בקשת ביזיון בית משפט לאכיפת פסק דין בעניין רטיבות בדירה

התובעים הגישו לבית משפט זה בקשה למתן צו עשה, אשר יחייב את הנתבע, בעל הדירה המצויה מעל דירת התובעים, לתקן ליקוי בדירתו הגורם לרטיבות בדירת התובעים.

לעניין אכיפתו של פסק דין של מפקח על רישום מקרקעין, או חלקים מפסק הדין אשר אינם מקוימים, נקבע בסעיף 76 לחוק המקרקעין, כי "החלטת המפקח בסכסוך וצו ביניים שנתן, דינם, לענין אכיפה והוצאה לפועל ולענין סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, כדין פסק דין או צו ביניים של בית משפט שלום". כלומר, השמוש בפקודת הביזיון לאכיפתן של הכרעות המפקחים, זהה לאופן שבו נאכפות, באמצעות הפקודה, הכרעות של בית-משפט השלום.

בהתבסס על צירוף הוראותיהם של סעיפים 74 ו-76 לחוק המקרקעין הוכרה בהחלטות בתי המשפט סמכותם של המפקחים על רישום המקרקעין להדרש לבקשות בכל הנוגע לפסקי דין שיצאו תחת ידם: "כשם ששופט של בית משפט שלום מוסמך לאכוף קיום פסקי דין או צוים שניתנו על ידו, כך מסורה בידי המפקחת סמכות זו. כמו כן, שיקולים של יעילות הדיון ושל מדיניות שיפוטית מובילים לכך שראוי שהמפקחת תהא זו שתידון בבקשה" (ת"א (שלום צפת) 6388-08-13 ברט נ' פרץ (פורסם ביום 15.12.13)); וכי "המחוקק העדיף, תחת זאת, להפקיד את סוגיית-הקיום בפניה של אותה ערכאה- וכאמור, דרך נוהג: של אותו מותב - האחראיים להחלטה המקורית. להעדפה זו ראציונל מובהק. המותב המקורי רכש בקיאות בפרשה. לעיתים קרובות לא ניתנה החלטתו, העומדת לדיון, אלא לאחר בירור מקיף, שמיעתן של ראיות והכרות עם רזי התיק" (ה"פ (ת"א) 50824-11-15 שמואל שחר נ' גלעד (פורסם ביום 16.1.16)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, אני קובע כי הסמכות העניינית לדון בבקשה נתונה למפקח על רישום המקרקעין שנתן את פסק הדין מושא הבקשה, כמפורט להלן.

אני מודע להחלטות בהן הגיעו בתי המשפט למסקנה שונה, ואולם לטעמי, על בית משפט זה לילך בדרך אותה התווה לאחרונה בית המשפט המחוזי בהרכב תלתא בפסק דינו (ע"פ (נצ') 37276-07-19 אלי אלעד נ' נאוה מלכה ברסלב (פורסם ביום 3.6.20), לאחר שסקר את פסיקת הערכאות הדיוניות בנושא, והצביע על שיקולי המדיניות המשפטית ועל תכלית החקיקה המובילים כולם למסקנה אליה הגיע : "1. לתפקיד המפקח על רישום מקרקעין מתמנה על פי הוראות החוק מי שכשיר להתמנות כשופט בית משפט השלום (ראו סעיף 117(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969), ומוקנות לו כל הסמכויות הנתונות לשופט שלום הדן בתביעה אזרחית (ראו סעיף 74 לחוק זה);

בפני בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, לאכוף על המשיבים ביצוע החלטה שנתנה תוקף להסכמות הצדדים, ועניינה תיקון ליקויים בדירת המשיבים ובדירת המבקשת, שנגרמו כתוצאה מנזילות מים.

המדובר בבקשה שנייה, לאחר שבקשה ראשונה שנועדה לאכוף את פסק הדין התקבלה, ובה הוריתי למשיבים להתחיל בבצוע עבודות התיקון במועד מסוים, אחרת יחויבו בקנס יומי.

ביוני 2019 הוגשה בקשה לפי פק' ביזיון בית המשפט ובה נטען כי המשיבים לא החלו בבצוע התיקונים כאמור בפסק הדין.

על כן לא התרשמתי כי ניתן לסמוך את הטענה לאי קיום פסק הדין וההחלטה על מסקנותיה של המומחית בעיניין איטום המרפסות.

