בקשת המדינה לתיקון הודעת ערעור בהליך חילוט פלילי

(ב) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנדון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנדון הוא סוחר סמים ומשעשה כן – יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנדון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט.

(ד) טען אדם שאינו הנדון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ג), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כן, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף 31(6).

(ה) בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, יצויינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד לגזר הדין.

בסוף כתב האישום שהוגש נגד המערער, לאחר חתימת התובע ותחת הכותרת של "הודעות לבית משפט" מצוין כי המאשימה מבקשת מבית המשפט לקבוע שהמערער הנו סוחר סמים ולחלט את "המוצג כסף מזומן בסך 25,610 ₪.". בכתב האישום עצמו אין זכר לסכום הכסף ולנסיבות תפיסתו, וממילא אין טענה כי הוא שייך למערער או שהוא קשור לסמים שהמערער החזיק.

...

עיינו בהודעת הערעור, בכתב האישום המתוקן שהוגש נגד המערער, בטיעוני הצדדים לעונש בבית המשפט קמא, בתסקירי שירות המבחן ובגזר הדין של בית המשפט קמא, ושמענו את טיעוני הצדדים, ובאנו למסקנה שדין הערעור להידחות.

נוכח האמור, לא מצאנו מקום להתערב בעונש שהוטל על המערער ורכיב זה של הערעור נדחה.

סוף דבר, הערעור על העונש נדחה.

המערער ישלם קנס בסך 3,000 ₪ או 7 ימי מאסר תחתיו.

הבקשה מעוררת שתי סוגיות עיקריות הטעונות הכרעה: הראשונה, מסגרת הזמנים ואופן הגשת ערעור על החלטה בעיניין חילוט רכוש מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון) אשר ניתנה בקשר עם הליך פלילי; והשנייה, השיקולים שיש להחיל בבחינת בקשה לתיקון הודעת ערעור בהליך פלילי.

השיקולים לבחינה של בקשה לתיקון הודעת ערעור בהליך פלילי סעיף 204 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי "המערער רשאי בכל שלב של העירעור, ברשות בית המשפט, לתקן את הודעת העירעור או את נימוקיו". בפסיקתו של בית משפט זה טרם נערך דיון מפורט בשאלת הקריטריונים לדיון בבקשה לתיקון הודעת ערעור בהליך פלילי, אולם נזכרו שני שיקולים שניתן להחיל על בקשות כגון דא – סכויי העירעור המתוקן להיתקבל והעיתוי שבו מוגשת בקשת התיקון (ראו: בג"ץ 8528/06 אליטוביץ' נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב, פסקה ה(3) (15.11.2006); רע"פ 6190/08 צברי נ' מדינת ישראל (5.1.2009); ע"פ 456/16 צ'ורני נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (4.7.2017)).

...

לפיכך, אני סבורה כי המבחנים שיש להחיל על תיקון הודעת הערעור, ככל שהיא מופנית כנגד טוען לזכות ברכוש, הם מקלים יותר בהיותם קרובים יותר לטריטוריה של סדרי הדין האזרחי (השוו: ע"פ 8988/18 גבריאל נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (5.2.2019); עניין ביטון, פסקאות 16-15).

סיכומם של דברים: אני מורה כי המדינה תגיש, עד ליום 8.5.2019, הודעת ערעור מתוקנת לה תצרף כמובן כמשיבים גם את הטוענים לזכות ברכוש.

החלטתי זו תומצא לצדדים לאלתר ותתויק בתיקי השופטים.

עוד נציין, כי בדיון שני שהתקיים בבקשה הודיע פקיד השומה כי השומה בה חויב המשיב הופחתה לכ-2.5 מיליון ש"ח, וכן כי יסכים להסרת העיקול בכפוף להפקדת ערובה בסך 2 מיליון ש"ח על ידי המשיב, אם הפקדה זו תיועד הן לחילוט בהליך הפלילי והן לצרכי העיקול בהליך המיסוי.

ואכן, בתום הדיון ניצבו הצדדים אך כפסע מהבאת הסיכסוך לסיומו: המשיב הסכים להפקיד לאלתר ערובה בסך 2 מיליון ש"ח כנגד הסרת העיקול והערת האזהרה; פקיד השומה, שאינו צד לערעור, הודיע בהליך דלמטה כי השומה הופחתה ל-2.5 מיליון ש"ח וכי הוא מסכים להסרת העיקול בכפוף להפקדת ערובה בסך 2 מיליון ש"ח על ידי המשיב; המדינה הסכימה להפחית את הערובה שקבע בית המשפט קמא ולהעמידה על סך 3 מיליון ש"ח; והמערערים הביעו נכונות לגשר על הפער שנוצר על ידי הלוואה למשיב המובטחת בשיעבוד.

עמדת המדינה בעיניין זה, בכפוף לתיקון שיפורט למטה, מעוגנת בדין, ואין באפשרותינו להתערב בה. צו המניעה הוטל כדין על זכויות המשיב בחלקה, והוא נועד להבטיח אינטרס לגיטימי של המדינה.

...

במצב דברים זה אין מנוס ממתן הכרעה בגורל הערעור.

לטעמנו, הצדק עם המערערים.

סיכומו של דבר – לאור האמור לעיל הערעור מתקבל באופן חלקי, במובן זה שסכום הערובה שיידרש המשיב להפקיד כתנאי למחיקת הערת האזהרה וביטול העיקול יועמד על 2.65 מיליון ש"ח. בכפוף לכך, תעמוד החלטתו של בית המשפט קמא על כנה.

בית המשפט המחוזי בחיפה 09 ינואר 2023 עפ"ג 27751-09-22 מדינת ישראל נ' אגבריה(עציר) עפ"ג 54778-09-22 אגבריה (עציר) נ' מדינת ישראל לפני הרכב כבוד השופטים: אברהם אליקים, סגן נשיא [אב"ד] תמר נאות פרי רונית בש המערערת / המשיבה שכנגד מדינת ישראל ע"י פרקליטות חיפה (פלילי) המשיב / המערער שכנגד מחמוד אגבריה (עציר) ת"ז 321687485 ע"י עו"ד פאדי זועבי פסק דין

על פי החלק הכללי של כתב האישום המתוקן, מחודש דצמבר 2020 ועד מעצרו של המשיב בפברואר 2021, הוא קשר קשר לבצוע סדרה של גניבות כלי רכב, ביחד עם אחרים, כאשר הזהות של האחרים ידועה למדינה וכולם תושבי ג'נין.

בקשת המדינה לחילוט – כפי שצוין, בדיון חזרה בה המדינה מבקשתה בהקשר זה, היות ועלתה טענה לגבי כך שהרכב בו עסקינן אינו שייך רק למשיב, אלא גם לבת זוגו, והיות והתקיים דיון בבית המשפט קמא לגבי בקשת חילוט הרכב ביום 13.9.2022 (לאחר מתן גזר הדין נשוא הערעורים).

משכך, אין צורך לידון בנושא זה. בקשת המדינה להשתת עונש של פסילה – אכן, כפי שמצוין בהודעת העירעור של המדינה, בית המשפט קמא הנכבד לא היתייחס כלל לרכיב זה של הענישה, אשר התבקש מטעמה של המדינה במסגרת הטיעונים לעונש.

עם זאת, היות ובמסגרת העירעור המדינה לא ביקשה לפסוק פיצויים ובהיעדר מידע לגבי גובה הנזק שניגרם לכל אחד מנפגעי העבירה, לא נוסיף ונכביד על המשיב במסגרת פסק דין זה - וזאת מבלי לגרוע מהזכות של כל אחד מהם לנקוט בהליכים משלימים לקבלת פיצוי בגין כל נזקיהם.

...

דיון והכרעה – לאחר שקילת טיעוני הצדדים, מצאנו לקבל את ערעור המדינה ולדחות את ערעור המשיב.

על רקע האמור, והיות ובית המשפט אינו ממצה את הדין כאשר נמצא שיש מקום להחמרה בדין, ונוכח נסיבותיו האישיות של המשיב והודאתו – נעמיד את העונש על 54 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו, חלף העונש שהשית עליו בית המשפט קמא (כאשר המאסרים המותנים שהושתו על המשיב בסעיפים 10(ב) ו-(ג) לגזר הדין יישארו על כנם).

סיכום – אשר על כן, לאור האמור מעלה – מצאנו לדחות את ערעור המשיב להקלה בעונש, ולקבל את ערעור המדינה להחמרה בעונש בחלקו, באופן שהמאסר אשר יושת על משיב יהא מאסר בפועל למשך 54 חודשים בניכוי תקופת מעצרו, חלף תקופת המאסר בפועל שנגזרה עליו בבית המשפט קמא.

][ המערער 1 הודה והרשע בכתב אישום מתוקן בעבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו; נהיגה ללא רישיון; נהיגה ללא ביטוח; הפרת תנאי היתר כניסה לישראל; וחבלה במזיד לרכב.

העירעור שבכותרת נסב על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת פ' נויבריט) בת"פ 780-09-22 מיום 18.7.2023, בגדריו נגזרו על המערער 1 שורה של עונשים, וביניהם חילוט רכבו לטובת אוצר המדינה, וזאת בהתאם לסעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: הפסד"פ).

בהודעת העירעור הובהר כי העירעור נסב אך ורק על הרכיב בגזר הדין בגדריו הורה בית המשפט קמא על חילוט הרכב, וזאת בטענה כי הרכב שייך למערער 2, אביו של המערער 1.

המערערים מתנגדים לבקשה לשינוי סיווג ההליך, וטוענים כי חילוט הרכב נעשה במסגרת גזירת עונשו של המערער 1 בהליך פלילי שהתנהל נגדו, ומשכך יש לאפשר את העירעור במסגרת הליך פלילי.

...