוין, כי לאור האמור, ומבלי שסנפרוסט מוותרת על טענותיה או מודה בטענות המבקש, הוסכם בין הצדדים, כי המבקש וסנפרוסט יינקטו צעדים כמפורט להלן: המבקש ובא כוחו יסתלקו מהבקשה לאישור, יסכימו לדחיית התובענה האישית של המבקש, ויתחייבו שלא להיות מעורבים בעתיד בתובענה ייצוגית נגד סנפרוסט, בקשר לטענות שנזכרו בבקשה לאישור.

...

בהתאמה להתוויות כפי שנקבעו בפסיקה ושיקול הדעת המוקנה לבית המשפט לעניין זה, לאחר ששקלתי מצאתי להיעתר לבקשת הצדדים האמורה.

סוף דבר: אני נותנת לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.

אני מורה בזאת על דחיית תביעתו האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור בכל הנוגע לסנפרוסט.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 74593-12-20 אמרגי נ' סנפרוסט בעמ ואח' מספר בקשה:10 לפני כבוד השופטת לימור ביבי המבקש אייל אמרגי ע"י ב"כ עו"ד יוסף-חי אביעזיז המשיבה ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד נופר טל פסק דין

לפני בקשת הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק" ו- "בקשת ההסתלקות" בהתאמה).

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה ביום 31/12/20 על ידי מר אייל אמרגי (להלן: "המבקש") ועניינה בטענת המבקש כי המשיבות – סנפרוסט בע"מ (להלן: "סנפרוסט"), א. סיימן סחר בע"מ (להלן: "סיימן") וויקטורי רשת סופרמרקטים (להלן: "ויקטורי") (להלן וביחד: "המשיבות") שיווקו וייבאו את המוצרים הבאים: (1) תערובת פירות יער קפואים מתוצרת "סנפרוסט"; (2) מעדן פרי המיובא על ידי "סיימן"; (3) מעדן פטל מתוצרת "סיימן" (להלן: "המוצרים")– תוך שצוין על גבי המוצרים כי הם "כשרים" ו"מאושרים" על ידי הרבנות הראשית לישראל (למעט המוצר המיוצר על ידי סנפרוסט על גביו צוינה כשרותו בצרוף שמו של גוף הכשרות).

עוד הם מתחייבים כי הם לא שידלו ו/או סייעו (ובכלל זה לא העבירו חומר הקשור להליך זה והנמצא בידיהם לצדדים שלישיים) ו/או הישתתפו ו/או שיכנעו, במישרין או בעקיפין, כל אדם אחר להגיש תביעה ו/או בקשה להכיר בתובענה כייצוגית נגד ויקטורי ו/או מי מטעמה בקשר לעילת התביעה כנגד ויקטורי וכי לא יעשו כן גם בעתיד.

...

בהתאמה להתוויות כפי שנקבעו בפסיקה ושיקול הדעת המוקנה לבית המשפט לעניין זה, לאחר ששקלתי מצאתי להיעתר לבקשת הצדדים האמורה.

סוף דבר: אני נותנת לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.

אני מורה בזאת על דחיית תביעתו האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור בכל הנוגע לויקטורי.

בית המשפט המחוזי בנצרת בפני כב' השופט עאטף עיילבוני 11 יוני 2019 ת"צ 14525-05-18 גרשון ואח' נ' פרי הגליל (תעשיות בע"מ) ח.פ 514263676 ואח' המבקשים .1 קורין גרשון – ת.ז. 057997033 .2 רונה שטרית אדרי – ת.ז. 200638997 .3 פלטיאל גולד – ת.ז. 036264810 ע"י ב"כ עו"ד שלומית ארליך המשיבות .1 פרי הגליל (תעשיות בע"מ) ע"י ב"כ עו"ד שירלי רימברג .2 סנפרוסט בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אמיר דולב .3 מילוטל ירקות מוקפאים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שמואל בורסי .4 האחים חמוי (מוצרי בשר) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד גולד-כהן .5 שופרסל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד נועם רונן .6 רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שירלי רימברג .7 מרב - מזון כל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד גולד-כהן .8 י. אסלאן שיווק בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מואנס פרח .9 מגה קמעונות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אמיר דולב פסק דין

לעניין פסיקת גמול למבקש או שכר טירחת לטובת בא כוחו, אף בהסכמת הצד שכנגד, ראו דברי בית המשפט העליון בע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (פורסם בנבו, 29.9.13): "אומנם, לא אחת מוגשת הבקשה להסתלק מההליך הייצוגי, כשהיא כוללת בקשה לפסיקת גמול לטובת המבקש או שכר טירחה לטובת בא-כוחו, בהסכמת הנתבע בהליך. מקור הסכמתו של הנתבע לתשלום זה הוא בדרך כלל רצונו לחסוך את הוצאות המשפט הגבוהות יותר הכרוכות בניהול ההליך... אולם, על אף הסכמה זו בין בעלי הדין, ברי כי פסיקת הגמול ושכר הטירחה, אם בכלל, נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, כקבוע בחוק תובענות ייצוגיות... ואכן, בית המשפט רשאי שלא לאשר את הסכמת בעלי הדין בדבר תשלום הגמול או שכר הטירחה, שעה שעל הפרק עומד אינטרס צבורי, הוא הרצון שלא לעודד את הגשתן של בקשות סרק לאישור תובענות ייצוגיות... הגשת בקשת סרק לאישור תובענה ייצוגית שסכוייה קלושים, מובילה לבזבוז משאבים שפוטיים יקרי ערך, גורמת למעמסה מיותרת על נתבעים ואף אינה עולה בקנה אחד עם האינטרסים של חברי הקבוצה שאותה מבוקש לייצג...". כן ראו בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 05.08.2018), שם נקבע כי שומה על בית המשפט בדן בבקשת הסתלקות מתוגמלת לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טירחה, תוך מתן תשומת לב לעקרון לפיו הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית, אך מדובר בחריג לכלל, אשר יש להפעילו במקרים המתאימים בלבד, בין היתר בהיתחשב בשיקולים הבאים: "בבוא בית משפט להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טירחה במסגרת של הסדר הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית, שומה עליו לשקול שני שיקולים עקריים: ראשית, אם עלה בידי התובע המייצג ובא כוחו להצביע על עילת תביעה לכאורה נגד הגוף הנתבע; ושנית, אם ההליך הייצוגי השיג תועלת עבור חברי הקבוצה. שיקולים אלה נועדו לסייע בידי בית משפט בבואו לוודא כי לא ייפסקו גמול ושכר טירחה לטובת מי שנקט בהליך סרק. כפי שכבר צוין לעיל, התועלת שהניב ההליך הייצוגי צריכה להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. אחד הפרמטרים שעשויים לשמש את בית המשפט בבואו להעריך את התועלת שצמחה מבקשת האישור, הוא הפער שבין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעד שניתן לקבוצה בסופו של יום במסגרת ההסתלקות... אמת מידה נוספת שעשויה לסייע בידי בית משפט בעיניין זה, שאף עליה עמדתי לעיל, היא שאלת נחיצותו של ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה. במקרים מתאימים, ובהתאם לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ניתן אף להדרש לעמדתו של היועמ"ש ביחס להסתלקות המתוגמלת המבוקשת". בנידון, סבורני כי אין המדובר בתביעת סרק, שכן המתוה המוסכם בין הצדדים ואשר פורט לעיל, כולל התחייבות מצד המשיבות לשווק את אריזות הירקות הקפואים בתווית מתוקנת.

...

בנסיבות אלה, לאחר שהמשיבות התחייבו לתקן את תווית אריזות הירקות הקפואים ולשווקן באריזה מתוקנת, הגיעו המבקשים לכלל מסקנה שלפיה אין טעם בניהול ההליך.

סוף דבר: אשר על כן, ניתן בזאת תוקף של פסק דין למתווה המפורט בבקשה.

כמו כן, אני מאשר את הסתלקות המבקשים מבקשת האישור כלפי המשיבות ומורה על מחיקתה.

תביעתם האישית של המבקשים כלפי המשיבות – נדחית.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 41013-10-17 כהן ואח' נ' תנובה ת"צ 44574-10-17 גרינוולד נ' תנובה ואח' ת"צ 56638-10-17 המאירי נ' תנובה ואח' בפני כבוד השופט יחזקאל קינר המבקשים בת"צ 41013-10-17 המבקש בת"צ 44574-10-17 המבקשים בת"צ 56638-10-17 .1 תומר כהן - סולק .2 לירון גזית - סולק יעקב גרינוולד .1 גיורא המאירי .2 אהרון המאירי .3 טלי מרים טואיטו המשיבה בת"צ 41013-10-17 המשיבות בת"צ 44574-10-17 המשיבות בת"צ 56638-10-17 .1 תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ .1 תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ .2 תעשיות מזון תנובה - אגודה שיתופית חקלאית בישראל בע"מ .1 תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ .2 תעשיות מזון תנובה - אגודה שיתופית חקלאית בישראל בע"מ .3 שופרסל בע"מ ב"כ המבקשים: עוה"ד נחום אורן (ב"כ מייצג מוביל), זאב קורמן, יוחי גבע, לירן ****, טל לביא ב"כ תנובה: טל אייל-בוגר וורדית וגנר – משרד פישר ושות' ב"כ שופרסל: עוה"ד הלה פלג, מירב יונג – משרד אגמון רוזנברג הכהן ושות' פסק דין

ביחס לארוע 2: על פי ס' 4 לטיוטת הצוו המוסכם, בסוף חודש מאי 2011 סיכמה תנובה עם רשת שופרסל, כי המחירים לצרכן בשופרסל בע"מ (למעט פורמט "יש") של מוצרי המותגים סנפרוסט, מעדנות ומאמא עוף יועלו ביום 12.6.2011.

