בקשת הוצאת מסמכים מתצהיר והסרת חיסיון

הנתבע היה משוכנע שהתיק שלו ברשויות המס ניסגר עם סגירת המאפיה – טענה שלא נטענה בתצהיר אלא רק לאחר מתן החלטתי בבקשת הרשות להיתגונן בתיק 72895-12-18 ו-72988-12-18 ובסמוך ממש לפני החלטתי ב-58931-12-19 ו-63011-12-19 צורף המסמך המלמד כי ניסגר התיק במס הכנסה.

איחזור ואדגיש, כי היה על התובעת לגלות את המסמך ולא להכנס לדקדוקי ההבחנה בין תצהיר גילוי מסמכים לרשימת מסמכים עת היא חבה בשניהם בהליך של סדר דין מהיר והיה עליה חובה לגלות שהמסמך בידיה ולאפשר לצד השני לידרוש את עיונו או לעתור להסרת חיסיון מקום בו היא סבורה שיש על המסמך חיסיון.

בתשובה לשאלה זו אם הוא ביקש מאבא שלו "לפתוח עוסק מורשה והוא מוציא את החשבוניות והחשבון בנק הוא שלו" מיד לאחר שהגיע למנהלת מחלקת הארנונה בערייה והודיע לה על קשייו הכלכליים, השיב בחיוב "לא הייתה לי ברירה. זו הייתה תקופה קצרה מאוד כי הייתי חייב, היו לי הרבה אנשים לא טובים בגלל ההסתבכות שלי בבני ברק, זה הכוונה להציל את העור שלי" (עמ' 40, ש' 1-2).

...

על כן, אני קובעת כי בהתאם לרישומי העירייה שהוצגו, יש לקבל את התביעה בנוגע לנכס של 102 מ"ר ו-15 מ"ר החל מחודש יולי 2018.

יוער, כי לו בעניין חישובי הריבית במהלך השגה וערר תוך מיצוי מנהלי מעוכבים הריבית וההצמדה על להכרעה הסופית ומשם נמדדים עד התשלום הסופי (להבדיל ממקום בו נדחית ההשגה, נקודת חישוב הריבית וההצמדה היא מיום דרישת התשלום רטרואקטיבית), כי אז הייתה תחולה בהתאמה משנמנעה מהנתבע זכות ההשגה והערר המנהלית אלא רק דרך בית המשפט (ואף לא הוצעה לו הארכת מועד או עיכוב הליכים).

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 2000 ₪ הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 7000 ₪ (סכום שנקבע על בסיס מספר הישיבות בתיק, רמת ההכנה הנדרשת, היות ההליך בסדר דין מהיר עת מדובר בארבע תובענות שאוחדו אולם תחת הסכום הכולל של אלו שהתקבלו בסופו של יום והופחת בשל התנהלות הרשות כפי שהביע בית המשפט את מורת רוחו ובכל מקרה לא פחות משכה"ט המינימלי בהתאם לתקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

קרנית מיתנגדת לבקשה, כשהיא מפנה לכך ש"התוצרים האובייקטיביים" הרלוואנטיים של חקירות המומחים בעניינינו גולו בפירוט בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה, ואף הוצגו לעיון הצד השלישי (הקלטות על תמליליהן), ולכך, שלעמדתה - לפי הפסיקה הרלוואנטית האחרונה (שהיא מפרטת), יש לאפשר לקרנית לעשות שימוש ראייתי רק בחלק מתוצרי חקירות המומחים מטעמה, ולהותיר תחת חסיון מסמכים אחרים שנערכו כהכנה למשפט.

באותו ענין נקבע: "זאת ועוד. בית המשפט המחוזי הסיר את החיסיון לגבי חלק מן החומרים, וקבע כי משעה שהמשיבה ויתרה על החיסיון באופן חלקי וביקשה להסתמך על שיחות שנערכו עם חלק מהגורמים שנחקרו, עליה לגלות למבקש את תוכנן של כל השיחות שנערכו עם גורמים אלו (מהחלטת בית המשפט עולה כי אף המשיבה הסכימה כי יש לעשות כן – שם בפס' 9). איזון זה הוא איזון ראוי. מחד גיסא, בכוחו למנוע מהמשיבה לברור חלקים מסוימים מתוך דבריו של עד פלוני שיוגשו כראיה, תוך הסתרת חלקים אחרים מדבריו של אותו העד; ומאידך גיסא, אין בו כדי להפקיע את חיסיון כלל דוחות החקירה ותוצריהם שהוכנו לצורך המשפט, שעל חשיבותו איני רואה להכביר מילים (ראו רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי, פ"ד סא(2) 634 (2006))" (ההדגשות בקוו – הוספו).

אין להוציא מזמנו של הציבור על מנת לבחון אפשרות רחוקה, במקרה בו המבקש לא מצביע על חשש או חשד קונקריטי [לענין חשיבותו של האנטרס הצבורי – ראה בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018].

...

אם כן, בשלב זה אינני מקבל את בקשת הצד השלישי 3 לתיקון תצהיר גילוי המסמכים מטעם קרנית, באופן שהתבקש.

עם זאת, (בהמשך להצהרת ב"כ קרנית, שכל הנספחים שלא גולו הן הקלטות, להבדיל – ממסמכים, למעט מסמכים שמנה בתגובת קרנית), ככלי לשמירת "איזון ראוי" - אני מורה כי קרנית תגיש עד ליום 30.9.22 - תצהיר שיהווה חלק ממצג גילוי המסמכים מטעמה בנדון (להלן: "תצהיר השלמה"), שיבהיר: כמה שיחות אחרות שהוקלטו בחקירות שבוצעו בעניינה של התאונה הנדונה על ידי מי מהחוקרים - לא גולו (מתוך כל "הנספחים" שבתצהיר גילוי המסמכים בכל ששת ימי החקירות).

אם כן, הבקשה מתקבלת באופן המסוים שהתוויתי לעיל.

רלבאנטיות המקטעים המושחרים כפי שפורט בתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיבה, לעיון המבקש הועברו ארבעה מסמכים: פרוטוקול ישיבה משותפת של ועדת הבקורת וועדת הרגולציה מיום 27.06.2013; פרוטוקול ישיבת ועדת אחריות תאגידית ורגולציה מיום 28.05.2015; פרוטוקול ישיבת מליאת המשיבה מיום 19.08.2015; ופרוטוקול ישיבת ועדת אחריות תאגידית וועדת רגולציה מיום 03.09.2015.

היינו, על המבקש מוטל הנטל להוכיח כי בנסיבות המקרה קיימת הצדקה להסרת החיסיון ולחשיפת המסמך המלא – נטל בו לא עמד.

יפים לעניין זה דברי השופטת שטרסברג-כהן בעיניין Alberici [עמ' 46]: "מדובר במסמכים שהוכנו בתשובה לפניות מבקר המדינה לצורך איסוף מידע על-ידיו. טענת המבקשת היא , כי מסמכים אלה נופלים לגדרו של סעיף 30 לחוק מבקר המדינה [נוסח משולב], התשי"ח-1958. אלא שאין עניינו של סעיף זה בחיסיון, כי אם בקבילות של דו"חות, חוות-דעת או מסמכים אחרים שהוציא המבקר במילוי תפקידיו, כראיה בהליך משפטי או משמעתי, וקבילות הודאה שנתקבלה על-ידיו כראיה בהליך משפטי או משמעתי.

...

היינו, מטרתו לסייע לבעל הדין בהכנת טיעוניו או בהבנת הרקע לסכסוך – ואין לאפשר במסגרתו כל חריגה מגבולות הוראת אי-הקבילות הקבועה בסעיף 30 לחוק מבקר המדינה: "אולם, על השימוש הראייתי העקיף, כאמור, חלה הגבלה מפורשת וברורה והיא – שבהבאת המסמכים לידיעת הצדדים ובית הדין, לא תהא כל חריגה מגבולות האיסור שבסעיף 30 לחוק, ובכפוף לכך שלא ייחצה קו הגבול והגדר שמעמיד אותו איסור. קרי. השימוש הראייתי העקיף במסמכים אינו מכשיר הגשתם כראיה, בעת הבירור העובדתי של ההליך המשפטי גופו, או כנספחים לכתבי הטענות" [עניין משה, פס' 13].

נוכח האמור, ובשים לב למסקנה אליה הגעתי ביחס לתחולתו של סעיף 30 לחוק מבקר המדינה על נסיבות המקרה, מצאתי כי התייתר הצורך בהכרעה במחלוקת הצדדים האם על הגורם שערך את תכנית תיקון הליקויים חלות הוראות חוק הביקורת הפנימית.

סוף דבר המשיבה תעביר לעיון המבקש את התכנית לתיקון הליקויים תוך 14 ימים מהיום.

ביום 8.7.2021, ובטרם הוגשה תשובה על בקשת הגילוי המתוקנת (אשר יוער כי עדיין לא הוגשה, והצפויה להיות מוגשת ב-21.7.2023), הגיש המשיב בקשה להוצאת נספח 5 מתיק בית המשפט (להלן: בקשת ההוצאה), וזאת בנימוק שמדובר במסמך סודי, חסוי ובלתי קביל.

כמו כן, ביקש הבנק כי יימחק כל ציטוט או אזכור של טיוטת הפרוטוקול, ובפרט נספח 6, מבקשת הגילוי המתוקנת והתצהיר התומך בה. חשוב לציין, כי למעט היתייחסות כללית לכך שמדובר במסמכים סודיים וחסויים שנטענה ללא פירוט, בקשת ההוצאה היתמקדה בסוגיית הקבילות.

לגישת הבנק, טענת החיסיון התגבשה רק לאחר שהוגשה בקשת ההוצאה, כאשר התגלו העובדות המופיעות בתצהיר, ואין בעצם העובדה שטיוטת הפרוטוקול נחשפה לצד שלישי או בתקשורת כדי להצדיק את הסרת החיסיון, במיוחד בהנתן שחשיפה זו הושגה שלא כדין.

...

בתגובה לבקשת ההוצאה, טענה המבקשת כי דינה של הבקשה להידחות על הסף, וזאת מכיוון שהמועד המתאים להכריע בקבילות מסמכים הוא בעת ההכרעה בבקשת הגילוי לגופה, ולא במסגרת הליך טרום-מקדמי.

יצוין, כי במסגרת תגובתה לתשובה המבקשת לא התייחסה לעניין זה. בנסיבות אלו, סבורני כי לאור חשיבותו של עיקרון פומביות הדיון אין מקום להגביל באופן גורף את פרסום פרטי ההליך (סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה; רע"א 3456/21 ברק נ' מדינת ישראל מנהל מס ערך מוסף (8.7.2021); רע"א 6624/20 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' גולובינסקי, בפסקאות 29-28 (19.1.2021)).

ואולם, נוכח האפשרות כי טיוטת הפרוטוקול והתצהיר חוסים תחת חיסיון עורך דין-לקוח, ובשים לב לכך שאלו צורפו להליך על ידי המבקשת ולא על ידי הבנק, אני סבור כי יש למנוע, לעת הזו, את פרסומם.

לפיכך הבקשה למתן צו למניעת פרסום התצהיר וטיוטת הפרוטוקול מתקבלת, מבלי שיהיה בכך כדי למנוע פרסום החלטה זו. סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות במובן זה שטיוטת הפרוטוקול, וכן ההתייחסויות אליה ולדו"ח הביקורת המופיעות בכתבה, יוותרו מחוץ לתיק בית המשפט כאמור בהחלטת בית משפט קמא.

בהודעת מנורה צוין, ביחס לתביעה למימוש זכויות שהוגשה על ידי מבוטחים בשם "ברדה", כי הואיל ומבדיקת השמאי עולה כי מדובר ב-3 מוקדי נזק, תפעל מנורה לפתיחת 2 תביעות נוספות (להלן: "המסמך מחברת מנורה") הבקשה השנייה ,הוגשה על ידי המשיבה ובמסגרתה עתרה המשיבה להורות על מחיקת סעיפים 33 ו - 35-36 לתגובת המבקשים לתשובה לבקשת האישור וכן על הוצאת נספח 1 לתגובת המבקשים מהתיק (להלן: "בקשת המחיקה").

ואם כך הם פני הדברים, והדברים נאמרים בזהירות, מדובר במסמכים שייתכן שחל עליהם חיסיון עו"ד-לקוח, והיחידי שיכול להסיר חיסיון זה ולאפשר שימוש במסמכים אלו הוא הלקוח עצמו.

אולם, למען הסר ספק, מבהירים המבקשים כי הם אינם מתנגדים לזימון עורכת המסמך לעדות ללא תצהיר, ובמידה ובית המשפט יתיר זאת תוגש בקשה מתאימה.

נטען כי טענתם היחידה של המבקשים – אשר למעשה מוכיחה את טענת המשיבה כי מדובר במסמך שצורף שלא כדין, תוך הפרת חיסיון עו"ד-לקוח של ב"כ המבקשים עם לקוחות אחרים – היא כי מדובר במסמך שנשלח לב"כ המבקשים ולכן ניתן לצרפו לבקשה.

...

בהתאמה - אני מורה על מחיקת סעיפים 33, 35-36 וכן על מחיקתו של המסמך שצורף כנספח 1 לתגובת המבקשים לתשובה לבקשת האישור.

כמו כן, אני מורה על הוצאתו של המסמך מחברת מנורה מתיק בית המשפט.

המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.