בקשת ביטול פסק דין בהיעדר הגנה בעסקת משכנתא

שיקול דעתו של בית המשפט: סיבת המחדל וסכויי ההגנה המדובר בשני תנאים מצטברים, שהמשמעותי הוא השני מביניהם - סכויי הגנתו של המבקש במקרה בו יבוטל פסק הדין: "מקום בו בוצעה ההמצאה כדין, אין מקום לבטלו מחמת הצדק עקב פגם בהליך, ויש לבחון ביטול פסק הדין מחמת שיקול דעת בית המשפט. לצורך כך, על בית המשפט לבחון האם למבקש קיימים סכויי הצלחה בתביעה/הגנה אם יבוטל פסק הדין, וכן את הנימוק למחדל הדיוני, האם נבע כתוצאה מזלזול או שמא מתוך טעות בתום לב, אי הבנה או רשלנות, כאשר לטעם הראשון ניתן משקל רב יותר (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (29.10.2000); ע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (16.1.2005); רע"א 1119/05 גולדסיל נ' ביליה רוברט – נכסים ובניה בע"מ (27.2.2005); רע"א 706/15 המועצה המקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – המנהל המיוחד של העמותה (22.4.2015))." (פס"ד עיסא פסקה 3, ההדגשה שלי ד.ב) באשר לסיבת המחדל, אמנם יתכנו מקרים בהם סיבת ההעדרות תהא רשלנות או אי הבנה אך כפי שקבעה הפסיקה אין דומה הדבר למקרה בו למעשה הובע זילזול או היתעלמות מדעת מההליך השפוטי וזאת בהיעדר סיבה סבירה לכך.

בשים לב לכך שהמבקשת מכחישה קיומה של עסקה בינה ובין המוטבים על גבי השיק, הרי שלא ניתן לצפות ממנה להתייחס למקום העסקה או למקום ההיתחייבות.

...

לאור זאת אני מקבלת את הבקשה לביטול פסק הדין.

בשים לב לייצוגה על ידי הסיוע המשפטי כמו גם פרק הזמן הנדרש ליישם את הייצוג בפועל, לא מצאתי לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה בשלב זה. הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל בשים לב לביטולו של פסק הדין – אני מורה על ביטול הליכי ההוצאה לפועל אשר ננקטו כנגד המבקשת בקשר עם ביצועו של פסק הדין שבוטל – וזאת לאלתר.

לאור כל האמור אני דוחה את טענות המשיבה ומקבלת את טענות המבקשת לחוסר סמכות מקומית של בית המשפט זה. בקשר עם בקשה ספציפית זו אני מחייבת את המשיבה בהוצאות בסך 1,200 ₪ שישולמו לאוצר המדינה בשים לב לייצוגה של המבקש על ידי הסיוע המשפטי.

הנתבע העיד כי לא חתם על יפוי הכוח האמור, החתימה על המסמך אינה חתימתו והוא כלל לא שהה בישראל באותה עת. במסגרת הליך זה ובמהלך דיון בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, העיד עו"ד בובליל שמדובר בזיוף והמסמך לא נחתם ידו.

תמיכה לכך ניתן למצוא בעדות עו"ד ברזילי בנוגע להעדר אפשרות למשכנתא ולכך שהחלופה שנמצאה היא רישום הערת אזהרה לגבי חלקו של הנתבע במקרקעין (ראו עדות עו"ד ברזילי עמ' 102, ש' 20 עד עמ' 103 ש' 12).

כן אפנה להמשך עדות התובע בהתייחס למבנה העיסקאות: "זה הקונסטלציה שהעורך דין שסמכתי עליו בנה את הסכמי ההלוואה, מול ניקולה ובגלל הבטוחות" (עמ' 76, ש' 15,16, ראו גם בעמ' 78 ש' 27,28, וראו תמיכה לכך גם בעדותו של ישראל בעמ' 89, ש' 23,24 "הרגשתי שיש לי ביטחונות. אחרי זה הגענו למשפטים השניים, והשלישיים, וראינו שהכל זה זיוף").

...

על כן הדבר תומך במסקנה שלא הוכחה שליחות במערכת היחסים הפנימית בין ניקולה לאביו לענין הסכם ההלוואה עם התובע.

סיכום לאור האמור ומשלא הוכחו יחסי השליחות, הרי שלא הוכחה התקשרות חוזית בין התובע לנתבע ומכאן שדין התביעה להידחות.

התנהלות זו גרמה לתובע להוצאות ניכרות בייצוג המשפטי בהליך זה. לפיכך אני מורה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות, תוך שכל צד יישא בכלל הוצאותיו בגין ההליך.

עוד ציינה, כי סכויי הגנתה גבוהים שכן אין יריבות בינה לבין התובעת, והיא מעולם לא ביצעה כל עיסקה עמה.

הפסיקה קובעת, כי במסגרת דיון בבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר כתב הגנה, על בית המשפט לבחון האם נידרש ביטול של פסק הדין מתוך חובת הצדק בהעדר המצאה של כתב התביעה.

הלכה פסוקה היא, כי השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהקשר זה הם שניים: האחד - סיבת המחדל שבאי הגשת כתב ההגנה במועד, והשני - סכויי ההגנה של המבקש (ראה: רע"א 2694/92 אינג' אליהו פבר נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל [פורסם בנבו] [5.8.1992]; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] [29.10.2000]; ע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ [פורסם בנבו] [16.1.2005]; רע"א 1119/05 גודלסיל נ' ביליה רוברט נכסים ובניה בע"מ [פורסם בנבו] [27.2.2005]).

...

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, סבורני שיש להעדיף את זכותה של הנתבעת לנהל את הגנתה ולקבל את יומה בבית המשפט, כפוף להטלת הוצאות, אשר יבטאו את מחדלה באי הגשת כתב הגנה במועד ואת העיכוב שנגרם בעטיה.

לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות בסך של 7,500 ₪, ותגיש כתב תביעה, תוך 30 ימים מהיום.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לידי מסקנה שדינה של הבקשה לביטול פסק דין להדחות וזאת שעה שהתרשמתי שלנתבע, כמו גם להוריו הנתבעים 4 ו-5 שכלל לא טרחו להגיש בקשה לביטול פסק הדין, אין כל הגנה בהליך זה. מושכלות יסוד הן שכאשר ניתן פסק דין בהעדר הגנה, ניתן לבקש ביטול פסק דין מחובת הצדק, למשל בשל פגם במצאה, או ביטול פסק דין מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

עסקה זו מעולם לא בוטלה והיא עומדת בעינה.

בחוזה המכר החתום שצורף לתגובה לבקשה לביטול פסק הדין, נרשם שהמוכר, דהיינו הנתבע, מצהיר שלמרות שטרם נרשם בטבו הוא הבעלים של הנכס וכי זכויותיו נקיות מכל חוב, משכנתא או עיקול או זכויות צד שלישי כלשהוא.

...

קשה שלא להגיע למסקנה שהנתבע בהתנהלותו חסם בעצמו ולעצמו את זכות הגישה לערכאות ואין לו אלא להלין על עצמו (השוו: תא (ת"א) 40156-10-19 פלוני נ' שרותיון - שירותים ניידים בע"מ (26/2/23).

סוף דבר שעה שלא עלה בידי הנתבע להוכיח הגנה אפשרית ולו לגבי חלק מטענות ועילות התביעה, נכון להותיר את פסק הדין על כנו.

הבקשה נדחית.

על כן, הופתע עו"ד רצאבי לגלות, כך על-פי האמור בבקשה לביטול פסק-דין, כי בית המשפט נתן פסק-דין בהעדר הגנה וכי הוגשה כלל בקשה למתן פסק-דין בהעדר הגנה.

בהמשך לכך טוען גרנק, כי בשנת 2020 ביקש גם ליטול משכנתה.

גרנק לא הציג בהקשר זה כל ראיה נוספת, כגון בקשתו להלוואה, והרכב שנאלץ לרכוש עקב סרובה של חברת הליסינג, לרבות כל העלויות הכרוכות בכך והריבית שהוצעה לו בעסקת ההלוואה וזו שנשא בה בפועל.

...

הנה-כי-כן לא הוכחו גם בהקשר זה נזקים ממוניים, אך גם ביחס לניסיונו של גרנק לרכוש דירה והמהמורות שעמדו בדרכו עקב הדיווח השלילי במאגר נתוני האשראי, אני סבור כי נגרמה לו עוגמת נפש, שהוכחה, ובגינה הוא יהיה זכאי לפיצוי, כפי שיפורט להלן.

אני סבור כי בשל מכלול הטעמים המפורטים לעיל אכן יש הצדקה לפסוק לגרנק פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב אי-סגירתו של תיק ההוצאה לפועל, ולהעמידו, בעיקר בהתחשב בדיווח השלילי על אודותיו במאגר נתוני האשראי, על סך של 20,000 ש"ח. תוצאת הדברים היא כי גרנק הוכיח שנגרם לו נזק בסך 31,700 ש"ח אך נוכח הקביעות שלעיל בנוגע לאשם התורם מצידו, כי אז תוצאת הדברים היא שעל כהן לפצותו ב-50% מסכום הנזק שהוכח.

התביעה מתקבלת אפוא באופן חלקי במובן זה שכן ישלם לגרנק סך של 15,850 ש"ח, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.