ביום 23.3.22 ניתנה החלטה אשר קיבלה את הבקשות והורתה על סילוקם של גזית וכהן מבקשת האישור, בהיעדר תשובה שלהם לבקשות הנ"ל. נקבע כי הם לא הסכימו להישתתף בנטל בו נשאו המבקשים האחרים, לא היתקיימה איתם תיקשורת, והסכון שבתובענה נופל על כתפי המבקשים האחרים; הם הסכימו להסתלקותם מההליך, ואחד מהם אף חתם על תצהיר הסתלקות, אך חזרו בהם מטעמים שאינם מובנים; כל אלו מצביעים על היתנהלות שאינה בתום לב ובדרך מקובלת; הם אף לא השיבו אף על הבקשה לסילוקם, ובכך הראו כי אין להם עניין בתובענה; עוד נקבע כי סילוקם של כהן וגזית לא יפגע בקבוצה, שכן בקשת האישור עתה היא בקשה אחודה, ואין פגיעה בקבוצה אם יסולקו המבקשים באחת הבקשות המקוריות, ולהיפך, השארותם מעכבת את השלמת המו"מ להסדר פשרה, כאשר לפי המפורט בבקשות, ההסדר הצפוי הוא תוצר של הליך גישור מעמיק, אשר הקבוצה תפיק ממנו תועלת.

כך, המוצרים העקריים שבהם עוסק ארוע 1 בצו המוסכם הם גבינות צהובות ישראליות – מוצרים לגביהם הוגשה עוד בשנת 2014 בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד תנובה בטענה למחיר גבוה בלתי הוגן [ת"צ 18298-11-14, 61369-11-14 המועצה הישראלית לצרכנות נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (להלן: "בקשת האישור בעיניין הגבינות הצהובות")].

...

לפיכך, אני מאשר את ההמלצות בדבר הגמול ושכר הטרחה בתיקונים הבאים: 60% משכר הטרחה ישולם תוך 30 יום מהמועד הקובע.

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה והסעדים פורטו בסעיף 8 לעיל.

אני מאשר את נוסח ההודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, שצורף כנספח ג' לבקשה לאישור הסדר הפשרה, בכפוף לתיקון אחד בעמוד השני של ההודעה בו יתווספו המילים "של כל אחת מהמשיבות" לאחר המילים "הסדר הפשרה עומד לעיון באתר האינטרנט". ההודעה תפורסם על ידי המשיבות תוך 14 יום בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל.

עוד הפנה המבקש לעניין ת"צ 6445-04-14 לאה מוטל נ' שופרסל (להלן: "פס"ד שופרסל") כאשר שם הוגשה תובענה ייצוגית נגד שופרסל בשל העובדה ששופרסל מכרה מוצר "כרוב ניצנים" שלא היה לו אישור של מחלקת הייבוא של הרבנות.

במסגרת הודעתה ציינה היועצת המשפטית לממשלה כי סעיף 47 לבקשה לאישור הסדר פשרה קובע כי: "בתקופה שמיום המועד הקובע ועד למועד ההסדרה (להלן: "תקופת הביניים") תפעל סנפרוסט באחת משתי הדרכים הבאות לגבי מוצרים שהיא תייצר מירקות ופירות שהיא מייבאת ולגבי מוצרים שהיא תייבא".

על היתרונות והחסרונות שבמינוי בודק, כמו גם על הביקורות החיוביות והשליליות על כך ר': אלון קלמנט, פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית משפטים מא 5, 44-49 (תשע"א); אלעד אופיר, תובענות ייצוגיות בישראל 207-212 (2017)].

ולעניין זה ראו ת"צ (מרכז) 33359-06-12 זבידה יחיא נ' בית החולים בילינסון (פורסם בנבו, 7.11.2013);ת"צ (מרכז) 42344-12-10 שגיא קרשובר נ' מאיר חב למכוניות ומשאיות בע"מ (פורסם בנבו, 7.7.2013); 60199-01-17 קידר נ' ש. שסטוביץ בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 10.11.19) (להלן: "פס"ד קידר"); ת"צ (ת"א) 10769-12-16 דנית יחזקאל נ' החברה הדרומית לשווק בע"מ (פורסם בנבו, 18.11.2019) אופן אישור הסדר הפשרה אופן אישור הסדר פשרה והנתונים שעל בית המשפט לבחון בעת אישורו מוסדרים בסעיפים 19(א) ו-19(ג) לחוק התובענות הייצוגיות, כהאי לישנא: סעיף 19(א): (א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.

גמול ושכר טירחה סעיף 19(ו) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כהאי לישנא: אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טירחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להיתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה. במסגרת סעיפים 22-23 לחוק תובענות ייצוגיות, קבע המחוקק מספר קריטריונים שעל בית המשפט לשקול בעת קביעת גמול ושכר טירחה; סעיף 22 לחוק תובענות ייצוגיות: (א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהיתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

...

באשר לאופן תשלום הגמול ושכר הטרחה הריני מורה כדלקמן: עם מתן פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה תשלם המשיבה לבאי כוח המבקש 15% משיעור שכר הטרחה וכן מחצית מסכומי הגמול למבקשים.

30 ימים לאחר סיום מתן ההטבה לצרכנים, כאמור בסעיף 50.1 ו-50.2 להסכם הפשרה, תשלם המשיבה לבאי כוח המבקש 15% משיעור שכר הטרחה כמו כן במועד זה ישולם 25% מגובה הגמול למבקש.

הנני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום".