בקשת ביטול כתב אישום בשל אי-קיום שימוע לפי סעיף 60א לחסד"פ

לפני בקשה לביטול כתב אישום בשל אי קיום חובת השימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ").

בת"פ (י-ם) 50906-08-15 מדינת ישראל נ' בן יצחק ואח', סקר בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ד"ר א' גורדון) את העקרונות והשיקולים שהוכרו בפסיקה בהקשר הנידון ואלו הם: פגיעה בזכויות הנאשם להליך הוגן, כלומר לפתיחות מלאה של המאשימה בבחינת טענותיו בטרם תיתקבל ההחלטה האם להגיש נגדו את כתב האישום, אם לאו, לשמירה על השויון וגם על שמו הטוב ושלוות חייו של הנאשם.

...

סוף דבר, ומאחר שאף אנוכי סבורה כי חשוב שהמאשימה תפנים את חשיבות הליך היידוע והשימוע, ותתייחס אליו כאל זכות מהותית בטרם הגשת כתב אישום, כדי למנוע הישנותם של מקרים כמו זה, בהם מבקש/ת נאשם/ת שתינתן לו/ה הזכות לשטוח טענותיו בפני המאשימה בטרם תחליט האם היא אכן מאשימה אותו, אם לאו, ולא לאחר מכן, אזי בנסיבות שכאלה יש להורות על ביטולו של כתב האישום.

התוצאה היא שאני מורה על ביטול כתב האישום.

המאשימה תקיים את השימוע בתוך 60 ימים ממועד המצאת החלטתי לידיה.

לפניי בקשה לביטול כתב האישום בשל אי קיום שימוע לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ").

העובדות הרלוואנטיות וטענות הצדדים נגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); וכן איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

...

המאשימה שלחה את המכתב לכתובת זו אך גם הוא חזר בנימוק "מען לא ידוע". לסיכום טענה המאשימה כי לא נפל כל פגם בהתנהלותה וכי היא עשתה את המוטל עליה לפי החוק והפסיקה ועל כן עתרה לדחיית הבקשה.

מכך מתחייבת המסקנה כי החלטה להעמיד לדין אדם חייבת להתקבל תוך קיומו של הליך מנהלי נכון ושוויוני, במסגרתו הוענקו לחשוד מלוא זכויותיו.

לאור כך אני סבור שהסעד הנכון הוא ביטולו של כתב האישום וקיומו של שימוע מבלי שתלוי ועומד נגד הנאשמת כתב אישום.

אני מורה אפוא על ביטולו של כתב האישום.

לפניי בקשת הנאשם 3 לביטול כתב האישום בשל אי קיום שימוע.

על פי סעיף 60א(א) לחסד"פ "רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך". אין חולק כי בעיניינו של הנאשם 3 לא היתקיים הליך יידוע, והגשת כתב האישום הייתה לאחר שניתן אישור פרקליטת המחוז בהתאם לסיפא של סעיף 60א(א) לחסד"פ, אשר מקנה סמכות לא לקיים הליך יידוע (ובהעדר יידוע אין שימוע) אם "קיימה מניעה לכך". טענותיו של הנאשם 3 מכוונות איפוא כלפי החלטתה של פרקליטת המחוז לעשות שימוש בסמכותה ולא לקיים שימוע.

...

עיון בטענות הצדדים מוליך למסקנה כי בנסיבות המקרה לא נפל כל פגם בהחלטה שלא לקיים הליכי יידוע ושימוע.

ייתכן ובנסיבות אחרות, ניתן היה לשקול דרך חלופית, כגון הגשת כתב אישום נגד החשודים העצורים, עריכת שימוע לנאשם המשוחרר ובמידה ויוחלט על הגשת כתב אישום, יוגש בד בבד עם בקשה לאיחוד הדיון בהתאם לסעיף 90 לחסד"פ (כמו למשל ההילוך שהיה בת"פ 52826-03-22 מדינת ישראל נ' אבו שאח, החלטתי מיום 17.8.2022).

קצרו של דבר שאני דוחה את בקשת הנאשם 3 לבטל את כתב האישום.

בפניי בקשה לביטול כתב האישום בשל העדר שימוע במסגרת טענה מקדמית.

