מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת ביטול צו כינוס נכסים ומחיקת הליך פשיטת רגל בשל מחדלי החייב

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לאור ביטול הליכי פשיטת רגל בשל היתנהלות החייב (בין לפני מתן צו הכנוס ובין לאחריו), ומאחר ודחיית בקשת חייב אינה מהוה מעשה בית דין ואינה חוסמת את החייב מלשוב ולהגיש בקשתו בשנית (או בשלישית), התעוררה השאלה- האם קיים צורך בקביעת "תקופת צינון" בין פסק הדין המבטל את ההליך לבין מועד הגשת בקשה נוספת.
בית המשפט העליון, בפסק דין קצר, דחה את טענות החייב מתוך הנחה, שקביעת בית המשפט המחוזי באשר לצורך בתקופת צינון היא נכונה ועל כן נידרש בית המשפט העליון לאורך "תקופת הצינון" וקבע: "סבורים אנו ככלל כי התקופה שיש לקבוע לשם חידושו של כנוס אכן צריכה להיות קצרה מזו שקבע בית המשפט קמא. נראה לנו כנכון להעמיד תקופת פניה מחדש במקרה של ביטול כנוס עקב מחדלי החייב, וכדי ליתן ביטוי ראוי למחדלים, על בין שנה לשנה וחצי לפי שיקולו של בית המשפט, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי". על מנת לעמוד על הנימוקים בקביעת "תקופת הצינון" שנקבעה בהילכת אלקצאצי, יש לשוב לפסק דינו בית המשפט המחוזי, שניתן לאחר הגשת הבקשה השנייה ואשר ניתן במסגרת פש"ר (ב"ש) 25477-09-13 אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרישמי (06.10.2013).
אף שניתנו לו הזדמנויות להסיר מחדליו הוא לא עשה כן. לפיכך בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (כב' השופט ש' מנדלבום) מיום 24.12.2019 הורה על ביטול צו הכנוס ועל מחיקת בקשת המערער.
הליך פשיטת רגל לפי הפקודה הוא הליך המאזן בין שלושה אינטרסים: אינטרס החייב לפתוח דף חדש בחייו, אינטרס הנושים המבקשים להפרע מן החייב, ואינטרסים צבוריים, לרבות תקנת הציבור המעוגן בכל דבר חקיקה (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרישמי, פ"ד נז(4) 197 (2003)) (להלן: "עניין בנבנישתי").
...
בית המשפט העליון, בפסק דין קצר, דחה את טענות החייב מתוך הנחה, שקביעת בית המשפט המחוזי באשר לצורך בתקופת צינון היא נכונה ועל כן נדרש בית המשפט העליון לאורך "תקופת הצינון" וקבע: "סבורים אנו ככלל כי התקופה שיש לקבוע לשם חידושו של כינוס אכן צריכה להיות קצרה מזו שקבע בית המשפט קמא. נראה לנו כנכון להעמיד תקופת פניה מחדש במקרה של ביטול כינוס עקב מחדלי החייב, וכדי ליתן ביטוי ראוי למחדלים, על בין שנה לשנה וחצי לפי שיקולו של בית המשפט, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי". על מנת לעמוד על הנימוקים בקביעת "תקופת הצינון" שנקבעה בהלכת אלקצאצי, יש לשוב לפסק דינו בית המשפט המחוזי, שניתן לאחר הגשת הבקשה השנייה ואשר ניתן במסגרת פש"ר (ב"ש) 25477-09-13 אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (06.10.2013).
לסיכום, מצאתי כי הממונה מוסמך להכריע בבקשה לפתיחת הליכים, ולדחותה לאור הגשתה טרם חלוף "תקופת הצינון". התייחסות לנסיבותיו האישיות של היחיד: לא מצאתי מקום להתערב בהכרעת בית משפט קמא.
משכך, דין טענות המערער להידחות.
מסקנה: הערעור נדחה אפוא.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 16.8.2018 ניתן צו כנוס לנכסי המערער, הושת עליו תשלום חודשי בסך של 1,200 ש"ח ומשיב 1 מונה למנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד).
ביום 7.11.2019 עתר המנהל המיוחד לביטול הליך פשיטת הרגל נוכח העובדה שהמערער לא פעל להסרת מחדליו, לא קיים את דרישותיו הבסיסיות של ההליך, לא העביר מסמכים שנידרש להמציא, וצבר חוב בתשלומיו החודשיים.
ביום 28.12.2019 הורה בית המשפט על דחיית בקשתו של המערער להפחית את סכום התשלום החודשי, אך לפנים משורת הדין ניתנה למערער היזדמנות נוספת לסילוק מחדליו טרם ביטול הליך פשיטת הרגל.
יצוין כי תחילה הופנה העירעור הן כלפי פסק הדין שבגדרו בוטל ההליך והן כלפי שתי ההחלטות המאוחרות לו, אולם ביום 28.2.2021 הורתה הרשמת ד' להב על מחיקת העירעור ככל שהוא מופנה נגד ההחלטות המאוחרות לפסק הדין, בהיתחשב בכך שמדובר ב"החלטות אחרות" הטעונות רשות ערעור.
כלל הוא בהליכי פשיטת רגל, כי בכל אחד משלבי ההליך, על החייב להתנהל בתום לב. בפרט, כאשר הוא זה אשר יזם את ההליך, כבעניינינו (ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 21 (9.8.2009); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, פסקה 22 (26.9.2016)).
...
דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) ל[תקנות סדר הדין האזרחי](http://www.nevo.co.il/law/74880), התשע"ט-2018.
המסקנה המתבקשת היא אפוא, כי החלטת בית המשפט בדבר ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו של המערער אינה מגלה כל עילה להתערבות (השוו: עניין רפאל, פסקה 16; ע"א 3414/19 יגיל נ' עו"ד הראל אורן - המנהל המיוחד, פסקה 9 (23.2.2020))‏.
אשר על כן, הערעור נדחה בלא צורך בתשובה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 3.9.2018 הגיש המבקש בקשה למתן צו כנוס נכסים ולהכרזתו פושט רגל.
המבקש לא עמד גם בצו התשלומים המופחת, וביום 27.8.2019 קבע בית המשפט המחוזי, כי אם לא יסיר המבקש את מחדליו, תימחק בקשתו לפשיטת רגל.
יחד עם זאת, נקבע בפסק הדין כי: "תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הנו צירוף אישור המנהל המיוחד בתוך 30 יום מהיום בלבד בדבר: סילוק מחדלי החייב בתוספת תשלום לקופת הכנוס בסך 1,500 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד. הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא בהתאם להלכ' אלקצאצי". ביום 24.2.2020 הגיש המבקש "בקשה לעיון חוזר [...] [ו]לביטול פסק הדין", שבה טען בין היתר כי לא ידע על החלטת בית המשפט לגבי ההפחתה הזמנית בצו התשלומים.
חייב הנכנס בשערי הליך פשיטת הרגל, "אינו רשאי ליטול את הדבש בלא העוקץ" (ע"א 2063/07 יצחקי נ' הכונס הרישמי, פסקה 5 (31.07.2008)).
בהחלטה מיום 27.8.2019, התרה בית המשפט במבקש כי אם ימשיך בהתנהלותו-זו, יבוטל צו הכנוס ותימחק בקשתו לפשיטת רגל, אך הלה לא שת ליבו גם לזאת.
...
בית המשפט המחוזי נעתר באופן חלקי לבקשה, והפחית את גובה התשלום באופן זמני.
לאחר שעיינתי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, בהחלטה מושא הבקשה שלפנַי, ובבקשת רשות הערעור, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא בזאת.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בשם המערער: עו"ד צדיק נסאר ][]פסק-דין ]השופט א' שטיין: העירעור לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (השופט א' זגורי) אשר ניתן ביום 13.6.2022 בפש"ר 17047-12-17 (להלן: פסק הדין קמא), במסגרתו בוטלו צו הכנוס שניתן ביחס לנכסי המערער והליך פשיטת הרגל שניפתח בעיניינו (להלן: הליך פשיטת הרגל או ההליך).
ביום 8.1.2019 הגיש המנהל המיוחד בקשה לביטול הליך פשיטת הרגל בטענה כי המערער אינו עומד בהוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ובהוראות צו הכנוס.
ביום 13.6.2022, אחרי שהמערער לא הסיר את מחדליו – הורה בית משפט קמא (השופט א' זגורי) על מחיקת הליך פשיטת הרגל ועל ביטול צו הכנוס על כל הוראותיו (להלן: פסק הדין קמא).
נוכח מאפיינים אלו של הליך פשיטת הרגל, מלוּוה הוא בדרישה להתנהלות בתום-לב עילאי מצידו של החייב בכל אחד משלבי ההליך – זאת, על אחת כמה וכמה כאשר החייב הוא זה שיוזם את ההליך מראשיתו (ראו: ע"א 3109/22 מרעי נ' הכונס הנכסים הרישמי (10.8.2022)).
...
מסקנה זאת נכונה ביתר שאת במקרה שבו קא עסקינן, שכן לאורך ההליך כולו בית משפט קמא אפשר למערער להגיב לטענות המנהל בכתב ובעל-פה. יתרה מכך: בית משפט קמא נהג כלפי מערער בסבלנות אין-קץ ובכפפות משי – ורק אחרי שכלו כל הקיצין ביטל את ההליך.
סוף דבר מן המקובץ עד כה עולה מסקנה ברורה ומתבקשת: בפסק הדין קמא לא נפל שום פגם.
הערעור נדחה אפוא בזאת, ועמו נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (השופט א' זגורי) מיום 29.10.2023 בפש"ר 61550-09-16, אשר דחתה את בקשת המערער לביטול פסק דין שהורה על ביטול הליך פשיטת הרגל שניפתח בעיניינו.
הוא איננו עומד בצו התשלומים החודשי וצבר חוב פיגורים בסך של 7,300 ש"ח. בפסק דין מאותו יום, נוכח העובדה שהמערער לא הסיר את מחדליו, הורה בית המשפט על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל ובטול צו הכנוס.
על החייב בהליך פשיטת רגל מוטלת החובה לנהוג בתום לב, ובתוך כך לעמוד בתשלומים החודשיים שהוטלו עליו ולשתף פעולה עם בעל התפקיד.
לנוכח מחדליו המתמשכים של המערער, לא מצא בית המשפט מקום לשנות מפסק הדין בו הורה על ביטול ההליך.
מדובר ב"החלטה אחרת" שאינה בגדר "צו בפשיטת רגל" לעניין סעיף 182 לפקודה, וככזו היא נתונה לערעור ברשות בלבד (ראו לדוגמה: ע"א 359/21 אפללו נ' כונס נכסים הרישמי, פסקה 9 (25.4.2021); ע"א 4390/21 עירקי נ' עו"ד אהד בתרון – מנהל מיוחד, פסקה 4 (1.9.2021)).
...
לנוכח מחדליו המתמשכים של המערער, לא מצא בית המשפט מקום לשנות מפסק הדין בו הורה על ביטול ההליך.
דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, הגענו למסקנה כי דינו להידחות על הסף, בלא צורך בתשובה, לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
התוצאה היא שהערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו