בקשת הסדר חוב קנס לאחר הרשעה בעבירות מס

]השופט נ' סולברג: העותר הורשע בבית משפט השלום בבאר שבע (ת"פ 38119-03-11) בעבירות מס בהיקפים של מיליוני ₪.

ביום 10.5.2015 הגיש העותר בקשה למשיב (להלן גם: המרכז לגביית קנסות) להסדר חוב הקנס.

המרכז לגביית קנסות הורה על פריסה לעשרים תשלומים, ולאחר שהעותר הגיש בקשה נוספת נפרס החוב הנותר על פני 26 תשלומים נוספים.

...

סוף דבר, העותר מבקש כי נורה למרכז לגביית קנסות לקבוע את סכום התשלום החודשי על סך של 15,000 ₪.

לאחר העיון בעתירת העותר בתשובת המשיב, הגענו לכלל מסקנה שדין העתירה להידחות על הסף.

בשל אי-מיצוי הליכים, ובהעדר תשתית עובדתית המבססת עילה להתערבותו של בית משפט זה, נדחית העתירה על הסף.

מע"מ מיתנגד למתן צו כנוס שני לחייב לאחר שההליך הקודם בוטל בשל עמדת מע"מ ולפיה החובות נוצרו בחוסר תום לב אשר הוביל לריצוי מאסר בפועל ועל כך יש להוסיף כי הגשת הבקשה בפעם הזו נגועה בחוסר ניקיון כפיים.

מע"מ מציין כי בהליך הקודם הוגשה מטעמו תביעת חוב על סך 4,247,588 מלש"ח מתוכם 687,740 ₪ בדין קדימה וסכומים אלו הנם למעלה מ-2/3 נשייתו של החייב, הצעת החייב להסדר חובו במע"מ נדחתה משום שלא ניתן להחריג חוב בדין קדימה בהתאם לאמור בסעיף 35(ד) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 ובפועל להעביר כספי דין הקדימה ליתר הנושים, יצירת החובות תוך ביצוע עבירות מס חמורות ואין לאפשר פגיעה מהותית בתקנת הציבור אף בהיות החייב חוסה תחת הליך זה. ההליך הפלילי - החייב הורשע בבצוע 21 מקרים של עבירות מס ובשל כך הושתו עליו עונש מאסר של 20 חודשים וקנס בגובה 100,000 ₪ בהתאם לגז"ד בע"פ 5595-02-14, עפ"ג 24007-03-14, בית המשפט המחוזי מרכז – לוד, מיום 27.5.2014.

הליך פש"ר קודם, פש"ר 18002-01-13 (להלן : "ההליך הקודם"), אשר ניפתח ביום 15.1.2013 לבקשת החייב בהצהירו על חוב כולל בסך 7,659,340 מלש"ח, הסתיים בפסק דין, ביום 9.11.2016, אשר ביטל ההליך תוך קבלת העמדה של מע"מ. בפס"ד ההליך הקודם קבע כב' השופט בן חמו כי לא מדובר בחובות עיסקיים אלא בחובות אשר נוצרו בהתנהלות של הונאה ומרמה אשר הביאה לרובו של החוב המוצהר, עוד נקבע כי עיון בפסק הדין בו הורשע הנאשם בבית משפט השלום מבהיר כי הנאשם ו-4 חברות בבעלותו הורשעו בעבירות מס. העבירות הנן פרי ביצוע מתוכנן ומדוקדק וחומרה יתרה יש בתכנון הקפדני אשר הוביל לביצוע זה. החייב, בבקשתו למתן צו הכנוס, לא גילה, כי עבירות המס הן שהובילו ליצירת החובות, לא הזכיר כי ניהול החברות השונות תוך היתנהלות פלילית היא שביסוד כתב האישום נגדו, לא הזכיר את חובו למע"מ. עוד צוין כי יש למנוע את תחולת הפקודה באותם מקרים שבהם אי החוקיות נוגדת את תקנת הציבור באופן מהותי וכי לא ניתן להפטיר חובות אשר נוצרו במירמה או שהנם קנס המגיע למדינה ובנוסף אף הצביע על מחדלים אשר יצר החייב בהליך.

...

