בקשת המדינה להארכת מעצרם של נאשמים בסחר בבני אדם

המדינה מבקשת להאריך את מעצרו של המשיב 1 החל מיום 30.4.2021, ב-90 ימים; את מעצרו של המשיב 2 החל מיום 4.5.2021, ב-86 ימים; ואת מעצרו של המשיב 3 החל מיום 18.5.2021, ב-72 ימים; או עד למתן פסק דין בת"פ 70375-07-20 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

האישום הראשון מייחס למשיבים 1 ו-3 ניסיון לסחר בנשק – כאשר ביקשו למכור לאדם אחר רובה מסוג AK-47 המכונה "קלצ'ניקוב". האישום השני, החמשי והשישי מייחסים למשיב 1 עבירות של ניסיון לרכישת תחמושת, ניסיון לסחר בתחמושת וכן רכישת תחמושת.

אשר לחלופת המעצר שהוצעה על ידי המשיב 2 – מעצר בבית הוריו, בפיקוחם ובפיקוח בני מישפחה נוספים – העריך שירות המבחן כי חלופה זו אינה הולמת בשל מיקומה, הסמוך למוקד ביצוע העבירה לכאורה, ומפאת הסתייגות מסוימת מהמפקחים המוצעים, אשר לשיטתו יתקשו להציב למשיב 2 גבולות ברורים.

במקום אחר עמדתי על הבעייתיות שבהתנהלות שכזו: "העובדה שמשפטו של נאשם עצור עד לתום ההליכים המואשם בעבירות חמורות של נשק מתחיל בחלוף תקופה של שמונה חודשים מיום מעצרו, כאשר לשם כך נקבעת ישיבת הוכחות אחת בת 4 שעות, כאשר הנאשם הודיע לבית המשפט באמצעות סנגורו על כוונתו לנהל משפט זוטא ושמיעת עדותם של כל עדי התביעה הרשומים בכתב האישום מעוררת קושי של ממש. שכן גם אם המשפט יתחיל להשמע במועד הקבוע, זה לא יסתיים באותה ישיבה ולשם כך יידרש בית המשפט למועדי הוכחות נוספים וכאלה לא נקבעו על ידי בית המשפט. בנסיבות אלה עלולה תקופת המעצר להתארך מעבר לתקופת המעצר הראשונה והצדדים יידרשו למצער להארכה אחת נוספת על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי.

...

מבלי להקל ראש כלל במעשים המיוחסים למשיב 2 – אשר לגביהם יש להדגיש את המובן מאליו: סחר בתחמושת והחזקת נשק שלא כדין הן עבירות חמורות, במיוחד תחת ההנחה כי הנשק עלול להתגלגל לידיים הלא נכונות – סבורני כי בשים לב למדיניות הענישה המקובלת והראויה בעבירות המיוחסות לו, כמו גם ליתר הנסיבות – לרבות אופי המעורבות המיוחסת למעשיו, עברו הפלילי הנקי, תסקירי המעצר בעניינו (שאף עבר זמן מה מאז הוכנו) ובהמשך לקביעותיו של השופט אלרון (בבש"פ 7023/20, פסקאות 12-11) כמפורט לעיל – יהיה זה מוצדק לבחון חלופת מעצר בעניינו.

לפיכך, בד בבד עם הארכת מעצרו של המשיב 2, אני מורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו, אשר יבחן אפשרות מעצרו בפיקוח אלקטרוני או כל חלופת מעצר אחרת.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע מ"ת 58350-12-21 מדינת ישראל נ' במברון(עצור/אסיר בפקוח) ואח' תיק חצוני: 6708/2021 בפני כבוד השופט נסר אבו טהה המבקשת מדינת ישראל – פמ"ד (פלילי) המשיבים 1. סטיב במברון (עצור בפקא"ל) 2. אשר סופר ע"י ב"כ עוה"ד ליאור חיימוביץ' ועמית דויטשר 3. יצחק הרלב – משוחרר ללא תנאים 4. אורן משה ע"י ב"כ עו"ד ירון פורר 5. א. גלופות ומטבעות בע"מ החלטה ביחס למשיבים 2 ו-4

ביחס לנאשם 1 – נטען, כי מעצרו הוארך עד ליום 27.12.2021.

