בקשת המנהל המיוחד לביטול הליך חדלות פירעון

בהחלטתי מיום 21/10/2022 קבעתי כי "לאחר שעיינתי בדו"ח מסכם מטעם המנהלת המיוחדת, ועל אף שהתנהלות החייב בהליך מצדיקה את ביטול ההליך, מצאתי לתת לחייב היזדמנות להגיש תגובה מטעמו עד 24/11/2022. בהיעדר תגובה מטעם החייב אורה על ביטול ההליך כולו ללא כל הודעה נוספת." ביום 17/11/2022 הגיש החייב תגובה מטעמו בה ציין כי הוא עומד על זכותו בדין להכריז עליו כפושט רגל ולקבוע תכנית פרעון ריאלית בעיניינו.

כבר באותו יום, 06/02/2023, הגיש החייב תגובה מטעמו בה טען כי מדובר בבקשה חוזרת שכל מטרתה לסכל את ניהול ההליכים ולמנוע מהחייב את זכותו בדין, שכן המנהלת המיוחדת חוזרת שוב ושוב על בקשה לביטול ההליך ללא כל סיבה נראית לעין.

לטענתה מהדוחות החודשיים שהוגשו לתיק עולה כי החייב מדווח על הכנסה מאבטלה, מאז 11/2022, אישתו שאף היא מצויה בהליך חידלות פרעון מנהלת עסק ללא היתר מהממונה, ושלא הומצאו לגביו מסמכים.

...

בדיון מיום 14/12/2021, ולאחר ששמעתי את דברי החייב שלא פעל עד אז להחרגת או הקטנת החובות בדין קדימה, ולאור טענת המנהלת המיוחדת לפיה בוצעה העדפת נושים תקופה קצרה לפני הכניסה להליך, קבעתי כי התיק אינו בשל להכרזה וכי: " במצב הדברים בתיק, לא ניתן לצערי להתקדם. מדובר בתביעות חוב שהוגשו על סך 860,000 ש"ח מתוכם 640,000 ₪ בדין קדימה לנושים שונים בהם מס הכנסה, ביטוח לאומי. עד היום לא פעל מספיק החייב על מנת לנסות להחריג / להקטין מי מהחובות הללו – כך להבנתי. שיתוף הפעולה עמו הוא חיוני וללא מאמץ מצד החייב לא ניתן יהיה לסייע לו. רשמתי לפניי כי הדוחות לא מגובים תמיד באסמכתאות ולא ניתן להתחקות על התנהלות החייב בשל אי המצאת מסמכים מסוימים. המנהלת המיוחדת תמציא תוך 7 ימים לב"כ החייב רשימה של כל המסמכים אותה היא מבקשת לקבל והבהרות ככל שנדרשות. אני מורה לחייב לפעול בצורה נמרצת יותר בפנייה לנושים בדין קדימה על מנת לנסות להקטין או להחריג חובות כאלה ואחרים. בנסיבות אלה וגם לאור הטענה כי בוצעה העדפת נושים תקופה קצרה לפני הכניסה להליך, התיק אינו בשל להכרזה ואני קובעת להמשך דיון ליום 15/03/2022 שעה 09:15" לקראת הדיון הקבוע ליום 15/03/2022, הגישה המנהלת המיוחדת ביום 20/02/2022 הודעת עדכון במסגרתה פירטה את מחדלי החייב בהליך (אי הגשת דוחות מאז 10/2021, אי המצאת מסמכים דרושים ואי עדכון אודות החוב במס הכנסה).

בדיון שהתקיים בפניי ביום 21/02/2023, חזרה המנהלת המיוחדת על האמור בדו"ח, ציינה כי מלבד תגובות לאקוניות ודרישה לקדם את ההליך, החייב לא עשה דבר לקידום ההליך, ולכן אין מנוס אלא לבקש לבטל את ההליך.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתיק, ושקלתי מכלול טענות הצדדים, דין עמדת המנהלת המיוחדת וב"כ הכנ"ר להתקבל ונחה דעתי כי הגיעה העת לביטול ההליך.

על כן, אני מורה על מחיקת הבקשה להכרזה על פשיטת רגל על כל השלכותיה.

בעיניין זה, סעיף 310(ב) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 קבע בשעתו כי "המפרק רשאי לבקש מבית המשפט, בדרך שנקבעה, הוראות ביחס לכל ענין שהתעורר אגב הפרוק". וסעיף 310(ג) קבע כי "מי שניפגע על ידי מעשה או החלטה של המפרק רשאי לפנות לבית המשפט ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל או לשנות את המעשה או ההחלטה וליתן כל צו בענין כפי שיראה צודק". בפסק הדין בעיניין רע"א 259/99 חב' פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב, פ"ד נה(3) 385 (2001), עמד בית המשפט על הקוים המנחים לידון בעיניין השנוי במחלוקת בהליך חידלות פרעון ואמר כך: "הליך מתן הוראות נועד ביסודו לשמש מסגרת יעילה ומהירה אשר בתחומה פועל בית-המשפט כמנחה וכמפקח על פעילותם של נושאי תפקידים שונים בתחומי המשפט. [...] הליך מתן הוראות נושא בדרך-כלל אופי של הליך פנימי המתנהל בבית-המשפט ביוזמת נושא התפקיד שמטרתו להנחות את פעולתו ולכוונה, בין בעיניין נקודתי ובין לצורך גיבוש קו פעולה מקיף וארוך טווח. אין הליך זה מיועד לפיתרון מחלוקות מהותיות בין נושא התפקיד לבין צדדים שלישיים, ובודאי כך כאשר הכרעה במחלוקת מחייבת דיון מורכב הכורך הכרעה בעובדות. אולם לכלל זה יש חריגים. יש שבית-המשפט חורג ממנהגו ומכריע במחלוקות לגופן גם במסגרת הליך מתן הוראות. תנאי לכך הוא שהשאלות הטעונות הכרעה לא תצרכנה בירור עובדתי מורכב באמצעות ראיות אלא תתמקדנה בהיבטים משפטיים, או כאשר העובדות לבירור הן פשוטות ומעטות, והצדדים מסכימים לבירורן בדרך מהירה ומקוצרת." (שם, עמ' 394-393).

דיני חידלות פרעון באים להוסיף על הדין הכללי ולא לגרוע ממנו (וראו לעניין זה: פש"ר (מחוזי י-ם) 6352/09 עו"ד דוד ששון, מנהל מיוחד נ' חיון (9.3.2011) בו דנתי בסוגיה זהה למקרה זה של תחולת סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 בתיק פשיטת רגל).

...

ייתכן שכך ראוי לעשות במקרה זה. עם זאת אציין כי לגופו של עניין, לטעמי לא היה מקום להיעתר לבקשת המערערת לברר את המחלוקת מושא ההליך בהליך נפרד-עצמאי.

כיום, דברים אלו נקבעו מפורשות בסעיף 45 לחוק חדל"פ הקובע כך: (א) הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה. (ב) היה בבקשה למתן הוראות כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו התאגיד או הנאמן והיא אינה בעניין תביעת חוב המוגשת לפי פרק א': תביעות חוב, לחלק ד', תידון הבקשה בבית המשפט אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלה: (1) בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן; (2) העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב; (3) אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין.

שותף אני למסקנה זו, ודאי נוכח העובדה שניתנה למערערת האפשרות על פי בקשתה להגיש בשלב מתקדם של ההליך, לאחר שהסתיים שלב שמיעת הראיות, ראיות חדשות (החלטת בית המשפט המחוזי מיום 25.3.2020).

בבקשה לביטול ההליך טען המנהל המיוחד כי החייב איננו חדל פרעון שכן מול מצבת נכסיו הנכבדה המפורטת בסעיף 4 לבקשה, עומד חובו היחיד של החייב למע"מ. לטענת בעלי התפקיד ,מדובר בחייב סולבנטי ולכן אין מקום להמשך ניהול הליך זה ויש לבטלו.

מע"מ הודיע כי יסכים לתשלום הקרן ו-30 אחוז בלבד מהפרשי הצמדה וריבית חרף חלוף הזמן ולמעשה תוך ביטול מרכיב הקנס ואולם החייב לא הסכים גם להצעה זו. תכלית הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת רגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 וגם לפי חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי התשע"ח-2018 ,היא לשקם את החייב ולהשיבו למעגל החיים הכלכליים הנורמטיביים במצב דברים שהוא אינו יכול לפרוע את חובותיו, זאת בצד השאת הקופה לתועלת הנושים.

...

כשהחוב היחיד עומד על פחות מ200,000 ₪ וכשמדובר בנכס בן 2 קומות בשטח של 150 מ"ר ,אין בטענה סתמית זו, בדבר השיפוץ שערך הבן, כדי להביא למסקנה שאין בזכויות החייב בנכס זה כדי להעמידו במצב סולבנטי.

לאור כל האמור ובהתאם לסעיף 18ה(א)(2) לפקודה, אני מורה מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.

לפנים משורת הדין ,על מנת לאפשר לחייב ולמע"מ בכל זאת להגיע להסכמות ולהגיש הודעה מוסכמת על שניהם, אני מורה כי חלוקת הכספים וההוצאות ההליך תעוכב למשך 30 ימים בלבד מהיום (הפגרה במניין) .

הואיל והתנהלו לפני מספר הליכי חידלות פרעון כנגד תאגידים שבשליטתו של החייב (פר"ק 14553-11-17; פר"ק 36847-04-18; פר"ק 36813-04-18), והואיל ומקור חלק מחובותיו של החייב הוא בערבויותיו לחבות החברות, הוריתי ביום 24/9/2019 על איחוד הדיון בין תיקי הפרוק בעיניין החברות ובין תיק פשיטת הרגל של החייב.

בטרם החלטה בבקשת המנהל המיוחד לביטול ההליך ראוי לזכור כי עם דחיית הבקשה לאישור הסדר הפשרה, עומדות לפני הנושים חלופות שונות; הכרזת החייב כפושט רגל והמשך ההליכים לאיתור וכינוס נכסיו; ביטול ההליך ובטול צו הכנוס; או המשך הדיונים להשגת הסדר פשרה טוב יותר.

...

בהעדר נסיבות לסטות מן ההוראה הכללית הקבועה בסעיף 33 לפקודה ולפעול לפי סעיף 34(א1), אני דוחה את הבקשה לאישור ההסדר.

המנהל המיוחד הגיע למסקנה כי במצב הדברים הנוכחי אין תוחלת בהליך, בשים לב לעובדה שהצעת ההסדר לא אושרה, כי החייב אינו עובד ואינו עומד בצו התשלומים שנקבע לו בסך של 500 ₪ בלבד ואינו מגיש דו"חות.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת החייב, בקשה מס' 85, לאשר את הצעת ההסדר שהגיש.

בע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן - מנהל מיוחד‏ (18.12.2019), נאמרו בהקשר זה הדברים הבאים: "הליך חידלות פרעון ככלל, והליך פשיטת רגל בפרט, הוא הליך אשר מטבעו הוא "חסד המחוקק", ואין מקום להעניקו לחייב אשר נהג שלא בתום לב (רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרישמי, פ"ד נח(2) 810, 815 (2004); ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרישמי (20.11.2008); ע"א 7375/18 גל נ' מוטי בן ארצי, עו"ד, פסקה 9 (2.10.2019) (להלן: עניין גל)).

לאחר שעיינתי בבקשת המנהל המיוחד ונספחיה לרבות תעוד החקירות שערך וחלק מהדוחות התקופתיים שהגישו החייבים בשנת 2023, וכן, לאחר עיון בהשתלשלות ניהול ההליך לרבות פרוטוקול הדיון האחרון מיום 13.09.2023 במהלכו עלו חשדות המנהל המיוחד ונחקר החייב לגביהם, ובהיעדר תגובה מטעם החייב, השתכנעתי כי דין הבקשה להיתקבל, וכי יש לבטל את ההליך בעיניינו של החייב בגין חוסר תום לב בהתנהלותו במסגרת ההליך.

...

משה מחל הוא לקוח של המשרד, רונן דואק הוא המייצג, בפועל אני מטפל בתיק, ובמקום שאני אקבל את השכר מרונן דואק אני מקבל, כך זה יוצא שאני מקבל את השכר ממשה מחל [.

לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי החייב פעל בחוסר תום לב במהלך ההליך ובמטרה לנצלו לרעה.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת בקשת החייב לפשיטת רגל על כל השלכותיה.