מע"מ מציין כי בהליך הקודם הוגשה מטעמו תביעת חוב על סך 4,247,588 מלש"ח מתוכם 687,740 ₪ בדין קדימה וסכומים אלו הינם למעלה מ-2/3 נשייתו של החייב, הצעת החייב להסדר חובו במע"מ נדחתה משום שלא ניתן להחריג חוב בדין קדימה בהתאם לאמור בסעיף 35(ד) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 ובפועל להעביר כספי דין הקדימה ליתר הנושים, יצירת החובות תוך ביצוע עבירות מס חמורות ואין לאפשר פגיעה מהותית בתקנת הציבור אף בהיות החייב חוסה תחת הליך זה. ההליך הפלילי - החייב הורשע בביצוע 21 מקרים של עבירות מס ובשל כך הושתו עליו עונש מאסר של 20 חודשים וקנס בגובה 100,000 ₪ בהתאם לגז"ד בע"פ 5595-02-14, עפ"ג 24007-03-14, בית המשפט המחוזי מרכז – לוד, מיום 27.5.2014.

דיון והכרעה: יאמר כבר עתה, לאחר שהונחו בפני עמדות הצדדים בכתב ואף נשמעו בדיון, הגעתי למסקנה כי לא ניתן להיענות לבקשת החייב ליתן צו כינוס לנכסיו.

מחד מדובר בהסדרה, מאידך, שוב חובות שנוצרו שלא בתום לב. לפיכך, בקשת החייב ליתן צו כינוס לנכסיו נדחית.

רקע והשתלשלות העניינים המערער הורשע בעבירות מס בהקף כולל העולה על 3.2 מיליון ₪ ונדון ביום 26.5.2010 לעונשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס כספי בסך 100,000 ₪ או 10 חודשי מאסר תמורתו.

בקשה שהגיש המערער לבית משפט השלום לביטול צו המאסר נדחתה, אך העירעור שהגיש על כך לבית המשפט המחוזי (עפ"א 67128-01-18) היתקבל לאחר שהתברר כי טרם הוצאת צו המאסר לא נימסרה למערער התראה כדין, על כן בוטלה ההחלטה על הוצאתו ונקבע כי ניתן יהא להמציא התראה חדשה לכתובתה של ב"כ המערער, לכתובת עמותת "כתף לחבר" או לכתובתו של המערער בעצמו.

נטען כי המערער כלל לא קיבל התראה כלשהיא על צו המאסר וב"כ המערער שבה על טענותיה בהליך נשוא העירעור, וטענה כי החתימה על אישור המסירה אינה שלה וכי היא מעולם לא פגשה את השליח מטעם המשיבה, מר כץ. עוד נטען כי בעיניינו של המערער חלה החמרה במצבו הכלכלי בעקבות תאונה וניתוח שעבר, שפגע זמנית ביכולתו להישתכר, ויש לבחון את יכולתו של המערער לעמוד בהסדר חלופי לתשלום הקנס באופן שיהלום את מצבו.

מתקופה זו, בת עשרה חודשים, יש לנכות הימים בהם היה המערער נתון במעצר או מאסר עקב אי תשלום החוב וכן לנכות מימים אלה תקופה בגין תשלומים שביצע ע"ח החוב, לפי הפרוט הבא: יש לחשב את חלקם היחסי של התשלומים שבוצעו בפועל מתוך קרן החוב בסך 100,00 ₪ ולקזז חלק יחסי זה מתקופת המאסר (לדוגמא: אם המערער שילם מחצית מסכום הקרן, ויש לזקוף כל סכום ששולם ע"ח הקרן, כי אז יתרת תקופת המאסר תהא חמישה חודשים בנכוי ימי מאסרו / מעצרו).

...

טענות המערער להעדר המצאה כדין אין בהן ממש ודינן להידחות.

בית משפט קמא קבע כי המערער לא ערך מאמצים כלשהם בתקופה שחלפה מאז החלטת בית המשפט המחוזי בחודש ינואר 2018 על מנת להגיע להסדר עם המרכז לגביית קנסות ומשכך אין מנוס מריצוי המאסר חלף קנס.

אשר-על-כן, הערעור נדחה.

לאחר שהמבקש הורשע בדין, נגזר דינו ביום 15.3.2017, ובמסגרת גזר הדין הושתו עליו עונשים שונים, ובכללם קנס כספי בסכום של 60,000 ₪ או 6 חדשי מאסר תמורתו.

משלא הגיע המבקש להסדר חוב, ולא פנה למרכז לגביית קנסות לאחר קבלת ההתראה, הופקה ביום 13.7.2020 פקודת מאסר, והועברה לבית משפט.

סעיף 71 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 אשר כותרתו: "מאסר במקום קנס" קובע כדלקמן: "(א) בית המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שלוש שנים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו ובילבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; נקבע לעבירה עונש קנס בלבד, או היתה העבירה של אחריות קפידה כאמור בסעיף 22(א) סיפה, לא תעלה תקופת המאסר במקום הקנס על שנה.

...

נקבע, כי בית המשפט יעתר לבקשה מסוג זה, כאשר: "ייתכנו מצבים בהם נאשם שהושת עליו קנס ומח"ק, המותאם ליכולתו הכלכלית, יקלע לאחר גזר הדין למצוקה כלכלית. ככל שיוכיח נאשם תם לב בהתנהגותו ובמעשיו כי לא ניסיון לחמוק מהדין עומד מאחורי אי התשלום אלא היעדר יכולת אמיתית – שמקורה בנסיבות שלא עמדו בפני בית המשפט בעת שגזר את הדין, או בפני המרכז לגביית קנסות עת שקיבל ההחלטה על פריסת החוב – כך תיטה הכף לטובת פריסה מחודשת של התשלומים, ובמקרים המתאימים, לעיכוב ביצוע המאסר חלף הקנס עד לקבלת ההחלטה בעניינו. בהקשר זה ובהיקש להלכה לגבי עיכוב ביצוע עונש מאסר פלילי רגיל עד להכרעה בערעור, יידרשו טעמים מיוחדים כדי להצדיק את קטיעת העונש לאחר שהחל (ע"פ 5939/12 פשקוב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (‏5.9.2012))." במקרה דנן, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לדחייה.

יש לומר, כי על רקע האמור בגזר הדין והתנהלותו של המבקש במסגרת ההליך, מידת האמון שבית המשפט נותן לו היא נמוכה, ובפרט יוזכר כי נדרשו מאמצים לא מבוטלים על מנת להביא את המבקש על מנת להשלים את ההליך הפלילי.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בית המשפט קבע: "עבירות המס פוגעות בקופת המדינה ובעקרון השויון בין נישומים, חומרתן של עבירות אלה היא מן הידועות, והרשעה בהן גוררת, על פי רוב, ענישה הכוללת רכיב של עונש מאסר לריצוי בפועל לצד רכיב של קנס כספי...מצבו הכלכלי של המבקש, והעדר יכולת מצידו לשלם את החוב, אינם מהוים עילה להקלה בעונש". רע"פ 6167/11 ספקיוריטי נגד מדינת ישראל (19.2.12): בעיניינו של נאשם בעל עבר פלילי אשר הורשע באי הגשת דוחות, לא הסיר את מלוא המחדל, נדון ל – 6 חודשי מאסר בפועל ול – 25,000 ₪ קנס.

עפ"ג 26177-05-14 (מחוזי מרכז) בהרב נגד מדינת ישראל (22.2.15): בעיניינו של נאשם אשר ביצע 7 עבירות של אי הגשת דוחות מס, נערך הסדר לפריסת תשלום כלל החוב, נדון לענישה מותנית ולקנס בסך 15 אלף ₪.

עפ"ג 54745-01-14 (מחוזי חיפה) עדוה סם נגד תביעות צפון (12.6.14): בעיניינו של נאשם אשר הורשע בשני אישומים בשלוש עבירות של אי הגשת דוחות מס הכנסה, ניהל משפט, הודה לאחר סיום פרשת התביעה, בעל 3 הרשעות קודמות בעבירות מס, לעשרה חודשי מאסר בפועל שכללו הפעלת 6 חודשי מאסר מותנים.

...

אני מורה על הפעלת ההתחייבות הכספית בסך 5,000 ₪ מת"פ 17918-09-14 ונאשמת 1 תשלם את סכומה עד ליום 30.12.21.

אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן 4 החודשים מת"פ 17918-09-14 שלום רמלה במצטבר לעונש המאסר בפועל.

אני מורה על הפעלת ההתחייבות הכספית של נאשם 2 בסך 5,000 ₪ שנחתמה בתיק פלילי 17918-09-14 והנאשם ישלם את הסכום בעשרה תשלומים חודשיים שווים, הראשון בתאריך 1.12.21 והנותרים בכל ראשון לחודש שלאחר מכן.