רקע: ביום 16.4.20 הוגש נגד הנאשמים כתב אישום המייחס להם עבירות ניסיון לפריצה לבניין (לא מגורים) והחזקת כלי פריצה, עבירות לפי סעיפים 407(א) בשילוב 25 לחוק העונשין וסעיף 409 לחוק העונשין, התשל"ז-1973 (להלן: "חוק העונשין").

דיון והכרעה יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע ומתן האפשרות לטעון במסגרת שימוע נגד הגשת כתב אישום, קבועים במסגרת סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982.

ודוק, יפים לכאן דבריו של כבוד השופט י' עמית מבג"ץ 8066/18 אייל משיח נ' פרקליטות מדינה (נבו 22.01.2019): "במקרים בהם יש לערוך שימוע לפי סעיף 60א לחוק, דרך המלך היא לקיים את ההליך לפני הגשת כתב האישום, ולא בדיעבד, לאחר שכתב האישום הוגש. ואולם, לא אחת נידרשות הערכאות הדיוניות לשאלה מהי תוצאתו של הפגם שנפל באי עריכת הליך השימוע. יש וריפוי הפגם נעשה בדרך של ביטול כתב האישום, והנחיית התביעה לערוך הליך שימוע, כפי שנעשה בעניינינו. במקרים אחרים – נמצא מזור בדרך של השבת התיק לתביעה לצורך קיום הליך השימוע, בעוד שכתב האישום נותר על כנו" בת"פ (מחוזי ב"ש) 8268/06 מדינת ישראל נ' שולמן אלכסיי (נבו 03.12.2006) בחן בית-המשפט בקשה לביטול כתב אישום בגין אי קיום שימוע.

...

" נוכח האמור לעיל, והיות שמדובר במקרה בו לא הייתה למאשימה כוונה להתעלם מהוראות הדין ולא לקיים הליך שימוע עובר להגשת כתב האישום, וכי הגשת כתב האישום, בהעדר השימוע, נעוצה במחדלה, סבורני כי האיזון הראוי ימצא ביטוי בביצוע שימוע בעוד כתב האישום עומד על כנו.

בפניי בקשה לביטול כתב האישום בשל העדר שימוע במסגרת טענה מקדמית.

דיון והכרעה יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירות פשע ומתן האפשרות לטעון במסגרת שימוע נגד הגשת כתב אישום, קבועים במסגרת סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982 (להלן:"חסד"פ").

ודוק, יפים לכאן דבריו של כבוד השופט י' עמית מבג"ץ 8066/18 אייל משיח נ' פרקליטות מדינה (נבו 22.01.2019): "במקרים בהם יש לערוך שימוע לפי סעיף 60א לחוק, דרך המלך היא לקיים את ההליך לפני הגשת כתב האישום, ולא בדיעבד, לאחר שכתב האישום הוגש. ואולם, לא אחת נידרשות הערכאות הדיוניות לשאלה מהי תוצאתו של הפגם שנפל באי עריכת הליך השימוע. יש וריפוי הפגם נעשה בדרך של ביטול כתב האישום, והנחיית התביעה לערוך הליך שימוע, כפי שנעשה בעניינינו. במקרים אחרים – נמצא מזור בדרך של השבת התיק לתביעה לצורך קיום הליך השימוע, בעוד שכתב האישום נותר על כנו" בת"פ (מחוזי ב"ש) 8268/06 מדינת ישראל נ' שולמן אלכסיי (נבו 03.12.2006) בחן בית-המשפט בקשה לביטול כתב אישום בגין אי קיום שימוע.

האם יש מקום לקיים שימוע בדיעבד? נימוקי ההגנה בקשתה לביטול כתב האישום, מבוססים אך על 2 נסיבות עובדתיות: א. אי קיום השימוע ב. לא נשלח מכתב יידוע.

...

נוכח האמור לעיל, והיות שמדובר במקרה בו לא הייתה למאשימה כוונה להתעלם מהוראות הדין ולא לקיים הליך שימוע עובר להגשת כתב האישום וכי מדובר בהפרה מינורית יחסית, הניתנת לריפוי, סבורני כי האיזון הראוי ימצא ביטוי בביצוע שימוע בעוד כתב האישום עומד על כנו.