בקשת אישור הסדר נושים לפי חוק חדלות פירעון

לפניי בקשה לאישור הסדר נושים לפיו ימחו נושיה של חברת חבמל בע"מ (להלן: "החברה") שיש להם גם זכויות תביעה אישיות נגד צדדים שלישיים, את זכויות התביעה שלהם לטובת קופת הכנוס וקופת הפרוק של החברה.

כמובן שלפי הדין החל על ההליך הנוכחי, קרי, הדין שקדם לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ט- 2018, כפיית הסדר כזה על אסיפה מיתנגדת אפשרית רק כאשר מדובר בהסדר של הבראה (סעיף 350יג לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות")), מה שאיננו המקרה כאן עת לא מדובר כלל ועיקר בהסדר הבראה.

...

לאחר עיון בטיעונים המשלימים של בעלי הדין, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשתם של בעלי התפקיד לכפות על הנושים להמחות לקופת ההסדר את זכויות התביעה הפרטניות שלהם.

לענין נטילת זכויות תביעה אישיות יפים הדברים שכתבתי בפר"ק (מחוזי ת"א) 44348-04-16 רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ, נאמן למחזיקי האג"ח (סדרה א') של אורבנקורפ אינק נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (נבו 25.10.2020):‏‏ "בהקשר זה אציין כי מקובלת עליי עמדתו של הכונס הרשמי, לפיה סעיף המחאת הזכויות בהסדר הנושים נועד ליצור מסגרת קולקטיבית, בה כל מי שתרם את זכויות התביעה שלו, יזכה גם ליהנות באופן קולקטיבי מפירותיהן, ולפיכך אין לאפשר את נישולן של זכויות התביעה ממי שמראש אינם צפויים להשתתף בעוגת החלוקה. הכונס הרשמי מכנה זאת במידה רבה של צדק "גזל זכויות". מכל מקום, גם אם לא מדובר בגזל במובן המקובל של המילה, הרי שלכל הפחות מדובר בנסיון בלתי מוצדק ובלתי הוגן בעליל להפקיע את זכויותיהם של מחזיקי העבר לטובת מחזיקי האג"ח בהווה.

משכך, הבקשה לכפות על הנושים להמחות את זכויות התביעה האישיות שלהם- נדחית.

]השופט ד' מינץ: ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' סוקול, ס.נ.) מיום 18.11.2021 בתיק חדל"ת 55052-08-20 בה לא אושרו הצעות לרכישת חברת אנטואן שוקחה ובניו בע"מ (להלן: החברה) שניתן לגביה ביום 5.11.2020 צו פתיחת הליכים לפי חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חידלות פרעון או החוק).

ברם, עוד בטרם הכריע בית המשפט בבקשה לאישור הסדר הנושים, ביום 27.5.2021 הגיש המערער בקשה כי בית המשפט יורה על הפסקת הליך הפרוק "והעברת ההליך למסלול של שקום כלכלי". בבקשה טען המערער כי עלה בידו לגייס הלוואה מותנית באישור הסדר הנושים, באמצעותה יסולקו מלוא חובות החברה לנושים.

כך למשל, בהתאם לחוק, הסדר פרעון החובות של חייב חדל פרעון הוא בעל אופי קולקטיבי, וככלל הוא שולל את האפשרות להגיש תביעות פרטיות נפרדות (סעיף 3 לחוק וכן סעיפים 25(א)(1)-(3) ו-121(1)-(3) לחוק; ראו גם דברי ההסבר להצעת חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח 1027, עמ' 605 ו-635 (להלן: דברי ההסבר)).

קולקטיביות ההליך מגשימה את עיקרון השויון, שכן באמצעות אופיו זה של ההליך נמנעת העדפה פסולה של נושה אינדיבידואלי ואגב כך גם נמנעת פגיעה בטובת הכלל (ראו למשל בפסיקה עוד מלפני כניסתו לתוקף של חוק חידלות פרעון: ע"א 679/17 מרכז לוגיסטי בי ריבוע נדל"ן בע"מ נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ, פסקה 34 (11.2.2018) (להלן: עניין מרכז לוגיסטי); רע"א 5156/18 פבליקוב נ' שרון טויס – מנהל מיוחד‏, פסקה 20 (6.11.2018)).

...

אולם חרף מאפיינים מסוימים השונים משיטת המכרז, גם בהליך של התמחרות יש להקפיד על כללי הגינות בסיסיים המאפיינים את דיני המכרזים ובכלל זה על הכלל כי אין לאפשר ניהול התמחרות תוך מתן יתרון בלתי הוגן למציע אחד על חשבון חבריו (ע"א 509/00 לוי נ' ברכה, עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410, 422 (2001)).

הערכאה הדיונית אשר התוודעה באופן ישיר לנפשות הפועלות ולהלכי הרוח באולם בית המשפט הגיעה למסקנה כי בענייננו מדובר ב"העדפת נושה" ללא כל צידוק, הפוגעת בעיקרון השוויון ובחובת ההגינות המוטלת על כל הצדדים להסדר.

התוצאה היא שהערעור נדחה בלא צורך בתשובה.

לפניי בקשה לאשר הסדר נושים שהציע היחיד לפי חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי תשע"ח – 2018 (להלן: "החוק").

...

אף אם חסר דו"ח מסלקה פנסיונית ודו"ח רכבים ממשרד הרישוי, אין הדבר יכול להוביל למסקנה כי לא נערכו פעולות חקירה מספקות על ידי מנהלת ההסדר.

למסקנה זו הגעתי על בסיס הוראות סעיף 229(ג)(2) לחוק - אפשרות תשלום מלוא החובות המאושרים בפרק זמן סביר ולטעמי 60 חודשים הינה בגדר פרק זמן סביר חלף מימוש בית מגורים, הינה האפשרות המועדפת לפירעון כלל החובות בדרך שפגיעתו ביחיד ומשפחתו פחותה מהליך מימוש דירת המגורים.

בעניין זה יפים הדברים של כב' השופט רון סוקול בחדל"ת (חיפה) 70018-11-18, א.ר.ו.ן. 2012 בניה ופיתוח בע"מ ואח' נ' הממונה על חדלות פירעון ואח' (פורסם בנבו, 2.2.21 ): "...בבואו של בית המשפט לשקול אם יש מקום לאפשר תכנית שיקום או הצעת הסדר אף שלא זכתה לרוב הדרוש, ניתן להביא בחשבון כי התנגדות שהכשילה את האישור אינה מוסברת ואינה סבירה וכל עוד לא ניתן הסבר להתנגדות, יוכל בית המשפט להתעלם ממנה ולאשר את ההסדר" לאור כל האמור, אני מורה על אישור הצעת ההסדר בתוקף סמכותי לפי הוראות סעיפים 324 ו- 87 לחוק, כך שהיחיד ישא בתשלום דיבידנד בשיעור 100% מתביעות החוב שיאושרו בתוספת הוצאות ההליך.

העניין שבפני, החלטות ובקשות שונות הנוגעות להליכים המנוהלים על ידי מי שהיו עובדי חברה שהייתה בבעלות היחיד, המצוי כעת תחת הליכי בקשה למתן אישור להסדר נושים לפי ס' 321 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי.

...

לאחר בחינת השיקולים דלעיל, סבורני שיש להתוות דרך אשר מחד – תאפשר קידום ההליך, ומאידך – תמנע עיוות דין.

ביום 7.2.2022 הגיש הנאמן לבית המשפט קמא בקשה לאישור הסדר הנושים המתוקן והסכם ההשקעה, לפי סעיף 87 לחוק חידלות פרעון.

כמו כן, סעיף 87 לחוק חידלות פרעון, מכוחו אישר בית המשפט קמא את ההסדר בעניינינו, מקנה לבית המשפט סמכות לאשר הסדר נושים אף אם לא זכה לאישור ברוב הדרוש על פי חוק, ולמעשה לכפותו על סוג נושים שלם המתנגד לתוכנו, חרף הפגיעה שהדבר מסב לזכויותיהם.

...

חברַי סבורים כי בשם ההגנה על חופש החוזים ועל הצורך בוודאות בעת כריתת הסדר חוב, יש לפתוח את האפשרות להגנה על תניית פטור בגין הפרת חובת אמונים בחוסר תום לב (ולעמדת חברתי השופטת ברון, אולי גם מעשי תרמית), ככל שיתברר כי אלו לא היו משנים בסופו של דבר את כדאיות ההסדר כולו.

מהמקובץ עולה כי הפער בין היקף ומהות ההפטר שאושר על ידי בית המשפט קמא (לו הסכימו כלל הנושים), לבין היקף ומהות ההפטר שהוקנה למערער בהסדר הנושים המקורי, הינו פער מצומצם יותר משנדמה בתחילה, ועניינו במצב בו ממצאי חקירות המנהל המיוחד ילמדו על עילות תביעה כנגד המערער שאינן בגין תרמית או בגין הפרת אמונים שלא בתום לב. בנסיבות אלו, ובנתון לכך שהאלטרנטיבה היא ביטול הסדר הנושים המתוקן והסכם ההשקעה, על ההשלכות הקשות שתגרמנה כתוצאה מכך, כפי שציינתי לעיל, ובהינתן שגם אם חקירת המנהל המיוחד לעניין נסיבות קריסת החברה תגלנה עילות תביעה כאמור, אפשרויות הגבייה מהמערער מוגבלות הן (נוכח הוראות ההסדר בעניין תצהיר הנכסים ותצהיר ההתעשרות), סבורני כי בנסיבות העניין דנן מוצדק כי נבטל את החלטתו של בית המשפט קמא, ובד בבד נעשה שימוש בסמכותנו לפי סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, ונאשר את הסדר הנושים המתוקן תוך שנקבע כי עם אישורו יוקנה למערער הפטר סופי ומוחלט, בהיקף ובמהות שהוקנו לו בהסדר הנושים המקורי (וכפי שהובהר לעיל).

בסופו של דבר, הפער המעשי בין תוצאת פסק דינו של בית המשפט קמא לבין התוצאה אליה הגיע חברי אינו גדול.