רקע
המשיבה 1 (להלן – חברת החשמל או החברה) עוברת בימים אלה שינויים אירגוניים במסגרתם מוקמת בה מחלקה חדשה לתקשורת תפעולית (להלן – המחלקה), שתכליתה לנהל את מערך התיקשורת בין כלל יחידות הקצה בחברת החשמל לבין הפיקוח הארצי על מערכת החשמל.
לטענת החברה ועד העובדים בחברת החשמל לא העלה כל טענה ביחס למכרז ולתוצאותיו, ומשכך לא קיימת בסוגייה זו כל מחלוקת בין הצדדים ליחסי העובדה הקבוציים.
בקשת רשות העירעור
לטענת המבקשים בית הדין האיזורי טעה בקביעתו כי מבחינה לשונית ניתן לקבל את פרשנות החברה לתנאי המיכרז, לפיה מועמד בעל תואר אקדמי כל שהוא והתמחות שאינה אקדמית במערכות מידע ותקשורת עומד בתנאי הסף של המיכרז, שעה שמהנדסים או הנדסאים נדרשו להיות בעלי השכלה ספציפית בתחום תיקשורת, אלקטרוניקה, מחשבים או חשמל.
כן נטען כי הנזק העלול להגרם מההעסקה של מנהל מחלקה בתפקיד טכנולוגי בכיר בחברת החשמל שאינו עומד בדרישות ההשכלה הטכנולוגית הנדרשות, עולה על הנזק שיגרם כתוצאה ממתן הסעד הזמני והקפאת המינוי עד לבירור התיק לגופו.
...
מקובלת עלי קביעתו המנומקת היטב של בית הדין האזורי לפיה מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים.
כן נדחו הטענות הדיוניות באשר למתכונת החתמתו של המצהיר מטעם חברת החשמל על תצהירו, אשר אין מנוס מלציין כי היתה בלתי תקינה, אך משנפסק על ידי בית הדין האזורי בפניו נשמעה חקירתו הנגדית של המצהיר כי המצהיר אכן הוזהר טרם חתימתו על התצהיר וכי בחקירתו לא התכחש לנכונות תצהירו, אין מקום להתערב בהחלטה הדיונית, המסורה לסמכות הערכאה הדיונית, לקבל את התצהיר.
סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית.