העיון בדו"ח המומחית מגלה, כי לעניין המטבח כתבה שאין בדו"ח אינפרטק היתייחסות לאופי הליקוי במטבח, הגם שציינו כי הרטיבות בחדר העבודה בדירת המבקשת מקורה במטבח של המשיבים.

...

במקרה שלפני, לא שוכנעתי מעבר לספק סביר כי המשיבים הפרו את החלטת בית המשפט.

על כן הבקשה נדחית.

בהקבלה לאי חיוב המשיבים בהוצאות עת התקבלה בקשתה הראשונה, איני מחייבת את המבקשת כעת, כאשר בקשתה השנייה נדחית.

בעיניין זה, כך קבעה כבוד המפקחת: "אמנם מדובר בהליך לפי פקודת בזיון בית המשפט, שעניינו אכיפה קפדנית של פסק הדין, אך מקום בו שוכנעתי כי מתן צו שיורה על הריסת השביל והקמתו מחדש יביא להפסד לשני הצדדים בהיותו כרוך בהוצאות רבות למשיב (הנובעות מהריסה, פינוי ובנייה מחדש) ויצירת נזק לכל בעלי הדירות בבית ובכללם המבקשת והמשיב, לא מצאתי ליתן יד להתנהלות המהוה לדידי "ייקוב הדין את ההר". הינה כי כן, ולאור העובדה שיש ביישום דווקני זה בכדי לפגוע גם ביתר בעלי הדירות בבית אשר אינם צד להליך זה, ולאחר ששוכנעתי כי החלופה המוצעת ע"י המומחה ולפיה יוותר השביל כפי שהוא כיום עדיפה לכולם, לרבות למשיב, לא מצאתי להורות על החלפת השביל הקיים בשביל חדש כמפורט בסעיף 3ג. לחוות הדעת".

אותן ההתאמות לא בא זכרן בת/2, כאשר העיקרית שבהן הנה מילוי אדמה מהודקת מעל מפלס הריצפה בגובה משמעותי, בצמוד לשניים מקירות דירת המערער, דבר שיסב לו נזקים כבדים בשל הרטיבות שתווצר עקב חדירת מים מהחצר.

...

השאלה היא, האם תכליתו ואופיו של סעיף 6 לפקודת הביזיון, מובילים למסקנה, כי ההליך שננקט הוא ההליך הנכון שמתאים לעריכת בירור שכזה והאם במסגרת אותו הליך כלום מוסמכת הייתה המפקחת להורות על קיום חלקי של פסק הדין ו/או ליתן הוראות נוספות עליו? כאמור, מטרת סעיף 6 לפקודת הביזיון הינה אכיפתית.

כן, אין די באכיפת חלק מהוראות פסק הדין תוך התעלמות מחלק אופרטיבי אחר הקיים בו. אמנם, סבורני, כי הצדדים יכולים להגיע להסכמות ביניהם, אף במסגרת הליך לביזיון, אולם, אין להצדיק תוצאה (של הליך בזיון) שיש בה כדי לכרסם/לשנות/לגרוע/להוסיף ו/או לבטל פסק דין שניתן כדין, אף אם הדבר נוגע רק לחלק מרכיביו המהותיים.

ברם, אין בעובדה זו לבדה כדי לנווט לקראת מסקנה שונה.

על כן, ביקשו המבקשים כי בית המשפט יכוף על המשיבים בקנס או במאסר "ו/או בכל דרך אחרת לרבות הבהרת פסק הדין שניתן ומתן הוראות נוספות לרבות בעיניין המומחים שמונו ו/או זהות מומחים חלופיים ו/או מינוי מפקח על תהליך הבדיקה והתיקון ו/או מינוי כונס לבצוע התיקון וכניסה לדירת הנתבעים, הכל במטרה למלא אחר פסק דינה של כב' המפקחת... באופן שיביא להשלמת תיקון הנזילה והרטיבות בדירת התובעים ולפתרונה". הנציגות הגישה תגובה, לשם הזהירות, ועל מנת להסיר ספק בדבר ביצוע התחייבויותיה על פי פסק הדין.

בנסיבות העניין, נראה כי אכיפת קיום פסק הדין באמצעות הליכי ביזיון בית משפט לא תהיה יעילה, שעה שאין בידי בית המשפט מידע בדבר הגורם לכך שישנה עדיין בעיית רטיבות בדירת המבקשים.

...

ביום 29.8.2021, בעקבות בקשה שהגישו המבקשים, הוציאה המפקחת תחת ידה "השלמה" לפסק הדין, שלפיה סעיף 16 לפסק הדין יתוקן, כך שבמקומו יבוא הנוסח הבא: "דין התביעה להתקבל. אני מורה לנתבעים 2-1 לבצע את התיקונים הנדרשים בדירתם, בתוך 45 ימים. בתום ביצוע התיקונים יבצעו הנתבעים 2-1 בדיקת הצפה וכן בדיקת המטרה, אשר יאשרו כי התיקונים בוצעו כראוי. הבדיקות ייערכו ע"י חברת מ.ג. שירותי בית. ככל שהבדיקות לא יצאו תקינות יבצעו הנתבעים 2-1 את התיקונים הנדרשים עד שהבדיקות תצאנה תקינות. באשר לדרישת התובעים למינוי מפקח הרי שלא נעתרתי לדרישה זו ופסק הדין ברור בנקודה זו" [ההדגשות אינן במקור, ד.ל.].

אמנם, בדיוק מטעם זה, הפנו המשיבים הודעת צד ג' נגד מ.ג. שירותי בית, אולם סבורני כי אין מקום לברר את הטענות נגד מ.ג. שירותי בית, משני טעמים מרכזיים: ראשית, משום שלשיטתי אין מקום לכך שייאכף וייכפה, באמצעות פקודת הביזיון, ביצוע שירות על ידי מי שאינה צד מקורי לסכסוך, אלא מונתה על ידי המפקחת לצורך יישום פסק הדין; שנית, כיום, למעלה משנתיים לאחר ביצוע העבודות על ידי המשיבים, ספק אם ישנה עוד משמעות לביצוע בדיקת ההמטרה על ידי מ.ג. שירותי בית.

לא ראיתי מקום לעשות כן, מכמה טעמים: ראשית, ככל שסבורים היו המבקשים כי המפקחת מוסמכת לדון בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, מן הראוי כי היו עושים כן מלכתחילה, ולא נוקטים בדרך עוקפת של פניה לבית המשפט על מנת להגיע בסופו של דבר למפקחת; שנית, המבקשים וכן המשיבים פנו בבקשות שונות למפקחת, והחלטותיה החוזרות ונשנות היו כי עם מתן פסק הדין, תמה מלאכתה.

סוף דבר הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט נדחית, מכל הטעמים שפורטו לעיל.

לטענת המבקש ועפ"י תצהירו, חרף פסק הדין שניתן כאמור, המשיבה 2 (להלן: "הנציגות") לא ביצעה אף אחד מחיוביה, למעט תשלום חלקי של חיוב ההוצאות; נטען, כי הנציגות לא היתקשרה עם חברת "עדן איטום בע"מ (להלן: "חברת עדן"), לא תיקנה את ליקויי הרטיבות ולא את תקוני הטיח והצבע בדירתו של המבקש וגם את החיוב הכספי שילמה באופן חלקי, בחלוף שנתיים ממועד מתן פסק הדין.

האם יש לכוף על המשיב 1 את ביצוע הוראות פסק הדין מכח פקודת הבזיון? באשר לעתירת המבקש לקבוע, כי יש לכוף גם אל המשיב 1 את ביצוע הוראות פסק הדין, מכח פקודת הבזיון, לאחר ששקלתי את הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להיתקבל, ואלו נימוקיי; בפסק הדין שניתן ע"י בית המשפט העליון ב - רע"פ 4169/12 דן מחזור בע"מ ואח' נ' מ"י (פורסם בנבו) (להלן: "הילכת דן מחזור"), נקבע כי יש סמכות לבית המשפט לידון בבקשה לפי פקודת הביזיון, גם כנגד צדדים שלישיים.

...

בגין כל 7 ימים שיחלפו מן המועד האמור, שהם ממשיכים להפר את צווי המפקחת, תשלם המשיבה 2 קנס ע"ס 1,000 ש"ח והמשיב ישלם קנס ע"ס 500 ₪, וזאת עד ליום 15.07.24.

לא יקוימו הצווים, במלואם, עד ליום 10.07.24 כאמור, בגין כל 7 ימים נוספים שיחלפו בו ממשיכים המשיבים להפר את הצווים, תשלם המשיבה 2 קנס ע"ס 2,000 ₪ והמשיב 1 ישלם קנס ע"ס 1,000 ₪.

באשר לשאלת ההוצאות, לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, אני מוצאת לחייב את המשיבים, באמצעות המשיבה 2, בהוצאות המבקש כדלקמן: שכ"ט עו"ד ע"ס 7,000 ₪, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.