מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת החייאת חברה וחיוב בתשלום אגרות שנתיות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הפ (ת"א) 35154-01-15 נאז תדיון נ' חלקה 211 בגוש 7162 בע'מ [פורסם במאגרים, 3.8.15], סבורה כבוד השופטת פלינר, כי גם שקולי צדק ומדיניות משפטית, מצדיקים חיוב חברה בתשלום האגרה מעבר לתקופה של שבע שנים, וזאת "שכן, הגשת תביעה להחייאת חברה הנה בשליטת בעל המניות ולא רשם החברות. למעשה האחרון הוא זה שעלול להפגע מההתיישנות שכן מפסיד את האגרה השנתית. לרשם החברות אין דרך להיתגונן מקום בו תעלה טענת היתיישנות. זאת, ביתר שאת כשמדובר בחברות מקרקעין שעשויות להיות בתרדמה שנים ארוכות. לכן שקולי הצדק והמדיניות המשפטית מובילים למסקנה שאם השהות הארוכה בין מחיקת החברה לבקשה להחיותה נגרמה עקב התרשלות בעל מניותיה שהזניח ענייניו או בשל היתנהגות מכוונת שמטרתה להמנע מתשלום אגרה רשאי ביהמ"ש לחייב בתשלום אגרות גם מעבר ל-7 שנים." מעבר לכך, קבלת הטענה עשויה להוביל לחוסר שיווניות בין בעל מניות המשלם את חובות האגרה לבין אלה שלא משלמים ובעת החייאת החברה עותרים לפטור, במצב כזה "יש בו משום הפליה בין מי שמילא אחר חובותיו לשלם אגרות לרשם החברות לבין מי שחדל מתשלום האגרות, הביא למחיקת החברה מהרישום וכעת ברצונו להחיותה לשם קבלת זכויותיה, כפי שמציין בצדק רשם החברות במקרה שלפנינו." (ראה ה"פ 21801-03-20 בנייני מעונות החלוץ בע"מ נ' משרד המשפטים - רשם החברות [פורסם במאגרים, 07.07.2020]).
...
רשם החברות נעתר לבקשה להחייאת החברה אלא שתנאיו היו, בין היתר, תשלום האגרה שלא שולמה במלואה.
הפ (ת"א) 35154-01-15 נאז תדיון נ' חלקה 211 בגוש 7162 בע'מ [פורסם במאגרים, 3.8.15], סבורה כבוד השופטת פלינר, כי גם שיקולי צדק ומדיניות משפטית, מצדיקים חיוב חברה בתשלום האגרה מעבר לתקופה של שבע שנים, וזאת "שכן, הגשת תביעה להחייאת חברה הינה בשליטת בעל המניות ולא רשם החברות. למעשה האחרון הוא זה שעלול להיפגע מההתיישנות שכן מפסיד את האגרה השנתית. לרשם החברות אין דרך להתגונן מקום בו תעלה טענת התיישנות. זאת, ביתר שאת כשמדובר בחברות מקרקעין שעשויות להיות בתרדמה שנים ארוכות. לכן שיקולי הצדק והמדיניות המשפטית מובילים למסקנה שאם השהות הארוכה בין מחיקת החברה לבקשה להחיותה נגרמה עקב התרשלות בעל מניותיה שהזניח ענייניו או בשל התנהגות מכוונת שמטרתה להימנע מתשלום אגרה רשאי ביהמ"ש לחייב בתשלום אגרות גם מעבר ל-7 שנים." מעבר לכך, קבלת הטענה עשויה להוביל לחוסר שיווניות בין בעל מניות המשלם את חובות האגרה לבין אלה שלא משלמים ובעת החייאת החברה עותרים לפטור, במצב כזה "יש בו משום הפליה בין מי שמילא אחר חובותיו לשלם אגרות לרשם החברות לבין מי שחדל מתשלום האגרות, הביא למחיקת החברה מהרישום וכעת ברצונו להחיותה לשם קבלת זכויותיה, כפי שמציין בצדק רשם החברות במקרה שלפנינו." (ראה ה"פ 21801-03-20 בנייני מעונות החלוץ בע"מ נ' משרד המשפטים - רשם החברות [פורסם במאגרים, 07.07.2020]).
אני מקבלת את עמדת רשם החברות וקובעת כי החייאת החברה תהיה מותנית בתשלום האגרות בהתאם לדרישות רשם החברות.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען כי, תקנה 5א(ד) לתקנות החברות (אגרות) (להלן: "התקנות") קובעת כי חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה"), לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה (בש"א 12334/01 ורשבסקי נ' חברת חלקה 143 בגוש 6122 (22.8.01).
מכל המקובץ לעיל, בעת שקבלתי עמדת המשיב לפיה אין אנו נמצאים בשלב בו ניתן לבקש פטור מתשלום אגרות מכוח סעיף 5א לתקנות, בעת שהחברה הוחייתה ונמצאת בסטאטוס "פעילה" ובהתאם להלכה ולדין בעיניין פטור מאגרות בהחייאת חברה, לשם פעולה שאינה "חייבת לבצע על פי דין", כפי שפורט להלן, הבקשה לפטור נדחית וכן הבקשה להורות על עיכוב הליכי גביה.
...
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, אני מקבלת עמדת המשיב לפיה הגם שתשלום האגרות לא היווה תנאי להחייאת החברה, לא הוסכם ולא היה בכך כדי להעניק פטור גורף מחובותיה.
בנסיבות אלו, מקובלת עלי עמדת המשיב, כפי שנטענה בתגובתו לבקשה להחייאת החברה, כי המבקש אינו זכאי לפטור המוענק מכח התקנות.
מכל המקובץ לעיל, בעת שקיבלתי עמדת המשיב לפיה אין אנו נמצאים בשלב בו ניתן לבקש פטור מתשלום אגרות מכוח סעיף 5א לתקנות, בעת שהחברה הוחייתה ונמצאת בסטטוס "פעילה" ובהתאם להלכה ולדין בעניין פטור מאגרות בהחייאת חברה, לשם פעולה שאינה "חייבת לבצע על פי דין", כפי שפורט להלן, הבקשה לפטור נדחית וכן הבקשה להורות על עיכוב הליכי גביה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר להתניית החייאת החברה בפרעון מלא של חוב האגרות נטען כי המבקש, אשר הנו גם יורשה של מניות אישתו המנוחה, מצוי במעגל הפנימי של המופקדים על החברה ואחראי על מילוי התחייבויותיה על פי חוק לרבות חובת תשלום אגרות שנתיות (ר' ה"פ (ת"א) 39466-03-13 א' שטרית תחבורה וחלקי חלוף בע"מ נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות (5.1.14)).
סעיף 369 לפקודת החברות עוסק בבטול מחיקת חברה וקובע כך: "חברה או אחד מחבריה או מנושיה שראו עצמם מקופחים ממחיקת שמה של החברה, ובית המשפט, על פי בקשת אחד מאלה שהוגשה תוך עשרים שנים מיום פירסום ההודעה על המחיקה ברשומות, שוכנע שהחברה המשיכה בעסקיה או היתה מופעלת בעת שנמחק שמה, או שראה מטעם אחר שמן הצדק הוא להחזיר את שמה לפנקס — רשאי בית המשפט להורות בצו ששמה יוחזר לפנקס, ומשהוגש לרשם העתק מאושר של הצוו יראו את החברה כאילו המשיכה בעסקיה וכאילו לא נמחק שמה; ורשאי בית המשפט ליתן באותו צו כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נמחקה החברה." בתקנה 5א(ד) לתקנות החברות (אגרות), תשס"א-2001, נקבע: "חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות, לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה, ובילבד שהגישה לרשם, לאחר שקיימה את חובותיה כאמור, דוח והודעה לפי סעיף 338 לפקודת החברות והמציאה לרשם את המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א) ובתקנת משנה (א1)." בבוא בית משפט לשקול חיוב באגרות לחברה שהוחייתה עליו להזהר ולא להעדיף את מי שהתרשל והזניח ענייניו במשך שנים ארוכות על פני מי שפעל כדין ושילם אגרה במשך כל אותן שנים והדבר נכון במיוחד בחברות אחזקה אשר אינן מקיימות פעילות שוטפת של ממש.
...
נטען כי טענת המבקש כי לא היה מודע למצבה המשפטי של החברה ואי ידיעת העובדה שהחברה צברה חובות אגרה מידי שנה דינה להידחות על הסף.
בנסיבות אלו, מקובלת עלי עמדת המשיב כי המבקש אינו זכאי לפטור המוענק מכח הסעיף.
ברי, כי טענתו של המבקש כי המדובר בהחברה שלא הייתה פעילה ולפיכך לא שם לב ולא ידע כי עליו לשאת בתשלומים שוטפים בגינה, דינה להידחות על הסף, שהרי גם אילו נשארה החברה בסטאטוס "פעילה" היה עליו לשלם האגרה השנתית ולהגיש דוחות.
הבקשה לפטור מתשלום אגרה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבקשה התבקש בית המשפט לשקול מתן פטור או הפחתת האגרות הנדרשות לצורך החייאת החברה, וזאת בהתאם לתקנה 5א' לתקנות הקובעת כי חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה"), לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה (בש"א 12334/01 ורשבסקי נ' חברת חלקה 143 בגוש 6122 (22.8.01)).
...
בנסיבות אלו, מקובלת עלי עמדת המשיב, כי המבקש אינו זכאי לפטור המוענק מכח התקנות ( עניין קריתי").
זאת ועוד, בהיות המבקש דירקטור בחברה, אין בידי לקבל הטענה כי הינו אדם פרטי ולא איש עסקים ולפיכך לא היה מודע להתנהלות ב"כ דאז, לאי הרישום של הדירה על שם החברה וכן לצבירת החובות השנתיים.
מכל המקובץ לעיל, בעת שדחיתי את הבקשה לפטור מתשלום אגרה, על המבקש למלא אחר יתר התנאים כפי שפורטו בתגובת המשיב מיום 3.10.21.
הבקשה איפוא נדחית.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתגובתו מיום 3.4.2019, לא היתנגד המשיב לבקשה להחייאת החברה, אך היתנה אותה בתנאים ובכלל זה: הגשת הבקשה יחד עם תצהיר מקורי של המבקשים בהתאם לתקנה 225 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984; הגשת דוח שנתי מקורי ועדכני בהתאם לסעיף 141 לחוק החברות, התשע"ט-1999; פרעון מראש של מלוא חוב האגרות השנתיות אשר עמד על סך של 54,216 ₪; פירסום מודעה בעתון יומי או ברשומות המיידעת את הציבור בדבר הגשת בקשה לביטול מחיקת החברה והחייאתה.
זאת, בהתאם לתקנה 5א(ד) לתקנות החברות (אגרות), תשס"א-2001 (להלן: "התקנות") הקובעת כי חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה"), לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען על פי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה.
...
בנסיבות אלו, מקובלת עלי עמדת המשיב, כי המבקשת אינה זכאי לפטור המוענק מכוח התקנות ( עניין קריתי").
לטענת ההתיישנות – אני מקבלת את עמדת המשיב, כי בעת שהחברה הייתה מחוקה לא ניתן היה לנקוט כנגדה בהליכי גבייה נגדה.
לאור האמור, הבקשה לפטור מתשלום אגרה נדחית.
המבקשת תשלם את האגרה כתנאי להחייאתה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו