בקשת הגנה לקבלת רשימת תיקים ופרוטוקולים בתיקי המתלוננת

לבקשתו צירף הסניגור תצהיר מאת המבקש לצד המסמכים הבאים: ייפוי כוח מיום 3.10.18; מכתב יידוע לחשוד בטרם הגשת כתב אישום מיום 20.8.18; שימוע בכתב מיום 11.11.18; מענה מתביעות לשימוע מיום 4.12.18 ובו נרשם: "1. עיינתי בבקשתך... לצערי לא אוכל לקבל את פנייתך לסגירת התיק. בתיק ראיות טובות להוכחת האשמה. 2. טענתך להגנה עצמית אינה מתקבלת (כך במקור - ע.מ) ובשים לב לחבלה החמורה שנגרמה למתלונן בתיק. 3. בנסיבות הללו כ"א יוגש כנגד מרשך"; בקשה לצילום תיק מיום 10.10.18; הסכם ייצוג ושכר טירחה מיום 3.10.19 לפיו בגין שימוע ישלם המבקש סך של 15,000 ₪ וככל ויוגש כתב אישום יתוספו לכך 50,000 ₪ ;נספח להסכם שכר טירחה מיום 3.4.19; פנייה לרשוי עסקים לעריכת שימוע מיום 12.2.18 "בתאריך 10.2.18 היה שימוע למקום בעקבות הקטטה האחרונה כאשר במהלך השימוע שנערך ע"י רל"ח שומרון המקום ניסגר ל 15 ימים"; הודעה מרישוי עסקים על סגירת עסק "ולאחר שדנו בנושא ולאחר בדיקות שנעשו על ידנו החלטתי כן לפתוח את המועדון דרינק פוינט"; חשבוניות על תשלומים לעורכי דין על סך 37,500 ₪ (צורפו קבלות); תביעה אזרחית מאת בעל הנכס בו נמצא המועדון, כנגד המבקש, בכך שהנתבעים לא שילמו את דמי השכירות כפי שהתחייבו, שיקים שנתנו חזרו בנימוק של אין כסוי, שהסתיימה במסגרת פשרה על סך 67,000 ₪; מיסמך חובות של העסק על סך 70,553 ₪ (לא צורפו אסמכתות); מיסמך העברה לחשבון העסק על הוראת תשלום לצורך סגירת חוב העסק מיום 1.5.19 על סך 42,000 ₪.

באשר לפרק הזמן של ניהול התיק, טענה ב"כ המשיבה כי סקירת הפרוטוקולים בתיק מלמדת כי קצב היתקדמות ההליך הפלילי שנוהל כנגד המבקש היה מהיר ויעיל ככל האפשר.

יודגש, אין המדובר ברשימה סגורה ויש לתפור לכל מקרה את החליפה התואמת את מידותיו (ע"פ 7826/96 רייש נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 8.5.97) (להלן: "עניין רייש"); הנחיית פרקליט המדינה מס' 10.8 - עמדת התביעה לגבי בקשת נאשם שזוכה לקבל פיצויים על פי סעיף 80 לחוק העונשין).

...

לבקשתו צירף הסנגור תצהיר מאת המבקש לצד המסמכים הבאים: ייפוי כוח מיום 3.10.18; מכתב יידוע לחשוד בטרם הגשת כתב אישום מיום 20.8.18; שימוע בכתב מיום 11.11.18; מענה מתביעות לשימוע מיום 4.12.18 ובו נרשם: "1. עיינתי בבקשתך... לצערי לא אוכל לקבל את פנייתך לסגירת התיק. בתיק ראיות טובות להוכחת האשמה. 2. טענתך להגנה עצמית אינה מתקבלת (כך במקור - ע.מ) ובשים לב לחבלה החמורה שנגרמה למתלונן בתיק. 3. בנסיבות הללו כ"א יוגש כנגד מרשך"; בקשה לצילום תיק מיום 10.10.18; הסכם ייצוג ושכר טרחה מיום 3.10.19 לפיו בגין שימוע ישלם המבקש סך של 15,000 ₪ וככל ויוגש כתב אישום יתווספו לכך 50,000 ₪ ;נספח להסכם שכר טרחה מיום 3.4.19; פנייה לרישוי עסקים לעריכת שימוע מיום 12.2.18 "בתאריך 10.2.18 היה שימוע למקום בעקבות הקטטה האחרונה כאשר במהלך השימוע שנערך ע"י רל"ח שומרון המקום נסגר ל 15 ימים"; הודעה מרישוי עסקים על סגירת עסק "ולאחר שדנו בנושא ולאחר בדיקות שנעשו על ידנו החלטתי כן לפתוח את המועדון דרינק פוינט"; חשבוניות על תשלומים לעורכי דין על סך 37,500 ₪ (צורפו קבלות); תביעה אזרחית מאת בעל הנכס בו נמצא המועדון, כנגד המבקש, בכך שהנתבעים לא שילמו את דמי השכירות כפי שהתחייבו, שיקים שנתנו חזרו בנימוק של אין כיסוי, שהסתיימה במסגרת פשרה על סך 67,000 ₪; מסמך חובות של העסק על סך 70,553 ₪ (לא צורפו אסמכתאות); מסמך העברה לחשבון העסק על הוראת תשלום לצורך סגירת חוב העסק מיום 1.5.19 על סך 42,000 ₪.

סבורני, כי בעניינינו, עת מוגש כתב אישום ללא כל יסוד לאשמה כנגד אזרח, הליך משפטי בו נוקטת המדינה, והוכח, כפי שבעניינו, כי אכן נגרם נזק לזכויותיו החוקתיות, על פניו ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו, הפגיעה בזכויותיו החוקתיות של האזרח נמצאת בעוצמת גבוהה יותר משורות החוקים המצוינים לעיל, המתירים שיפוי ופיצוי ללא הוכחת כל נזק.

לאור כל האמור לעיל, אני פוסק למבקש את הפיצויים הבאים אותם תשלם המשיבה: בגין הוצאות הגנתו ובהתאם לתקנה 9 לתקנות סדר הדין (פיצויים בשל מעצר או מאסר), התשמ"ב-1982 (להלן: "התקנות") לפי החלוקה הבאה: 2,294 ₪ עבור ישיבה ראשונה; 688 במכפלה של חמש ישיבות נוספת - 3,440 ₪.

סך כל הפיצויים אותם תשלם המשיבה למבקש הנם 58,601 ₪ .

היה וב"כ הנאשם תעביר את המסמכים שניתנו לה עתה, למומחה מטעמה, ויידרש הצלום, ניתן יהיה לפנות בבקשה ממוקדת בעיניין זה. בשלב זה, אינני רואה מקום להעתר לבקשה לקבלת הצלום בטרם תקבל אינדיקאציה, מטעם הגורם המומחה, לצורך בכך" (עמ' 15 ש' 13 לפרוטוקול).

ביחס לפלט התלונות ולגליון הרישום הפלילי הפניתה ב"כ המבקש לבש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל, פ"ד סב(1) 684 (2007) לעניין האיזון בין זכות העדים לפרטיות לבין זכות הנאשם למיצוי מקסימלי של הכלים העומדים לרשותו לצורך ניהול הגנתו, ובקשה לקבל מידע ביחס לתלונות שהגיש המתלונן בגין עבירות אלימות בשנים 2017-2015, וכן לתיקים שניפתחו נגדו בגין עבירות אלימות בשנים אלה.

דיון והכרעה סעיף 74 לחסד"פ קובע כך: "(א) (1) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנירשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו; בסעיף זה, "רשימת כל החומר" – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנירשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנירשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובילבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה; .

...

היה וב"כ הנאשם תעביר את המסמכים שניתנו לה עתה, למומחה מטעמה, ויידרש הצילום, ניתן יהיה לפנות בבקשה ממוקדת בעניין זה. בשלב זה, אינני רואה מקום להיעתר לבקשה לקבלת הצילום בטרם תקבל אינדיקציה, מטעם הגורם המומחה, לצורך בכך" (עמ' 15 ש' 13 לפרוטוקול).

גם לאחר שבית המשפט בחן שיקולים אלה והגיע למסקנה כי הנאשם צלח את כל המשוכות דלעיל, שומא על בית המשפט לבחון אם ניתן להסתפק בפרפראזה בלבד לגבי התיקים שגילויים מתבקש, או שיש להורות על עיון בתיק החקירה עצמו".

עם זאת, משדן בית המשפט ביום 2.2.21 גם בסוגיית התקליטור, וקבע את שקבע, כאמור לעיל, אינני רואה להדרש לכך גם בהליך זה. על יסוד האמור, אני דוחה את הבקשה על כל חלקיה.

כמו כן, טוענת המשיבה כי המבקשת מתוקף היותה קורבן עבירה בתיק החדש ועל פי זכותה בדין יכולה לקבל העתק כתב האישום (ללא רשימת העדים).

מוסיפה וטוענת המבקשת כי המתלוננת אף הודתה בעבירות, הורשעה ונגזר דינה לפיכך, בשים לב להחלטות קודמות של בית המשפט יש להעביר לעיון ההגנה את כל חומר החקירה בתיק זה וזאת בטרם יתקיים דיון לשמיעת ראיות המתלוננת בתיק זה. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים לפני, טענה המשיבה כתב האישום הועבר על פי זכותה של המשיבה כנפגעת העבירה וכי על פי החלטת כבוד השופטת ביטון פרלה שדנה בתיק כנגד המתלוננת, הועבר גם פרוטוקול הדיון של הטיעונים לעונש שם העידה המבקשת במסגרת הראיות לעונש.

באשר ליתר העדים שבתיק הרי שלא מצאתי כי יש בעדות העדים כדי להועיל להגנת המבקשת והם אינם רלוואנטיים לארוע מושא כתב האישום שהוגש כנגד המבקשת לפיכך אני דוחה את הבקשה בעיניין זה. סיכום אשר על כן, לאור כל האמור אני מורה על קבלת הבקשה באופן חלקי בלבד ומורה על העברת הודעות המתלוננת מיום 27.12.19, 30.12.19 והודעתה מיום 5.1.20.

...

אשר על כן אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה ולהעביר לעיון ההגנה את הודעות המתלוננת מיום 27.12.19, 30.12.19 ומיום 5.1.20.

באשר ליתר העדים שבתיק הרי שלא מצאתי כי יש בעדות העדים כדי להועיל להגנת המבקשת והם אינם רלוונטיים לאירוע מושא כתב האישום שהוגש כנגד המבקשת לפיכך אני דוחה את הבקשה בעניין זה. סיכום אשר על כן, לאור כל האמור אני מורה על קבלת הבקשה באופן חלקי בלבד ומורה על העברת הודעות המתלוננת מיום 27.12.19, 30.12.19 והודעתה מיום 5.1.20.

כמו כן אני מורה על העברת הודעות המבקשת מיום 26.12.19, 29.12.20, 3.1.20.

הבקשה שלפניי וטענות הצדדים הסנגור ביקש לקבל את חומרי החקירה הבאים: רשימת התלונות שהגישה המבקשת נגד המתלונן החל מיום 18.8.2014 (שלוש שנים טרם הארוע נשוא האישום הראשון), על בסיס טענתה, כי התלוננה נגדו פעמים רבות; תיקי החקירה בכל אחת מהתלונות האמורות; כתבי אישום שהוגשו, ככל שהוגשו, נגד המתלונן באותם תיקים; הודעות על אודות סגירת התיקים, ככל שניסגרו, לרבות עילות הסגירה ותאריכי הסגירה; כתב האישום שהוגש נגד המתלונן בגין חלקו בארוע נשוא האישום הראשון (תקיפת המבקשת באמצעות שבר זכוכית – להלן – ארוע הזכוכית); פרוטוקולי התיק העקרי ותיק מעצר תום ההליכים נגד המתלונן באותו עניין, לרבות החלטות שניתנו; העתק מלוא התרשומות הפנימיות בתיק.

אשר לקבלת "מלוא התרשומות הפנימיות בתיקים" נטען, כי הפסיקה הנוהגת מסייגת תרשומות פנימיות, שרק לאחר בחינתן, ניתן להחליט אם מדובר בחומרי חקירה או בחומרים שאינם רלבאנטיים להגנתו של נאשם.

...

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומרים שהוצגו לי, מצאתי שיש לדחות את מרבית בקשותיה של המבקשת.

אין בתדפיס זה כל מידע רלבנטי להגנת המבקשת ועל-כן גם בקשה זו נדחית.

סוף דבר לנוכח מסקנותיי, הבקשה נדחית ברובה, למעט הוראתי למאשימה להעביר לסניגור את כתב האישום שהוגש נגד המתלונן בגין אירוע הזכוכית.

בפני בקשת ההגנה (בפעם השנייה),לקבלת את רשימת התיקים, הפרוטוקולים וכתבי בי -דין, לרבות נספחים בכל התיקים האזרחיים שניהלה המתלוננת ו/או שנתבעה בהם, במסגרת סכסוכים בבתי המשפט השונים, וזאת בהתאם להוראות סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "החוק או חסד"פ").

...

אין מחלוקת כי המתלוננת הגישה תביעות אזרחיות (כך גם העידה בבית המשפט) כנגד בעל דירתה אולם נשאלת השאלה, האם חשיפת הנאשם וההגנה לתוכן התביעות תסייע לו בהגנתו בהקשר לעובדות המוצגות בכתב האישום, כאשר אני סבורה כי התשובה לכך שלילית ולא מצאתי כל עילה או ביסוס לבקשה שמעלה רלוונטיות לתיק שבפניי.

סוף דבר, הבקשה נדחית.