בקשת החרגת חוב שנוצר במרמה מהליך חדלות פירעון

בית משפט השלום בתל אביב - יפו חדל"פ 20656-02-21 ברזילאי נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' תיק חצוני: 331288_3 כדי מספר בקשה:11 בפני כבוד השופט דן סעדון מבקש חיים אוריון, ת"ז 068928209 ע"י ב"כ עוה"ד איתי דביר משיבים 1. אייל עברון (נאמן) 2. סמואל ברזילאי ע"י ב"כ עוה"ד סלמסי 3. ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב החלטה

סעיף 175 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי תשע"ח – 2018 קובע כי "ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה: (1)..(2) חוב שנוצר בדרך מירמה או נובע מעבירת גניבה או מעבירת מין.....". פסיקת בית המשפט העליון ודברי ההסבר להצעת החוק אינם קובעים בבירור אם על מנת להחריג חוב שנוצר "בדרך מירמה" יש להראות קיומה של "מירמה פלילית" ( סעיפים 414-415 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 ) או שמא ניתן להסתפק בהוכחת "מירמה אזרחית" (סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]).

גם הדיון שהתקיים בפסיקה בנוגע לניהול תרמיתי של הליכי חידלות פרעון מבוסס, רובו ככולו, על תרמית בהקשרה האזרחי, בלי לנקוט עמדה מפורשת בעיניין (ראו: ע"א 2434/19 קיירה נ' שלומי, פס' 23 ופסקי הדין הנזכרים שם ( 27.5.2020)) לטעמי, בשים לב לעליית קרנה של תכלית שקומו הכלכלי של יחיד בהליך חידלות הפרעון, נראה כי לא ניתן יהיה להסתפק בפחות מהוכחת "מירמה אזרחית" וזאת בשים לב להשלכות הקשות שיש להחרגת חוב זה או אחר מתחולת ההפטר על סכויי שקומו הכלכלי של יחיד (השווה: עחדל"פ 61978-05-21 שטרן נ' שטיין, פס' 35 (15.5.2022)).

...

בית המשפטי המחוזי אימץ קביעה זו ואף גזר ממנה את המסקנה המתבקשת בחייבו את היחיד להשיב לנושה לא את מחצית הרווח שהפיק ממכירת המגרש אלא רק את סכומי השקים ששילם הנושה ליחיד.

בית המשפט המחוזי קבע כי "[אנו קובעים כי] המערער הוכיח את טענתו שהשקים שולמו בגין המגרש, כי המערער לא שותף על ידי המשיב במגרש ושעל כן על המשיב להשיב למערער את סכומי השקים". הא ותו לא. ודוק: הוכחת תרמית מחייבת, בין היתר, הוכחת היצג כוזב של עובדה (שהמציג אינו מאמין בנכונותה); כוונה להטעות והטעיה בפועל; גרימת נזק ממון למוטעה (ראו: ע"א 1206/16 חברת יהלומי סמואל – רוזנבאום (1992) בע"מ נ' מדינת ישראל, פס' 27 לפסק דינו של הש' מינץ ( 9.10.2018)).

הבקשה נדחית.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו חדל"פ 55666-02-20 עזרא נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' תיק חצוני: 304111_3 בפני כבוד השופט ד"ר דן סעדון מבקש אלרואי נריה עזרא, ע"י עו"ד יעקב ורטמן משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב 2. דוד הרשקוביץ (נאמן) 3. מקס איט אשראים בע"מ ע"י עו"ד חן-פישר החלטה

1257 (1997)) למעשה, הצורך בהעמדת הנושה תם הלב ככל האפשר במצב בו היה אילמלא מצגיו הכוזבים של החייב שהובילו להפסד הכספי הוא אחד הראציונלים המרכזיים להחרגת חוב שנוצר במירמה מתחולת ההפטר בהליך חידלות פרעון (ראו: Luther Zeigler, The Fraud Exception to Discharge in Bankruptcy: A Reappraisal 38 Stan.

...

הנסיבות האמורות מביאות למסקנה כי האשם המכריע ביצירת החוב רובץ לפתחו של החייב ולפתחו בלבד.

ב"כ הנושה עתר להחריג את חוב החייב אליו או לחלופין להורות על ביטול ההליך משום שמדובר בחוב שהורתו "במעשה מרמה מובהק". הגם שאני סבור כי מדובר בחוב שנוצר בחוסר תום לב באופן המצדיק את הארכת תכנית התשלומים, אינני סבור כי הוכח שמדובר בחוב שנוצר במרמה.

אני סבור כי התנהלות החייב במקרה זה משתבצת לחלופה הקבועה בסעיף 163 (ג)(2) (א) לחוק בעניינו של חוב לחייב שנוצר "מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו". אני סבור כי ניתן לראות בחוב לנושה חוב "בהיקף משמעותי" בעת שהחייב, שהיה אז צעיר ונעדר יכולת החזר משמעותי "ידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו". בעבר, ועוד לפני חקיקת החוק, נפסק כי יצירת חוב שלא בתום לב, בידיעה כי יש סיכוי גבוה שהחייב לא יוכל לעמוד בפירעונו, הובילה למסקנה כי החוב נוצר בתום לב באופן המצדיק ביטול ההליך (ע"א 8357/09 פרדו נ' עו"ד אינסל ( 8.6.10)) כיום קובע סעיף 163 (ג)(2)(א) כי הגם שמדובר בחוב שנוצר בחוסר תום לב – ובענייננו לא ייתכן חולק כי חוב זה לנושה נוצר בחוסר תום לב - אין מדובר בעילה לביטול ההליך אלא בעילה להארכת תכנית התשלומים.

עם זאת, יש להביא בחשבון כי תכנית ממושכת מדי עשויה להביא לכדי ייאוש ואי עמידה בתכנית, באופן המסכל את ביצועה ומכשיל את סיכויי שיקום החייב (ראו לעניין זה: Jason Kilbron, Expert Recommendations And The Evolution Of European Best Practices For The Treatment Of Overindebtedness 1984-2010 at: https://www.iiiglobal.org/sites/default/files/19036368v1%20-%20Expert%20Recommendations%20and%20the%20Evolution%20of%20European%20Best%20Practices%20(Jason%20Kilborn).PDF לאור כל האמור ובשים לב לחוסר תום ליבו של החייב ביצירת החוב לנושה ובשים לב לחלקו היחסי של חוב זה לכלל החובות שאושרו בהליך, אני קובע לחייב תכנית תשלומים שתמשך 72 חודשים.

במסגרת הבקשה לצוו פתיחת הליכים הצהיר המערער על חוב כולל בסך 480 מיליון ₪ ל- 3 נושים Otkritie International Investment Management Ltd; JSC Otkritie Financial ו- SOVA CAPITAL LIMITED החלטת המשיב החלטת הממונה הדוחה את בקשת המערער למתן צו פתיחת הליכים נשענה על שני טעמים עקריים: טעם אחד בעיניינו בכך שעל פי פסק החוץ שהוכרז אכיף, כל החובות המוצהרים בבקשת המערער נוצרו במירמה ולפיכך הם מוחרגים מתחולת ההפטר ע"פ סעיף 175 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי תשע"ח – 2018.

...

היא זהה למסקנה פרשנית אליה הגיעו בתי המשפט המחוזיים ביחס לסמכותם בהקשר דומה על פי פקודת פשיטת הרגל.

מכאן נובעת מסקנה כי יהיו הנסיבות האופפות את פסק החוץ אשר יהיו, בהינתן קביעה שיפוטית מוסמכת כי חובות המערער נוצרו במרמה שוב לא נתון לבית משפט זה ובוודאי לא לממונה שיקול דעת לקבוע על דעת בעצמם נסיבות אשר בהתקיימן תבוטל החרגת חוב שנוצר במרמה מתחולת ההפטר בהליך חדלות הפירעון.

לאור כל האמור אני דוחה את הערעור ומחייב את המערער בהוצאות הממונה בהליך בסך 2000 ₪.

הנאמן דיווח כי ב"כ הנושה הודיע לו שהגיש בקשה לביטול הליך חידלות הפרעון או להחרגת החוב כלפיו בטענה כי החוב נוצר במירמה.

הצורך בהעמדת הנושה תם הלב ככל האפשר במצב בו היה אילמלא מצגיו הכוזבים של החייב שהובילו להפסד הכספי הוא אחד הראציונלים המרכזיים להחרגת חוב שנוצר במירמה מתחולת ההפטר בהליך חידלות פרעון.

...

משכך, אני דוחה את בקשת הנושה לביטול ההליך או להחרגת החוב כלפיו.

בבקשה מס' 15, עתרו דליה ומריו גולדפריד ("להלן – "גולדפריד") להחרגת חוב שנוצר במירמה מהליך חידלות הפרעון של יוסף צוראל (להלן: "צוראל"), וזאת על בסיס פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' בורשטיין), מיום 27.10.22 (להלן: "פסק הדין").

בהקשר זה יש לציין, כפי שצוין בתגובת הנאמן, כי מטרתו הנחזית של צוראל איננה ביטול החיוב הכספי אלא ביטול הקביעה כי החוב נוצר במירמה, שכן בהתאם לסעיף 175(א)(2) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018, הפטר לא יחול על חוב שנוצר במירמה.

...

לאור כל האמור, הבקשה להגשת ערעור על פסק הדין נדחית.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשה מס' 8 מטעם צוראל להתיר לו הגשת ערעור על פסק הדין מיום 27.10.22, נדחית.

לעניין הוצאות הבקשות, אני מקבל את עמדת הנאמן (בתגובתו לבקשה מס' 15) כי אין לחייב את צוראל בהוצאות המבקשים, וזאת, בין היתר, על רקע חיובו בפסק הדין בתשלום החוב ובתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין.