בקשת החייאת חברה שנמחקה בשל אי תשלום אגרות שנתיות

עוד במסגרת בקשתם של המבקשים להחייאת החברה נתבקש המשיב ליתן פטור מתשלום האגרות הקבועות בתקנות החברות (אגרות), התשס"א-2001 ("תקנות האגרות"), וזאת מכוח תקנה 5א(ד) לפיה חברה שנמחקה והוגשה בקשה להחייאתה, תזכה בפטור מתשלומי האגרה השנתיים אם ביטול המחיקה דרוש כדי לאפשר ביצוע פעולות שהחברה נידרשת לעשות על פי דין ולא לצורך המשך פעילות.

דיון והכרעה; אימתי פוטרים חיוב באגרות חברה והאם ראוי ליתן פטור במקרה דנן? סעיף 5א(ד) לתקנות האגרות קובע כי "חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות, לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה, ובילבד שהגישה לרשם, לאחר שקיימה את חובותיה כאמור, דוח והודעה לפי סעיף 338 לפקודת החברות והמציאה לרשם את המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א) ובתקנת משנה (א1)". בתי המשפט פסקו פעם אחר פעם כי מתן פטור מתשלום אגרה כרוך בבחינת שאלת החייאת החברה אשר מושתת על שני יסודות: "המסגרת הנורמאטיבית לבקשת החייאת חברה מצויה בסעיף 369 לפקודת החברות:

...

שלישית, כל נקיטת הליכים נוספים בידי המשיב – באשר הם – תוביל לריבוי הליכים והתדיינויות אשר יכולות להתאיין במתן החלטתי זו בלבד ובכך סבורני כי כל הצדדים יצאו נשכרים הן לנוכח חיסכון בעלויות והן לנוכח חיסכון בדיוני סרק רבים ומיותרים.

מכל האמור, סבורני כי יש למנוע מצב דברים בו מתאיינות כליל מטרותיהן ותכליותיהן של התקנות.

סוף דבר; אשר על כן, אני מורה כי פסק הדין שנתתי יבוטל אך ביחס למתן פטור מאגרות החברה.

לטענתו, הטעות בהצהרת המפרקת נבעה מטעותו בתום לב; המבקש אינו מתעשר מהעסקה, מאחר ששילם לרשויות המס את כל החובות הנובעים מעיסקת מכירת הנכס; בשנים שבהן החברה לא הייתה פעילה, לא נתן רשם החברות לחברה כל שירות, ולכן אין הצדקה לתשלום חוב האגרות עבור שנים אלו; לא כל החייאת חברה שנועדה לשינוי בעלות על נכס, מצדיקה חיוב בתשלום אגרה, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך שקילת הנסיבות שהביאו לצורך בבטול מחיקת החברה, זהות המבקש, שקולי צדק וכיוצא באלו שיקולים.

מדובר איפוא, בשדה חרוש, כך שבהעדר כל הצדקה לסטות מההלכה העקבית בעיניין זה, אין אלא ללכת בתלמיו של שדה חרוש זה. על-פי תקנה 5א(ד) בתקנות החברות (אגרות), התשס"א-2001, אם הוגשה בקשה לביטול מחיקתה של חברה, יינתן לאותה חברה פטור מתשלום האגרה השנתית, רק אם ביטול המחיקה דרוש כדי לאפשר "ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי הדין ולא לשם המשך פעילות". כידוע, פסק הדין המנחה בעיניין השאלה הנדונה, ניתן בעיניין בש"א (ת"א) 12334/01 ורשבסקי נ' חברת חלקה 143 בגוש 6122 בע"מ (22.8.2001), (כבוד השופטת ו' אלשייך) (להלן – עניין ורשבסקי).

...

נמצא אפוא, כי שני השיקולים האמורים מובילים למסקנה שלפיה יש לחייב את המבקש בתשלום חוב האגרה השנתית שהצטבר בתקופה שבמהלכה הייתה החברה מחוקה (השנים 2020-2014).

מכל מקום, לטענת התיישנות זו אין על מה שתסמוך וזאת מהנימוק שהוסבר לאחרונה בעניין ה"פ (מחוזי מרכז) 48977-06-19 אוביטר בע"מ נ' רשם החברות (16.8.2019) (כבוד השופט י' שפסר, פסקה 11): "ולבסוף, מצאתי לדחות גם את טענת ההתיישנות המועלית על ידי המבקשת. בהינתן העובדה כי החל משנת 1999 הייתה החברה מחוקה, הרי שפקעה אישיותה המשפטית ולא ניתן היה לתבוע אותה או לנקוט כנגדה כל פעולת גביה. בניגוד לתביעה רגילה בה התובע הוא שקובע את מרוץ ההתיישנות ומשהזניח את תביעתו ולא הגיש אותה במועדה חשוף הוא לטענה מסוג זה, הרי שבבקשת החייאת חברה, דווקא המשיב – רשם החברות הוא הנפגע מההתיישנות, שכן מרגע שנמחקה החברה ועד החייאתה, מנוע הוא מלתבוע את האגרה השנתית לה הוא זכאי, כשהמועד לכך נתון כל כולו בידי בעלי מניותיה המחליטים מתי להגיש את הבקשה להחייאתה. לאור האמור ומשאין לרשם החברות דרך להתגונן מפני טענת התיישנות מסוג זה, הרי שהיא אינה יכולה להיות מועלית על ידי בעלי המניות האחראים בפועל לשיהוי, ואין לאפשר להם ליהנות מפרי השיהוי, שלו כאמור הם האחראים". סיכום הדברים הוא אפוא, כי המבקש לא העלה כל נימוק המצדיק שלא לחייבו בתשלום האגרה השנתית כתנאי להחייאת החברה ולפיכך בקשתו נדחית.

עד יום 30.7.2020 ישלם המבקש את חוב האגרה ויציג אישור מטעם רשם החברות על כך שהאגרה שולמה וכי כל התנאים הדרושים להחייאת החברה אמנם קוימו.

על-פי תקנה 5א(ד) בתקנות החברות (אגרות), התשס"א-2001 (להלן – תקנות האגרות), חברה שנמחקה שהוגשה בקשה להחייאתה, תזכה בפטור מתשלום האגרה השנתית, אם ביטול המחיקה דרוש כדי לאפשר "ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי הדין ולא לשם המשך פעילות". זו איפוא, לשון התקנה: חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות, לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה, ובילבד שהגישה לרשם, לאחר שקיימה את חובותיה כאמור, דוח והודעה לפי סעיף 338 לפקודת החברות והמציאה לרשם את המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א) ובתקנת משנה (א1).

סיכום הדברים הוא איפוא, כי המבקשים לא העלו כל נימוק המצדיק שלא לחייבם בתשלום האגרה השנתית כתנאי להחייאת החברה ולפיכך אין מנוס מדחיית בקשתם.

...

בכל הנוגע לשאלת הצורך ביידוע בעלת המניות הנוספת, טען רשם החברות, כי אינו חולק על טענת המבקשים שלפיה המנייה שבבעלותה היא מסוג "מניה נדחית". עם זאת, מאחר שלהחייאת החברה עשויות להיות השלכות על חובותיה וזכויותיה, עמדתו היא שיש לצרף את היורשת שלה אל ההליך או למצער, ליידע אותה על הגשתו, באופן שיאפשר לה להגיב או לבקש להצטרף.

לא רק שכך עולה מאותם מסמכים, אלא שדומה כי היעדר דרישה כלשהי מצד בעלת המניה הנדחית בכל הנוגע לאותה מניה במהלך כשישים שנה, מאז רישום החברה, מחזק את המסקנה כי לא הייתה לה זכות כלשהי במניות החברה או בנכס.

סיכום הדברים הוא אפוא, כי המבקשים לא העלו כל נימוק המצדיק שלא לחייבם בתשלום האגרה השנתית כתנאי להחייאת החברה ולפיכך אין מנוס מדחיית בקשתם.

עד יום 2.8.2020 ישלמו המבקשים את חוב האגרה ויציגו אישור מטעם רשם החברות על כך שהאגרה שולמה וכי כל התנאים הדרושים להחייאת החברה אמנם קוימו.

עוד, ביקש המשיב להדגיש כי עם ביטול המחיקה והחייאת החברה, היא תסווג במרשמי רשם החברות בסטטוס "פעילה" ותהא חברה לכל דבר ועניין לרבות חובות דיווח ותשלום אגרות שנתיות לרשם החברות ובילבד שלאחר סיום הפעולה שלשמה התבקשה החייאתה יינקטו הליכי פירוק, ויומצאו למשיב המסמכים המפורטים בדין.

סעיף 369 לפקודת החברות עוסק בבטול מחיקת חברה וקובע כך: "חברה או אחד מחבריה או מנושיה שראו עצמם מקופחים ממחיקת שמה של החברה, ובית המשפט, על פי בקשת אחד מאלה שהוגשה תוך עשרים שנים מיום פירסום ההודעה על המחיקה ברשומות, שוכנע שהחברה המשיכה בעסקיה או היתה מופעלת בעת שנמחק שמה, או שראה מטעם אחר שמן הצדק הוא להחזיר את שמה לפנקס — רשאי בית המשפט להורות בצו ששמה יוחזר לפנקס, ומשהוגש לרשם העתק מאושר של הצוו יראו את החברה כאילו המשיכה בעסקיה וכאילו לא נמחק שמה; ורשאי בית המשפט ליתן באותו צו כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נמחקה החברה." בתקנה 5א(ד) לתקנות החברות (אגרות), תשס"א-2001, נקבע: "חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות, לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה, ובילבד שהגישה לרשם, לאחר שקיימה את חובותיה כאמור, דוח והודעה לפי סעיף 338 לפקודת החברות והמציאה לרשם את המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א) ובתקנת משנה (א1)." בבוא בית משפט לשקול חיוב באגרות לחברה שהוחייתה עליו להזהר ולא להעדיף את מי שהתרשל והזניח ענייניו במשך שנים ארוכות על פני מי שפעל כדין ושילם אגרה במשך כל אותן שנים והדבר נכון במיוחד בחברות אחזקה אשר אינן מקיימות פעילות שוטפת של ממש.

...

נטען כי טענת המבקש כי לא היה מודע למצבה המשפטי של החברה ואי ידיעת העובדה שהחברה צברה חובות אגרה מידי שנה דינה להידחות על הסף.

בנסיבות אלו, מקובלת עלי עמדת המשיב כי המבקש אינו זכאי לפטור המוענק מכח הסעיף.

ברי, כי טענתו של המבקש כי המדובר בהחברה שלא הייתה פעילה ולפיכך לא שם לב ולא ידע כי עליו לשאת בתשלומים שוטפים בגינה, דינה להידחות על הסף, שהרי גם אילו נשארה החברה בסטאטוס "פעילה" היה עליו לשלם האגרה השנתית ולהגיש דוחות.

הבקשה לפטור מתשלום אגרה נדחית.

זאת, בהתאם לתקנה 5א(ד) לתקנות החברות (אגרות), תשס"א-2001 (להלן: "התקנות") הקובעת כי חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה"), לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען על פי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה.

לעניין זה ראו גם ה"פ (נצ') 4629-02-13 מולדר בע"מ נגד רשם התאגידים – משרד המשפטים (19.6.2013):- "חברה שנמחקה מפנקס רשם החברות חדלה, למעשה, מלהתקיים ואינה מהוה עוד אישיות משפטית. במהלך התקופה בה אותה חברה אינה קיימת, צבירת החוב נפסקת ואותה חברה אינה יוצרת חובות אגרות נוספים, וממילא שאינה חבה בפרעונם, כל עוד היא נותרת מחוקה.

עם זאת, ככל שאותה חברה, אשר לא שילמה אגרות ונמחקה מפנקס רשם החברות, מבקשת לאחר שנים להחיותה, כי אז, לדידי, החל מאותו מועד – הוא מועד ההחייאה – נוצר חוב אגרות למפרע בגין כל השנים, מיום בו הפסיקה אותה חברה לשלם אגרות ועד ליום החייאתה.

...

בנסיבות אלו, מקובלת עלי עמדת המשיב, כי המבקשת אינה זכאי לפטור המוענק מכוח התקנות ( עניין קריתי").

לטענת ההתיישנות – אני מקבלת את עמדת המשיב, כי בעת שהחברה הייתה מחוקה לא ניתן היה לנקוט כנגדה בהליכי גבייה נגדה.

לאור האמור, הבקשה לפטור מתשלום אגרה נדחית.

המבקשת תשלם את האגרה כתנאי להחייאתה.