לאחר שהוטח בו שצולם עובד על המכונה, שינה גירסתו "יכול להיות שהגשתי לו דברים... לא זוכר". משנשאל למה החביא את השק בזמן שהשוטרים ביקשו להכנס, השיב "לא זוכר". עוד הפניתה המבקשת (ביחס להעברת כספים) לעדות בעל הציינג' בן נועם, לפיה מסר, כי המשיב 2 ביצע שלוש פעילויות בסך כולל של יותר מ-90,000 ₪, זאת לאחר שמשיב 2 הציג בפניו תעודת זהות ודרכון.

עוד לשיטת המבקשת, משיחות רבות של האזנות הסתר, עולה, כי המשיב 2 משמש כיד ימינו של הנאשם 1 בכל הקשור לעבודה במפעל, מלבד העבודה במפעל עצמו, המשיב 2 עזר בגיוס עובדים, העביר חשבונית, וביצע משימות שונות (ראה שיחת האזנת סתר מספר 14 ושיחה מספר 2950).

למשיב 4 – עבר פלילי בדמות הרשעה משנת 2015 בגין החזקת סמים ושלוש עבירות סחר בסמים, בגינם הוטלו עליו של"צ ועונש צופה פני עתיד.

...

לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, וכן עיינתי בכתובים, וכן בהחלטת בית המשפט בעניינו של הנאשם 1 לכתב האישום מיום 07.04.2022, הנני קובע, כי התשתית הראייתית שנקבעה ביחס לנאשם 1 הינה רלוונטית גם למשיבים 2 ו-4 בחלקים המיוחסים למשיבים בהתאם לכתב האישום.

יחד עם זאת, בשים לב לחלוף הזמן ללא הפרות מצד המשיבים, הצפי להימשכות ההליכים, שוכנעתי שיש מקום להקל בתנאים המגבילים, במובן זה שמעצר הבית יצומצם בין השעות 20:00-06:00 ביחס למשיבים 2 ו-4.

בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט צ' קפאח) במ"ת 1664-10-22 מיום 30.11.2022 במסגרתה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

במהלך ביצוע העסקה ישב העורר בסמוך למקום המפגש וצפה בה. בנוסף, ביום 20.9.2022, כשהעורר הובל מדיון הארכת מעצרו אל בית המעצר "אבו כביר", בוצע חפוש חוקי על גופו, ובתחתוניו נמצא סם מסוכן מסוג מת'אמפטמין, מחולק לשלוש מנות במשקל כולל של 2.3 גרם ברוטו.

ביום 2.11.2022, במסגרת דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים, הסכים ב"כ העורר לקיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר בעיניינו של העורר, ובית המשפט הורה על קבלת תסקיר בעיניינו.

אכן, ככלל, כאשר נגד נאשם ישנן ראיות לכאורה הקושרות אותו לבצוע עבירות של סחר בסמים, אין לשחררו לחלופת מעצר אלא במקרים חריגים (ראו למשל בש"פ 6544/17 אמר נ' מדינת ישראל פיסקה 13 (31.8.2017), להלן: עניין אמר).

אחד המקרים הללו הוא כאשר מדובר בנאשם שהוא אדם נורמאטיבי ללא עבר פלילי או כאשר מדובר במי שאינו "נטוע" בעולם עבריינות הסמים (ראו עניין אמר וכן בש"פ 8585/15 בן לולו נ' מדינת ישראל פיסקה 5 (23.12.2015)).

...

עוד היא ציינה כי לעורר יוחסה גם עבירה נוספת של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, וזאת בנסיבות המעידות על תעוזה רבה – שאף היא משליכה על המסוכנות שיש לייחס לו. דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים בכתב ושמיעות טיעוניהם בעל פה, אני סבורה כי יש לקבל את הערר.

מאחר שכאמור גם העורר דנן אינו "נטוע עמוק" בעולם הסמים, וכאשר גם ביחס אליו ישנה המלצה חיובית של שירות המבחן (לאור מאפייני המפקחים שהוצעו על ידיו והתרשמותו של שירות המבחן מהם), אני סבורה כי ניתן לשקול מעצר בפיקוח אלקטרוני גם במקרה דנן.

לכן, הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך בחינת המפקחים וקביעת התנאים למעצר של העורר בפיקוח אלקטרוני, ובמובן זה – הערר מתקבל.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע מ"ת 66564-05-23 מדינת ישראל נ' ברוך(עציר) ואח' בפני כבוד השופט יעקב פרסקי המבקשת: מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז דרום פלילי ע"י עו"ד גאל נבון המשיבים: 1. אייל צבי ברוך (עציר) ע"י עו"ד מיכה גבאי 2. מאיר ויחר (עציר) – לא בעיניינו החלטה בעיניינו של המשיב 1

בקשה למעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים כנגד המשיב 1, אייל צבי ברוך, (להלן: "המשיב") וכנגד המשיב 2, (להלן: "המשיב 2"), הוגש כתב אישום כאשר המיוחס למשיב, הנו ביצוע עבירות של סחר בבני אדם, לפי סע' 377א (א) (5) לחוק העונשין התשל"ז – 1977, (להלן: "החוק"), הבאת אדם לעיסוק בזנות לפי סע' 202 לחוק, סרסרות, עבירה לפי סע' 199(א)(1) לחוק, פירסום שירותי זנות של בגיר, עבירה לפי סעיף 205ג(א) לחוק, שימוש במירמה, עורמה ותחבולה, עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961 ואיסור הלבנת הון - עבירה לפי סע' 3(א) לחוק איסור הלבנת הון התש"ס – 2000.

שמעתי בקשב רב את טענות הסניגור כמו גם שעיינתי בתסקיר ומדובר בחלופה טיפולית סגורה שהשהות בה אינה שהות פשוטה.

בכול הנוגע להליכי טפול בשלב המעצר, כידוע ובהתאם להילכת "סויסה", (בש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סוויסה, 21.3.11), נקבעו שלושה תנאים שיש לבחון כאשר בוחנים אפשרות לשיחרור לחלופה טפולית: הראשון, האם הנאשם החל בהליכי טפול לפני המעצר.

...

לכן, גם אם התקדמה בשלות לטיפול, זו אינה מנותקת מהמוטיבציה של היציאה ממקום המעצר ולא שוכנעתי ברמת וודאות גבוהה, כי הסיכויים גבוהים, אלא שיש סיכויי שתהא הצלחה, אולם התשתית שפורטה, מקשה לטעמי על קביעת סיכויי גבוה להשלמת ההליך הטיפולי.

לפיכך, ומשלא מצאתי לקבל את המלצת שרות המבחן בקשר לחלופה טיפולית, ומשקיימת עילת מעצר של מסוכנות, כמו גם ראיות לכאורה לכך שהמשיב ביצע את המיוחס לו, אין מנוס מקבלת הבקשה.

לפיכך, אני מורה על מעצרו של המשיב 1, אייל צבי ברוך, עד לתום ההליכים נגדו.

בית המשפט המחוזי בירושלים מ"ת 38393-09-23 מדינת ישראל נ' אדריס (עציר) ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט נמרוד פלקס המבקשת מדינת ישראל המשיבים 1. טארק אדריס (עציר) 2. שאדי רגבי (עציר) 3. ארכאן קוואסמה (עציר) 4. עלאא גתית (עציר) 5. ראאד חמדאן (עציר) 6. צאלח אלדין עבד אלגואד (עציר) 7. אחמד מהלוויס (עציר) 8. מחמד רגבי (עציר) החלטה

בקשה להארכת מעצר המשיבים מס' 4 - 5 (להלן, בהתאמה - "עלאא" ו - "ראאד", ויחדיו להלן - "המשיבים"), בגין עבירות סחר בנשק ותחמושת, עד תום ההליכים המשפטיים.

כתב האישום ובקשת המעצר הוגשו כנגד שמונה נאשמים, להם מיוחסות שלל עבירות נשק ותחמושת במסגרת שניים עשר אישומים שונים.

כן הבחין הסוכן, כי "באיש הקשר" - המקושר למספר הטלפון האמור במכשיר הטלפון של טארק - הופיעה תמונה של אדם הנחזה להיות כבן ארבעים, חובש כובע קסקט לבן וחולצה לבנה.

כלל זה יפה אף בעיניינם של נאשמים צעירים, קטינים, נעדרי עבר פלילי, ואף עם תסקיר חיובי.

...

כאמור לעלאא עבר פלילי מכביד עד מאד, התומך במסקנה בדבר מסוכנותו הניכרת בכל הנוגע לעבירות נשק.

סבורני אפוא, כי בעת הזו אין תוחלת לחלופה כלשהי כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מראאד, נוכח העבירות המיוחסות לו. לפיכך אף איני מוצא טעם בהזמנת תסקיר מעצר בעניינו.

אשר על כן הנני מורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים.