מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת דחייה על הסף של נתבע בתביעה נגד חברת כוח אדם בפירוק

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ע 27009-04-18 12 אוגוסט 2018 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ התובע: GEBREMADEHEN TESHEME הנתבעים: 1. זרוע הזהב כח אדם בע"מ - עיכוב הליכים 2. ע.מי.ש.ב. שרותים בע"מ - התביעה נדחתה בהסכמת הצדדים 3. מאצ' ריטייל בע"מ - התביעה נדחתה בהסכמת הצדדים 4. מצפן החזקות בע"מ 5. אלון שביט שליט החלטה
לאחר שעיינתי בבקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד הנתבע מס' 5 ולחלופין לעיכוב ההליכים כנגדו, וכן עיינתי בתגובת התובע ובתשובה לה, הגעתי לכלל החלטה כדלקמן: רקע לבקשה ביום 14.5.2018 הוגש בתיק דנא כתב תביעה מתוקן (להלן: "כתב התביעה").
עובר להגשת כתב התביעה המתוקן, ביום 12.4.2018, מונה לנתבעת 1 מפרק זמני בעקבות בקשה שהוגשה על ידי עובדי החברה וביום 30.7.2018 ניתן בעיניינה צו פירוק קבוע (כאמור בהודעה שהוגשה לבית הדין בתיק זה ביום 7.8.2018).
ביום 15.7.2018 הגיש הנתבע 5 בקשה לדחות על הסף את התביעה כנגדו ולחלופין לעיכוב ההליכים כנגדו נוכח הליכי הפרוק המתנהלים כנגד הנתבעת 1 (בצרוף תצהיר מטעמו) (לעיל ולהלן: "הבקשה").
...
לאחר שעיינתי בבקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד הנתבע מס' 5 ולחלופין לעיכוב ההליכים כנגדו, וכן עיינתי בתגובת התובע ובתשובה לה, הגעתי לכלל החלטה כדלקמן: רקע לבקשה ביום 14.5.2018 הוגש בתיק דנא כתב תביעה מתוקן (להלן: "כתב התביעה").
משכך, עלינו להידרש לסוגיה הבאה: האם יש לעכב את ההליכים כנגד הנתבע 5 מפאת הליכי הפירוק אליהם נקלעה הנתבעת 1 ? בהתאם לפסק הדין בע"ע (ארצי) 9912-04-14 אולגה פטרמן נ' רימדן בע"מ (פורסם במאגרים האלקטרוניים) (29.9.2016) (להלן: "פסק הדין בעניין פטרמן"), נקבע כי לא בכל מקרה שבו ניתן צו פירוק כנגד החברה התוצאה היא עיכוב ההליכים או מחיקת התביעה כנגד בעלי המניות בעילת הרמת מסך.
סוף דבר - הבקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד הנתבע 5 - נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

אשר לטענה בדבר אי-הגשת תביעות חוב – הנתבעים טענו (בלקוניות רבה, יש לומר), כי התביעות הוגשו "(ו)בחלוף המועד להגשת תביעות חוב ומבלי שהגישו תביעות חוב". דין טענה זו להדחות, וראו החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה בבר"ע (ארצי) 33690-10-14 שופרסל בע"מ – Taklezhi, ניתנה ביום 3.11.2014, כדלקמן: "אכן, לעובד זכות להגיש תביעת חוב למנהל המיוחד ולהגיש תביעה לגימלה מהמוסד לביטוח לאומי. אולם, שופרסל לא הצביעה על מקור נורמאטיבי המחייב את העובד למצות הליך זה בטרם תתברר תביעתו נגדה." בדומה, ראו גם בר"ע (ארצי) 34548-06-18 Mafson – מי רן כוח אדם בע"מ, ניתן ביום 13.9.2018.
סעיף 6 לחוק ההתיישנות ממשיך וקובע כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה, שהוא המועד שבו התגבשו העובדות המהותיות המזכות את התובע/ת בקיום החיוב כלפיו על ידי הנתבע/ת, קרי – ביום שבו נולדו "מכלול העובדות המולידות את זכות התובע לקבלת הסעד" (יצחק לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, עמ' 4 לפרק 6 והאסמכתאות שם).
אלא, שהתביעה כנגד הנתבעת 1 נדחתה כאמור לעיל לבקשת התובעים עצמם, ומשעה שהמדובר בחברה מחוסלת.
לבסוף, כך הוא הנכון לגבי טענתו הנוספת של ב"כ התובעים בדיון, כי "הדבר השלישי – שהתבקשו התובעים באותו יום 31/8 להוציא את כל המכונות והציוד מתוך המפעל בזמן שבו לא ידעו כי המפעל הולך להסגר האשימו הנתבעים 2,3 בחוסר תום לב את התובעים בגניבת המכונות והציוד, הגישו נגדם תלונות במישטרה שהתבררו לא יותר מאשר תלונות שוא, זו הונאת תלושים". גם כאן, המדובר בטענות שהועלו בשלב זה בפעם הראשונה, ואשר לא נזכרו כלל ועיקר קודם לכן – לא בכתבי התביעה ולא בתגובה לבקשה לסילוק על הסף.
אשר לטענה בדבר העדר סמכות עניינית, העדר עילה והעדר יריבות – הנתבעים טענו כי דין התביעות כנגדם להדחות על הסף, היות שהם לא היו מעסיק ישיר ו/או במשותף של התובעים, אלא הם היו בעצמם עובדים של הנתבעת 1.
...
אשר לטענה בדבר אי-הגשת תביעות חוב – הנתבעים טענו (בלקוניות רבה, יש לומר), כי התביעות הוגשו "(ו)בחלוף המועד להגשת תביעות חוב ומבלי שהגישו תביעות חוב". דין טענה זו להידחות, וראו החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה בבר"ע (ארצי) 33690-10-14 שופרסל בע"מ – Taklezhi, ניתנה ביום 3.11.2014, כדלקמן: "אכן, לעובד זכות להגיש תביעת חוב למנהל המיוחד ולהגיש תביעה לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי. אולם, שופרסל לא הצביעה על מקור נורמטיבי המחייב את העובד למצות הליך זה בטרם תתברר תביעתו נגדה." בדומה, ראו גם בר"ע (ארצי) 34548-06-18 Mafson – מי רן כוח אדם בע"מ, ניתן ביום 13.9.2018.
אשר לטענה בדבר היעדר סמכות עניינית, היעדר עילה והיעדר יריבות – הנתבעים טענו כי דין התביעות כנגדם להידחות על הסף, היות שהם לא היו מעסיק ישיר ו/או במשותף של התובעים, אלא הם היו בעצמם עובדים של הנתבעת 1.
טענה נוספת שהועלתה מפי ב"כ התובעים בדיון שנערך לפני בית הדין, היתה הטענה כי יש להטיל על הנתבעים 2 ו-3 "אחריות אישית כנגד אורגן או נושא משרה". גם טענה זו דינה להידחות, מכמה טעמים: ראשית, גם כאן, המדובר בהרחבת חזית ובטענה שלא נטענה קודם לכן בכתבי הטענות, ובוודאי שלא בצורה ברורה; שנית, לא הובהר ולא צוין על ידי התובעים, באיזה מובן ובאיזה מידה היה הנתבע 3 "אורגן" או "נושא משרה" בנתבעת 1, ובאיזה תפקיד הוא נשא בנתבעת 1, לשיטתם; שלישית, מעבר לכך, בתגובה שהגישו התובעים לבקשה לסילוק על הסף הם הבהירו כי הטענות כנגד הנתבע 3 הן טענות נזיקיות של תרמית (סעיפים 34-32 לתגובה).
סוף דבר – התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3 נדחית על הסף מטעמי התיישנות.
כמו כן, התביעה כנגד הנתבע 3 נדחית על הסף גם מטעמי היעדר סמכות עניינית.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני בקשת המבקש לדחיית התביעה כנגדו על הסף, לחלופין לעיכוב ההליכים כנגדו ולחלופי חלופין, לחייב המשיב בהפקדת ערובה לכסוי הוצאותיו.
דחייה על הסף המבקש טוען כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כלפיו, שכן אין חולק שהנתבעת 1 היתה חברת כוח אדם והמעסיק של התובע הנו מזמין השרות (נתבעות 2-3).
הנתבעת 1 הוקמה על ידי המבקש ובשלב מאוחר יותר העביר את כל מניותיו בה לחברה אחרת שאף היא בבעלותו המלאה, כאשר לכל אורך הזמן היה המבקש הרוח החיה, המייסד והבעלים של הנתבעת 1.
על יסוד האמור לעיל, מכיוון שכל טענותיו של המבקש כנגד המשיב מבוססות על טענות להרמת מסך מחמת הברחת נכסים, קפוח והונאה, שהן טענות כלליות הנוגעות לכלל נושי הנתבעת 1 ומתבררות כעת בבית המשפט הדן בתיק הפרוק, הרי שעל מנת למנוע הכרעות סותרות והעדפת נושים ומתוך שסביר כי בפני בית המשפט שלפירוק יעמוד כל החומר הנידרש לצורך הכרעה בסוגיות אלו (בשונה מאשר בפני בית דין זה), אני מורה על עיכוב ההליך דנן כנגד המבקש.
...
בעניין זה מצאתי כי דין הבקשה להתקבל, כפי שאפרט להלן.
על יסוד האמור לעיל, מכיוון שכל טענותיו של המבקש כנגד המשיב מבוססות על טענות להרמת מסך מחמת הברחת נכסים, קיפוח והונאה, שהן טענות כלליות הנוגעות לכלל נושי הנתבעת 1 ומתבררות כעת בבית המשפט הדן בתיק הפירוק, הרי שעל מנת למנוע הכרעות סותרות והעדפת נושים ומתוך שסביר כי בפני בית המשפט שלפירוק יעמוד כל החומר הנדרש לצורך הכרעה בסוגיות אלו (בשונה מאשר בפני בית דין זה), אני מורה על עיכוב ההליך דנן כנגד המבקש.
סוף דבר ההליכים כנגד הנתבע 5 (המבקש), מעוכבים בזאת, בכפוף לאמור בסע' 9 לעיל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת ועולות מכתבי הטענות וחומר הראיות: חברת מי-רן הייתה חברת כוח אדם אשר נכנסה להליכי פירוק לאחר הגשת תביעה זו. הנתבע 2, מר צדוק ציון עזרא (להלן – הנתבע) היה בעל מניות בחברת מי-רן. הנתבעת 3 הנה חברת בנייה (להלן – חברת שבירו).
יש לדחות על הסף את התביעה כנגד הנתבע ולחייב את התובע בהוצאות הנתבע.
אציין כי חברת מי-רן פורקה על כן בהליך הנידון נותרו שני נתבעים בלבד- הנתבע, כאשר התובע מבקש להרים מעל חברת מי-רן את המסך על מנת לחייבו באופן אישי בתשלום זכויותיו, וכן חברת שבירו.
אשר לטענות התובע ביחס להעסקתו בחצרי חברת שבירו, אני סבורה כי הצהרות התובע אינן מפורטות ובבחינת טענות בעלמא, כאשר טוען הוא כי "... בפועל עבדתי בחצריה של הנתבעת 3 וקיבלתי ממנה הוראות ישירות ממנהלי ועובדי הנתבעת 3 לכל אורך תקופת התביעה" (ס' 22 לתצהירו של התובע).
...
אשר לטענות התובע ביחס להעסקתו בחצרי חברת שבירו, אני סבורה כי הצהרות התובע אינן מפורטות ובבחינת טענות בעלמא, כאשר טוען הוא כי "... בפועל עבדתי בחצריה של הנתבעת 3 וקיבלתי ממנה הוראות ישירות ממנהלי ועובדי הנתבעת 3 לכל אורך תקופת התביעה" (ס' 22 לתצהירו של התובע).
סוף דבר התביעה נדחית.
משעה שנדחתה התביעה , התובע ישלם לנתבעים שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום של 5,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה הוגשה כנגד כפר המכביה וכנגד חברת "אפיקים שירותי ניהול בע"מ" (להלן: "אפיקים") חברת כוח אדם, שלטענת התובע הייתה מעסיקתו במשותף.
1.2 סך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כהשתתפות בשכ"ט עו"ד, כנגד חשבונית מס כדין" עוד הוסכם כי התביעה כנגד אפיקים (הנתבעת 1 בהליך הראשון) תימחק, היות והוצא נגדה צו פירוק (סעיף 4 להסכם הפשרה).
ביום 31.10.2020 הגישה הנתבעת את הבקשה שבפנינו, לסילוק על הסף של התביעה נגדה מחמת מעשה בית דין או מחמת חוסר תום לב קצוני.
טעם נוסף לדחיית התביעה על הסף, לדידה, הוא חוסר תום הלב הקיצוני בו לוקה התובע, אשר הסתיר כי ניהל בעבר תביעה בגין אותה תקופת העסקה ואף הגיע במסגרתה להסכם פשרה (ר' ס' 13 לבקשת הסילוק).
דיון והכרעה בהתאם לתקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי-דין), התשנ"ב - 1991, רשאי בית הדין בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות תובענה על הסף, מחמת מעשה בית דין, חוסר סמכות או "כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע" (ר' והשווה: פרק ו' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018).
...
עיקרי טענות הצדדים בבקשה לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות על הסף נוכח השתק עילה שנוצר עם מתן פסק הדין בהליך הראשון, כאשר כלל מעשה בית דין חל לא רק על הצדדים שהיו חלק מההליך הראשון אלא גם על חליפיהם (ר' ס' 7-10 לבקשת הסילוק).
עניין זה מחזק את הקשר שבין הנתבעת כאן לנתבעת אפיקים בהליך הראשון, ואת המסקנה כי מדובר בחברות שיש ביניהן קרבה משפטית כלשהיא.
עם זאת, נקבע מפורשות כי הסכומים הנקובים בו משולמים לתובע בגין תקופת עבודתו "אצל הנתבעות ו/או מי מהן ו/או מי מטעמן". סוף דבר אשר על כן, שוכנענו כי מדובר במקרה מובהק בו יש לסלק את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, בדמות הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בהליך הראשון.
במאמר מוסגר נציין כי אכן קיים טעם לפגם בכך שהתובע לא גילה בכתב התביעה את דבר קיומו של ההליך הראשון ולא עדכן את בית הדין אודות הסכם הפשרה שהתקבל בגדרו, באופן העולה כדי חוסר תום לב. תביעת התובע נדחית על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו