מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת ביטול כתב אישום בשל פגמים בחקירה ואי מתן זכות טיעון

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לאחר העברת חומרי החקירה לב"כ הנאשמים, הוגשו על ידם בקשות לביטול כתב האישום מחמת העידר יידוע והיעדר שימוע.
עוד נטען כי: מיום תחילת החקירה היו למאשימה כ – 450 ימים להערך להגשת כתב אישום וקיום שימוע כדין, ולמרות ההצהרה בפני בית המשפט המחוזי כי לא יוגש כתב אישום, לא נשלחה הודעת יידוע ולא ניתנה זכות השימוע, כמו גם לא זכות הטיעון.
יתירה מכך: בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26) (זכות שימוע), התשנ"ט-1999, נאמר כי "לא יוגש כתב אישום בעבירה מסוג פשע נגד חשוד שבקש לממש את זכותו לשימוע לפני שניתנה לו היזדמנות נאותה לממש את הזכות". העובדה שבחוק לא אומצה הצעה זו, מלמדת על כך שהמחוקק לא ראה בהפרת החובות האמורות כמצדיקות ביטול אישומים, ובפרט כאשר ניתן לרפא את הפגמים הנ"ל בעריכת שימוע מאוחר.
...
על מצב דברים שכזה, אשר יביא למסקנה כי יש להורות על ביטול כתב האישום, ניתן יהיה ללמוד ככל שההפרה של זכות השימוע נעשתה בנסיבות קשות וחמורות המעידות על שרירות, ואין זה המקרה בענייננו.
ביחס לנאשמת 2, ככל שטענותיה נסמכות על הטענות שהועלו ע"י ב"כ הנאשמים האחרים, הרי שהן נדחות כאמור לעיל.
לאור כל האמור, הטענות המקדמיות והעתירות לביטול כתב האישום, נדחות.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2021 בעניינים מקומיים הרצליה נפסק כדקלמן:

לפני בקשה להורות על ביטול כתב האישום בשל טענת הגנה מן הצדק.
בית המשפט נידרש לאזן בין האינטרסים השונים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי וליתן דעתו לנסיבותיו הקונקרטיות של ההליך המתנהל בפניו; בשלב השלישי, מששוכנע בית המשפט כי קיומו של ההליך הפלילי אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים יותר ומידתיים יותר מביטול כתב האישום.
ככל שהחשוד זומן למסירת גרסה –זימון כדין- ולא התייצב, ניתן לראות בכך, בהתאם לנסיבות, ויתור מצידו על זכות זו. החובה ליתן זכות טיעון לחשוד לפני הגשת כתב אישום עוגנה זה מכבר בהנחיות מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) שניתנו ביום 26.12.16 על פיהן: "... לפיכך, על יחידת התביעה העירונית ויחידות התביעה של משרדי הממשלה ויחידות הסמך אשר אין להן סמכות חקירה לפעול בהתאם למתווה שיפורט להלן, ולפיו, יחידת התביעה או יחידת הפיקוח תשלח לחשוד הודעה על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום ותנתן לו היזדמנות להעלות בפני הרשות טענות בכתב. בכך יממש החשוד את זכות הטיעון שלו, הנובעת גם מחובת הרשות הפועל כגוף מינהלי, אף אם לא בדרך של חקירה פרונטלית. יובהר, למען הסר ספק, כי אין מדובר בזכות השימוע הקבועה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, אלא בתחליף להשמעת גרסה מצד החשוד, אשר במקרים אחרים נעשית במסגרת חקירה. עוד יובהר כי הנחיה זו אינה עוסקת בעבירות מנהליות ובעבירות קנס". החובה לקיים חקירה ראויה, הכוללת גביית גירסתו של החשוד, קיימת כמובן גם בעבירות לפי חוק התיכנון והבנייה.
פגם זה לדידי, לא ניתן לריפוי בשלב זה של ההליך, שהרי חקירת נאשם לאחר הגשת כתב אישום, אינה מעשה של יום יום, היא מחייבת אישור פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעה לפי העניין ושמורה היא למקרים חריגים בלבד, ובודאי שלא למקרים בהם מדובר בניסיון לתקן מחדל מצד המאשימה כמקרה דנן.
...
כמו כן, על פי סעיף 237 (א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי, "המצאתו של מסמך תהיה במסירה לידיו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו- לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני-אדם- במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצוג" או על פי סעיף 237(א)(2) "במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם, עם אישור מסירה; בית המשפט רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה". מן הכלל אל הפרט- בחנתי את טענות הצדדים והגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול כתב האישום כפי שיפורט להלן.
מכלל הטעמים שדלעיל ולאחר בחינת המבחן התלת שלבי שנקבע בהלכת בורוביץ , סבור אני כי אין לאפשר את המשך ניהול ההליך, ובאיזון הכללי, לרבות שיקולי מדיניות, מצאתי לנכון להורות על ביטולו של כתב האישום.
אני מורה, אפוא, על ביטולו של כתב האישום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

הנאשמים לא כללו את העיסקאות בספרי הנהלת החשבונות של העסק, לא דיווחו ולא שילמו את המע"מ הגלום בחשבוניות, בדו"חות התקופתיים אותם הגישו למנהל מס ערך מוסף בשם העסק, וזאת במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס. טענות הצדדים: ביום 01.03.20 הגיש הנאשם 1 בקשה למחיקת כתב-אישום, וזאת בשל אי מתן זכות שימוע בטרם הגשת כתב-אישום כמתחייב מהוראות סעיף 60 א' לחוק סדר-הדין הפלילי.
זוהי זכות הטיעון שהיא מן הזכויות היסודיות במשפטנו.
יש הסוברים כי מדובר בפגם העולה עד כדי ביטול כתב-האישום, ויש הסוברים כי במסגרת דוקטרינת הבטלות היחסית, אין מקום להורות על ביטול כתב-האישום, ולכל היותר, יש לאפשר לנאשם זכות שימוע בדיעבד.
שלישית, בא-כוח הנאשם טען כי לא ניתנה לו היזדמנות נאותה לקבל את ליבת חומרי החקירה ומימוש זכות השימוע.
...
יחד עם זאת, אני סבור כי יש להיענות לבקשת בא-כוח הנאשם, ולהורות על דחיית הדיון, על מנת שתינתן הזדמנות נוספת לנאשם לצלם את חומרי החקירה בתיק.
תוצאה: לאור האמור לעיל, אני קובע כי המאשימה עמדה בחובה המוטלת עליה בדבר חובת היידוע לצורך מימוש זכות השימוע, וכי שעה שהנאשם לא פנה למימוש זכותו בחלוף 30 ימים, הרי שניתן להגיש כנגדו כתב-אישום.
נוכח זאת, אני מורה על דחיית בקשת הנאשם למחיקת כתב-האישום.

בהליך תיק תת"ע אדום (תתע"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בעיניין: בקשה לביטול כתב אישום מחמת טענה של הגנה מן הצדק.
עוד טען כי רישום תגובת הנהג לעיכוב או לדו"ח, אינו מהוה תחליף לחקירה או למתן זכות הטיעון, לחובה להסביר לו במה הוא חשוד ולבקש את התייחסותו.
ב"כ המאשימה בתגובתו לבקשה טען כי אין בטענות הנאשם בכדי להביא לביטולו של כתב האישום, שכן גם אם הנאשם לא נחקר תחת אזהרה הרי שהוא יכול להעלות את כלל טענותיו במסגרת פרשת ההגנה.
טען כי טענת ההגנה לפגם בהתנהלותה של המישטרה אינה מבוססת על זכות בחוק ומכל מקום ההחלטה אם להגיש כתב אישום ללא חקירת הנאשם, גם בתיקים מסוג זה, מסורה לבחירתה של המאשימה.
...
בנסיבות כאן, לאחר ששקלתי טענות הצדדים, שמעתי את דברי הנאשם באמצעות ב"כ, ועיינתי בפסיקה אליה הפנו הצדדים, לא שוכנעתי כי יש מקום לקבל טענת הנאשם להגנה מן הצדק ולבטל את כתב האישום כנגדו.
לסיכום, נוכח האמור לעיל, לא מצאתי בשלב זה כי יש במקרה שבפניי משום פגיעה חמורה בתחושת הצדק וההגינות ועל כן איני מוצאת להיענות לבקשתו של הנאשם להורות על ביטול כתב האישום מכח הגנה מן הצדק ואני דוחה אותה.
המזכירות תשלח עותק החלטתי זו לצדדים ותזמנם לישיבת למתן מענה לכתב האישום ליום 3.10.22 בשעה 11:00.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2023 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

אשר לטענה לטעות במצב דברים טענה המאשימה כי טענה זו הועלתה על ידי הנאשם בהליך קודם שנוהל נגדו, שם הודה והורשע ובקשתו לחזור בו מהודייתו התקבלה וכי אין מקום לאפשר לו לשוב ולהעלותה בהליך זה. בתשובת הנאשם לתגובת המאשימה טוען כי למעשה הנאשם כלל איננו הבעלים של הנכס ושב ומפנה לחובה למתן זכות טיעון לשימוע וכן להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעיניין "מתן זכות טיעון לחשוד לפני הגשת כתב אישום". דיון והכרעה הפגם העקרי הנטען הוא אי הזמנת הנאשם לחקירה והיעדר מתן אפשרות למסור את גירסתו טרם הגשת כתב אישום.
בית המשפט נידרש לאזן בין האינטרסים השונים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי וליתן דעתו לנסיבותיו הקונקרטיות של ההליך המתנהל בפניו; בשלב השלישי, מששוכנע בית המשפט כי קיומו של ההליך הפלילי אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים יותר ומידתי יותר מביטול כתב האישום.
בפסיקה נקבע כי גם בעבירות תיכנון ובניה זכות מוקנית לחשוד להשמיע את דבריו טרם הגשת כתב אישום וכי על המאשימה לזמן חשוד לחקירה גם מקום בו בכוונת התביעה להגיש כתב אישום בגין עבירה של אי ציות לצוו הריסה שפוטי (ראה ת"פ 5565/14 מדינת ישראל נ' ביתאר סולימאן (19.7.15)).
...
סבורני כי יפים ונכונים דברי בית המשפט המחוזי לענייננו.
המסקנה העולה מן האמור היא כי, במקרה דנן, לא זומן לחקירה טרם הגשת כתב האישום נגדו, לא ניתנה לו הזדמנות להשמיע את גרסתו ועל כן נפל פגם בהגשת כתב האישום.
אשר לסעד המבוקש, סבורני כי הסעד המתאים לרפא את הפגם הינו ביטולו של כתב האישום ולא זיכויו של הנאשם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו