החלטה זו עוסקת בבקשת הנושה המובטח- בנק הפועלים בע"מ (הלן-"הבנק" או "הנושה המובטח") לאישור ההוצאות המשפטיות ושכ"ט כונסת הנכסים בהליך מכירת רכב שהיה בבעלות החייב החייב מסוג מאזדה ששועבד לנושה המובטח, הכל בזיקה להחלטתי מיום 15.10.17;
יש לציין כי בהמשך להחלטתי מיום 15.10.17, אישר ראש ההוצאה לפועל ביום 7.11.17 את מכירת הרכב האמור לזוכה במיכרז למכירתו בתמורה לתשלום סך של 116,000 ₪ ומלוא סכום התמורה שהיתקבל בסך של 116,000 ₪ הופקדו, על פי הוראות רשם ההוצאה לפועל, לתיק ההוצאה לפועל כאשר העברת סכום התמורה לבנק כפופה לאישור בית משפט זה.
בהחלטתי מיום 3.12.17 אשרתי העברת סך של 102,314 ₪ מכספי התמורה לידי הנושה המובטח וזאת לכסוי חוב ההלוואה של החייב לנושה המובטח ובאשר ליתר התמורה ועד לסך של 116,000 ₪, ציינתי כי החלטתי תנתן בהקדם וזאת לאור הצורך לידון במחלוקת בין הצדדים בנוגע לאופן תשלום ההוצאות המשפטיות בגין מימוש הרכב ושכ"ט כונסת הנכסים אשר פעלה למימוש הרכב, ובהחלטתי זו אדון אפוא במחלוקת זו שבין הצדדים.
להשלמת התמונה אציין כי בהחלטתי מיום 15.10.17 עמדתי על הצורך להכריע בשאלת הקף החוב והקף ההוצאות המשפטיות ושכר הטירחה להם זכאים הנושה המובטח ו/או כונסת הנכסים לגבות מתמורת הרכב וציינתי כי שאלה זו מתעוררת בפנינו מאחר והנושה המובטח נקט בהליכים משפטיים כנגד החייב למימוש הרכב מבלי שניתנה התראה כלשהיא לחייב, ומבלי שהחייב נידרש כלל לסלק את חובו לבנק כאשר לדרך פעולה זו של הבנק תוצאה כספית משמעותית של הטלת הוצאות משפטיות ניכרות על החייב הכוללות הוצאות תפיסה, איחסון ושכר טירחה, אשר בסיכומו של דבר מכוסים מתמורה המכירה באופן המהוה פגיעה בנושים הבלתי מובטחים של החייב אשר סכוייהם לקבל כספים כלשהם ממכירת הנכס המשועבד פוחתים באופן מהותי.
הבנק טוען, תוך הפניה לתנאי ניהול החשבון וזכויות הבנק לפי שטר המישכון, כי מאחר והחייב כלל לא הודיע לבנק על הליך הכנוס בו פתח ועל צו הכנוס שניתן, לא ביקש בשום שלב מכירה עצמית של הרכב מיוזמתו ובטרם פתח בהליך הכנוס ולא ניתנה הוראה מבית המשפט לפשיטת רגל המאשרת לחייב להמשיך לפרוע את חובו המובטח לבנק לאחר מתן צו הכנוס, פעל הבנק מיידית להבטחת זכויותיו ופתח תיק כנוס נכסים, תוך ציון בבקשה למינוי כונס כי הסיבה להגשת הבקשה הנו הליך כנוס נכסים שניפתח לחייב.
...
החלטה זו עוסקת בבקשת הנושה המובטח- בנק הפועלים בע"מ (הלן-"הבנק" או "הנושה המובטח") לאישור ההוצאות המשפטיות ושכ"ט כונסת הנכסים בהליך מכירת רכב שהיה בבעלות החייב החייב מסוג מזדה ששועבד לנושה המובטח, הכל בזיקה להחלטתי מיום 15.10.17;
יש לציין כי בהמשך להחלטתי מיום 15.10.17, אישר ראש ההוצאה לפועל ביום 7.11.17 את מכירת הרכב האמור לזוכה במכרז למכירתו בתמורה לתשלום סך של 116,000 ₪ ומלוא סכום התמורה שהתקבל בסך של 116,000 ₪ הופקדו, על פי הוראות רשם ההוצאה לפועל, לתיק ההוצאה לפועל כאשר העברת סכום התמורה לבנק כפופה לאישור בית משפט זה.
בהחלטתי מיום 3.12.17 אישרתי העברת סך של 102,314 ₪ מכספי התמורה לידי הנושה המובטח וזאת לכיסוי חוב ההלוואה של החייב לנושה המובטח ובאשר ליתר התמורה ועד לסך של 116,000 ₪, ציינתי כי החלטתי תינתן בהקדם וזאת לאור הצורך לדון במחלוקת בין הצדדים בנוגע לאופן תשלום ההוצאות המשפטיות בגין מימוש הרכב ושכ"ט כונסת הנכסים אשר פעלה למימוש הרכב, ובהחלטתי זו אדון איפוא במחלוקת זו שבין הצדדים.
להשלמת התמונה אציין כי בהחלטתי מיום 15.10.17 עמדתי על הצורך להכריע בשאלת היקף החוב והיקף ההוצאות המשפטיות ושכר הטרחה להם זכאים הנושה המובטח ו/או כונסת הנכסים לגבות מתמורת הרכב וציינתי כי שאלה זו מתעוררת בפנינו מאחר והנושה המובטח נקט בהליכים משפטיים כנגד החייב למימוש הרכב מבלי שניתנה התראה כלשהי לחייב, ומבלי שהחייב נדרש כלל לסלק את חובו לבנק כאשר לדרך פעולה זו של הבנק תוצאה כספית משמעותית של הטלת הוצאות משפטיות ניכרות על החייב הכוללות הוצאות תפיסה, אחסון ושכר טרחה, אשר בסיכומו של דבר מכוסים מתמורה המכירה באופן המהווה פגיעה בנושים הבלתי מובטחים של החייב אשר סיכוייהם לקבל כספים כלשהם ממכירת הנכס המשועבד פוחתים באופן מהותי.
בהתאם נפסק כי על אף מעמדו המיוחד של הנושה המובטח בהליכי חדלות פירעון הוקנתה לבית המשפט של פשיטת רגל סמכות פיקוח על הליכי המימוש ובמסגרתה רשאי בית המשפט לבחון האם הנושה המובטח עושה שימוש בזכותו בתום לב, ובאם סבור בית המשפט כי לא כך הם פני הדברים, רשאי בית המשפט להתערב בהליך המימוש וליתן הוראות בהתאם, וכך בעניין נושה המשתהה בנקיטת הליכי מימוש נקבע כי:
"הימנעות הנושה המובטח מלנקוט בהליכי מימוש או שיהוי ניכר מצידו בפעולותיו במסגרת הליכי המימוש, עשויים להתפרש בנסיבות מסוימות כפעולה בחוסר תום לב ובדרך בלתי מקובלת ביחס לנושים הבלתי מובטחים, וכפועל יוצא להוביל להתערבותו של בית המשפט של חדלות פירעון בהליכי המימוש. במילים אחרות, פיקוחו של בית המשפט על הליכי המימוש ייעשה בדרך כלל בזהירות ובאופן מצומצם כל עוד מתנהלים הליכי המימוש באורח סביר ובדרך מקובלת, אך הפיקוח צפוי להיות הדוק יותר, ואף להגיע לכדי התערבות בית המשפט בהליכי המימוש, ככל שבית המשפט יתרשם שהנושה המובטח פועל בחוסר תום לב ובדרך בלתי מקובלת בהליכי המימוש. גם בנקודה זו סבורני כי במקרים חריגים, בהם יתרשם בית המשפט שמדובר בהימנעות או בשיהוי בלתי סבירים מצד הנושה המובטח, יהיה בית המשפט רשאי לקבוע כי לא די בפיקוח של בעל התפקיד בהליך חדלות הפירעון וכי קיימת הצדקה למינוי בעל התפקיד בהליכי חדלות הפירעון כבעל תפקיד נוסף לצד כונס הנכסים מטעם הנושה המובטח. עם זאת, שוב אדגיש כי ראוי להישמר מפני הרחבה לא זהירה אשר עלולה בסופו של דבר להוביל ל"הפקעה" מלאה של כוחו של הנושה המובטח בשם האינטרס של הנושים הבלתי מובטחים.
לפיכך ולאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת הבנק לאשר תשלום הוצאות תפיסת הרכב (2,200 ₪ בתוספת מע"מ) ושכ"ט א' בגין תיק ההוצאה לפועל שנפתח לעמדתי כאמור ללא הצדקה.
בשים לב לכך שאכן גם בקשות החייב לביטול הליך מימוש המשכון גרמו לשהייה ממושכת של הרכב במחסני הערובה, והטענות הנגדיות של החייב, אני מאשר תשלום של מחצית מהוצאות האחסנה, את הוצאות המודעות בעיתונים וכן שכ"ט של כונסת הנכסים בסך של 6% בתוספת מע"מ.
לפיכך אני מתיר לכונסת הנכסים להעביר מתמורת המכירה את הסכומים שתשלומם אושר על ידי לידיה או לידי הבנק, ואת היתרה שתיוותר אני מורה להעביר לקופת הכינוס לא יאוחר מיום 15.11.18.
