מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת גירושין משותפת בבית הדין הרבני

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 5.5.1988 התובעת נישאה למר סמי בסה ז"ל ובכך פסקה זכאותה לקיצבת שארים בגין בעלה הראשון, מר קרעין ז"ל. ביום 6.4.92 התובעת הגישה בבית הדין הרבני בתל אביב בקשה משותפת לגירושין.
...
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים וחזרנו ועיינו בעדויות המעטות שהוצגו, אנו סבורים כי יש לקבל את התביעה, זאת הן לאור תכליתו הסוציאלית של החוק בכלל ושל קצבת השארים בפרט והן משום שהשתכנענו מעדותה של התובעת כי בעלה השני, מר בסה ז"ל, לא היה מוכן לתת בידיה גט ועל כן יש לראותה כמסורבת גט, על כל המשתמע מכך.
בנוסף, גם אם התיק בבית הדין הרבני בסופו של דבר נסגר מחוסר מעש, מעדותה של התובעת עולה כי הדברים נעשו כהשלמה עם גורלה ולא כוויתור על רצונה לקבל את הגט.
כלומר, היא אינה עונה להגדרת אלמנה לפיה סעיף 238 לחוק, לאור החריג הקבוע בס"ק (2) בסעיף זה. סוף דבר – התביעה מתקבלת.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2017 ברבני רחובות נפסק כדקלמן:

ביום כ"ה אדר ב' תשע"ו (4.4.16) הגישו הצדדים לבית הדין הרבני בקשה משותפת לגירושין.
...
ואכן בדברי שאר הראשונים, שחייבו את הנתבע בהוצאות סירובו, לא מצאנו שמשלם רק כאשר הפסיד במשפט.
ומוסיף הרמ"א: הגה: ויש חולקין וסבירא להו דאם הוצרך להוציא עליו הוצאות לכופו על ידי ערכאות של גויים – חייב לשלם לו (תשובת הרא"ש כלל ע"ג סימן ב), וכן נראה לי עיקר, ובלבד שעשאו ברשות בית דין, כדלקמן סימן כ"ו[footnoteRef:1].
לעומתו, מסקנת הרוב הייתה שם לחייב הוצאות: אשר לחיוב בהוצאות, סבורים אנו שיש להטיל על התובע סך 18,000 ₪ הוצאות משפט מהנימוקים שהוזכרו בסוף פסק דינו של חברנו.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

השתלת העוברים ברחמה של התובעת נקבעה ליום 27.9.16 דא עקא, שבפרק הזמן בין התחלת הטיפול ההורמונלי לבין המועד שהיה קבוע לצורך השתלת העוברים, נתגלע בין הצדדים משבר גדול ביחסים שהגיע לכדי הגשת בקשה משותפת לגירושין שנחתמה ביום 17.9.16 והוגשה לבית הדין הרבני ביום 25.9.16 , קרי יומיים לפני המועד שנקבע לצורך השתלת העוברים ברחמה של התובעת (בקשת הגירושין צורפה כנספח א' לכתב ההגנה).
...
( לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי אין מניעה לחייב את הנתבע להשתתף בעלות מסוימת של הטיפול האחרון שכן למרות שהורי התובעת מימנו עבור הצדדים את עלות הטיפול האחרון, אין להתעלם מכך כי כספים אלו ניתנו לתובעת לנוכח רצונם המשותף של הצדדים להביא ילד לעולם ותוך הסתמכות על מצגיו של הנתבע לעבור את התהליך הזה יחדיו.
לסיכום, בנסיבות דנן, הגם שהתובעת חשה פגועה ומאוכזבת מהודעתו של הנתבע, איני סבורה כי יש להעניש את הנתבע על התנהלותו וכפועל יוצא אין לפצות את התובעת בגין עוגמת נפש ואכזבתה ממערכת היחסים לאורך השנים שבהם עשו הצדדים ניסיונות משותפים להביא ילד לעולם.
סוף דבר: אשר על כן, מכל הנימוקים שפורטו לעיל – אני מורה כדלקמן: הנתבע ישלם לידי התובעת סך של 22,000 ₪ עבור השתתפותו בעלות הטיפול האחרון בלבד.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2022 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

להלן חלק מסעיפי ההסכם: א. במעמד חתימת ההסכם יחתמו הצדדים על בקשה משותפת לגירושין אשר תוגש לבית הדין הרבני האיזורי בחיפה ב. הצדדים יתגרשו זה מזה בגט פיטורין כדת משה וישראל בהקדם האפשרי, בבית הדין הרבני האיזורי חיפה [.
...
משכך המסקנה היא שיש לפשר ולהעמיד את סכום הכתובה על סך 120,000 ש"ח. כאמור שני הצדדים ערערו על ההחלטה, האריכו בכתבי הטענות ובתגובותיהם לערעור וצירפו מסמכים רבים לגבי נסיבות המשבר וההליכים המשפטיים, מסמכים שחלקם רלוונטיים ורובם לא רלוונטיים.
מה שכתב בית הדין שאין ויכוח שבסופו של דבר האישה קיבלה מהאיש גם כספים וגם מתנות וגם הטבות שהיא קיבלה הרבה כספים, תראו את הניסוח שלהם, זה לא הוכח בכלל.
לאור האמור אנו דוחים את ערעור האיש, ומקבלים את ערעור האישה באופן חלקי.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2023 ברבני פתח תקווה נפסק כדקלמן:

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 1418839/1 בבית הדין הרבני האיזורי פתח תקווה לפני כבוד הדיינים: הרב יגאל לרר – אב"ד, הרב אריאל ינאי, הרב דוד בר שילטון המבקשים: 1. פלונית 2. פלוני שניהם ע"י עו"ד חגי קלעי; עו"ד אוהד רוזן; עו"ד נתן שוורצמן המשיבה: היועצת המשפטית לממשלה ע"י עו"ד יהונתן נקב, פרקליטות מחוז מרכז הנידון: דחיית בקשה משותפת לגירושין בלי בירור יהדות ובלי גט פסק דין
...
וזה לשונו של פסק הדין במלואו: לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו ביום 23.1.2023, ולאחר שעיינו בעתירות, בתגובות המשיבים, בהודעה מטעם המדינה מיום 1.2.2023, ובהתייחסות העותרים בבג"ץ 2742/22 להודעה הנ"ל, באנו לכלל מסקנה כי העתירות מיצו את עצמן ודינן להימחק.
לעומת זאת, בנוסח פסק הדין הנ"ל של בג"ץ לא מצאנו סימוכין מספיקים המאפשרים לומר כי העמדה המשפטית שהובאה בהודעת המדינה התקבלה על דעתו של בית המשפט העליון וקיבלה מעמד של פסק דין.
כל עוד לא נחה דעתנו בדבר סמכות בית הדין, חייבים אנו לעורר ולבחון את השאלה גם שלא ביוזמת הצד המבקש את התרופה, ואפילו בניגוד לרצונו, כל עוד הלה אינו מוכן לבטל את עצם עתירתו (עניין בסן; ע"א (מחוזי תל אביב-יפו) 729/79 עזבון המנוח יעקב לאלו ז"ל נ' חיה גלמונד ואח', תשמ"א(1) 441 (1979)).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו