בקשת ביטול הליכי חדלות פירעון ליחיד

הממונה נתן בתיק זה צו פתיחת הליכים כנגד היחיד ביום ה-28.4.2020 ואולם, משהוגשה ע"י הנושה/המבקש בקשה לביטול הצוו האמור, בית המשפט נידרש לידון ולהכריע בה. במסגרת פסק דין זה, אדרש לסעיפי החוק הרלבאנטיים נשוא חוק חידלות פרעון וכן לפסיקה שניתנה ביחס לפקודת פשיטת הרגל, והכל תוך היקש ממנה למקרה דנן ותוך התאמתה להוראות חוק חידלות פרעון.

...

לאחר שבחנתי סעיפי החקיקה הרלוונטיים מחוק חדלות פירעון והגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להמשך ניהול הליך זה וכי יש להורות על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן במסגרתו, אני רואה לנכון, לשם הזהירות ולמעלה מן הנדרש, להידרש גם לפסיקה שעסקה במקרים דומים.

נראה כי בענייננו מרבית המבחנים מובילים למסקנה כי המדובר בחוסר תום לב קיצוני המצדיק ביטול ההליך כבר עתה.

סוף דבר מכלל הנימוקים שפורטו לעיל, אני מורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים שניתן כנגד היחיד.

הנושה, חברת מקס איט אשראים בע"מ (להלן: "הנושה") הגישה בקשה לביטול הליך חידלות הפרעון של היחיד (להלן: "הבקשה"), במסגרתה נטען כי היחיד היתקשר עימה ביום 8/7/20 לצורך קבלת הלוואה מהנושה, ע"ס 46,000 ₪ (להלן: "ההלוואה"), אשר הופקדה לחשבונו של היחיד ביום 14/7/20, אולם, התשלום הראשון של החזר ההלוואה חזר ביום 16/8/20 בשל "הוראת ביטול". לטענת הנושה, התברר לה כי בסמוך למועד קבלת ההלוואה בחשבונו, פנה היחיד בבקשה לפתיחת הליכי חידלות פרעון בתאריך 20/8/20 ומכאן, כי היחיד ניצל את הנושה בבקשתו לקבלת הלוואה ולא הציג בפניה את מצבו הכלכלי האמתי.

...

רביעית, גם בקשתה החלופית של הנושה להחרגת החוב כלפיה מההליך- דינה להידחות שכן, בהתאם להגדרת החוק המדובר "בחוב עבר" ולפי סעיף 121 לחוק גביית חוב זה תיעשה במסגרת חוק חדלות פירעון בלבד ועל כן, איני רואה מקום להחריג את חוב הנושה, במיוחד לנוכח החובות הדומים האחרים הקיימים בהליך ואין לתת עדיפות דווקא לחוב הנושה.

סוף דבר, מן המקובץ עולה כי התועלת שתצמח ליחיד, לנושיו ואף לכלל הציבור תגדל מעצם המשך קיומו של הליך חדלות הפירעון של היחיד, על פני ביטולו דבר שספק אם יסייע לנושה לגבות את מלוא חובה.

אשר על כן, דין בקשת הנושה לביטול הליך חדלות הפירעון של היחיד- להידחות.

להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 20.5.2021 עתר המערער בבקשה להורות על ביטול הליכי חידלות הפרעון בעיניינם של היחידים, וביום 8.9.2020 במסגרת דיון שקיים בית-המשפט קמא במעמד הצדדים חזר בו המערער מהבקשה.

מכל מקום, לבית-המשפט של חידלות פרעון סמכות להחליט בכל שאלה שבמשפט או בעובדה המתעוררת בעיניין הליכי חידלות הפרעון שלפניו וזאת בהתאם לסעיף 279(א) לחוק; שנית, כי לא ניתן לראות במערער כמי שהשלים את הליכי הגבייה במועד מתן הצוו לפתיחת הליכים בהתאם להוראת החוק, מאחר ובפועל הועברו הכספים לידיו של המערער רק לאחר מתן הצוו לפתיחת הליכים בעיניינם של היחידים; שלישית, כי אין מקום להורות על השבת הכספים בנכוי הוצאות הגבייה מאחר והמערער לא הוכיח כי נשא בפועל בתשלום ההוצאות, ורביעית, כי פעולות המערער אינן בגדר פעולות נושה פעיל כפי שהוכרו בפסיקה ומכל מקום העתרות לבקשתו עומדת בנגוד לעיקרון השויון שבין הנושים ומהוה העדפת נושים אסורה.

...

בהקשר זה טען המערער כי כלל ההוצאות להן נדרש עומד על סך של 46,317 ₪ ומכאן שגם בטעם חלופי זה יש כדי להצדיק את הותרת הכספים בידיו, וששית, כי הפעולות בהן נקט המערער מנעו מהיחידים להבריח את הכספים, משכך ובהתאם לפסיקה הוא זכאי לתגמול בהיותו "נושה פעיל". ביום 8.11.2020 נעתר בית-המשפט קמא לבקשת הנאמנת והורה למערער להשיב את הכספים לקופת נושי היחידים.

משכך נראה כי בצדק קבע בית-המשפט קמא כי המערער לא עמד ברף ההוכחה הדרוש באופן המצדיק את דחיית טענותיו בעניין זה. עם זאת, אני סבורה כי יש טעם בטענת המערער לפיה טענתו לעניין תגמולו כנושה פעיל לא זכתה להתייחסות בהחלטת בית-המשפט קמא.

מבלי לקבוע מסמרות בשאלה העקרונית האם זכאי המערער לתגמול נוסף ומה מידת תרומתו ליתר הנושים, אני מורה על השבת התיק לבית-המשפט קמא אשר יכריע בטענות הצדדים בעניין זה בלבד.

סוף דבר אשר על כן, דין בקשת רשות הערעור להידחות, למעט האמור בפסקה 33 לעיל.

בפני בקשת הממונה לביטול הליך חידלות הפרעון של היחיד ומאידך בקשת היחיד למתן צו הפטר לאלתר.

"הליך פשיטת הרגל נועד כידוע לשרת את טובת החייב, את טובת הנושים ואת טובת הציבור, כאשר בשנים האחרונות קנתה לה טובת החייב עמדת בכורה, שאף עוגנה ככזו בחוק חידלות פרעון (ראו למשל בג"ץ 2804/18 כוכבי נ' הכנסת [פורסם בנבו] (22.5.2018), וכן ראו עודד מאור ואסף דגני הפטר – חידלות פרעון, הסדרי חוב ושקום כלכלי של יחידים 74 (2019)). מנקודת מבטו של החייב, הטובה הצומחת לו מן ההליך הוא צו הפטר אשר ישמוט את חובותיו ויאפשר לו פתיחה של דף חדש למען שקומו הכלכלי (עניין סולימאן, פסקה 14). טובת החייב ושיקומו במקרה שלפנינו משמעה שלמבקש יתאפשר להמשיך בדרך החדשה בה החל, ולהתקדם בה כשמועד תום תשלום חובותיו נמצא לנגד עיניו בעתיד הקרוב לבוא. ואולם, טובת החייב אינה תכלית העומדת לבדה ולמולה יש לאזן את טובת הנושה ואת טובת הציבור, בשים לב לאופיו הייחודי של חוב המזונות. בעניינינו, האיזון המתבקש בין מכלול השיקולים – החייב, נסיבותיו, טובת הנושה והציבור ובעיקר ייחודיות חוב המזונות – מחייבות את החלת ההפטר שניתן לחייב על חוב המזונות באופן חלקי, כך שמעמד חוב המזונות יתבטא בכך שלא יוחל עליו הפטר לאלתר, ומעמד טובת החייב ונסיבותיו הקשות של המבקש יתבטאו בכך שהסדר הקזוז יעמוד לתקופה מוגבלת בלבד, כאשר בסופה תימחק ייתרת החוב". לאחר שקילת מכלול השיקולים כאמור לעיל, אני רואה לנכון לאזן בין טובת היחיד, טובת הנושה וטובת הציבור, תוך היתחשבות באופיו הייחודי של חוב המזונות, בדומה לאופן בו עשה כן בית המשפט העליון בעיניין אייל אבן חיים, וכמפורט להלן.

...

אני מורה על מתן צו הפטר לאלתר ליחיד, בהתאם לסעיף 167 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

על כן ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 175(ב) לחוק חדלות פרעון, אני מורה כי הסדר הקיזוז בשיעור של 10% מקצבאות היחיד המשולמות על ידי המל"ל, ימשיך להתבצע לשם סילוק יתרת חוב המזונות למל"ל, למשך תקופה מוגבלת, וזאת עד הגיעו של היחיד לגיל 62.

אני מאשרת תשלום שכר השגחת הממונה וכן את שכר טרחת נאמן, מע"מ והוצאות בסך 500 ₪ בהתאם לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981 ובהתאם להנחיות הממונה, לפי הגבוה מביניהן.

המדובר בהליך חידלות פרעון שני של היחיד וההליך הקודם היתנהל בתיק פש"ר 67893-03-17 שבוטל בשל מחדלים בפסק דין שניתן ביום 30/7/19.

ביום 7/9/22 הגיש הנאמן בקשה למתן החלטה בבקשה לביטול הליך חידלות הפרעון מאחר והיחיד לא סילק את המחדלים.

...

היחיד ביקש לאמץ את הצעת הממונה לגבי חובת התשלומים, טען כי שילם את חוב הפיגורים ומסר הסבר לגבי היקף העיזבון של אביו וחלקו בו. לאחר שעיינתי בתיק, בדו"ח ממצאי הבדיקה, הצעת הממונה והדיון היום, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק בתנאים כדלקמן – חובת התשלומים - סכום התשלומים – היחיד יישא בתשלום חודשי בסך 900 ₪.